משנה: 29a הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מִשָּׁם הָיָה גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. עַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָֽיְתָה לְפָנָיו שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' זה מזבח הזהב. דאלו מזבח החיצון לאו לפני ה' הוא כדקאמר בגמרא:
התחיל מחטא ויורד. האי תנא ס''ל שהיה הכהן מקיף ברגליו לכל קרן וקרן וכל מתנה ומתנה היתה בקרן שלפניו וסמוך לו ולהכי נקט מחטא ויורד כלומר שהיה נותן המתנה מלמעלה למטה לפי שבקרן שלפניו אם יתן מלמטה למעלה הדם זב לתוך בית יד שלו ומטנף את בגדיו:
מהיכן היא מתחיל מקרן מזרחית צפונית וכו'. בגמ' קאמר דאתיא כר' יוסי דאמר לעיל לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד ופרופה מן הצפון וכשגומר מתנות שלפני ולפנים ויוצא דרך צפון פוגע תחלה בצפונית מערבית של המזבח אלא דבההיא קרן דפגע ברישא לא עביד דאמר קרא ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח ובא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן שם וחוזר לצפונית מערבית דרך ימין:
מקום שהוא מתחיל בחטאת על מזבח החיצון. שהיא דרומית מזרחית כדתנן בפ' איזהו מקומן שם גומר המתנות על מזבח הפנימי וקמ''ל דדרך ימין הוא מקיף:
ר''א אומר במקומו היה עומד ומחטא. דס''ל שלא היה מקיף ברגל אלא מכיון שכל המזבח אינו אלא אמה על אמה יכול הוא לעמוד בקרן אחת ומשם הוא נותן המתנות על כל הקרנות ואין הלכה כר''א:
על כולן הוא נותן מלמטה למעלן. האי מילתא אתיא אף לת''ק דס''ל שהיה מסבב והולך לכל קרן וקרן ומזה וכלומר דעל כל הקרנות שאינן לפניו בסמוך היה נותן מלמטה למעלה לפי שיכול הוא ליתן קצת מרחוק ואח''כ מקיף ברגל מקרן לקרן חוץ מזו והיינו קרן אחרונה שהיתה לפניו ובסמוך לו שהרי אינו זז ממנה עד שיתן ועליה היה נותן מלמעלה למטה כדי שלא יתלכלכו בגדיו:
הלכה: וְהִזָּ֨ה עָלָי֧ו. לֹא עַל אֱפָ[רָ]יו. עָלָי֧ו. לֹא עַל גְּחָלָיו. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד צְּפוֹנִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד דְּרוֹמִי. מָאן דְּאָמַר. צַד צְּפוֹנִי. רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָאן דְּאָמַר. צַד דְּרוֹמִי. רַבָּנִן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית תניי תני בצד צפוני. ומפרש דפליגי בפלוגתא דר''א ורבנן במתני' דלעיל דמ''ד בצד צפוני ס''ל כר''א דאמר במקומו היה עומד ומחטא על הקרנות והרי הוא עומד אצל קרן מזרחית צפונית שממנו הוא מתחיל והלכך כשגומר המתנות שעל הקרנות נותן שבע מתנות שעל טהרו של המזבח בצד צפוני שהוא הסמוך לו ומ''ד בצד דרומי ס''ל כרבנן דאמרי ברגל הוא מקיף ומתחיל ממזרחית צפונית ומסיים במזרחית דרומית והרי הוא עומד סמוך לדרום כשמסיים המתנות שעל הקרנות ונותן מתן שבע שם בצד דרומי:
גמ' והזה עליו. כתיב:
לא על אפריו וכו'. תוספתא היא בפ''ג ומסיים שם אלא על גגו של מזבח והיא נכפפת על הקיר כלומר שתהא ההזאה נוגעת בקיר עצמו של המזבח:
אית תניי תני צד דרומי. בצד דרומי של המזבח היה נותן אלו שבע מתנות:
ויעמוד בדרום. כלומר כלפי דרום יעמוד במקומו אצל קרן צפונית מערבית דבההיא פגע ברישא ויהפוך פניו כנגד הדרום שלא ליתן אחוריו לקדש ולמ''ד הקפה ביד. היא דפריך השתא שיעמוד שם יפשוט ידו ויתחיל מקרן מזרחית צפונית דג''כ נקרא כדנפיק מכוליה דמזבח מכיון שאינו מתחיל להזות אלא מאותו הקרן ולא בקרן הסמוך לו. ומשני דזה א''א דכהאי דאמר ר' הילא שצריך שיקיף דרך ימנית ואם יעמוד במקומו ויתחיל מזרחי' צפוני' צפונית מערבית וכו' אין זה דרך ימנית:
ואין סופו ליתן אחוריו לקדש. בתמיה הרי כשהוא מסבב והולך א''כ מ''מ סופו צריך שיתן אחוריו לקדש ומשני דזהו הוא אחר שהתחיל להזות יכול לתקן שחוזר הוא לאחוריו דרך הליכתו אבל בהתחלה אי אפשר לו אלא א''כ נותן אחוריו לקדש כשהולך מצפונית מערבית עד מערבית דרומית:
שלא יתן אחוריו לקדש. אם הולך הוא מצפונית מערבית עד מערבית דרומית להתחיל להזות א''כ מהלך הוא אחוריו לקדש כלפי לפני ולפנים:
ויתחיל מקרן מערבית דרומית. דמכיון דאמרת דמצפונית מערבית אינו יכול להתחיל משום דצריך שיצא מכוליה דמזבח עד שמגיע למזרחית צפונית ומתחיל להזות ועולה דרך ימין וחוזר לצפונית מערבית וכו' ולמה לו לילך כל כך אם אינו יכול להתחיל מצפונית מערבית מטעמא דאמרן ילך לו לקרן מערבית דרומית הסמוך דזה ג''כ נפיק מכוליה דמזבח ויתחיל שם ויסבב וילך דרך ימין דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית:
אמר ר' אלעזר וכו'. דבעי' עד דנפיק מכוליה דמזבח כדפרישית:
ויתחיל מקרן צפונית מערבית. דהאי הוא דפגע ברישא:
א''ר הילא ימנית. כלומר שצריך להקיף דרך ימין וכשיוצא בהאי קרן פגע ברישא שהיא צפונית מערבית אלא דצריך שיצא מכוליה דמזבח כדלקמן וכדפרישית במתני' והלכך מתחיל ממזרחית צפונית ואם יתחיל מדרומית מזרחית ואח''כ צפונית מזרחית וכו' אין זו דרך ימנית:
ויתחיל בקרן מזרחית דרומית. אמתני' קא מהדר מ''ט לא יתחיל כמו בחטאת על מזבח החיצון ואפי' למ''ד פיתחא בצפון קאי הוא דפריך דאע''ג דלא מצי למיהב אלא בקרן דפגע ברישא אי מצי למיהב ביה דאכתי לא אסיק אדעתיה דבעינן עד דנפיק מכוליה דמזבח עד לבתר הכי מ''מ פריך דטפי אית לן למימר דאזיל עד לקרן מזרחית דרומית ויתחיל בו וכדי להשוות המתנות של פנימי למתנות של החיצון:
משנה: הִזָּה עַל טִיהֲרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. שְׁיֵרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָֽרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל וּמוֹעֲלִין בּוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים. לאחר שגמר כל המתנות שבקרנות מזה על טהרו של מזבח והיינו המקום המגולה שבו שהיה חותה הגחלים והאפר הילך והילך ומזה על זהבו של המזבח כדכתיב והזה עליו מן הדם שבע פעמים וטהרו וזהו מקום המגולה:
שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון. דכתיב אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אהל מועד ואהל מועד למערבו של מזבח החיצון הוא:
ושל מזבח החיצון. ושירי הדם של חטאת החיצונות היה שופך על יסוד דרומי דילפינן ירידתו מן הכבש בחטאות החצונות ושירי הדם בידו מן יציאתו מההיכל ושירי הפנימים בידו מה יציאתו מן ההיכל היה נותן שירי הדם בסמוך לו שהיא יסוד המערבי כדכתיב אשר פתח אהל מועד אף ירידתו מן הכבש נותן השירים בסמוך לו דהיינו יסוד דרומי שהוא סמוך להכבש שהכבש היה בדרומו של המזבח:
אלו ואלו. דמי הפנימים והחיצונים הנשפכים על יסוד מזבח העולה היו שותתים מהיסוד ונופלים להרצפה ומתערבים באמה שבעזרה. כמו סילון שבו הדמים יוצאין עד לנחל קדרון:
ונמכרין לגננין לזבל. דמדאורייתא אין בהן מעילה לפי שלאחר שנעשו מצותן הן:
ומועלין בהן. בלא דמים דמדרבנן אסור ליהנות מהן עד שיתן דמים:
שְׁנֵי כֹהֲנִים בָּֽרְחוּ בַפּוֹלֶמוֹסִיּוֹת. אֶחָד אוֹמֵר. עוֹמֵד הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. וְאֶחָד אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא אָֽמְרָה. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ. וּמַאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ.
