Yoma
Daf 1a
משנה: 1a שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין וּמַתְקִינִין לוֹ כֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְסוּל. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ שֶׁמָּא תָמוּת אִשְׁתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּית. בֵּיתוֹ הִיא אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ חֲכָמִים אִם כֵּן אֵין לַדָּבָר סוֹף׃
Traduction
Sept jours avant la solennité du grand pardon, le pontife s’isole de sa famille et se tient dans la cellule des assesseurs (paredri). On lui désigne d’avance un suppléant pour le cas où il lui arriverait un accident (obviant à la célébration du culte). Il faut même, dit R. Juda, lui assigner (dubitativement) une autre femme, de crainte que la sienne meure; or, il est dit (Lv 16, 6): afin d’obtenir grâce pour lui-même et pour sa maison, dernière expression applicable à la femme. -Non, disent les autres sages, si l’on voulait éprouver de telles craintes, cela n’aurait pas de fin.
Pnei Moshe non traduit
שבעת ימים קודם ליום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו. לפי שכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו שנאמר בפ' יה''כ וכפר הכהן אשר ימשח אותו. ופרישה לכ''ג לפני יה''כ נפקא לן מדכתיב בשבעת ימי המילואים ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וכתיב בתריה כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם ודרשו רבותינו לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יה''כ שהכהן השורף את הפרה והעובד ביה''כ שניהם טעונים פרישה מביתם שבעת ימים כמו שהיו טעונים פרישה אהרן ובניו בשבעת ימי המלואים. ומפרישין אותו מאשתו שמא תמצא אחר הביאה ספק נדה שתראה דם על הסדין שקנחה בו ואין ידוע אם בשעת הביאה היה בה דם זה וטמא הוא משום בועל נדה או אפשר לאחר הביאה ולפיכך מפרישין אותו ז' ימים קודם:
ללשכת פרהדרין. שם פרהדרין היא על פקודים המתחלפים כמו פקידי המלך וכיוצא בהן ולפי שבבית שני הכהנים גדולים שלאחר שמעון הצדיק והדורות הכשרים שאחריו קם היו נותנין ממון להמלך להתמנות לכ''ג ומתוך שרשעים היו רובן מהם לא היו מאריכין ימיהם ולפעמים היו שאף שנתן לא השלימו והיו מתחלפין לכך נקרא לשכה זו לשכת פרהדרין:
ומתקינין לו כהן אחר תחתיו. מזמינין לו כהן שאם יארע לו קרי או איזה פסול ישמש זה ככה''ג באותו יום תחתיו ואותו כהן שמזמינין לו א''צ פרישה מביתו מקודם ומשום דזה אינו ודאי ועוד שיכולין לשאול אותו אם יארע לו איזה ספק או לא:
אמרו לו חכמים אם כן. דחיישית למיתה אין לדבר סוף שמא אף זו תמות אלא לטומאה דשכיחא חיישינן לפיכך מתקינין לו כהן אחר תחתיו אבל למיתה דלא שכיחא שימות בפתע פתאום לא חיישינן ואין מתקינין לו אשה אחרת. והלכה כחכמים:
הלכה: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם לְיוֹם הַכִּפּוּרִים כול'. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. צִוָּ֧ה יְי. לַדּוֹרוֹת. לַעֲשׂוֹת. זֶה שְׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׂעִיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אַמַר רִבִּי בָּא. לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃ כַּפָּרָה שֶׁהִיא כְזוֹ. מֻה זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן. אַף זוֹ כַפָּרַת אַהֲרֹן עַצְמוֹ כַּפָּרַת בָּנִים עַצְמָן.