Yoma
Daf 14a
משנה: 14a וְלָמָה הוּצְרְכוּ לְכָךְ שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרָח וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂיפָה וְהוֹרִידוּ הַכֹּהֵן לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ כָּל הַמֵּסִיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה. וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלָיִם׃
Traduction
Pourquoi fallait-il monter s’assurer du jour? C’est qu’une fois la lune brillait tellement, que l’on avait cru à l’arrivée du jour, et l’on s’était mis à égorger indûment le sacrifice quotidien du matin, qu’il fallut ensuite jeter au feu (en s’apercevant de l’erreur). A l’aube, le pontife se rendait au bain. Voici quelle était la règle au Temple: après avoir rempli ses grands besoins, on était tenu de prendre un bain complet; après avoir uriné, il suffisait de se laver les mains et les pieds.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ולמה הוצרכו לכך. לעלות על הגג ולראות:
שפעם אחת עלה מאור הלבנה וכו'. לפי נסחת המתני' דהכא דגריס והורידו הכהן לבית הטבילה הכי פירושא שפעם אחת עלה מאור הלבנה זה היה בסוף החדש משאר חדשי השנה וטעו בכך ועוד אירע טעות ג''כ בליל יה''כ אחת שדימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה לפי שנפסל והורידו הכהן הגדול לבית הטבילה לטבול טבילה אחרת שטבילה הראשונה לא כלום היא מחמת שנשחט התמיד בלילה והטבילוהו עוד הפעם ואח''כ שחט את התמיד. ולפי נסחת המשנה שבבבלי הורידו כ''ג לבית הטבילה מילתא באנפי נפשה היא וה''ק וביה''כ כי אמר ברק ברקאי הורידו כ''ג לבית הטבילה:
כל המיסך רגליו. כינוי לנקבים גדולים ולשון מיסך כמו אילן המיסך על הארץ לפי שכורע על ברכיו ומסיך גופו את רגליו וכן בשאול כתיב ושם מערה ויבא שאול להסיך את רגליו:
הלכה: מְאוֹר הַלְּבָנָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה. מְאוֹר הַחַמָּה פוֹסֶה עַל פְּנֵי כָל הַמִּזְרַח. עַד כְּדוֹן דַּהֲוָה סוֹפֵיהּ דְּיַרְחָא. הֲוָה רֵישֵׁיהּ.
Traduction
Comment a-t-on pu confondre la clarté de la lune avec celle du soleil? La première darde en ligne droite, comme un palmier, tandis que les rayons solaires s’étendent en s’élargissant? Cette confusion avait eu lieu (avant les solennités) vers la fin du mois; en outre, une erreur analogue avait eu lieu au commencement du mois (le jour même du Kippour), et la victime, égorgée erronément, a dû être livré au feu comme impropre – (86)Suit un passage que l'on retrouve au (Berakhot 1, 1), Cf. B., Pessahim 93..
Pnei Moshe non traduit
גמ' מאור הלבנה מתמר ועולה וכו'. כלומר ודאי שיש סימן הניכר בין תימור הלבנה שמתמר ועולה כמקל ובין תימור מאור החמה שפוסה. ומתרחב לכאן ולכאן ועל כל פני המזרח אלא שטעות היה שם ולא דקדקו אם מאור הלבנה היא וסברו שהאיר המזרח:
עד כדון דהוה סופיה דירחא. משום דקשיא ליה מאור הלבנה ביה''כ מי איכא והיאך באו לטעות מחמת מאור הלבנה והלכך מפרש דלאו חדא מעשה היא דהוה אלא שנים היו ועד כאן קאמר על מעשה דהוה סופיה דירחא וטעו מחמת מאור הלבנה:
הוה רישיה. כלומר ועוד מעשה כזה אירע ג''כ ביה''כ שהיא כמו ברישא דירחא ולא מחמת מאור הלבנה היא שטעו אלא שדימו שהאיר המזרח ושחטו וכו' כדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה.מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין שֶׁמֵּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. [שֶׁנֶּאֱמַר[וּכְמוֹ֨ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר. מִן סְדוֹם לְזוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין. יְתֵיר הֲווֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד הֵנַץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ֙. מִילָּה דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
א''ר חנינא מאילת השחר וכו'. כל הסוגיא עד אורה ושמחה גרסי' לה לעיל בפ''ק דברכות והגי' שמה עקרית ובארתיה וע''ש:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחֲרָא. מָאן דְּאָמַר. כּוֹכַבְתָּא הִיא. טָעֵי. זִמְנִין דְּהִיא מְקַדְמָה וְזִמְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְדוֹן. כְּמִין תְּרֵין דֻּקַרְנִין דִּנְהוֹר דְּסָֽלְקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין.
