אָֽמְרָה הַתּוֹרָה גּוֹרָלוֹת. גּוֹרָלוֹת שֶׁלְּכָל דָּבָר. יְכוֹל יִתֵּן שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה וְּשְׁנֵי גּוֹרָלוֹת עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָלוֹת גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל׃ יְכוֹל יִתֵּן שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה וְשֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל זֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל. וְלֹא דָא קַדְמִייָתָא. כֵּינִי. יְכוֹל מִשֶּׁהוּא נוֹתֵן שֶׁלְשֵׁם עַל שֶׁלְשֵׁם וְשֶׁלְעַזָּאזֵל עַל שֶׁלְעַזָּאזֵל יַחֲזוֹר וְיַחֲלִיף. תַּלְמוּד לוֹמַר גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ לַֽיי. אֵין כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא אֶחָד. וְגוֹרָ֥ל אֶחָד֭ לַעֲזָאזֵֽל. אֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
ת''ל גורל אחד לה' אין כאן לשם אלא אחד וכו'. דכמו שאינו יכול להחליף את זה לזה ואת זה לזה כך לא יחליף הגורלות מזה לזה ומזה לזה:
יכול משהוא נותן של שם על של שם וכו' יחזור ויחליף. כלומר אע''פ שזה שנתן עליו של שם יתקיים לשם וכן זה לעזאזל מכל מקום יכול הייתי אומר יחזור ויחליף הגורלות אחר כך ליתן של זה על זה ושל זה על זה כדי לקיים ונתן על שני השעירים גורלות דמשמע שני גורלות על כל אחד:
כיני. הכי קאמר:
יכול יתן וכו'. ברייתא היא בת''כ וקס''ד דהאי יכיל יתן בתרא נמי מיתפרש שיתן בתחלה שניהם על זה ועל זה והלכך פריך ולא דא קדמיתא הלא כבר אמר יכול יתן שני גורלות על זה וכו' וכלומר מדכתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות יכול יתן שניהם על זה ועל זה ת''ל גורלות גורל א' וכו' הגורלות שאני אומר לך הוא שיתן גורל אחד וכו' ומאי האי דהדר קאמר יכול יתן של שם ושל עזאזל וכו'. היינו הך קדמייתא:
אמרה התורה גורלות. סתם גורלות של כל דבר יכול הוא לעשות:
נָגַע בָּהֶן כְּשֵׁהֵן לְמַטָּה וְנִתְעָֽרְבוּ. 20b אֵין הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּמִשֶּׁהֶעֱלָה אוֹתָן נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָֽרְבוּ. הַשְּׂעִירִים כְמִצְוָתָן. וּבַעֲלִייָתוֹ נָגַע בָּהֶן וְנִתְעָֽרְבוּ. אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. וַאֲפִילוּ אִם אָמַר. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִימִינִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. קָדַשׁ. אִם שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֶה בִשְׂמֹאלִי יִקְדַּשׁ זֶה שֶׁעַל יְמִינִי. קָדַשׁ. אֲבָל אִם אָמַר. בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִימִינִי בֵּין שֶׁלַּשֵּׁם יַעֲלֵה בִשְׂמֹאלִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּזֱה שֶׁעַל יְמִינִי. לֹא יִקְדַּשׁ אֶלָּאֶ זֶה שֶׁעַל שְׂמֹאלִי. לֹא קָדַשׁ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא קוֹבְעָן בַּפֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני מה. ומה טעם מפני שזה קובען בפה הוא ותנינן לקמן הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת:
ואפילו אם אמר וכו'. כלומר אע''פ שזה של שם יעלה בימיני יקדש לשם זה שעל שמאלי וכן להיפך אפילו בכה''ג קדש הוא כמו שאמר דהואיל ונתערבו יכול הוא לומר כן ואין זה כקורא שם בפיו בלבד דמ''מ על ידי עליית הגורל הוא מקדשו:
אבל אם אומר בין של שם יעלה בימיני וכו' לא יקדש אלא זה של ימיני. או לא יקדש אלא זה שעל שמאלי לא קידש ולא אמר כלום:
נגע בהן וכו'. מהדר להמתני' אם כשהגורלות עדיין מונחין למטה בהקלפי וכשנגע בהן להעלותן נתערבו ואינו יודע איזה של ימין ואיזה של שמאל:
אין השעירים כמצותן. שאם אח''כ נתן על זה של שם ועל זה של עזאזל אין זה כמצותן לפי שעליית הגורל היא המצוה והרי נתערבו קודם עלייתן:
ומשהעלה. ואם משהעלה אותן מהקלפי זה לימינו וזה לשמאלו וקודם שהניח עליהן נגע בהן ונתערבו בכי האי גוונא השעירים כמצותן. לפי שבשעת עלייתן עדיין לא נתערבו וכדמסיק ואזיל:
ובעלייתו וכו'. כלומר וכיצד יעשה אם בשעת עלייתו נגע בהן ונתערבו שאתה אומר אם משהעלה נתערבו השעירים כמצותן:
אומר אם של שם וכו'. כלומר אם כשמבקש להעלותן נתערבו יאמר אם של שם יעלה בימיני יהיה זה שעל ימיני קדש ואם של שם יעלה בשמאלי וכו' וכן אם לאחר שהעלה נתערבו יאמר אם של שם עלה בימיני וכו' ונותן מה שיראה שהוא בימינו על שעיר הימיני ואת של שמאל על השמאלי והרי הן כמצותן:
צִיץ הָיָה כָתוּב עָלָיו קוֹדֶשׁ לַיי. קוֹדֶשׁ מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן כְּמֶלֶךְ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל קַתֶדְרִין שֶׁלּוֹ. וְדִכְווָתָהּ. אֶחָד מִלְּמַטָּן וְשֵׁם מִלְּמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיו בְּרוֹמֵי וְלֹא הָיָה כָתוּב עָלָיו אֶלָּא שִׁיטָּה אַחַת קוֹדֶשׁ לַיי.
