זָהָב מְזוקָּק. שֶׁהָיוּ מְחַתְּכִין אוֹתוֹ כְזֵתִים וְטָחִים אוֹתוֹ בָצֵק וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לְנַעֲמִיּוֹת. וְהֵן מָסַנְנוֹת אוֹתוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ טוֹמְנִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל שֶׂבַע שָׂנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ומאכילין אותו לנעמיות. כדי שיזוקק במיעיהן:
והן מסננות אותו. מבררים ומנקים אותו וכשיוצא ממיעיהן מזוקק הוא מאוד:
בזבל שבע שנים. וע''י כך נעשה מזוקק:
זָהָב מוּפַז. רִבִּי פַּטְרוּקִי אַחֲוָה דְרִבִּי דְּרוֹסָא בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. 23a דּוֹמֶה לָאֵשׁ מֻצָּתֵת בְּגָפְרִית. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לְשֵׁם מְקוֹמוֹ הוּא נִקְרָא. וְזָהָב֙ מֵֽאוּפָ֔ז.
Pnei Moshe (non traduit)
דומה לאש מצותת בגפרית. כגוון האש הזה כך הוא הזהב הזה ונקרא מופז:
זָהָב שָּׂחוּט. שֶׁהָיָה נִמְשַׁךְ כְּשַׁעֲוָה. אַדְּרִייָנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל בִּיצָה. דִּוֹקְלֵטִיָּנוּס הָיָה לוֹ מִשְׁקַל דֵּינָר גּוֹרְדִּינוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
דינר גורדינין. משם מקום:
זָהָב פַּרְוַיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אָדוֹם. דּוֹמֶה לְדָמוֹ שֶׁלְפָּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. זָהָב שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵירוֹת. כַֹּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. וְגֶפֶן שֶׁל זָהָב הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁלְהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר יִצְחָק. בַּשָּׁנָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֶּית הַמִּקָדָּשׁ צָר כָּל מִינֵי אִילָנוֹת לְתוֹכוֹ. וּבַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ אֵילּוּ שֶׁבַּחוּץ [עוֹשִׂין פֵּירוֹת] הָיוּ אֵילּוּ שֶׁבִּפְנִים עוֹשִׂין פֵּירוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן וגו'. אֵימָתַי יָֽבְשׁוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק חִינְנָא בַּר יִצְחָק. בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מְנַשֶּׁה צֶלֶם בַּהֵיכָל יָֽבְשׁוּ. דִּכְתִיב וּפֶ֥רַח לְבָנ֖וֹן אוּמְלָל׃
Pnei Moshe (non traduit)
כהאי דתנינן תמן. בפ''ג דמדות וגפן של זהב וכו':
משנה: בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פַּרְס בְּשַׁחֲרִית וּפַרְס בֵּין הָעַרְבַּיִם וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו. בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַקָּה וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה׃ בְּכָל יוֹם הַכֹּהֲנִים עוֹלִין בְּמִזְרָחוֹ וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ וְהַיּוֹם עוֹלִין בָאֶמְצַע וְיוֹרְדִין בָּאֶמְצַע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב׃
Pnei Moshe (non traduit)
והיום מן הקיתון של זהב. שנתקדש לכלי שרת:
והיום עולין באמצע. כשהולכים אחרי הכ''ג לכבודו עולים באמצע וכו' להראות חשיבותו של כ''ג שהוא כבן בית והולך במקום שהוא חפץ:
בכל יום כהנים עולים במזרחו. של כבש דאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין והכבש הוא בדרום וכשעולים בו עולים במזרח שהוא סמוך לפנות לימין:
והיום דקה מן הדקה. דכתיב ומלא חפניו קטרת סמים דקה והלא כבר כתיב בקטרת ושחקת ממנה הדק אלא ללמד על הקטרת של יוה''כ שתהא דקה מן הדקה:
מתני' בכל יום מקריב פרס. חצי מנה:
הלכה: פִּיטּוּם הַקְּטֹוֹרֶת. הַצֳּרִי וְהַצִּפּוֹרֶן הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מְנָה. מוֹר וּקְצִיעָה שִׁיבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מְנָה. קוֹשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִילּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִינָּמוֹן תִּשְׁעָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּחָמֵשׁ מָנִים הָיוּ כְּנֶגֶד יְמוֹת הַשָּׁנָה. וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלְאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו. כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] שָׁלֹשׁ סְאִין וְשָׁלֹשׁ קַבִּין. אִם אֵין לוֹ יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] מֵבִיא חֲמַר חִיווַּרְיָן עַתִּיק. מֶֽלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אַף (קפרת) [כִּיפַּת] הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. חִסַּר בָּהּ אַחַת מִכָּל סַמְמָנֶֽיהָ חַייָב מִיתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ושלשה. מנים של אותו היום כפורים שהוא מוסיף ושוחקן בעיוה''כ כדי לקיים מצות דקה מן הדקה וכדקאמר לקמן:
שבולת נרד. שפונא בלע''ז והוא חד:
והחלבנה. גלוונא:
והצפורן. זהו שחלת דתרגומו טופרא ולפי שהוא חלק כצפורן:
הצרי. הוא השרף של עץ הנקרא קטף כדאמר לקמן:
גמ' פיטום הקטרת. מה הן שמפטמין הקטרת:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא (סְרַף) [שְׂרָף] שֶׂלְעֲצֵי (הַקְּטָב) [הַקְּטָף]. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לְמָה הָֽיְתָה בָֽאָה. שֶׁבָהּ שָׁפִין אֶת הַצִּפּוֹרֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא נָאָה. יֵין (קפניסין) [קַפְרִיסִין] לְמָה הִיא בָאָה. שֶׁבָּהּ (שָׁפִין) [שׁוֹרִין] אֶת הַצִּפּוֹרֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ. אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין רֵיחַ רַע בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וּכְשֶׁהָיָה מֵידַק הָיָה אוֹמֵר׃ הָדֵק הֵיטֵב. הָדֵק הֵיטֵב. שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. חִיסַּר בָּהּ אַחַת מִסַּמְמָנֶֽיהָ אוֹ שֶׁנָּתַן בָּהּ מְעַט דְּבַשׁ הָֽיְתָה פְסוּלָה. לֹא נָתַן לְתוֹכָהּ מֵלַח אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מַעֲלֶה עָשָׁן נִתְחַייֵב מִיתָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְעוֹבֵר מִשׁוּם הָכְנָסָה יְתֵירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ועובר משום הכנסה יתירה. כלומר אפי' לא הקטיר ואינו מתחייב בשביל קטרת חסירה מכל מקום עובר הוא משום ביאה ריקנית:
יין קפריסין. שבא ממקום שנקרא קפרס פ''א שעושין אותו מפרי קאפריס והיא הצלף האמור בו תמרות ואביונות וקפרס:
תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. הַפַּטָּמִים שֶׁבִּירוּשָׁלֵם הָיוּ אוֹמְרִים. אִילּוּ הָיָה נוֹתֵן לְתוֹכָהּ מְעַט דְּבַשׁ לֹא הָיָה כָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּרֵיחָהּ.
הלכה: מַה טַעֲמא דְרִבִּי מֵאִיר. וְהָאֵ֨שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה זוֹ מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי הָאֵשׁ. וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן זוֹ מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין וּפְדָרִים. וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה זוֹ מַעֲרָכָה גְדוֹלָה. וְהִקְטִ֥יר עָלֶי֖הָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים זוּ קְטוֹרֶת. וְלֵית לְרִבִּי יוֹסֵה מַעֲרֶכֶת אִיכּוּל אֵיבָרִין. וְלֵית לְרִבִּי יְהוּדָה מַעֲרֶכֶת קִיּוּמֵי אֵשׁ. מַה מְקַייֵם רִבִּי יְהוּדָה אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד. אֵשׁ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ תְּהֵא תָמִיד לֹא תְהֵא אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מה טעמא דרבי מאיר וכו'. כדדריש מקראי:
ולית ליה לר' יוסי מערכת איכול אברין. משום דסבירא ליה בצדי מערכה גדולה הן נשרפין:
ולית לר' יהודה וכו'. ומה מקיים ר' יהודה קרא דאש תמיד תוקד על המזבח:
אש שאמרתי לך וכו'. לא תהא אלא על ראשו של מזבח החיצון וכדפרישית במתני':
משנה: בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת וְהַיּוֹם חָמֵשׁ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בְּכָל יוֹם שָׁלשׁ וְהַיּוֹם אַרְבַּע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם וְהַיּוֹם שָׁלשׁ׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בכל יום היו שם. במזבח החיצון:
ד' מערכות. של עצים שמבערים עליהם האש אחת היא מערכה גדולה שמקריבין עליה התמיד והשנייה שממנה נוטלין אש למזבח הקטרת. והשלישית מערכה של קיום האש שלא יסור האש משם לעולם והאחת מערכה של אברים ופדרים מהתמיד של בין הערבים שלא נתאכלו מבערב ולא נשרפו כל הלילה שורפין אותן במערכה זו:
והיום חמש. שמוסיפין ביה''כ עוד מערכה אחת ליטול ממנה גחלים לקטרת לפני ולפנים:
ר' יוסי אומר בכל יום שלש. דתלתא קראי כתיבי על מוקדה על המזבח זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכה שלישית של קיום האש ומערכה רביעית לאברים ופדרים לית ליה לר' יוסי דסבירא ליה איברים ופדרים שלא נתעכלו בצידי מערכה גדולה הן נשרפין:
ר''י אומר בכל יום שתים. דלית ליה מערכה שלישית של קיום האש וקרא והאש על המזבח תוקד בו דריש ליה ר' יהודה על הצתת אליתא והן הקסמים דקים שמבעירין כדי להצית האש על המערכה הגדולה שלא יהא זה אלא על ראשו של המזבח ושלא יצית על הרצפה ויעלם כשהן דולקים על המזבח והלכה כר' יוסי:
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וַאֲפִילוּ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹנָה. כָּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ רְאוּיִין לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. פָּתַר לָהּ. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵה. הַכִּיוֹר וְהַכָּן מְעַכְּבִין. פָּתַר לָהּ. מְקוֹמַן מְעַכֵּב.
