Vayedaber

Yoma

Daf 29b

משנה: הִזָּה עַל טִיהֲרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. שְׁיֵרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָֽרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל וּמוֹעֲלִין בּוֹ׃

Traduction

Sur l’autel purifié (aspergé aux 4 angles), le pontife faisait encore 7 aspersions; il versait le reliquat de sang sur le fondement ouest de l’autel extérieur, et celui qui provenait des victimes offertes sur cet autel extérieur, devait être versé au fondement sud. Enfin, ceux des uns et des autres se mêlaient dans la rigole, d’où ils allaient au canal de Cédron, puis on les vendait aux jardiniers comme engrais; mais ce serait une prévarication des saintetés d’en user avant de les avoir rachetés (payés au trésor).

Pnei Moshe non traduit

מתני' הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים. לאחר שגמר כל המתנות שבקרנות מזה על טהרו של מזבח והיינו המקום המגולה שבו שהיה חותה הגחלים והאפר הילך והילך ומזה על זהבו של המזבח כדכתיב והזה עליו מן הדם שבע פעמים וטהרו וזהו מקום המגולה:

שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. דכתיב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ואהל מועד למערבו של מזבח החיצון הוא:

ושל מזבח החיצון. ושירי הדם של חטאת החיצונות היה שופך על יסוד דרומי דילפינן ירידתו מן הכבש בחטאות החצונות ושירי הדם בידו מן יציאתו מההיכל ושירי הפנימים בידו מה יציאתו מן ההיכל היה נותן שירי הדם בסמוך לו שהיא יסוד המערבי כדכתיב אשר פתח אהל מועד אף ירידתו מן הכבש נותן השירים בסמוך לו דהיינו יסוד דרומי שהוא סמוך להכבש שהכבש היה בדרומו של המזבח:

אלו ואלו. דמי הפנימים והחיצונים הנשפכים על יסוד מזבח העולה היו שותתים מהיסוד ונופלים להרצפה ומתערבים באמה שבעזרה. כמו סילון שבו הדמים יוצאין עד לנחל קדרון:

ונמכרין לגננין לזבל. דמדאורייתא אין בהן מעילה לפי שלאחר שנעשו מצותן הן:

ומועלין בהן. בלא דמים דמדרבנן אסור ליהנות מהן עד שיתן דמים:

הלכה: וְהִזָּ֨ה עָלָי֧ו. לֹא עַל אֱפָ[רָ]יו. עָלָי֧ו. לֹא עַל גְּחָלָיו. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד צְּפוֹנִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד דְּרוֹמִי. מָאן דְּאָמַר. צַד צְּפוֹנִי. רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָאן דְּאָמַר. צַד דְּרוֹמִי. רַבָּנִן.

Traduction

Il est écrit (ib. 19): Il fera l’aspersion sur lui (l’autel), ni sur le rebord, ni sur les charbons, mais sur les parois. Selon les uns, les 7 aspersions auront lieu sur le côté nord; selon d’autres, sur le côté sud. Le premier avis a été émis par R. Eliézer; le second, par les autres sages.

Pnei Moshe non traduit

גמ' והזה עליו. כתיב:

לא על אפריו וכו'. תוספתא היא בפ''ג ומסיים שם אלא על גגו של מזבח והיא נכפפת על הקיר כלומר שתהא ההזאה נוגעת בקיר עצמו של המזבח:

אית תניי תני צד דרומי. בצד דרומי של המזבח היה נותן אלו שבע מתנות:

ואית תניי תני בצד צפוני. ומפרש דפליגי בפלוגתא דר''א ורבנן במתני' דלעיל דמ''ד בצד צפוני ס''ל כר''א דאמר במקומו היה עומד ומחטא על הקרנות והרי הוא עומד אצל קרן מזרחית צפונית שממנו הוא מתחיל והלכך כשגומר המתנות שעל הקרנות נותן שבע מתנות שעל טהרו של המזבח בצד צפוני שהוא הסמוך לו ומ''ד בצד דרומי ס''ל כרבנן דאמרי ברגל הוא מקיף ומתחיל ממזרחית צפונית ומסיים במזרחית דרומית והרי הוא עומד סמוך לדרום כשמסיים המתנות שעל הקרנות ונותן מתן שבע שם בצד דרומי:

הלכה: וְיַתְחִיל בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. אָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְיָצָ֗א אֶל הַמִּזְבֵּ֛חַ. 29b וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שֶׁלֹּא יִתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. וְאֵין סוֹפוֹ לִיתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. חוֹזֵר הָיָה לַאֲחוֹרָיו. וְיַעֲמֹד בְּדָרוֹם וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. כַּיי דְאָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית.