Traduction
vide
[דִּלֹמָא. רִבִּי חִייָא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִייָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּח֔שֶׁךְ יְי א֥וֹר לִֽי׃ כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי֖ יוֹשֵׁב בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּ֥שָׁב מָרְדֳּכַי֖ אֶל שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּ֤ח הָמָן֨ אֶת הַלְּב֣וּשׁ וְאֶת הַסּ֔וּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַ֞י יָצָ֣א ׀ מִלִּפְנֵ֣י חַמֶּ֗לֶךְ בִּלְב֤וּשׁ מַלְכוּת֙. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה.
Traduction
vide
תַּנֵּי. כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ. אִם לְהַפְלִיג טָעוּן טְבִילָה. אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. וּסְ[מִ]יכָה לֹא שָׁעָה קַלָּה הִיא. שַׁנְייָא הִיא סְ[מִ]יכָה. שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ כְּהֶפְלֵג.
Traduction
On a enseigné (87)Tossefta, ˆ ce, ch. 1; B., Zevahim 20a.: lorsque le cohen sort du parvis sacré pour causer avec quelqu’un, si c’est pour un assez long moment, il devra à son retour prendre un bain; si c’est seulement pour quelques instants, il suffit de se laver les mains et les pieds. Mais, pour satisfaire un besoin, quelques minutes suffisent, et pourtant la Mishna prescrit en ce cas un bain complet? Ce cas est différent, et il a été considéré comme une longue absence.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ק:
כהן וכו' להפליג. איזה זמן טעון טבילה אם לשעה קלה וחוזר מיד טעון קידוש:
ופריך וסמיכה. כמו מסיכה לא שעה קלה היא ואפ''ה קתני המסיך את רגליו טעון טבילה:
שנייא היא מסיכה שעשו אותה כהפליג. הואיל וצריכה נקיות ולשעה קלה דקאמר היינו לדיבור בעלמא:
תַּנֵּי. יָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. נִתְנַמְנֵם טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִים. וְיָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. לֹא הָֽיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַן לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד לֹא הָֽיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה. תִּיפְתָּר שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לַכּוֹתֶל וְיָשֵׁן לוֹ. וְהָא כְתִיב וַיָּבֹא֙ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד וַיֵּשֶׁ֭ב לִפְנֵי֣ יְי. אָמַר רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי. יִישֶׁב עַצְמוֹ בִתְפִילָּה.
Traduction
On a enseigné:le cohen qui s’est endormi au Temple doit prendre un bain complet; s’il s’est seulement assoupi, il lui suffira de se laver les mains et les pieds, et encore ce sommeil n’a pu avoir lieu qu’étant debout, adossé au mur – (88)Suit un passage reproduit du (Pessahim 5, 10) fin, ci-dessus,.
Pnei Moshe non traduit
תני ישן. בעזרה טעון טבילה משום היסח הדעת:
וישן טעון טבילה בתמיה והיכי משכחת לה שישן בעזרה:
לא כן תני ר''ח וכו'. בסוף פ''ה דפסחים ובפ''ז דסוטה דאין ישיבה בעזרה ומכ''ש שכיבה:
תיפתר שסמך עצמו לכותל ויישן לו. ומכיון שהסיח דעתו אפי' בשינה כזו טעון הוא טבילה:
והא כתיב וכו'. וקשיא לר''ל דקאמר אף למלכי בית דוד לא היתה ישיבה בעזרה:
יישב עצמו בתפלה. לא ישב ממש אלא שיישב עצמו לכוין דעתו בתפלה לפני ה':
Yoma
Daf 14b
משנה: 14b אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה אֲפִלּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם וְכֻלָּם בַּקּוֹדֶשׁ בֵּית הַפַּרְוָה חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד׃
Traduction
Nul ne peut entrer au parvis pour célébrer le culte, fut-il pur, sans prendre un bain officiel. Quant au grand pontife, le jour du Kippour, il devra prendre cinq bains et se laver dix fois les mains et les pieds, le tout dans une cellule spéciale, sauf le premier bain (qui est obligatoire chaque jour, non spécial du Kippour).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין אדם נכנס לעזרה לעבוד'. בגמרא קאמר הכא דלאו דוקא לעבודה:
עד שהוא טובל. כדקאמר בגמ' דק''ו הוא מכ''ג ביה''כ שהוא נכנס מקדש לקדש מחוץ לפנים ומפנים לחוץ בחילוף העבודות ושני המקומות קדש הן ועל שניהם ענוש כרת הנכנס בטומאה וטעון טבילה הנכנס מביתו שהוא חול לקדש לכ''ש שיהא טעון טבילה:
חמש טבילות וכו'. דילפינן מדכתיב בגדי קדש הם ורחץ בשרו במים ללמדך שכל חליפות קדש בו ביום טעון טבילה ומנין שכל טבילה וטבילה צריכה שני קדושין ת''ל ופשט ורחץ ורחץ ולבש כלומר מדדריש טבילות מורחץ במים דכתיב בבגדי לבן וה''ה לכל חליפות בגדים אייתר ליה האי קרא ודריש לה לקידושין ופשט ורחץ ולבש הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה:
בקדש. על לשכת בית הפרוה:
חוץ מזו. טבילה הראשונה שהיתה בחול ע''ג שער המים ובצד לשכתו היתה:
הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתַה. לֹא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה וְלָעֲבוֹדָה[אֲפִילּוּ טָהוֹ] עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל. לֹא סוֹף דָּבָר לַעֲבוֹדָה אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא לַעֲבוֹדָה.
