Yoma
Daf 41b
משנה: חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִין. מִיתָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵירוֹת הַקַּלּוֹת עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תוֹלָה עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים וִיכַפֵּר׃
Traduction
Le sacrifice expiatoire et le sacrifice du péché de certitude produisent le pardon (entraînant forcément le repentir). Avec la mort et par le Kippour, le pardon est obtenu si le repentir l’accompagne. Celui-ci donnera le pardon pour les transgression secondaires des préceptes affirmatifs ou négatifs; pour les péchés graves, le pardon sera suspendu jusqu’après l’achèvement de la solennité du Kippour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' חטאת ואשם ודאי מכפרין. עם התשובה ולא חש התנא להזכירה דמסתמא כשהוא מביא חטאתו ואשמו כבר עשה תשובה שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן אלא שהוא מתנחם על מה שחטא ומתודה עליו ומקבל עליו שלא ישוב לאותו חטא ועון לעולם וזו היא עיקר התשובה:
מיתה ויה''כ מכפרין עם התשובה. עם כל אחד ואחד:
על עשה ועל לא תעשה. הניתק לעשה תשובה מכפרת אבל לא תעשה גמור תשובה תולה ויה''כ מכפר ומסקנא דמילתא בגמרא שאם הזיד בעשה ובלאו הניתק לעשה או ששגג בל''ת גמור ועשה תשובה איני זז משם עד שמוחלין ואם הזיד בל''ת גמור ויש בו מלקות תשובה תולה ויוה''כ מכפר ואם שגג בחייבי כריתות ומיתות ב''ד החטאת מכפרת עם התשובה והיינו חטאות בשוגג ואם הזיד בהם תשובה ויוה''כ תילין ויסורין ממרקין וכל זה כשלא חלל השם שלא חטא והחטיא לאחרים אבל אם חלל את השם אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות ובזמן שהיה שעיר המשתלח היה מכפר על כל עבירות שבתורה הקלות והחמורות בין שעבר בזדון בין בשגגה בין הודע לו בין לא הודע לו הכל מתכפר בשעיר המשתלח והוא שעשה תשובה אבל אם לא עשה תשובה אין השעיר מכפר לו אלא על הקלות:
הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. וְעַל זְדוֹן מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְעַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת זְדוֹנוֹת וּשְׁגָגוֹת [הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּרִיתוֹת וּמִיתַת בֵּית דִּין. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר׃]
Traduction
On a enseigné ailleurs (291)(Shevuot 1, 6): pour le crime volontaire de l’impureté survenue au Temple, ou ayant touché aux saintetés, le bouc offert à l’intérieur du sanctuaire au jour du Kippour donnera le pardon. Pour d’autres transgressions de la Loi, soit légères, soit graves, volontaires ou involontaires, en ayant eu connaissance ou non, préceptes affirmatifs ou négatifs, celles qui sont passibles du retranchement, ou des peines capitales prononcées par le tribunal, pour toutes celles-là, le bouc envoyé à Azazel provoquait le pardon.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בפ''ק דשבועות בהלכה ו':
ועל זדון טומאת מקדש וקדשיו וכו'. וגרסינן שם לכל הסוגיא זו עד סוף הלכה:
הלכה: מְנַיִין שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ דְּבֵילָה וְצִימּוּקִין שֶׁלְתְּרוּמָה. מִן הָדָא יִּתְּנוּ לוֹ֩ פֶ֨לַח דְּבֵילָה וּשְׁנֵ֤י צִימּוּקִים. רִבִּי חוּנָה אוֹמֵר. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנוֹת שֶׁאָכַל דָּוִד בְּרַעֲבוֹן אֲכָלָן. רִבִּי יוֹחָנָן מַטְּתֵיהּ כֵּן וַאֲכַל מַה דְאַשְׁכַּח קֳדָמוֹי. וְקָרוּן עֲלוֹי הַֽחָכְמָ֖ה תְּחַיֶּ֥ה בְעָלֶֽיהָ. תַּנֵּי. מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֶת הַכֹּל בְּקַל. נְבִילָה וּתְרוּמָה מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִתְּרוּמָה. טֵבֵל וּשְׁבִיעִית מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׁבִיעִית. חַלָּה וְעָרְלָה צְרִיכָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קְשִׁיתָהּ קּוֹמֵי רִבִּי בָּא. תְּרוּמָה בָּעֲוֹן מִיתָה. וּנְבִילָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת 41b הַמַּעְשְׂרוֹת.