Traduction

Pourquoi le pontife ne commence-t-il pas (comme pour l’extérieur) par l’angle sud-est? R. Ila dit: il faut toujours suivre par la droite; et si l’on passait du sud-est au nord-est, ce ne serait pas aller à droite. Pourquoi alors ne pas commencer pour le nord-ouest (que l’on rencontre en premier lieu)? C’est que, dit R. Eliézer, il est écrit (Lv 16, 18): il sortira vers l’autel (il faut donc que la sortie soit régulière). Il ne peut pas non plus commencer par l’angle sud-ouest, parce qu’à un moment il tournerait le dos au sanctuaire. Mais, ne finit-il pas par tourner forcément le dos, en faisant tout le tour? Non, parce qu’une fois les aspersions faites (en commençant dans un sens), il peut revenir sur ses pas; et il ne peut pas non plus se placer au sud, tout en commençant (à l’inverse) par l’angle nord-ouest, car R. Ila a déjà dit qu’il faut aller à droite et dans cette situation ledit angle ne serait pas à droite.

Pnei Moshe non traduit

ויתחיל בקרן מזרחית דרומית. אמתני' קא מהדר מ''ט לא יתחיל כמו בחטאת על מזבח החיצון ואפי' למ''ד פיתחא בצפון קאי הוא דפריך דאע''ג דלא מצי למיהב אלא בקרן דפגע ברישא אי מצי למיהב ביה דאכתי לא אסיק אדעתיה דבעינן עד דנפיק מכוליה דמזבח עד לבתר הכי מ''מ פריך דטפי אית לן למימר דאזיל עד לקרן מזרחית דרומית ויתחיל בו וכדי להשוות המתנות של פנימי למתנות של החיצון:

א''ר הילא ימנית. כלומר שצריך להקיף דרך ימין וכשיוצא בהאי קרן פגע ברישא שהיא צפונית מערבית אלא דצריך שיצא מכוליה דמזבח כדלקמן וכדפרישית במתני' והלכך מתחיל ממזרחית צפונית ואם יתחיל מדרומית מזרחית ואח''כ צפונית מזרחית וכו' אין זו דרך ימנית:

ויתחיל מקרן צפונית מערבית. דהאי הוא דפגע ברישא:

אמר ר' אלעזר וכו'. דבעי' עד דנפיק מכוליה דמזבח כדפרישית:

ויתחיל מקרן מערבית דרומית. דמכיון דאמרת דמצפונית מערבית אינו יכול להתחיל משום דצריך שיצא מכוליה דמזבח עד שמגיע למזרחית צפונית ומתחיל להזות ועולה דרך ימין וחוזר לצפונית מערבית וכו' ולמה לו לילך כל כך אם אינו יכול להתחיל מצפונית מערבית מטעמא דאמרן ילך לו לקרן מערבית דרומית הסמוך דזה ג''כ נפיק מכוליה דמזבח ויתחיל שם ויסבב וילך דרך ימין דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית:

שלא יתן אחוריו לקדש. אם הולך הוא מצפונית מערבית עד מערבית דרומית להתחיל להזות א''כ מהלך הוא אחוריו לקדש כלפי לפני ולפנים:

ואין סופו ליתן אחוריו לקדש. בתמיה הרי כשהוא מסבב והולך א''כ מ''מ סופו צריך שיתן אחוריו לקדש ומשני דזהו הוא אחר שהתחיל להזות יכול לתקן שחוזר הוא לאחוריו דרך הליכתו אבל בהתחלה אי אפשר לו אלא א''כ נותן אחוריו לקדש כשהולך מצפונית מערבית עד מערבית דרומית:

ויעמוד בדרום. כלומר כלפי דרום יעמוד במקומו אצל קרן צפונית מערבית דבההיא פגע ברישא ויהפוך פניו כנגד הדרום שלא ליתן אחוריו לקדש ולמ''ד הקפה ביד. היא דפריך השתא שיעמוד שם יפשוט ידו ויתחיל מקרן מזרחית צפונית דג''כ נקרא כדנפיק מכוליה דמזבח מכיון שאינו מתחיל להזות אלא מאותו הקרן ולא בקרן הסמוך לו. ומשני דזה א''א דכהאי דאמר ר' הילא שצריך שיקיף דרך ימנית ואם יעמוד במקומו ויתחיל מזרחי' צפוני' צפונית מערבית וכו' אין זה דרך ימנית:

תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַעֲלָן לְמַטָּן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיָה לְפָנָיו [לוֹכְסָן] שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעֲלָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דֹּרְשִׁין. סָבִֽיב. [רַבָּנִן אָֽמְרִין. סָבִיב לַהֲלוֹךְ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. סָבִיב] לַקְּרָנוֹת.

