Vayedaber

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קְטוֹרֶת שֶׁכָּבָת הוּוֹמְמוּ אֲפִילוּ בְקִרָטִין. שֶׁאֵין כָּתוּב אִיכּוּל אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. פְּתִילָה שֶׁכָּבָת צְרִיכָה דִישּׁוּן. מַה מִיָּד. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי חִייָה בַּר לוּלְייָנִי אָֽמְרִין. מֵעַתָּה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מֵיצָן. שֶׁמֶן מָהוּ שֶׁיְּהֵא 11b צָרִיךְ דִישּׁוּן. מִילְּתֵיהּ דֲּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. שֶׁמֶן צָרִיךְ דִישּׁוּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מֵעַתָּה בְּאֶחָד בִּתָקוּפַת טֵבֵת מֵחֲצִי לוֹג לְכָל נֵר. בְּאֶחָד בִּתָקוּפַת תַּמּוּז מֵחֲצִי לוֹג לְכָל נֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. שֶׁהָיָה מְזַוֵּיג אֶת הַפְּתִילוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קטרת שכבת. שכבו הגחלים ונשאר מן הקטרת עליהן:

מילתיה וכו'. כלומר ממילתיה דר' שמואל שמעינן שצריך דישון ולהוציא את השמן שנשאר וליתן שמן אחר בתחלה דשמעינן ליה דבעי על הא דתנינן בפ''ט דמנחות שהיו נותנין שמן למנורה מחצי לוג לכל נר ונר וכי באחד בתקופת טבת שהלילות ארוכים היה השיעור הזה וכן אחד בתקופת תמוז שהלילות קצרים היה כמו אותו השיעור בתמיה והשיב לו ר' יוסי אין מן הדא לית ש''מ כלום. כלומר אם לזה באת ל''ק כלום דכהדא דתמן תנינן בפרק חמישי דשקלים בן בבי על הפקיע שהיה מזייג את הפתילות לפי הצורך ובלילות ארוכים עשה אותן דקים ובלילות קצרות עשה אותן עבים וא''כ שיעור חצי לוג לנר לעולם שוה ושמעינן מיהת דלר' שמואל דהוה מיבעיא ליה הכי דשמן צריך דישון דאם לא כן מאי קשיא ליה אימא דבתקופת תמוז שנשאר הרבה מהשמן בהנר היו ממלאין אח''כ מעט שמן אחר ולהדליק בלילה שלאחריו וכן עד שיכלה השמן שבנר אלא לאו דשמן הנשאר צריך דישון להוציאו והיינו דקא מיבעיא ליה דאם כן נפסד השמן בחנם בלילות הקצרות:

מהו שיהא צריך דישון. ולהוציאו ולא יתן שמן אחר עליו למלאות הנר:

שמן. שנשאר בנר המנורה:

אמר מעתה. כלומר אמור זה מעצמך צריך שיהא מיצין הפתילה ולא ידשן אותה בעוד שהיא חמה ולא כלה האש שבה ומפני שזה הוא כמכבה בידים:

מה מיד. כלומר מאי קאמר אם מיד ידשן אותה ולא ימתין עד שתיצן:

פתילה. של מנורה שכבתה צריכה דישון:

שאין כתיב אכול אלא על מזבח החיצון. דכתיב אשר תאכל האש את העולה על המזבח ודרשינן עיכולי עולה אתה מחזיר אם פקעו אברי עולה מעל המזבח מחזירן שיאכלו על המזבח ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת:

הוממה. כלומר נפסלה ולא יחזיר להקטיר ואפילו בקרטים החשובין שנשארו א''צ להחזירן:

שְׁלשָׁה עָשָׂר זָכִין בוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. פְּעָמִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. פְּעָמִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. פְּעָמִים בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כְּדַרְכּוֹ בְתִשְׁעָה. וּבַחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם. הֲרֵי עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִים בְּאַחַד עָשָׂר. שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים. [וּ]בַשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁלְלֶחֶם הַפָּנִים. הֲרֵי (חֲמִשָּׁה עָשָׂר) [אַרְבַּע עָשָׂר]. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם. הֲרֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָּֽזְרוּ עַל שְׁנֵי גֵיזִירִין בַּשַּׁחֲרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. בְּכָל יוֹם אַיִל קָרֵב בֵּין הָעַרְבָּיִם בְּאַחַד עָשָׂר. וְלֹא אָמַר בְּשַׁחֲרִית כְּלוּם. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. וְלָמָּה לֹא גָּֽזְרוּ עַל שְׁנֵי גֵיזִירִין בַּשַּׁחֲרִית. [אָמַר רִבִּי מָנָא. וְלֹא שְׁמִיעַ רִבִּי שַׁמַּי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָּֽזְרוּ עַל שְׁנֵי גֵזִירִין בַּשַּׁחֲרִית. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וְחָזַר וְאָמַר. אִין. דּוּ שְׁמִיעַ. אֶלָּא כְאִינַּשׁ דִּשְׁמַע מִילָּא וּמַקְשֵׁי עֲלָהּ. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. לָמָּה גָּֽזְרוּ עַל שְׁנֵי גֵזִירִין בֵּין הָעַרְבָּיִים וְלֹא גָּֽזְרוּ עַל שְׁנֵי גֵזִירִין בַּשַּׁחֲרִית.]

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא גזרועל שני גזירין בשחרית. חכמים שלמדו מן הכתוב דצריך להוסיף שני גיזרי עצים על המערכה בתמיד של בין הערבים לא ראו ללמוד שצריך ג''כ שני גיזרין בתמיד של שחרית:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא קָֽבְעוּ פַיִיס לְתָמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם אֶלָּא אָֽמְרוּ. מִי שֶׁזָּכָה בַשַּׁחֲרִית יִזְכֶּה בֵין הָעַרְבָּיִם. וְהָא תַנֵּי. כְּפַיֵיס שֶׁלְשַׁחֲרֵית כֵּן פַּיִיס שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם. הַזָּכָה זָכָה לְעַצְמוֹ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה הַשַּׁבָּת אֶחָד מִשְׁמַר הַבָּא וְאֶחָד מִשְׁמַר הַיּוֹצֵא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תיפתר שהיתה שבת. כלומר תיפתר להאי ברייתא דבשבת מיירי ומשום שבשבת המשמרות מתחדשות ויש משמר אחד הבא בין הערבים ואחד של שחרית שהוא משמר היוצא הלכך היה צריך פייס אחר לתמיד של בין הערבים שמקריבין אותו משמר הבא ולא היו בשחר:

והא תני. בברייתא דכמו בפייס של שחרית וכו' והזוכה מחדש בפייס הזה זכה לעצמו ולא מי שזכה בשחרית:

לא קבעו פייס. אחר בתמיד של בין הערבים אלא מי שזכה בשחרית בעבודה מן העבודות הוא יזכה בה בין הערבים חוץ מן הקטרת שמפיסין לה פייס אחר בין הערבים:

הָכָא אַתְּ אָמַר. מֵיטִב וְאַחַר כָּךְ מַקְטִיר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. מַקְטִיר וְאַחַר כָּךְ מֵיטִב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. 12a תָּמִיד דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפֶּה הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְלֹא כוּלָּהּ אֶלָּא מִילִּין צְרִיכִין לָרַבָּנִן. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. מִדּוֹת דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְלֹא כוּלָּהּ אֶלָּא מִילִּין צְרִיכִין לָרַבָּנִן. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אִישׁ הַמִּצְפֶּה. בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר בְּהֵֽיטִיב֛וֹ אֶת הַנֵּירֹת יַקְטִירֶֽנָּה׃ רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מִח֨וּץ לַפָּרוֹכֶת הָֽעֵדוּת בְּאוֹהֵל מוֹעֵד יַֽעֲרֹךְ֩ אוֹתוֹ אַֽהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב וְעַד בֹּ֖קֶר. שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֶלְּא הַטָּבַת נֵרוֹת בִּלְבַד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