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Yohanan que cet isolement de 7 jours avant la fête est déduit de ce qu’il est dit (Lv 8, 34): comme on a procédé en ce jour, savoir pour la semaine de l’inauguration du sanctuaire, l’Eternel ordonna aux générations futures, d’agir de même, d’offrir le bouc d’expiation présenté le jour du grand pardon. Peut être cette déduction est-elle applicable au bouc de la néoménie? (1)Car le 8e jour de l'inauguration, c'était la néoménie de Nissan. -Non, puisque le verset précité termine par les mots: pour vous obtenir le pardon, il s’agit d’un pardon analogue; or, comme lors de la consécration mosaïque, le sacrifice offert par Aaron devait tendre à absoudre le fils; de même ici, il s’agira d’un sacrifice offert par le pontife en faveur de tous les fils.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמע לה מן הדא. לפרישת כ''ג ז' ימים קודם יה''כ דכתיב בפרשת מלואים ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים וגו' כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם ודריש לכאשר עשה ביום הזה אלו שבעת ימי המלואים. כלומר דאדלעיל קאי דכתיב בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו וגו' ומפתח אהל מועד וגו' ועל זה אמר כאשר עשה ביום הזה הוא הראשון של הז' ימים כך תתנהגו כל ז' ימים ואכתי לדורות לא נפקא לן עד לקמן:
צוה ה'. מכאן למדנו לדורות דהאי צוה מיותר הוא דכבר כתיב לעיל כאשר צויתי לאמר וגו' אלא דהאי צוה לדורות נאמר ומלעשות דאבתרה נפקא לן דהצוואה לדורות דקרא זה שעיר של יה''כ וכלומר דהפרישה לדורות על קודם יה''כ נאמר דאשכחן ביה עשייה דכתיב ועשהו חטאת וטעמא דנקט זה שעיר של יה''כ משום דלשון עשייה הראשונה שבפרשה גביה הוא דכתיבא:
או אינו אלא שעיר של ר''ח. כלומר מנא לך למידרש דהאי צוה לעשות לדורות על יה''כ הוא דנאמר דילמא על שעיר של ר''ח הוא דאשכחן ביה צווי ועשייה דכתיב קודם קרבנות של יום השמיני דמלואים ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ומשום דבכל הקרבנות השעירים שהקריבו בו ביום לא היה בהם הנוהג לדורות אלא שעיר של ר''ח בלבד וכדאמרי' שלש שעירים היו באותו היום וכו' הלכך פריך ואימא דפרישה דקרא לדורות ללמד על שעיר של ר''ח הוא דנאמר דטעון פרישת ז' בכל ר''ח כמו השעיר הראשון שנוהג לדורות היה אחר פרישת שבעה:
לכפר עליכם. כתיב וזה המקרא נאמר לאהרן ולבניו ודרשי' מעליכם דמיותר הוא אלא לומר דהאי לכפר הנרמז בקרא שהוא לדורות לא אמרתי לך שטעון פרישת שבעה אלא בכפרה שהיא כזו של יום השמיני מה כפרה זו שהיא אחר פרישת שבעה היתה כפרת אהרן בפ''ע וכפרת בניו בפ''ע כדכתיב קח לך עגל בן בקר לחטאת וגו' ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת וגו' ולא מצינו שהיה כפרת הבנים עם כפרת אהרן בקרבנו דהא וכפר בעדך כתיב וא''כ נכלל כפרת הבנים בכלל כפרת כל ישראל ולא בכפרת אהרן ואף זו של יה''כ היא כמו כן שכפרת אהרן בפ''ע היא בוידוי הראשון של פרו וכפרת הבנים והיא של שאר הכהנים בוידוי השני הוא דאע''ג דבקרבן אחד מתכפרין מ''מ חלוק כפרתן שדברים היא ועוד דאיכא למ''ד דלא מיתכפרי כהנים בפרו של אהרן אלא מקופיא ולא מקיבעא ושפיר יליף מהיקישא דפרישת שבעה לדורות על כפרת יה''כ הוא דנאמר:
רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. צִוָּ֧ה יְי. זוֹ שְׂרֵיפַת הַפָּרָה. נֶאֱמַר כָּאן צִוָּ֧ה יְי. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן זֹ֚את חוּקַּת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר צִוָּ֥ה יְי לֵאמֹ֑ר. לַעֲשׂוֹת. זֶה שְׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׂעִיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי בָּא. לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶֽם׃ כַּפָּרָה שֶׁהִיא כְזוֹ. מַה זוֹ כַפָּרָה שֶׁאֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא בְכֹהֵן גָּדוֹל. אַף זוֹ כַפָּרָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְכֹהֵן גָּדוֹל.