Traduction

On a enseigné (201)Tossefta ce, ch. 3. que R. Eliézer dit: de l’endroit où il se trouve placé sur l’autel, le pontife fait les aspersions aux 4 angles, et à chacun il asperge de bas en haut, sauf l’angle se trouvant devant lui en diagonale (202)C'est le plus éloignéÊ; et, en étendant le bras, il pourrait se salir., qu’il aspergeait de haut en bas. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: les deux opinions se fondent sur le même terme biblique autour (ibid.): selon les sages, ce terme désigne le devoir, pour le pontife, de marcher autour de l’autel; selon R. Eliézer, il spécifie l’obligation d’asperger tous les angles du contour (tout en s’arrêtant à une place).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא ריש פ''ג:

ועל כולן היה נותן מלמטן למעלן חוץ וכו' שהיה נותן מלמעלן למטן כצ''ל:

חוץ מזה. שהיה לפניו לוכסן שהיא מזרחית דרומית ואם היה נותן מלמטה למעלה כשפושט ידיו יטנף בגדיו:

סביב. כתיב ונתן על קרנות המזבח סביב:

סביב להילוך. שמקיף ברגל ור''א מפרש סביב לקרנות והוא עומד במקומו:

שְׁנֵי כֹהֲנִים בָּֽרְחוּ בַפּוֹלֶמוֹסִיּוֹת. אֶחָד אוֹמֵר. עוֹמֵד הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. וְאֶחָד אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא אָֽמְרָה. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ. וּמַאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ.

Traduction

Deux cohanim ayant échappé au siège polemo'' de Jérusalem, l’un dit: ''je restais debout sur place en faisant les aspersions''; l’autre dit ''je marchais pour cet office''. Ceci prouve, dit R. Juda, que les deux façons d’opérer sont valables.

Pnei Moshe non traduit

ברחו בפולמוסיות. בחיילות שבאו עליהן בבית ראשון:

מאן דעבד הכין לא חשש. אין כאן חשש כלל אם עושה כר''א או כרבנן שהרי אלו שני כה''ג כל חד וחד היה נוהג לפי סברתו ולא נענשו על כך:

Yoma

Daf 30a

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֶה סִימָן. כָּל הַנִּיטָּל (מִבִּפְנִים) [מִבַּחוּץ] לְהִינָּתֵן (בַּחוּץ נִיתָּן) [בִּפְנִים 30a נִיטָּל] מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. וְעָל הַיּוֹצֵא מִבִּפְנִים לְהִינָּתֵן בַּחוּץ נִיתָּן מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים.

Traduction

Voici quelques indications mnémotechniques, dit R. Yossé (concernant l’ordre à suivre pour le cérémonial du culte): tout ce qui sera pris de l’extérieur (203)Soit le charbon pour l'encens. pour être remis à l’intérieur sera pris du point le plus voisin de l’intérieur (à l’ouest de l’autel extérieur); ce qui sera enlevé de l’intérieur pour être placé au dehors (204)Par ex. le sang du taureau, ou l'encens qui accompagne le samedi les pains de proposition. sera remis au point le plus proche de l’intérieur (sur ce même côté ouest).

Pnei Moshe non traduit

א''ר יוסי זה סימן וכו'. תוספתא היא בפ''ג ושם הגירסא משובשת וגי' דהכא נכונה היא ומילתיה דר' יוסי לפרושי מתני' דסוף פ''ב דתמיד היא ואיידי דאיירי הכא בשירי דמים מייתי להא כדלקמן. דתנינן בסוף פ''ב דתמיד בררו משם עצי תאנה יפין לסדר מערכה שניה של קטרת מכנגד קרן מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות באומד חמש סאין גחלים ובשבת באומד שמונה סאים גחלים ששם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים כלומר בכל יום היו נותנים עצים באותה מערכה שניה של קטרת באומד חמשה סאים גחלים שמהם היה חותה לצורך הקטרת ובשבת שהיה צריך גחלים יותר לשני בזיכי לבונה שהיו מקטירים משבת לשבת על מזבח החיצון היו נותנים באומד שמונה סאים גחלים ומפרש ר' יוסי דמאיזה טעם היו מסדרים לאותה מערכה בקרן מערבית דרומית וקאמר מפני שזה הטעם של אותו הסימן שקבע לפי שכל הניטל מבחוץ להנתן בפנים והיינו הגחלים להקטיר עליהן הקטרת שהן ניטלין ממזבח החיצון להינתן בפנים של מזבח הזהב ולהקטיר עליהן:

