הלכה: אֵי זֶהוּ צְפוֹנוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָשֵׁר בִּשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ צְפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה צְפוֹנִי עַד כְּנֶגֶד כָּל הַמִּזְבֵּחַ. יֵשְׁנָן כִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִכְּנֶגֶד בֵּית הַחִילְפוֹת עַד כְּנֶגֶד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה הַמִּזְרַחִי. רִבִּי מוֹסִיף. מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל אַתַת עֶשְׂרֵה אַמַּה. מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַתַת עֶשְׂרֵה אַמַּה. מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ הַצְּפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה הַמִּזְרַחִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איזהו צפוני של המזבח וכו'. תוספתא היא בריש פ''ו דזבחים וכך היא כתובה לפנינו שם איזהו צפון המזבח שהיא כשר לשחיטת קדשי קדשים מקיר המזבח הצפוני ועד כותל העזרה הצפוני על פני כל המזבח וישנן שלשים אמה. זהו ט''ס והגי' כאן נכונה בזה ישנן בשלשים ושתים אמה שכך הוא אורך המזבח כמו ששנינו בפ''ה דמדות שמונה שם אורך העזרה וקחשיב לאורך המזבח ל''ב אמה:
דברי ר''מ ר''א בר''ש מוסיף מכנגד בין האולם ולמזבח ועד כנגד בית החליפות וישנן עשרים ושתים אמה לאורך. ורבי מוסיף מקום דריסת רגלי ישראל י''א אמה וכו'. כמו שכתוב כאן מקיר של מזבח צפוני וכו'. אלא שיש שם איזה עירבוב בין השיטות:
משנה: 18a בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב הַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. סָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וְנִתְוַדֶּה וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר אָנָּא הַשֵּׁם עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָּא הַשֵּׁם כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶ֖ם וגו'׃ וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח. מן הדין מה שהוא כשר למקום שחיטת קדשי קדשים הוא מכותל צפוני של העזרה עד כותל המזבח שהוא ששים אמה ומחצה מרוחב העזרה וכנגדו מכותל האולם. ועד כותל המזרחי של העזרה שהוא ששה ושבעים אמה מאורך העזרה כל המקום ההוא הנקרא צפון והוא המקום שהוא כשר לשחיטת קדשי הקדשים שנתקיים בו על ירך המזבח צפונה לפני ה' ומה שהיו מעמידין את הפר בין האולם ולמזבח אינו אלא משום חולשא דכ''ג שלא יכבד עליו טורח המשא את הדם במזרק מרחוק לפיכך היו מעמידין אותו קרוב להיכל מה דאפשר ובין האולם ולמזבח ג''כ נקרא צפון כדאמרן:
ראשו לדרום ופניו למערב. בדין היה שיהא ראשו להיכל שהוא במערב ואחוריו למזבח אלא שמא יטיל גללים וגנאי הוא להראות בית הרעי שלו לצד המזבח לפיכך מעמידין אותו ראשו לדרום. וזנבו לצפון דהכי שפיר טפי ועוקם ראשו עד שיהא פניו למערב:
וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך וכו'. בגמרא קאמר דמתני' ר''מ היא דיליף לסדר הוידוי כך שכן מצינו במשה שאמר נושא עון ופשע וחטאה וכך כתוב בוידוי של שעיר המשתלח והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. אבל חכמים פליגי עליה ואמרו הרי עונות אלו זדונות ופשעים אלו מרדים וחטאים אלו השגגות וא''כ לאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות בתמיה אלא כך היה אומר חטאתי עויתי פשעתי וכך אומר בכל הוידוים וכך מצינו בדוד שאמר חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו. ומהו זה שאמר משה נושא עון וגו' כך אמר משה לפני המקום בשעה שישראל חוטאין ועושין תשובה עשה להם הזדונות כשגגות וכך הוא הפירוש של הכתוב והתודה עליו וגו' והלכה כחכמים:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא מַצָאנוּ שְׁחִיטָה כְשֵׁירָה בְזָר. רַב מְפַקֵּד לְתַלְמִידוֹי. בְּכָל אֲתַר הֲווֹן תַנֵּיי. שׁוֹחֵט. חוּץ מִפָּרָה הֲווֹן תַנֵּיי. זוֹרֵק. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא מַצָאנוּ שְׁחִיטָה (כְשֵׁירָה) [פְסוּלָה] בְזָר. הָתִיב רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְהָא כְתִיב וְשָׁחַ֥ט וְהִזָּ֞ה. מָה הַזָּיָה לֹא הוּכְשְׁרָה בְאִשָּׁה כְאִישׁ אַף שְׁחִיטָה לֹא הוּכְשְׁרָה בְאִשָּׁה כְאִישׁ. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי הַזָּיָה מִייָמֶיהָ הֲרֵי הִיא כְשֵׁירָה בְזָר וּפְסוּלָה בְאִשָּׁה. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן לֵית כְּתִיב כֹּהֵן. וְלֵיידָא מִילְּתָא כְתִיב אִ֣ישׁ. לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. הִיא אִישׁ הִיא אִשָּׁה. בְּרַם הָכָא כְתֵיִב כֹּהֵן. הִיא זָר הִיא אִשָּׁה. אִין תֵּימַר שֶׁהִיא כְשֵׁירָה בְזָר תּוּכְשַׁר בְּאִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
וליידא מילה כתב איש. זה עוד ראייה למה שאומר היא זר היא אשה דהרי מצינו דכתיב גבי אסיפת עפרה ואסף איש טהור ולאיזה דבר כתיב כאן איש אלא להכשיר את הזר וא''כ היא איש היא אשה כל שהזר כשר אשה כשרה וכל שהאשה פסולה זר פסול מלבד הזאת מימיה משום דלא כתיב שם כהן:
כתיב ולקח אלעזר הכהן והזה. כצ''ל דהאי ברם הכא כתיב כהן היא זר היא אשה שייך כאן. והאי וליידא מילה וכו' שייך אבתריה. דבהזאת הדם כתיב כהן וא''כ היינו זר היינו אשה ואין תאמר שהיא כשרה בזר אם כן תיכשר נמי באשה:
ברם הכא. בהזיית הדם:
א''ל תמן לא כתיב כהן. גבי הזיית מימיה:
א''ל. ומהא ראיה והרי הזיית מימיה שכשרה בזר ופסולה באשה כדתנן בפ' י''ב דפרה הכל כשרין להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה:
מה הזייה לא הוכשרה באשה כאיש וכו'. כלומר דלא מצינו בהזיית דמה שתהא כשרה באשה וס''ד דכל שהאשה פסולה אף הזר פסול וא''כ אף השחיטה כן:
התיב ר' חייה בר בא והא כתיב ושחט והזה. כלומר בתריה דכתיב ושחט אותה לפניו כתיב ולקח וגו' והזה אל נכח פני אהל מועד:
רב. פליג דכן מפקד לתלמידוי בכל אתר הוין תנינון שוחט. כלומר שוחט הכהן חוץ מפרה תהוון תניין זורק הכהן אבל שחיטתה כשירה בזר והאי בכל אתר דקאמר רב לאו בכל מקום ממש קאמר דהא תנינן בהדיא בריש פ''ב דזבחים שהשחיטה כשירה בזרים וכו' ולא אשכחך דרב פליג על האי מתני' אלא בשחיטת פרו של אהרן קאמר דבכל אתר דאשכחתון דאיירי ביה תהוין תנינן שוחט הכהן:
ואמר ר' יוחנן לא מצאנו וכו'. גופא א''ר יוחנן דאף בפרה שחיטה כשירה בזר:
אמר ר' יוחנן לא מצאנו שחיטה פסולה בזר. כצ''ל וכן הוא בהדיא לקמן בדר' יוחנן. כלומר אפי' בשחיטת פר ושחיטת פרה ס''ל לר' יוחנן דכשירה בזר:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. פַּר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים צָרִיךְ כֹּהֵן. וְלָמָּה לֹא אָמַר וְשָׂעִיר. דּוּ קְרָייָא וְשָׁחַ֞ט וְהֵבִ֙יא. מַה הֲבָאָה בְכֹהֵן אַף שְׁחִיטָה בְכֹהֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן יוֹחַי. פַּר וְשָׂעִיר שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים צְרִיכִין כֹּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יעקב וכו'. קאמר בהדיא פר ושעיר וכו':
דהוא קרייא וכו'. כלומר לא צריך למיתני ושעיר שמפורש בכתוב היא ושחט שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת וגו' מה הבאה ודאי בכהן אף שחיטה בכהן:
פר של יה''כ צריך כהן. בשחיטה ולמה לא אמר נמי ושעיר של יה''כ צריך כהן:
הלכה: אֵי זֶהוּ צְפוֹנוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כָשֵׁר בִּשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ צְפוֹנִי. גָּרַשׂ בְּהִלְכְתָא עִילִּיתָא עַד מִקִּירוּ שֶׁלְמִזְבֵּחַ הַצְּפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה הַמִּזְרַחִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' איזהו צפונו של מזבח וכו'. ככתוב בריש הלכה דלעיל וכמה דמציין הש''ס בעצמו גרס בהילכתא עליתא עד מקירו וכו' ולא הביא זה כאן אלא כדי לידע פירושא דמתני' דקתני למזרח העזרה לצפון המזבח וכדפרישית במתני':