Traduction
On sait qu’il est permis, en un tel cas, de faire manger à ce malade du gâteau de figues ou des raisons secs d’oblation, parce qu’il est dit (1S 30, 12): Ils lui donnèrent un morceau d’un gâteau de figues et deux grappes de raisins secs (comme ils ont remis David de sa faim, on en use, fût-ce de l’oblation). R. Houna dit: David a mangé 24 dixièmes de pain (les 12 pains de proposition, de 2/10 chacun), parce qu’il avait éprouvé (283)B., Menahot 95b. une faim canine (à la suite d’une privation de 3 jours entiers). Lorsqu’il arriva un jour à R. Yohanan d’être atteint de ce mal, il mangea ce qu’il trouva devant lui. On lui applique ce verset (Qo 7, 12): la sagesse fait vivre son maître (grâce à sa sagesse, il a survécu). On a enseigné: en un tel cas, on commencera par faire manger au malade ce qui est le moins interdit; ainsi, lorsqu’on peut choisir entre la charogne et de l’oblation, on lui fera manger de cette dernière; s’il faut choisir entre des produits non affranchis et ceux de la septième année, on prendra ces derniers. Mais si l’on a devant soi de la parcelle sacerdotale de la pâte (Halla) et des produits des 3 premiers ans de plantation, que choisira-t-on? (question non résolue). R. Yossé dit avoir objecté devant R. Aba: puisque la consommation de l’oblation est passible de la peine de mort, et la charogne est seulement l’objet d’une défense négative, pourquoi ne pas préférer cette dernière? C’est que, fut-il répondu, au retour de la captivité de Babylone, les Israélites ont spontanément pris sur eux (284)Jér. (Dema• 3, 4)Ê; (Qidushin 1, 9), fin ( 4d). de payer les redevances (ce n’est pas dû légalement).
Pnei Moshe non traduit
מנין. להאוחז בולמוס שמאכילין אותו אפילו דבלה וצימוקין של תרומה ומשום שמיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם:
מן הדא. דכתיב גבי מעשה דצקלג שרדף דוד אחרי הגדוד וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אותו אל דוד וגו' ויתנו לו פלח דבלה ושני צמוקים ויאכל ותשב רוחו אליו וגומר ולמה זכר הכתוב לפלח דבלה וצמוקים והלא כתיב בתחלה ויתנו לו לחם ויאכל וישקוהו מים אלא ללמד שאפי' הן תרומה נותנין לו ולפי שמיני מתיקה כאלו מועילין לאחר אכילה ביותר עד שמאירין העינים:
עשרים וארבעה עשרונות שאכל דוד. כשבא אצל אחימלך הכהן ומחמת הרעבון אכלן שאחזו בולמוס כדדרשו מדקאמר ואף כי היום יקדש בכלי וכ''ד עשרונות נפקא ליה מדכתיב ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כ''א לחם הפנים המוסרים מלפני ה' לשום לחם חום ביום הלקחו ומשמע שביום השבת היה שמסירין לחם הפנים משבת העברה ומשימין לחם הפנים אחר תחתיהן ואת הכל לקח ונתנו לו לאכול ולחם הפנים הוא כ''ד עשרונים כדכתיב שני עשרונים יהיה החלה האחת וי''ב חלות היו ומדמאריך הכתוב לחם הפנים המוסרים וגו' ללמד שאכל דוד כל הכ''ד עשרונים:
מטתיה כן. הגיעו כך שאחזו בולמוס ואכל כל הנמצא לפניו לאכול עד שנתרפא וקרון וכו':
את הכל בקל. בקל הקל תחלה כדמפרש ואזיל:
נבלה ותרומה וכו'. ולקמן פריך ומשני:
מאכילין אותו שביעית. לפי שהטבל במיתה:
חלה וערלה צריכה. מיבעיא לן איזו מהן הוא הקל להאכילו בתחלה:
קשיתה קומי ר' בא. על הא דקתני נבלה ותרומה מאכילין אותו תרומה הרי נבלה אינה אלא בלאו ותרומה היא במיתה להזר:
כמ''ד. לעיל בפ''ו דשביעית ובכמה מקומות שמאיליהן קבלו עליהן בבית שני כשחזרו בימי עזרא את המעשרות ואין התרומה בזמן הזה אלא מדרבנן:
סִּימָנֵי כֶּלֶב שׁוֹטֶה. פִּיו (סָתוּם) [פְּתוּחָה]. רִירוֹ יוֹרֵד. אָזְנָיו סְרוּחוֹת. זְנָבוֹ נָתוּן בֵּין שְׁנֵי יְרֵיכוֹתָיו. מְהַלֵּךְ לִצְדָּדִין. וְהַכְּלָבִים נוֹבְחִין בּוֹ. וְיֶשׁ אוֹמְרִים. אַף הוּא נוֹבֵחַ וְאֵין קוֹלוֹ (הוֹלֵךְ) [נִשְׁמַע].