ניטל מן הסמוך לפנים מצד המערב של החצון שהוא סמוך לפנים שהוא כלפי ההיכל שהוא במערבו של מזבח החיצון:

וכל היוצא מבפנים להינתן בחוץ. והן שני בזיכי לבונה של לחם הפנים שהן ניטלין ויוצאין מבפנים בכל שבת ולהינתן בחוץ להקטירן:

ניתן מן הסמוך לפנים. ניתנין הן על צד המערבי של מזבח החצון שהוא הסמוך לפנים:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. גְּחָלִים שֶׁבְּכָל יוֹם וְנֵר הָמַעֲרָבִי לְמֵידִין מִגְּחָלִים שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּשְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה לְמֵידִין מִשְּׁיֵרֵי דָמִים.

Traduction

R. Jérémie dit au nom de R. Pedath: pour les charbons de l’encens quotidien et le luminaire occidental, on tire la déduction des charbons à employer le jour du Kippour (faisant connaître les règles à observer); et pour les deux récipients d’encens (à déposer sur l’autel extérieur), on l’apprend par analogie avec ce qui est prescrit pour les restes de sang (qu’il faut verser de ce même côté).

Pnei Moshe non traduit

ר' ירמיה בשם ר' פדת וכו'. לפרש למילתיה דר' יוסי ולטעמיה קאמר דהא גופה מנלן שהגחלים שבכל יום נוטלין מצד המערבי של מזבח החצון אלא שהן למידין מגחלים של יה''כ דכתיב בהו ולקח מלא המחתה גחלי אש מלפני ה' והאי מלפני ה' דרשינן שהוא מעל מזבח החצון לצד מערב מדכתיב מלפני ה' איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החצון דאלו מזבח הפנימי כולו לפני ה' הוא ודרשינן נמי דלכתחלה צריך שיטול ממקום המזבח שהוא נגד פתח ההיכל והלכך נוטל מקרן מערבית דרומית ומשוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות שהוא נגד הפתח והשתא למדין הן גחלים שבכל יום מגחלים של יה''כ:

ונר המערבי. כלומר וכן לפני ה' דכתיב גבי נר המערבי ילפינן נמי מלפני ה' דכתיב גבי גחלים דיה''כ שהוא ממזבח החיצון שאין כולו לפני ה' וכדאמרן וה''ה לפני ה' דכתיב בנרות על נר המערבי קאמר דאותו לפני ה' אבל אין כולו לפני ה' וזהו כמ''ד דמזרח ומערב היו מונחין ואותו שהוא כלפי מערב לצד בית קדש הקדשים זהו הנקרא לפני ה' וכעין דדרשינן מלפני ה' הכתוב במזבח החצון הוא הדין לפני ה' הכתוב בנרות שהן בפנים בהיכל:

ושני בזיכי לבונה. שהן ניתנין על מזבח החיצון להקטירן ילפינן שנתנין הן לצד מערב משירי דמים הפנימים שכתוב בהן אשר פתח אהל מועד וכדפרישית במתני':

וְאֵ֣ת ׀ כָּל דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙. לְרַבּוֹת פָּר דַּם יוֹם הַכִּיפּוּרִים לִשְׁפִיכָה. וְלָמָּה לֹא אָמַר. וְשָׂעִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת. אַשְׁכַּחַת אֲמַר. וְאֵ֣ת ׀ כָּל דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙. לְרַבּוֹת דַּם פָּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְשָׂעִיר לִשְׁפִיכָה.

Traduction

Comme il est écrit (Lv 4, 7): il versera tout le sang du taureau, etc., on y comprend celui du taureau sacrifié au jour du Kippour (205)B., Zevahim 52a.. Pourquoi, dans cette extension, n’est-il pas question aussi du bouc de ce même jour? C’est que, dit R. Mena, même sans cette remarque, le mélange est obligatoire (et le sang de bouc inclus). En effet, on trouve un enseignement où il est dit expressément: en raison du verset ''il répandra tout le sang'', en y joignant celui du bouc pour verser le reliquat au fond de l’autel.