Traduction
R. Yona au nom de Bar-Kappara, tire cette déduction nouvelle du dit verset:comme il a été fait en ce jour, savoir pendant la semaine d’inauguration, l’Eternel ordonna; ces mots se rapportant à la combustion de la vache rousse (dont les cendres servaient à purifier), par analogie des expressions, puisqu’au sujet de cette dernière il est dit (Nb 19, 2): voici le précepte de la loi, que l’Eternel a ordonné en ces termes. Enfin l’expression ''d’agir de même'' signifie d’offrir le bouc d’expiation du grand pardon; et il ne saurait s’agir là du bouc offert lors de la néoménie, comme l’a déjà exposé R. Aba (2)Cf. (Horayot 3, 3) ( 47c).: par l’expression ''pour vous obtenir le pardon'', on entend parler d’un pardon analogue, et comme ce sacrifice doit être offert exclusivement par le grand prêtre, de même ici il s’agit d’un sacrifice exclusivement attribué à ce dernier.
Pnei Moshe non traduit
ר' יונה בשם בר קפרא שמע לה מן הדא וכו'. כלומר דבר קפרא פליג על ר' יוחנן דלא יליף מהאי קרא אלא פרישה ליה''כ ובר קפרא יליף מהאי קרא גופיה לפרה וליה''כ כדמסיק ואזיל:
כהיא דאמר ר' בא וכו'. כלומר כעין דדריש ר' בא לעיל מלכפר אבל לא כטעמיה אלא דדריש מהקישא דלכפר מה זו כפרה של מלואים שאינה כשירה אלא בכ''ג. כלומר שתחילת עבודה של יום שמיני למלואים לא היתה אלא בכ''ג אף כפרה זו של יה''כ אני מורה לפרישת שבעה שאינה כשירה אלא בכ''ג:
Yoma
Daf 1b
מַה בֵין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שֶׁזֶּה אַפְרָשׁוּתוֹ בְטַהֲרָה וְאֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נוֹגְעִין בּוֹ. וְזֶה אַפְרָשׁוּתוֹ בִקְדוּשָּׁה וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נוֹגְעִין בּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ יְלִיף לָהּ מִן הָדֵין קִרְייָא [שֶׁמַּעֲלָה הִיא בְפָרָה. סִילְסוּל הִיא בְפָרָה. נִיחָא. 1b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא דְלָא יְלִיף לָהּ מִן קִרְייָא] לָמָּה כָאן נוֹגְעִין וְכָאן אֵין נוֹגְעִין. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אוֹתוֹ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. [וְלֹא כָךְ אֵינוֹ טָמֵא מַחְמַת הַזִּייָתוֹ.] אָמַר רִבִּי בּוּן. אַף בַּר קַפָּרָא אִית לֵיהּ מִשּׁוּם מַעֲלָה הִיא בְפָרָה. סִילְסוּל הִיא בְפָרָה.