Traduction
Aux signes suivants, on reconnaît qu’un chien est enragé: il a la gueule ouverte, il bave, ses oreilles sont rabattues, la queue pend entre ses reins, il court de côté, les autres chiens aboient en le suivant. Selon un avis, il aboie aussi, mais on ne l’entend pas.
Pnei Moshe non traduit
גמ' סימני כלב שוטה וכו'. כדי להזהר ממנו קמ''ל:
מַה עִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין כֶּלֶב שׁוֹטֶה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. רוּחַ תְּזָזִית עו̇לָה עָלָיו. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִשָּׁה עוֹשָׂה כְשָׁפִים וּבוֹדֶקֶת בּוֹ. גֶּרְמָנִי עַבְדֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא נְשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְהֶאֱכִילוֹ מֵחָצֵר כָּבֵד שֶׁלּוֹ. וְלֹא נִתְרַפֶּה מִיָּמָיו. אַל יֹאמַר לָךְ אָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה וְחָיָה. שֶׁעֲקָצוֹ חֲווַרְבָּר וְחָיָה. שֶׁבְּעַטָּתוֹ פִּרְדָה וְחָיָה. וּבִלְבַד פִרְדָּה לְבָנָה.
Traduction
D’où lui vient cet état? Rav et Samuel diffèrent d’avis à ce sujet: selon l’un, le mauvais esprit (le démon) passe sur la bête; selon l’autre, la femme qui veut se livrer à la sorcellerie commence par s’essayer sur le chien. Germanus (285)Nom cité dans Jér., (Shabat 6, 10)., l’esclave de R. Judan le Nassi, ayant été mordu par un chien enragé, on lui fit manger le réseau interlobulaire du foie de la bête, et pourtant il ne fut pas guéri (ce remède n’est donc guère efficace). Jamais l’homme ne pourra raconter (sous peine de mensonge) avoir été mordu par un chien enragé impunément (sans mourir), ou avoir survécu à la piqûre du serpent tacheté (286)Peut tre couleuvre. V. (Berakhot 8, 6)., ou à la ruade d’une mule (287)B., Hulin 7b., à moins qu’il s’agisse de la mule blanche (moins dangereuse).
Pnei Moshe non traduit
מה עסקיה. מהיכן בא לו זה:
חזזית. רוח רעה ואידך אומר אשה וכו' כדפרישית במתני':
חוורבר. מין נחש רע והוזכר בפ''ג דברכות:
וחיה. וחיתה המכה ובלבד מפרדה לבנה והיינו דחיורן כרעיה:
מְנַיִין שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַ֥ךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹ֑רוּ. מִיעוּט. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אָֽמְרָה תוֹרָה. חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת. וְהוּא יוֹשֵׁב וּמָשַׁמֵּר שַׁבָּתוֹת הַרְבֶּה.
Traduction
On sait qu’en cas de danger mortel il n’est pas tenu compte du repos shabatique, parce qu’il est dit (Ex 31, 13): seulement, vous observerez mes Shabats; le premier mot (seulement) a un sens restrictif (savoir que cette observation n’a parfois pas lieu, en cas de danger). Selon une autre interprétation (288)B., Shabat 121a., la loi prescrit de profaner le repos shabatique en faveur de cet homme en danger, pour qu’il puisse par contre se rétablir et observer un grand nombre de Shabats.