Pnei Moshe (non traduit)
אני ראיתיו ברומי. להציץ של כ''ג כשהראו לפניו בגדי כהונה שלקח טיטוס הרשע:
ודכוותה. מה שהיה כתוב על הגורל לה' היה כתוב אחד מלמטה והשם מלמעלן:
ציץ היה כתוב עליו וכו'. כמלך שהוא יושב על קתדרון. הכסא שלו לפיכך השם מלמעלן:
לַיי. לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁיְּהֵא פָסוּל מִשּׁוּם מְחוּסָּר זְמַן. וְאַתְיָא כַיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָֽבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יַעֲלֶה לַשֵּׁם. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לְהַגְרִיל.
Pnei Moshe (non traduit)
פתר לה ברוצה להגריל. כלומר להגריל שניה והיינו דאיצטריך קרא דלא תימא אם ירצה יקח אחד מחוסר זמן ויגריל ואם יעלה הגורל לעזאזל למחוסר זמן יעלה ואם יעלה לשם יגריל עוד על שנים אחרים קמ''ל דאפ''ה לא יקח מחוסר זמן כלל דמתחלה שניהם ראוים לה' בעינן:
אלא על דעתיה דר' ינאי לאיזה דבר נאמר גורלות וחש לומר שמא יעלה לשם. כלומר הא אליבא דר' ינאי דס''ל הגרלה מעכבא אם כן לאיזה דבר נאמר גורלות ע''כ דשניהם ראוין לגורל לה' הוא דבעינן ולמה לי קרא לרבות להמשתלח למחוסר זמן תיפוק ליה דחוששין אנו שמא יעלה הגורל עליו לשם ופשיטא דמחוסר זמן פסול ביה:
על דעתיה דר' יוחנן דהוא אמר וכו' ניחא. דאיצטריך לה' לרבות כדאמרן:
ואתיא כהאי דאמר ר' יוחנן וכו'. דלדידיה איצטריך האי קרא לרבות לשעיר המשתלח דס''ל אף בפה קיבע וה''א דיכול לקבוע להמחוסר זמן שיהא לשעיר המשתלח קמ''ל:
וְנָתַ֧ן אַֽהֲרֹ֛ן. אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. וְדִכְווָתָהּ. אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. קוּל וָחוֹמֵר. מַה אִם נְתִינָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִייָה שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. נְתִינָה שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת אִם נָתַן זָר כָּשֵׁר. הָעֲלִייָה שֶׁאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת אִם הֶעֱלָה זָר פָּסוּל. 21a וְאָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הָעֲלִייָה מִתּוֹךְ קַּילְפֵּי מְעַכֶּבֶת. אֵין נְתִינָה מְעַכֶּבֶת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹבְעָן אֲפִילוּ בַפֶּה. סָֽבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. אֲפִילוּ אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר. נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יַנַּאי. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר גּוֹרָלוֹת. לְמִצְוָה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. פָּתַר לָהּ בְּמַצְלִיחַ בַּגּוֹרָל. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יַנַּיי. לֹא הִגְרִיל וְלֹא נִתְווַדֶּה כָשֵׁר. אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
לה'. כתיב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' לרבות לשעיר המשתלח שיהא פסול משום מחוסר זמן שאע''פ שאינו קרב לה' מ''מ ראוי לה' בעינן:
מתניתא. האי ברייתא פליגא על ר' ינאי. דקאמר הגרלה מעכבא וקתני בהדיא לא הגריל ולא נתודה כשר אלא שחיסר מצוה אחת:
פתר לה במצליח בגורל. מלשון בקיעה וחצייה היא ויבקע עצי עולה תרגומי וצלח כלומר דהברייתא מיירי בשנתן הגורל על האחד וקמ''ל דשוב אין קובעו להשני בשם אלא בגורל דלא ליהוי החצי בגורל והחצי בשם:
מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יוחנן דקתני הגורל עושהו חטאת ואין קביעות השם עושהו חטאת:
נתחלפו השיטות בכאן וכצ''ל. על דעתיה דר' ינאי ניחא על דעתיה דר' יוחנן דו אמר אפי' א' היום וא' למחר לאיזה דבר נאמר גורלות למצוה. אבל לא לעיכוב:
סברין מימר. אליבא דר' יוחנן אפילו קובע לאחד היום ולאחד למחר כשר:
א''ר יוחנן. דאף העלייה אינה מעכבת אלא אף בפה קובען:
ואמר ר' יצחק. וכן אמר ר' יצחק בשם ר' ינאי העלייה מתוך קלפי היא שמעכבת אבל איך הנחה מעכבת:
נתינה שאינה מעכבת אם נתן זר כשר עלייה שהיא מעכבת אם העלה זר פסול. כצ''ל. דהנחה אינה מעכבת וכשירה בזר אבל עליית הגורל מעכבת ולפיכך פסולה בזר:
לא צורכה דלא. כלומר לא צריכה אלא היינו טעמא:
ודכוותה. דרך שאלה היא אם דכוותה בהעלאה וקאמר דלא כך אלא אם העלה זר פסול. ופריך ולאו ק''ו מה אם נתינה שכתוב בה אהרן כשירה בזר העלייה שלא כתוב בה כהן לכ''ש:
ונתן אהרן. כתיב ואפ''ה אם נתן זר הגורלות עליהן כשר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source