Pnei Moshe (non traduit)
מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יונה דקתני כל הכלים וכו' ולאו דוקא כיור:
פתר לה. דלא קאי אלא אשאר קידושין של כ''ג ביה''כ חוץ מקידוש הראשון:
מתניתא פליגא על ר' יוסי. דקתני הכיור והכן מעכבין וקס''ד דלענין קידוש מכיור וכנו קתני:
פתר לה. דה''ק מקומן מעכב בעזרה בין אהל מועד ובין המזבח אבל לענין קידוש כל כלי שרת ראוין לקידוש:
אמר ר' יוסי. דלא היא ואפי' מקידוש הראשון מקיתון של זהב הוא וקרא לא נאמר אלא בשאר ימות השנה:
א''ר יונה חוץ מקידוש הראשון. הא דקתני במתני' דהיום כ''ג מקדש מקיתון של זהב בשאר קידושין של בו ביום הוא אבל בקידוש הראשון שחרית בבואו אל אהל מועד מקדש הוא מן הכיור כדכתיב בפרשת קידוש:
דַּקָּ֑ה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּ֘נָּה֮ הָדֵק֒. אִם כֵּן לָמָּה נֶּאֱמַר דַּקָּ֑ה. שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מַפְרִישׂ שְׁלֹשֶׁת מָנִים מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת כְּדֵי לְמַלָּאוֹת מִמֶּנָּה חָפְנָיו כְּדֵי לְקַייֵם בָּהּ דַּקָּה מִן הַדַּקָּה
Pnei Moshe (non traduit)
דקה וכו'. כדפרישית במתני':
תַּנֵּי. הִקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ חַייָב. פָּחוּת מִכְּזַיִת בִּפְנִים פָּטוּר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. נִפְטְרוּ הַצִּיבּוּר יְדֵי חוֹבָתָן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. מִן מַה דְתַנֵּי. הִקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ חַייָב. מִינָּהּ אַתְּ שְׁמַע. פָּחוּת מִכְּזַיִת בִּפְנִים פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
פחות מכזית בפנים פטור. ורצה ר''ז בשם ר' ירמיה לפרש דהאי פטור היינו שנפטרו הצבור ידי חובתן דבדיעבד אפי' בפחות מכזית יצא וקאמר ר' יוסי בר' בון דלאו הכי קאמר ר' ירמיה דהא מן מה דתני בבבא ראשונה חייב ש''מ דפטור דבבא שניה פטור ממש קאמר דאל''כ אין זה ההיפוך מבבא דרישא והא דאיצטריך לאשמועינן דפטור דמהו דתימא ה''א חסרון השיעור כחסרון מן הקטרת קמ''ל דעל החסרון השיעור לא מיחייב אבל אין הצבור יוצא י''ח לפי שאין הקטרה בפחות מכזית:
תני. בברייתא הקטיר מהקטרת כזית בחוץ חייב שהרי זה ראוי לבא לפנים:
תַּנֵּי. פִּיטְּמָהּ חֶצְייָם כְּשֵׁירָה. שִׁילֵּשִׁים וּרְבָעִים לֹא שָׁמָֽעְנוּ. רִבִּי אוֹמֵר. כְּמִידָּתָהּ הָֽיְתָה כְשֵׁירָה. 23b ודָא דְאַתְּ אָמַר. פִּיטְּמָהּ חֶצְייָם כְּשֵׁירָה. חֲצִי כָל סַמְּמָן וְסַמְּמָן. אַחַת לְשִׁשִּׁים לְשִׁבְעִים שָׁנָה הִיא הָֽיְתָה בָאָה חֶצְייָם מִן הַשְׁיֵרִיים. הָדָא הִיא מוֹתַר הַקְּטוֹרֶת מַה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ
Pnei Moshe (non traduit)
הדא היא. מה ששנינו לקמן בפ''ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפני הא דאמרן שאחת לששים וכו' מן השירים לפי שבכל שנה ושנה היו אלו ג' מנים יתירים:
ודא דאת אמר וכו'. וכן מה שאת. אומר לחצאין כשירה לא שעשה חצי המנין של הסממנים וכגון שלא עשאה אלא בששה או שבעה סממנין דזה היא חסר מסממניה אלא שעשה חצי כל סממן וסממן מהי''א סממנין:
ר' אומר כמדתה היתה כשירה. אם כמדתה בהסממנין ובמשקלן אף לשלשים ורבעים היתה כשירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source