Pnei Moshe non traduit
אך את שבתותי תשמורו מיעוט. אם ספק הוא שאין אתה מצווה לשמור. ואית דבעי מימר דהכי דריש אמרה תורה וכו' וא''כ אף ספק נפשות בכלל דשמא לא יוכל לשמור עוד:
רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ. וְנָֽפְלָה בוֹ מַפּוֹלֶת. מְפַקְּחִין עָלָיו בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁלְשָׁם. עַד אֵיכָן. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עַד חוֹטְמוֹ. וְחוֹרָנָה אָמַר. עַד טִיבּוּרוֹ. מָאן דְּאָמַר. עַד חוֹטְמוֹ. בָּהוּא דַהֲוָה קַייָם. וּמָאן דְּאָמַר. עַד טִיבּוּרוֹ. בָּהוּא דַהֲוָה רָבִין.
Traduction
R. Zeira ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan (289)Jér., (Ketubot 1, 10) ( 25d).: si dans une ruelle entièrement habitée par des païens, il demeure un seul israélite, et un éboulement y est survenu, on devra faire tout ce qui est possible pour sauver cet individu, sans se préoccuper de ce que la majorité est païenne. Jusqu’à quel point cherchera-t-on, pour savoir s’il vit? Il y a deux avis différents à ce sujet: l’un dit jusqu’au nez; l’autre dit jusqu’au nombril. Selon le premier, il s’agit d’arriver au point vital de la respiration par le nez; d’après l’autre, on tachera d’atteindre le nombril, qui étant une place tendre laisse facilement voir si l’homme est encore vivant.
Pnei Moshe non traduit
מבוי שכולו עכו''ם וכו' מפקחין עליו בשביל ישראל של שם. ואע''ג דרובא עכו''ם נינהו לפי שאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב:
עד איכן. בודקין אותו לידע אם הוא חי:
מ''ד עד חוטמו וכו'. כלומר ולא פליגי דמ''ד עד חוטמו מיירי בהוא דהוה קיים כלומר שחזק וקשה הוא ונרגש בבדיקת חוטמו אם יש בו איזה חיות ומ''ד עד טיבורו בהוא דהוה רכין שהוא רך כשממשמשין בו אינו נרגש בחוטמו ובודקין אותו עד טיבורו שאפשר שעוד ירגישו בי חיות:
תַּנֵּי. (הַדַּיִין מְשׁוּבָּח. וְהַנִּשְׁאַל מְעַתֵּד.) [הַזָּרִיז מְשׁוּבָּח. וְהַנִּשְׁאַל מְגוּנֶּה] וְהַשּׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.
Traduction
On a enseigné: celui qui se hâte d’aller sauver l’individu est dignes d’éloges; celui qui se fait demander mérite le blâme, et celui qui s’informe (au lieu d’accourir) équivaut à un assassin – (290)Suit un passage reproduit de (Shabat 16, 7),..
Pnei Moshe non traduit
הזריז. להציל במקום שהתירו ה''ז משובח:
תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל סַכָּנָה אֵין אוֹמְרִין. יֵעָשׂוּ דְבָרִים בַּגּוֹיִם וּבִקְטַנִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ בִּגְדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל. מַעֲשֶׂהַ שֶׁנָּֽפְלָה דְלֵיקָה בַּחֲצַירוֹ שֶׁלְיוֹסֵי בֶּן סִימַאי בְּשִׁיחִין. וְיָֽרְדוּ בְנֵי קַצְרָה שֶׁלְצִיפּוֹרִין לְכַבּוֹתוֹ וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶן. אָמַר. הַנִּיחוֹ לַגַּבַּאי שֶׁיִּגְבֶּה אֶת חוֹבוֹ. מִיַּד קָשַׁר עַלָיו הֶעָנָן וְכִיבָּהוּ. וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת שָׁלַח לְכָל אֶחַד וְאֶחָד מֵהֶן סֶלַע. וּלְאִיפַּרְכוֹס שֶׁלָּהֶן חֲמִשִּׁים דֵּינָר. אָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן. חַד נַפְּתַּיי הֲוָה מֵגִירֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. נָֽפְלַת דְלֵיקָתָא בִּמִגִירוּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה. אֲזַל הַהוּא נַפְּתַּייָא בְעֵי מִטְפַּתָּהּ. וְלָא שָֽׁבְקֵיהּ רִבִּי יוֹנָה. אֲמַר לֵיהּ. בַּגְרָךְ מִדְּלִי. אֲמַר לֵיהּ אִין. וְאִישְׁתְּזִיב כּוּלַּהּ. רִבִּי יוּדָן דִּכָפַר אִמִּי פָּרַס גּוּלְתֵּיהּ עַל גָּדִישָׁא דְנוּרָא. עָֽרְקָא מִינֵּיהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תני כל דבר שהוא של סכנה וכו'. גרסינן להא לעיל בפרק כל כתבי בהלכה ו' עד סוף הלכה וע''ש:
Yoma
Daf 42a
משנה: הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִיטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו'. וְאוֹמֵר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל׃
Traduction
Celui qui déclare vouloir commettre des péchés, puis s’en repentir, ne sera pas admis au bénéfice du grand pardon, et on ne devra pas le laisser faire; de même, s’il déclare vouloir pécher, en comptant sur l’effet d’expiation du Kippour, il ne lui sera pas pardonné. Pour les péchés commis par l’homme envers Dieu, le Kippour expie les fautes; mais, pour les fautes commises envers son prochain, il n’y a d’autre mode de pardon que de satisfaire directement son prochain. Que vous êtes heureux, ô Israélites, s’écria R. aqiba, vous n’avez de comptes à rendre qu’à notre père aux cieux, et c’est aussi lui qui vous absout, selon ces mots (Ez 36, 25): Je jetterai sur vous des eaux pures, et vous serez purifiés (pardonnés); et il est dit (Jr 14, 8): l’espoir d’Israël (ou le bain) est Dieu; or, comme le bain légal purifiée les gens impurs, de même Dieu purifie Israël.
Pnei Moshe non traduit
האומר אחטא ואשוב וכו' דכשסומך על התשובה וחוטא בודאי שיעשה עוד הפעם כך ומכיון שעובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר ושוב לא יפרוש מן זה ולפיכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכן החוטא וסומך על יה''כ שיכפר לו אין יה''כ מכפר לו:
מתני' עבירות שבין אדם למקום וכו'. דכתיב אם יחטא איש לאיש ופללו. אלקים. כלומר אם לאיש יחטא ופללו יפייס אותו ואז אלהים ג''כ ימחול לו ואם לו' יחטא איש מי יפלל בעדו תשובה ומעש''ט:
הלכה: וְהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב. מַה טַעֲם. וְהָֽעוֹלָה עַל ר֣וּחֲכֶ֔ם הָיֹה לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְהָֽעוֹלָה עַל ר֣וּחֲכֶ֔ם הָיֹה לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר. וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבּוֹקֶר וְהֶעֱלָ֣ה עוֹלוֹת מִסְפַּ֣ר כּוּלָּם וגו'. [הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב.]
Traduction
– L’holocauste (ola) rachète même les fautes d’une mauvaise pensée (296)Rabba sur Lv n¡ 7., comme il est dit (Ez 20, 32): ce qui aura surgi (ola) dans votre esprit (297)L'exégte, en vue de sa thse, traduitÊ: ÒÊl'™la offert pour une faute de votre penséeÊÓ. ne sera pas. De même, dit Job (Jb 1, 5): il se leva de grand matin et offrit des holocaustes selon le nombre de ses fils (de crainte qu’ils n’aient péché mentalement). L’holocauste expiera donc cette faute.
Pnei Moshe non traduit
העולה מכפרת וכו' העולה על רוחכם. רמז הוא שהעולה באה על העולה ברוחכם:
וכן איוב אומר וכו'. אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם:
רִבִּי אוֹמֵר. עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ מִן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ. רִבִּי זְבִידָא אָמַר. רִבִּי יָסָא מַקְשֶׁה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה. רִבִּי אַשְׁייָן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא בִתְשׁוּבָה. הָא מִיתָה מְכַפֶּרֶת בְּלֹא תְשׁוּבָה. תַּנֵּי. יוֹם מִיתָה כְיוֹם תְּשׁוּבָה. מָאן תַּנִּינָתָהּ. רִבִּי. הֲווֵי הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. דְּלֹא כְרִבִּי.