Traduction
Quelle différence y a-t-il (3)Tossefta ˆ Para, 2, 1. entre le pontife qui brûle la vache rousse et celui qui offre le sacrifice au jour du grand pardon? -Le premier s’isole en vue d’une pureté parfaite, au point que même ses frères les cohanim ne doivent pas le toucher, tandis que le second s’isole en vue d’une plus grande sainteté (avant de pénétrer au saint des saints), et il peut rester là en contact avec ses frères. Cette distinction se comprend selon R. Yohanan, qui ne déduit pas de ce verset l’obligation d’isoler le cohen brûlant la vache rousse: pour celle-ci, il y a un surcroît de précaution, de ne pas pouvoir toucher ses frères; mais, selon Bar-Kappara, qui déduit du même verset l’obligation de s’isoler aux deux cas, pourquoi le contact des frères est-il défendu une fois et permis l’autre? C’est, dit R. Hiya b. Ada, pour éviter qu’il devienne impur même par le contact (les habitats de ses frères (4)V. (Hagiga 2, 7). suffisant à motiver l’impureté). Mais ne se trouve-t-il pas déjà impur par l’aspersion qu’il reçoit à chacun des 7 jours précédant la combustion? (Pourquoi interdire le contact de ses frères)? Il faut donc admettre, dit R. Aboun, que, selon Bar-Kappara aussi, il y a un surcroît de précaution pour la combustion de la vache rousse (5)Jér., (Avoda Zara 2, 1) ( 40c)..
Pnei Moshe non traduit
מה בין כהן השורף וכו'. תוספתא בריש פ''ב דפרה היא:
שזה אפרשתו בטהרה. אין הפרשתו אלא משום טהרה:
וזה אפרשתו בקדושה. בשביל קדושה ליכנס במחנה שכינה ויתבונן להשים אימה אל לבו בפרישה זו:
על דעתיה דר' יוחנן דו לא יליף לה מן הדין קרייא שמע לה וכו' ניחא על דעתיה דבר קפרא דיליף לה מן קרייא למה כאן נוגעין וכו'. כצ''ל ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות. כלומר בשלמא לר' יוחנן דלא יליף פרישה לכהן השורף את הפרה מהכתוב אלא דטעמא הויא לפי שמעלה היא בפרה וסילסול היא מתקנת חכמים ומשום שנעשית בטבול יום להוציא מלבן של צדוקין ולפיכך החמירו בה בזה שלא יהו אחיו הכהנים נוגעין בו והכל משום מעלה וסילסול בעלמא ניחא ההפרש בין כהן השורף את הפרה ובין של יה''כ אלא על דעתיה דבר קפרא דיליף לה לתרוייהו מן הכתוב א''כ מ''ש זה מזה ולמה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין דקס''ד דהואיל דפרישת הכהן של פרה מן הכתוב הוא לא שייכא להוסיף בו מעלה יתירה מה שאין בכהן של יה''כ דהא תרוייהו מחד קרא הוא דדרשינן להו:
אמר ר' חייא בר אדא. היינו טעמא שחששו שלא יגעו בכהן של פרה שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים בנגיעתן בו אחר שהזו עליו כדתנן בריש פ''ב דפרה מזין עליו כל שבעת ימים ויצטרך שיזו עליו פעם שנית אם ירצה לעבוד עבודה ומשום דבגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת כדתנן בפ''ב דחגיגה הלכך בכהן של פרה הוא דחששו בכך ולא חששו בכהן של יה''כ מפני שאינו נטמא בנגיעתן בו:
ולא כך וכו'. בתמיה וכי בלא כך אינו טמא מחמת הזייתו עליו וכמ''ד והזה הטהור על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא והיכי מצי עביד עבודה ועל כרחך דאמרת ביה דאפשר דלא עביד עבודה כלל שהרי צריך טבילה והערב שמש בכל אלו שבעת ימים ואנן לא אשכחן בהדיא ביה דעביד עבודה והדרא קושיא לדוכתה מ''ט אין אחיו הכהנים נוגעים בו:
א''ר בון אף בר קפרא אית ליה וכו'. כלומר על כרחך דלאו טעמא משום טומאה הוא אלא דאף לבר קפרא דס''ל דעיקר פרישה בכהן של פרה ילפינן מהכתוב כמו בכהן של יה''כ מ''מ לענין שלא יהו נוגעין בו אינו אלא משום מעלה וסילסול בעלמא שעשו חכמים בשל פרה ומשום שהקילו בפרה לשרפה בטבול יום כדלעיל החמירו בה בשאר מעלות שלא יזלזלו בה והלכך נמי בשל יה''כ לא חששו בכך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source