Pnei Moshe (non traduit)
ברחו בפולמוסיות. בחיילות שבאו עליהן בבית ראשון:
מאן דעבד הכין לא חשש. אין כאן חשש כלל אם עושה כר''א או כרבנן שהרי אלו שני כה''ג כל חד וחד היה נוהג לפי סברתו ולא נענשו על כך:
תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַעֲלָן לְמַטָּן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיָה לְפָנָיו [לוֹכְסָן] שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעֲלָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דֹּרְשִׁין. סָבִֽיב. [רַבָּנִן אָֽמְרִין. סָבִיב לַהֲלוֹךְ. רִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. סָבִיב] לַקְּרָנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
חוץ מזה. שהיה לפניו לוכסן שהיא מזרחית דרומית ואם היה נותן מלמטה למעלה כשפושט ידיו יטנף בגדיו:
סביב. כתיב ונתן על קרנות המזבח סביב:
סביב להילוך. שמקיף ברגל ור''א מפרש סביב לקרנות והוא עומד במקומו:
ועל כולן היה נותן מלמטן למעלן חוץ וכו' שהיה נותן מלמעלן למטן כצ''ל:
תני. בתוספתא ריש פ''ג:
הלכה: וְיַתְחִיל בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. אָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְיָצָ֗א אֶל הַמִּזְבֵּ֛חַ. 29b וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שֶׁלֹּא יִתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. וְאֵין סוֹפוֹ לִיתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. חוֹזֵר הָיָה לַאֲחוֹרָיו. וְיַעֲמֹד בְּדָרוֹם וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. כַּיי דְאָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
ואית תניי תני בצד צפוני. ומפרש דפליגי בפלוגתא דר''א ורבנן במתני' דלעיל דמ''ד בצד צפוני ס''ל כר''א דאמר במקומו היה עומד ומחטא על הקרנות והרי הוא עומד אצל קרן מזרחית צפונית שממנו הוא מתחיל והלכך כשגומר המתנות שעל הקרנות נותן שבע מתנות שעל טהרו של המזבח בצד צפוני שהוא הסמוך לו ומ''ד בצד דרומי ס''ל כרבנן דאמרי ברגל הוא מקיף ומתחיל ממזרחית צפונית ומסיים במזרחית דרומית והרי הוא עומד סמוך לדרום כשמסיים המתנות שעל הקרנות ונותן מתן שבע שם בצד דרומי:
גמ' והזה עליו. כתיב:
לא על אפריו וכו'. תוספתא היא בפ''ג ומסיים שם אלא על גגו של מזבח והיא נכפפת על הקיר כלומר שתהא ההזאה נוגעת בקיר עצמו של המזבח:
אית תניי תני צד דרומי. בצד דרומי של המזבח היה נותן אלו שבע מתנות:
ויעמוד בדרום. כלומר כלפי דרום יעמוד במקומו אצל קרן צפונית מערבית דבההיא פגע ברישא ויהפוך פניו כנגד הדרום שלא ליתן אחוריו לקדש ולמ''ד הקפה ביד. היא דפריך השתא שיעמוד שם יפשוט ידו ויתחיל מקרן מזרחית צפונית דג''כ נקרא כדנפיק מכוליה דמזבח מכיון שאינו מתחיל להזות אלא מאותו הקרן ולא בקרן הסמוך לו. ומשני דזה א''א דכהאי דאמר ר' הילא שצריך שיקיף דרך ימנית ואם יעמוד במקומו ויתחיל מזרחי' צפוני' צפונית מערבית וכו' אין זה דרך ימנית:
ואין סופו ליתן אחוריו לקדש. בתמיה הרי כשהוא מסבב והולך א''כ מ''מ סופו צריך שיתן אחוריו לקדש ומשני דזהו הוא אחר שהתחיל להזות יכול לתקן שחוזר הוא לאחוריו דרך הליכתו אבל בהתחלה אי אפשר לו אלא א''כ נותן אחוריו לקדש כשהולך מצפונית מערבית עד מערבית דרומית:
שלא יתן אחוריו לקדש. אם הולך הוא מצפונית מערבית עד מערבית דרומית להתחיל להזות א''כ מהלך הוא אחוריו לקדש כלפי לפני ולפנים:
ויתחיל מקרן מערבית דרומית. דמכיון דאמרת דמצפונית מערבית אינו יכול להתחיל משום דצריך שיצא מכוליה דמזבח עד שמגיע למזרחית צפונית ומתחיל להזות ועולה דרך ימין וחוזר לצפונית מערבית וכו' ולמה לו לילך כל כך אם אינו יכול להתחיל מצפונית מערבית מטעמא דאמרן ילך לו לקרן מערבית דרומית הסמוך דזה ג''כ נפיק מכוליה דמזבח ויתחיל שם ויסבב וילך דרך ימין דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית:
אמר ר' אלעזר וכו'. דבעי' עד דנפיק מכוליה דמזבח כדפרישית:
ויתחיל מקרן צפונית מערבית. דהאי הוא דפגע ברישא:
א''ר הילא ימנית. כלומר שצריך להקיף דרך ימין וכשיוצא בהאי קרן פגע ברישא שהיא צפונית מערבית אלא דצריך שיצא מכוליה דמזבח כדלקמן וכדפרישית במתני' והלכך מתחיל ממזרחית צפונית ואם יתחיל מדרומית מזרחית ואח''כ צפונית מזרחית וכו' אין זו דרך ימנית:
ויתחיל בקרן מזרחית דרומית. אמתני' קא מהדר מ''ט לא יתחיל כמו בחטאת על מזבח החיצון ואפי' למ''ד פיתחא בצפון קאי הוא דפריך דאע''ג דלא מצי למיהב אלא בקרן דפגע ברישא אי מצי למיהב ביה דאכתי לא אסיק אדעתיה דבעינן עד דנפיק מכוליה דמזבח עד לבתר הכי מ''מ פריך דטפי אית לן למימר דאזיל עד לקרן מזרחית דרומית ויתחיל בו וכדי להשוות המתנות של פנימי למתנות של החיצון:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source