Traduction
Rabbi dit: pour tous les péchés énoncés dans la Loi, le Kippour sert de pardon, hormis pour celui qui renonce au joug de la religion (l’athée), celui qui détruit l’alliance, de la circoncision (épiplaste), ou qui révèle certaines légendes avec effronterie; en cas de regrets exprimés, le pardon a lieu, au cas contraire, non. Est-ce à dire, demanda R. Zébida au nom de R. Yssa, que, selon Rabbi, l’expiation du Kippour aura lieu sans pénitence? Certes, dit R. Ashian, ou R. Yona, R. Aba, ou R. Hiya au nom de R. Yohanan, Rabbi est d’avis (298)B., Chevouot 13a. qu’en principe le Kippour expie les fautes, même sans pénitence, comme la mort englobe le pardon des fautes sans pénitence préalable. On a enseigné (299)Tossefta ˆ ce traité, ch. 4.: le jour de la mort égale celui de la pénitence. Qui a énoncé cet enseignement, disant que la mort pardonne, sans pénitence préalable? C’est Rabbi; donc, s’il a été enseigné que la mort et le Kippour pardonnent, en étant accompagnés de la pénitence, c’est contraire à l’avis de Rabbi.
Pnei Moshe non traduit
ר' יסא מקשי. הוה תמיה על כך וכי מיסבור סבר רבי יוה''כ מכפר בלא תשובה ובשבועות גרס אתא רבי אשיאן וכו' בשם רבי יוחנן יוה''כ מכפר בלא תשובה. כלומר אין דהכי ס''ל לרבי ומיתה מכפרת בלא תשובה:
תני יום מיתה כיום תשובה מאן תנינתה רבי היא. דלדידיה יוה''כ ומיתה שוין דשניהן אינן צריכין תשובה עמהם:
הווי. דהדא דתנינן במתני' מיתה ויוה''כ מכפרין עם התשובה דלא כרבי:
לֹא הִיא קַלּוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. לֹא הִיא חֲמוּרוֹת כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת. אוֹתָן הַקַּלּוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁלֹּא עֲשָׂאָן בְּזָדוֹן. אוֹתָן הַחֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁנִּתְווַדָּע לוֹ בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לֹו בָהֶן. אֵילּוּ הֵן קַלּוֹת. עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. אֵילּוּ הֵן הַחֲמוּרוֹת. כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל הַזְּדוֹנוֹת וְתוֹלֶה עַל הַשְׁגָגוֹת 42a בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִייוּב קָרְבָּן. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן מְכַפֵּר..
Traduction
Mais notre Mishna n’a-t-elle pas distingué entre les fautes légères, telles que les préceptes affirmatifs ou négatifs, et d’autres graves, entraînant la pénalité du retranchement ou la peine capitale prononcée par le tribunal? Voici, dit R. Juda, comment il faut rectifier la Mishna: il y a des fautes légères, d’autres graves, quelles soient commises de plein gré, ou non, soit que l’on ait connu les fautes commises par erreur, soit non; les fautes légères comprennent les préceptes affirmatifs ou négatifs, et les graves, les pénalités capitales. – Comme le bouc offert à l’intérieur sert de pardon pour les fautes volontaires et le suspend pour celles commises par erreur, susceptibles d’un sacrifice, de même le bouc envoyé au dehors donnera le pardon pour le reste.
Pnei Moshe non traduit
לא היא קלות וכו'. על לישנא דהמתני' פריך דהא קלות העשה ול''ת והחמורות כריתות ומיתות ב''ד ומאי האי דהדר תני להו:
כיני מתניתא. ה''ק הקלות והחמורות אותן הקלות והחמורות בין שעשאן בזדון וכו' ואותן השגגות בין שנתוודע לו בהן וכו' כצ''ל וכדלקמן דמקשי עלה ומשני. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על זדונות. של טומאת מקדש וקדשיו ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן כגון יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שיכול לבוא לכלל קרבן כשיתוודע לו לאחר יה''כ:
אף שעיר המשתלח מכפר. כן בשאר עבירות דהאי דתנן שמכפר על השגגות לאו כפרה גמורה קאמר אלא דבאותן דבני קרבן נינהו כגון חייבי כריתות תולה הוא עליהן וכשיתוודע לו אחר יה''כ מביא הקרבן שחייב עליהן:
נִיחָא לֹא הוֹדַע. הוֹדַע. לֹא כֵן תַּנִּינָן. חַייְבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת ווַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶו יוֹם הַכִּיפּוּרִים חַייָבִין. וְחַייָבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. בֵּין שֶׁנִּתְוַדָּע לֹו בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לוֹ בָהֶן. [וְלָמָּה לֹא אָמַר בְּשֵׁלֹּא נִתְווַדָּע לֹו בָהֶן.] מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה. וַאֲפִילוּ לֹא נִתְוַדָּע לֹו בָהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר.