Traduction
Voici comment il faut compléter le sens de la Mishna: nul, fut-il pur, ne peut pénétrer au parvis, ou célébrer le culte, avant de se baigner; car, en réalité, ce bain n’est pas spécial au culte, mais même pour la simple entrée, il est exigible.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' לא היה אדם נכנס לעזרה ולעבודה וכו'. כן צריך למיתני לעזרה ולעבודה ואו או מיתפרשא לעזרה אפי' שלא לעבוד או לעבודה וזו ואצ''ל זו קתני וכלומר בין נכנס לעזרה ולא לעבודה ובין נכנס לעבוד וכדמסיק לא סוף דבר לעבודה וכו':
שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא. מַה מָקוֹם לִטְבִילָה זוֹ. אָמַר לָהֶם. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִכְנָס מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ כָּל שֶׁכֵּן. [לֹא צוֹרְכָה דְלָא מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ] לֹא יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וְכֵינִי. מַה אִם מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ שֶׁאֵינוּ עֲנוּשׁ כָּרֵת טָעוּן טְבִילָה. מִחוֹל לַקּוֹדֶשׁ שֶׁהוּא עֲנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָל שֶׁכֵּן יְהֵא טָעוּן טְבִילָה. וְאֲפִילוּ מִקּוֹדֶשׁ לַקּוֹדֶשׁ יְהֵא עֲנוּשׁ כָּרֵת. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמְּן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. עַד כַּמָּה הִיא שִׁיעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי. [עַד כְּדֵי] וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֙יִם אַ֤רְצָה עַל הָרִֽצְפָה֙ וַיִּשְׁתַּֽחֲו֔וּ. רִבִּי אַבָּהוּ מוֹסִיף עַד וְהוֹד֤וֹת לַֽיי כִּ֣י ט֔וֹב. רִבִּי מָנָא מוֹסִיף. כִּ֥י לְעוֹלָם֭ חַסְדּֽוֹ׃
Traduction
On a demandé à Ben-Zoma: à quoi bon a lieu ce bain de purification par un homme pur? C’est que, dit-il, si en passant d’une sainteté à l’autre il faut renouveler un bain, celui-ci est à plus forte raison obligatoire en passant d’un endroit profane à un autre sacré. Mais ne faut-il pas dire le contraire, et admettre qu’il est prescrit de prendre un bain en se déplaçant du profane au sacré, mais qu’il n’en faut pas pour passer du sacré au sacré? (N’est-ce pas l’inverse de la déduction par a fortiori qui paraît devoir en être conclu, et précisément en passant d’un endroit sacré, moindre, à un autre de sainteté supérieure, le bain est exigible, pour établir la distinction)? Non, répond R. Siméï (89)Jér., (Pessahim 5, 10)Ê; (Sota 7, 7)., voici comment il faut appliquer le raisonnement a fortiori: si le passage d’une sainteté à l’autre, qui n’entraîne pas la pénalité du retranchement (90)La simple différence des degrés n'est pas punissable., exige un bain;il en faut à plus forte raison pour passer d’un endroit profane au sacré, passage entraînant la pénalité du retranchement (en cas d’omission du bain pour la survenue d’une impureté). Toutefois, même pour le passage d’un endroit sacré à un autre de degré supérieur en cas d’impureté, il y a parfois la pénalité du retranchement, au cas énoncé ailleurs (91)(Shevuot 2, 4)Ê; B., ib., 16b.: si après être devenu impur à l’intérieur du temple nécessaire à cet effet, on est passible d’un sacrifice expiatoire (et si l’on a pénétré plus avant, on est passible du retranchement). Quelle est la durée du temps qu’il faut pour une génuflexion? Selon R. Simon au nom de R. Josué b. Levi, c’est autant qu’il en faudrait pour dire ce verset (2Ch 7, 3): ils s’agenouillèrent la face à terre, sur le pavé, et se prosternèrent. R. Abahou ajoute: cela va jusqu’à la récitation des mots: et rendez grâce à l’éternel, car il est bon. R. Mena l’étend jusqu’à la fin de ce verset: car sa miséricorde est éternelle.