משנה: בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים וְקַלְפֵּי הָֽיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח׃ בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא שְׁנָיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מוֹנֳבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הִילְנִי אִמּוֹ עָֽשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל. וְאַף הִיא עָֽשְׂתָה טַבֻּלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְתוּבָה עָלֶיהָ. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בא לו למזרח העזרה לצפון המזבח. לפי שהשעירים היו עומדים בעזרה עד שעת שחיטה ולא היו מכניסין אותן בין האולם ולמזבח אלא במזרח העזרה היו וכנגד אותו חלק של המזבח שהיה בצפון וכדאיתא בהלכה דלעיל שמכותל המזבח עד כותל העזרה היו ששים אמה ומחצה וחצי חלק רוחב העזרה היה ס''ז ומחצה נמצא ז' אמות מהמזבח היו בחלק הצפוני של העזרה וכדרבי לעיל שמוסיף למקום שחיטת קדשי קדשים עד כותל העזרה המזרחי והיינו מקירו של מזבח הצפוני עד כותל העזרה למזרח והיינו דקתני הכא למזרח העזרה לצפון המזבח כלומר במקום שהוא כנגד חלק המזבח שהיה בצפון ששם היתה ההגרלה:
וקלפי היתה שם. אשקרו''ן בלעז כלי עץ חלול:
של אשכרוע. מין ארז בוש''ו בלעז תרגום של תאשור אשכרוע:
בן גמלא. יהושע בן גמלא בעלה של מרתא בת בייתוס כשנתמנה להיות כ''ג עשאן של זהב:
בן קטין. כ''ג היה:
עשה שנים עשר דד לכיור. ליציקת המים כדי שיהיו שנים עשר כהנים הזוכים בפייס של תמיד השחר מקדשים ממנו בבת אחת ואע''פ שי''ג כהנים זוכין בו כדאמרינן בפרק דלעיל לא עשה להשוחט כדי לידע שהשחיטה כשירה בזר:
אף הוא עשה מוכני לכיור. כמין גלגל. לשקע בו בבור שיהו מימיו מחוברים עם מימי הכיור שאם לא כך היו המים שבכיור נפסלים בלינה שקדשו בכלי והיא הכיור וכל דבר שיתקדש בכלי נפסל בלינה. והרמב''ם מפרש להא דאמרו גילגלא דהוה משקעא ליה שעשה כמין כלי עגול סביב להכיור והיו בו המים תמיד והיו שותתין מאותו כלי לכיור כדי הצורך ראשון ראשון ואותו הכלי היה נקרא מוכני וכלומר והמים שבאותו מוכני לא היו נפסלים בלינה לפי שלא נתקדש לכלי שרת:
כל ידות הכלים. ידות הסכינים:
נברשת. מנורה של זהב על פתחו של היכל ובשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין הימנה והיו הכל יודעין שהגיע זמן ק''ש:
שפרשת סוטה כתובה עליה. שלא יצטריך להביא תורה לכתוב ממנה פרשת סוטה במקדש ובגמ' קאמר שלא היה כתוב על אותו טבלא אלא ר''ת של פרשת סוטה:
נקנור. שם אדם חשוב נעשו נסים לדלתותיו כדקאמר בגמרא:
שְׁמוּאֵל הֲוָה עֲבַר. שְׁמַע פַּרְסָייָא מְקַלֵּל לִבְרֵיהּ בֵּיהּ וָמִית. אֲמַר. אֲזַל גַּבְרְא וּמָאן דִּשְׁמַע שְׁמַע. רִבִּי אִינְייָנִי בֵּן סוֹסַיי סְלַק גַּבֵּי רִבִּי חֲנִינָה לְצִיפּוֹרִין. אֲמַר. אִיתָא וַאֲנָא מְסַר יָתֵיהּ לָךְ. עֲאַל לֵיהּ בְּרֵיהּ תְּחוֹתִי עַרְסָא. עֲטַשׁ וּשְׁמַע קָלֵיהּ. אֲמַר. מָה אַתּוֹן נְהִיגִין גַּבֵּיכוֹן בִּדְמִיוּ. אֲזֵל. לָא לָךְ וְלָא לֵיהּ. חַד אַסִּי בְצִיפּוֹרִין אֲמַר לְרִבִּי פִינְחָס בַּר חָמָא. אִיתָא וַאֲנָא מְסַר לֵי לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דַּאֲנָא אֲכִל מַעֲשֵׂר. וּמָאן דִּרְגִיל לֵיהּ לָאֵ יְכִל מֵיכוּל מִבַּר נַשׁ כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
חד אסי. רופא אחד בצפורי:
דאנא אכיל מעשר. נהנה משל אחרים ומאן דרגיל ביה בשם המפורש לא יכול להנות משום אדם כלום:
איתא. בא ואני אמסור לך שם המפורש ונכנס בנו תחת המטה לשמוע ונתעטש ונשמע קולו ואמר ר' איני וכי מה המנהג הזה שאתם נוהגים ברמאות והלך לו ואמר לא לך ולא ליה אמסור:
שמע פרסייא. איש אחד פרסי קילל בשם המפורש לבנו ומת מיד אמר הנה הלך זה ומאן דשמע מההזכרה שמע ואין לנו לחזור ולהזכיר זה:
עֲשָׂרָה פְעָמִים הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. שִׁשָּׁה בְפָר וּשְׁלֹשָׁה בְשָׂעִיר וְאֶחָד בְּגוֹרָלוֹת. הַקְּרוֹבִים הָיוּ נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֵן. הָֽרְחוֹקִים הָיוּ אוֹמְרִין. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃ אֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא הָיוּ זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם מֵהֵן. זֶה שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם. זֶה שְּׁמִ֣י לְעַלֵּם. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל גָּבוֹהּ. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִין הָיָה אוֹמְרוֹ בְקוֹל נָמוּךְ. אָמַר רִבִּי טַרְפוֹן. עוֹמֵד הָיִיתִי בֵּין אַחַיי [הַכֹּהֲנִים] בְּשׁוּרָה הְהִטִּיתִי אָזְנִי כְלַפֵּי כֹהֵן גָּדוֹל וּשְׁמַעְתִּיו מַבְלִיעוֹ בִנִעִימַת הַכֹּהֲנִים. בָּרִאשׁוֹנְה הָיָה נִמְסַר לְכָל אָדָם. מִשָּׁרָבוּ הַפְּרוּצִים לֹא הָיָה נִמְסַר אֶלָּא לַכְּשֵׂירִים.
Pnei Moshe (non traduit)
עומד הייתי וכו'. בשעת נשיאת הכפים במקדש:
הקרובים. אצלו ועומדים סמוך לו לא היו זזים משם. אע''פ ששמעו שם המפורש בניקודו לא היו זזים משם עד שנתעלם מהן ניקודו וכונתו דכתיב זה שמי לעלם:
ששה בפר. בשני וידויין על הפר ושלשה פעמים בוידוי שעיר המשתלח ואחד בגורלות כשאומר לה' חטאת:
[תַּנֵּי. כֵּעצַד מִתְווַדֶּה. עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי. וְאוֹמֵר נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן וָפֶשַׁ֭ע וְחַטָּאָ֑ה.] וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. עֲוֹנוֹת אֵילּוּ הַזְּדוֹנוֹת. פִּשְׁעֵיהֶם֭ אֵילּוּ הַמְּרָדִים. חַטֹּאתָ֑ם אֵילּוּ הַשְּׁגָגוֹת. מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים הוּא חוֹזֵר וּמִתוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת. אֶלָּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. אָנָּא הַשֵּׁם. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי (כול') [וּבְנֵי אַהֲרֹן. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר כִּי בַיּוֹם הַזֶּה וגו'. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃] וְכֵן מָצִינוּ דֶּרֶךְ כָּל הַמִּתְוַדִּים מִתְוַדִּים. דָּוִד אָמַר חָטָ֥אנוּ עִם אֲ֝בוֹתֵ֗ינוּ הֶ֘עֱוִ֥ינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ׃ שְׁלֹמֹה בְנוֹ אָמַר [חָטָ֥אנוּ] הֶֽעֱוִינוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ דָּנִיאֵל אָמַר חָטָ֥אנוּ עָוִינוּ הִרְשַׁ֣עְנוּ וּמָרָ֑דְנוּ. אַף הוּא כָךְ הָיָה מִתְוַדֶּה. חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. מָהוּ שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר. נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן וָפֶשַׁ֭ע וְחַטָּאָ֑ה. וְאוֹמֵר וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת כָּל עֲוֹנוֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו'. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְוַדֶּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְרָדִים כְּאִילּוּ הֵן שְׁגָגוֹת לְפָנָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
כיצד מתודה וכו'. כדפרישית במתני':
תני בתוספתא ריש פ''ב:
אָמַר רִבִּי חַגַּיי. בָּרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר. אָנָּא הָשֵּׁם. וּבַשְּׁנִייָה הוּא אוֹמֵר. 18b אָנָּא בַשֵּׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
ובשנייה. כשמזכיר השם המפורש בפעם שניה בהוידוי אומר אנא בשם והכוונה בכח שמך המיותד הגדול והנורא כפר נא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source