Traduction
On conçoit ce dernier pardon pour une faute inconnue; mais si on la connaît (et qu’un sacrifice spécial est dû), n’a-t-il pas été dit (292)(Kritot 6, 4).: ''Les sacrifices expiatoires qui sont dus et les sacrifices du péché de certitude, remontant avant la solennité du Kippour, doivent encore être offerts après cette fête; on est seulement dispensé des sacrifices de péché suspendus en raison du doute'' (n’est-ce pas dire que le Kippour ne les expie pas)? R. Aboun b. Hiya l’explique ainsi: soit que l’on ait eu connaissance du doute survenu, soit que non, le Kippour donne le pardon en ces cas, mais non au cas où l’on sait avec certitude que l’on est tenu d’offrir un sacrifice (293)Le texte a ici une phrase que les commentaires s'accordent ˆ placer plus loin..
Pnei Moshe non traduit
ניחא לא הודע. ששעיר המשתלח מכפר כדקאמרת בדבר שיש בו חיוב קרבן אלא הודע בתמיה דקס''ד שהודע לו חטאו שחייב עליו קרבן קאמר וקשיא וכי לא כן תנינן בפ''ו דכריתות חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה''כ חייבין להביא אחר יה''כ שאותן לא כיפר יוה''כ עליהן כדדריש מקרא דחטא שאין מכיר בו אלא ה' הוא דיה''כ מכפר:
א''ר בון בר חייא. ה''ק בין שנתוודע לו בהן. היינו בהספק שבא לידו ובין שלא נתוודע לו הספק דבכי הא הוא דיוה''כ מכפר אבל לא בשנתוודע לו שחייב בודאי עליה קרבן. והגי' דהכא מסורסת בהא דלקמן ומשובשת ובשבועות שם נכונה היא דגריס הכא הא דלקמן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל אֵלּוּ חַייָבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶם אָשָׁם תָּלוּי. וְלֹא כְבָר כִּיפֵּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכִייָה. בְּמוֹרֵד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים הִיא מַתְנִיתָה.
Traduction
On a enseigné là (294)Ibid., 1, 2.: ''Pour ces fautes, en cas de transgression volontaire, on est passible de la pénalité du retranchement, et, en cas d’ignorance, on doit le sacrifice expiatoire suspendu du péché douteux''; mais le Kippour ne devrait-il pas, pour ce dernier, provoquer un pardon suffisant, de façon à dispenser du sacrifice? R. Simon au nom de R. Levi Soukhia répond qu’il s’agit, dans cette Mishna, de celui qui ne croit pas à l’efficacité du pardon au jour du Kippour (il n’aura pas été pardonné).
Pnei Moshe non traduit
ולא כבר כיפר יה''כ כלומר דפריך אי הכי דבשלא נתוודע לו אלא הספק שבא לידו הוא דקאמר קשיא אהא דקאמרת דשעיר המשתלח תולה הוא בדוקא אבל לא מכפר כפרה גמורה על השגגות ואמאי הא תנן תנינן התם חייבי אשמות תלוין פטורין להביא אחר יה''כ לפי שיה''כ כיפר עליהן והרי זה מחייבי אשמות תלוין הוא שהרי לא נודע לו ביה''כ כ''א הספק שבא לידו וליכפר עליו יה''כ כפרה גמורה:
ר' שמעון בשם ר' לוי סוכייה. ובשבועות גריש שובדא:
במורד ביה''כ היא מתניתא. הכא במאי עסקינן במבעט ביה''כ ואינו מאמין בכפרתו דבכה''ג אמרינן דשעיר המשתלח אינו מכפר כפרה גמורה שהוקש לשעיר הפנימי שאינו מכפר אלא עם יוה''כ וזה אינו מאמין ביה''כ ומיהת תולה השעיר עליו דנהי דביה''כ הוא דמרד השעיר המשתלח תולה עליו מכפרת חלקו שיש לו בו. וכאן הוא דגרסינן להא דלעיל ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן ביום הכפורים מילתיה אמרה ואפילו לא נתוודע לו בהן ביה''כ יה''כ מכפר כמו שהגי' היא בשבועות. כלומר דפריך מאי דוחקיה דר''ש לאוקמי למתניתין בשמורד ביה''כ ומשום הך קושיא ולא כבר כיפר ביה''כ ואמאי קאמר תולה כדאקשינן ולמה לא אמר הכי לתרץ להאי קושיא דאנן הכי קאמרינן שלא נתוודע לו ביוה''כ מחיוב הקרבן כ''א מהספק