Pnei Moshe non traduit
שאלו את בן זומא וכו'. תוספתא היא בפרק קמא והבאתי לעיל בפרק קמא בהלכה ג':
לא צורכה דלא מקדש לקדש לא יהא טעון טבילה מחול לקדש יהא טעון טבילה. בתמיה וכלומר דמתמה הש''ס על הא דמייתי לה מדין ק''ו וא''כ לדידך לא צריך לפרש הק''ו אלא כך מה אם בשעה שהוא נכנס מקדש לקדש וזה כ''ג ביה''כ שנכנס מעזרה ולפנים שבדין הוא שלא יהא טעון טבילה ואפ''ה אמרת שטעון טבילה הנכנס מחול לקדש שבדין הוא והסברא נותנת שיטעון טבילה לא כ''ש שטעון הוא טבילה כך אתה לומד הק''ו אבל הא קשיא דמהיכא פשיטא לך דטפי מסתברא להנכנס מחול לקדש שיטעון טבילה מהנכנס מקדש לקדש הרי הנכנס מקדש לקדש שהיא מהעזרה ולפנים נכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור וא''כ בדין הוא ג''כ מן הסברא שיהא טעון טבילה כמו הנכנס מחול אל הקדש. ומעתה אין לך ללמוד זה מדין ק''ו אלא מדין בנין אב וכך יש לך לומר מה מצינו שהנכנס מקדש הקל לקדש החמור טעון טבילה אף הנכנס מחול לקדש בדין הוא שיהא טעון טבילה. וכ''ת דאכתי שייך כאן דין ק''ו דהא מיהת שניהן קדש הן וצריך טבילה ומכ''ש מחול לקדש אימא לך דילמא עיקר טעם הטבילה משום שנכנס לקדש החמור הוא וכשאצרכוהו טבילה כשנכנס לקדש החמור אצרכוהו ג''כ כשיוצא מקדש החמור לקדש הקל בחילוף העבודות כי היכי דלא לזלזלו בקדושת העזרה ולעולם אימא לך דכשלא נכנס מתחלה לקדש החמור לא מצית למילף מדין ק''ו אלא מדין בנין אב:
אמר ר' שמי וכיני וכו'. כלומר דמשני שאפ''ה יש כאן דין ק''ו וכן צריך ללמוד הק''ו מה אם מקדש לקדש שאין ענוש כרת וכלומר דאע''ג דנכנס הוא מקדש הקל לקדש החמור מ''מ אין זה הקדש חמור ענוש כרת יותר מזה קדש הקל שהרי בזה שניהן שוין הן שהנכנס בטומאה לעזרה ענוש הוא כרת כמו הנכנס לפנים והשתא שפיר יליף הק''ו ומה אם מקודש לקדש ששניהן שוין בעונש כרת ואפ''ה טעון טבילה הנכנס מחול לקדש שהוא ממקום שאין ענוש כרת למקום שהוא ענוש כרת על הטומאה לכ''ש שיהא טעון טבילה:
ואפי' מקדש לקדש יהא ענוש כרת. מילתא באנפי נפשה היא ולא בא לסתור הק''ו דהק''ו לעולם מיהא יליף שפיר אלא מדקאמר דמקדש לקדש אין זה ממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת עלה קאמר דמשכחת לה דזימנין אף מקדש לקדש כך הוא וכהאי דתנינן תמן בפ''ב דשבועות נטמא בעזרה וכו' והשתחוה או ששהה כדי השתחויה חייב א''כ בכה''ג מצינו מקדש לקדש ומתחלה לא היה ענוש כרת שנטמא בעזרה ולבסוף ענוש הוא כרת שהרי כשנכנס לפנים שהא כדי השתחויה היא א''נ כדקאמר עוד התם דאם בא לו בארוכ' כשיוצא לחוץ מתחייב הוא וזה שנכנס לפנים ודאי ענוש כרת הוא והרי זה כמו שבא ממקום שלא היה ענוש כרת ונכנס למקום שענוש כרת ומקדש לקדש היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source