טעמון דרבנן. דפליגי עליה וס''ל קטרת ברישא משום דכתיב בנרות מחוץ לפרכת העדות וגו' מערב ועד בקר ילפינן מזה שלא יהא שם עבודה אחרת אח''כ אלא הטבת נרות בלבד דאין לך עבודה שכשירה מערב עד בקר אלא נרות אלמא דקטרת ברישא והדר נרות והשתא כמו בשל בין הערבים קטרת ואח''כ נרות ה''נ בשל שחר קטרת ואח''כ נרות והא דכתיב בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ה''ק קרא בעידן הטבה תהא מוקטר קטרת:

בבקר וגו' בהטיבו את הנרות יקטירנה. כתיב אלמא הטבת נרות ברישא והדר יקטירנה:

מ''ט דר''ש איש המצפה. דלעיל דס''ל מיטב ואח''כ מקטיר:

אמר ר' יוסי בר' בון. הכי נמי ולא כולה דמסכת מדות כר''א בן יעקב דאיכא מילין דצריכין לרבנן בבית המדרש דלא מיתוקמא כוותיה:

ר' חזקיה וכו'. אמר נמי כי האי גוונא דאשכחן מתני' במס' מדות דלא תני כהאי דתנינן במסכת תמיד ומוקי להאי דמדות כר''א בן יעקב וכי הא דתנינן בפ''ג דתמיד אמר להן הממונה צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית ובפ''ק דמדות תנינן ארבע לשכות היו בבית המוקד וכו' ומה היו משמשות מערבית דרומית היא היתה לשכת טלאי קרבן והלכך מוקי להאי דמדות כר''א בן יעקב דשמעינן ליה דאיירי במדות כדאשכחן בפ''ב שם גבי הא דתנן עזרת נשים וכו' מערבית דרומית אמר ראב''י שכחתי מה היתה משמשת וא''כ ההיא דפ''ק בלשכות של בית המוקד בעזרת ישראל דמערבית דרומית היתה לשכת הטלאים נמי כר''א בן יעקב היא:

ולא כולה אלא מילין צריכין לרבנן. הא דקאמרת תמיד דר''ש איש המצפה היא לא כולה דשנינו במסכת תמיד אתיא כוותיה שיש דברים דקשיא לרבנן בבית המדרש דלא מיתוקמא כר''ש איש המצפה וכי הא דתנן פ''ד דתמיד שחט השוחט וקיבל המקבל בא לו לקרן מזרחית צפונית ונותן מזרחית צפונית מערבית דרומית ונותן מערבית דרומית ואלו לר''ש איש המצפה הא שמעינן ליה בברייתא דלא תני הכי אלא במערבית דרומית נותן מערבה ואח''כ נותן דרומה דס''ל במתנה שניה להפסיק בנתינתה ואינו נותן אותה אחת שהיא כשתים:

אמר רבי יוחנן תמיד. הא דשנינו במסכת תמיד אתיא כר''ש איש המצפה דס''ל נרות ברישא והדר קטרת ומתני' דפ''ק כרבנן דפליגי עליה וס''ל ברישא קטרת והדר נרות ולקמן מפרש טעמא דכולהו:

הכא את אמר מיטב ואחר כך מקטיר. במסכת תמיד קתני ברישא הטבת נרות ואחר כך קטרת וכדקחשיב שם מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ומי שזכה בדישון המנורה והדר קתני מי שזכה בקטרת אלמא קטרת אחר הטבת נרות והכא במסכת יומא את אמר איפכא מקטיר ואחר כך מיטב כדתנן בפרק קמא כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטרת ומטיב את הנרות ואיידי דאיירי לעיל בההיא דמסכת תמיד כדקאמר ר' יוחנן ולמה היה נכנס לקטרת וכו' פריך להא הכא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source