שבא לידו והיינו ביה''כ דוקא הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתוודע לו שחייב בקרבן והשתא לא קשיא מחייבי אשמות תלוין שפטורין הן לאחר יה''כ דהתם נמי כן היא שאם לאחר יה''כ נתוודע לו שבודאי אכל חלב חייב הוא להביא חטאת כדמסקינן הכא בכריתות ומשני מילתיה אמרה וכו' כלומר דבאמת שמעינן ממילתיה דר''ש דס''ל אפילו לא נתוודע לו בהן ביה''כ יה''כ מכפר וכלומר אפי' דביה''כ הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתוודע לו שחטא בודאי אפ''ה פעור הוא מחטאת שכבר כיפר לו יה''כ ור''ש כדאמרי' התם מעיקרא הוא דס''ל דאימא דחייבי אשמו' תלוין פטורין אפי' לכי מתיידע ליה בתר יוה''כ והלכך ע''כ הוא דדחיק לאוקמי למתני' במבעט ביוה''כ דהיינו טעמא דשעיר המשתלח אינו אלא תולה וכדאמרן:
תמן תנינן וכו' עד אשם תלוי. לא שייך הכא וכן בשבועות שם לא גריס להא כלל. ולגי' הס' דכאן מציין הוא להמתני' דפ''ק דכריתות על אלו דקחשיב התם לעיל וכלומר וחייבי כריתות דתנינן בהאי מתני' דשבועות כמו ששנינו בכריתו' שם:
עֲשֵׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. לֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זֵעוּרָא. וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. הָאוֹמֵר. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת עָלַי. מְכַפֶּרֶת הִיא. אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּכַפֵּר לִי. אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת לוֹ עַל כָּרְחוֹ. אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. מְכַפֶּרֶת הִיא. [אֵי] אֶפְשִׁי שֶׁיְּכַפֵּר לִי. מְכַפֵּר הוּא לֹו עַל כּוֹרְחוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. לָא כוֹלָא מִן בַּר נַשָּׂא מֵימַר לְמַלְכָּא. דְּלֵית אַתְּ מֶלֶךְ.
Traduction
Pour le précepte positif, n’y eut-il pas de repentir, le Kippour donne le pardon; mais pour un précepte négatif, le repentir est une condition indispensable, dit R. Samule au nom de R. Zeira. Si quelqu’un dit: ''l’holocauste n’expie rien'', ou ''il n’aura pas d’effet expiatoire pour moi'', l’effet d’expiation n’en est pas moins maintenu (295)Le sacrifice a été accompli d'une faon valable et ayant produit son effetÊ; voir Torath Cohanim ˆ Lv n¡ 14Ê; (Shevuot 1, 6)Ê; Kritot, 7a.; mais s’il se révolte, en disant qu’il ne veut pas bénéficier de cette expiation, l’effet ne lui sera pas imposé. S’il dit que le Kippour n’a pas d’expiation, ou qu’il n’en veut pas bénéficier, l’effet expiatoire subsiste cependant contre son gré. R. Hanina, fils de R. Hillel, dit: l’inverse lui semble plus probable, car le sacrifice qu’il a offert de plein gré doit nécessairement produire seul son effet, tandis que si l’on refuse de se soumettre à un roi, c’est un cas de révolte déclarée; et de même alors au Kippour il n’y a pas de pardon.
Pnei Moshe non traduit
עשה אע''פ שלא עשה תשובה. יוה''כ מכפר ול''ת כדקאמר ר' שמואל דדוקא עם התשובה:
האומר אין עולה מכפרת. או שאומר אין עולה מכפרת עלי או שאומר מכפרת היא ואי אפשי שיכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו והאומר אין יוה''כ מכפר וכו' מכפר הוא לו על כרחו. וחסר כאן וה''ג בשבועות שם א''ר חנינא בריה דרב הלל לא מסתברא דאלא חילופין. וכי לא איפכא מסתברא היא שבקרבן אע''פ שהוא אומר כן עכ''פ מביא הוא להקרבן אבל ביוה''כ אם אומר כן לא כולא מן בר נש מימר למלכא לית את מליך. וכי כל הימנו של בן אדם לומר לית את מליך עלי ואם הוא אינו רוצה מורד הוא ומסתברא דאין יוה''כ מכפר עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source