Pnei Moshe non traduit

ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד. נאמר בפר כהן משיח ומשם למדנו ששירי דמים הפנימים נשפכין על יסוד מערבי ומדכתיב ואת כל דם הפר דרשינן לרבות דם פר יום הכפורים לשפיכה על היסוד מערבי דלא כתיב ביה בהדיא ומפר כהן המשיח הוא למד:

ולמה לא אמר. ג''כ ושעיר שהרי שירי דמו אף הן נשפכין לאותו יסוד:

אמר ר' מנא. וכי בלא כך אינו זקוק להערות ולערב אותן כדתנן לעיל עירה דם הפר לתוך דם השעיר וא''כ דם השעיר בכלל הוא:

אשכחת אמר. אשכחן חדא ברייתא דתני בהדיא לרבות דם הפר ודם השעיר של יה''כ לשפיכה ליסוד:

וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת הַקּוֹדֶשׁ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אִם כִּילָּה כִיפֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. הַשְּׁייֵרִים מְעַכּבִין. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּילָּה כִפֵּר. אֵין הַשְּׁייֵרִים מְעַכּבִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַשְׁמַעוּת בֵּינֵיהוֹן. מַה הַשְּׁייֵרִים מְעַכּבִין{) אֵין הַשְּׁייֵרִים מְעַכּבִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַשְּׁייֵרִים מְעַכּבִין. מַאי כְדוֹן. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּלָּה כִיפֵּר. עוֹשֶׁמ אוֹתָן אַרְבַּע מַתָּנוֹת. מָאן דְּאָמַר. אִם כִּיפֵּר כִּלָּה. אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָן אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת.

Traduction

Il est écrit aussi (Lv 16, 20): lorsqu’il aura cessé de solliciter le pardon pour le sanctuaire. Selon les uns, dès la cessation du service, le pardon est obtenu; selon d’autres, c’est à l’inverse, après le pardon, qu’il cessait. Voici, dit R. Abahou au nom de R. Yohanan, sur quoi porte la discussion: d’après le premier avis, l’omission d’avoir versé le reste du sang s’opposera à la validité du cérémonial complet; d’après l’autre avis, cela ne forme pas un obstacle. R. Josué b. Levi dit que la divergence porte sur l’interprétation; mais la présence des reliquats (non encore versés) ne constitue pas un obstacle. C’est aussi l’avis de R. Simon au nom de R. Josué b. Levi. En quoi consiste alors la différence de l’interprétation? Le voici: selon le premier, le verset précise qu’il faut quatre aspersions différentes (en 4 places); d’après le second, il suffit de les confondre en une seule aspersion.

Pnei Moshe non traduit

אית תניי תני אם כילה כיפר וכו'. דכתיב וכלה מכפר את הקדש וגריס בתוספתא פ''ג אם כיפר כילה דברי ר''ע ר' יהודה אומר אם כילה כיפר ופליגי אמוראי במאי הוא דפליגי הני תנאי:

ר' אבהו וכו'. מחלוקת ביניהון לענין המעשה היא דפליגי:

דמ''ד אם כילה כיפר השיריים מעכבין ומ''ד אם כיפר כילה אין השיריים מעכבין. כצ''ל ובספרי הדפוס נתהפך בטעות. דמ''ד אם כילה הכל ואף שפיכת שיריים להיסוד הוא דכיפר דשיריים מעכבין הן ס''ל ומ''ד אם כיפר המתנות דכתיבי כבר כילה ואין השיריים מעכבין:

ר' יהושע בן לוי אמר. דלא פליגי אלא משמעות דורשין איכא בינייהו מר דריש ליה הכי ומר ניחא ליה למידרש כסדר המקרא וכלה וגו' אם כילה כיפר:

מן השיריים. כלומר אבל מענין השיריים לד''ה אין מעכבין. וכן אמר ר' סימון בשם ריב''ל דאין השיריים מעכבין:

מאי כדון. נהי דאמרת דלד''ה אין השיריים מעכבין ואין ביניהן אלא משמעות דורשין מ''מ טעמא בעי אמאי מר דריש לה הכי ומר דריש לה הכי:

מ''ד אם כילה כפר וכו'. כלומר היינו טעמא דשינוי דרש דהני תנאי דמאן דדריש אם כילה כפר ס''ל דהכתוב עושה אותן ארבע מתנות והיינו מתנה שעל בין הבדים ומתנה שעל הפרכת ומתנה שעל הקרנות של מזבח הזהב ומתנה שעל טהרו של מזבח הזהב הרי ארבע מתנות וזהו דקאמר אם כילה כל אותן ארבע מתנות האמורים בענין כיפר ואם לאו לא כיפר שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום ומאן דדריש אם כיפר כילה ס''ל דכל המתנות האמורות בענין אינו עושה אותן אלא מתנה אחת וכלומר שהן נחשבות כמתנה אחת ואם קיים מתנה אחת מהן כיפר וכלה ולכ''ע אין השיריים בכלל שאין אמורים באותה פרשה ואינן מעכבין:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source