Yoma
Daf 11a
הלכה: 11a מְנַיִין לְדִישּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רִבִּי פְדָת בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהִשְׁלִ֨יךְ אוֹתָהּ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ קֵ֔דְמָה אֶל מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן אֵינוֹ צָרִיךְ. אִם [לִקְבֹעַ] לוֹ מָקוֹם. כְּבָר כָּתוּב אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙. אִם לְלַמְּדָךְ שֶׁייִנָתֵן בְּמִזְרַחוֹ שֶׁלְכֶּבֶשׁ. כְּבָר כָּתוּב קֵ֔דְמָה. אַף הוּא דָרַשׁ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃ מַה כָאן מִזְרַחוֹ שֶׁלְכֶּבֶשׁ אַף כָּאן מִזְרַחוֹ שֶׁלְכֶּבֶשׁ. מְנַיִין שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֶל מָק֖וֹם טָהֽוֹר. שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ טָהוֹר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא. מְנַיִין לְדִישּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן. שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ לְעוֹלָם. מְנַיִין לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. וְהִזָּ֨ה עָלָי֧ו וְהִקְטִ֥יר. מַה הֲזָייָה בְגוּפוֹ אַף הַקְטָרָה בְגוּפוֹ. מְנַיִין לְמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָייָה. קוֹל הַחוֹמֶר. אִם מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אָסוּר בַּהֲנָייָה הַפְּנִימִי לֹא כָל שֶׁכֵּן.
Traduction
R. Eliézer, de ce qu’il est dit (Lv 1, 16): et le jettera près de l’autel, à l’Orient, vers l’endroit des cendres. A quoi bon tant de précision? Ce ne saurait être pour fixer la place du jabot à rejeter, puisqu’il a déjà été dit: ''près de l’autel'', ni pour indiquer de le mettre à l’Orient de l’escalier, puisqu’il est dit: ''à l’Orient''. En outre, on a déjà déduit par analogie de l’expression ''près de l’autel'', répétée pour cette partie à rejeter et pour la cendre, que cette dernière doit être mise aussi à l’Orient; il reste donc à appliquer la dite expression pléonastique au précepte d’enlever la cendre. D’où sait-on qu’il est interdit (73)Meila, 3, 4. d’en tirer aucun jouissance? De l’analogie, dit R. Ila au nom de R. Eliézer, entre les expressions ''dans un endroit pur'', usitées pour l’enlèvement des cendres de chaque autel; c’est-à-dire que l’endroit soit tenu pur, par l’interdiction de tout accès étranger. Selon R. Zeira au nom de R. Eliézer, ce n’est pas ce qu’on a voulu dire; mais on déduit que la cendre enlevée de l’autel extérieur est interdite à toute jouissance, de ce qu’il est dit: ''et à la place des cendres'', savoir que cette place devra toujours être intacte (et, par suite, d’une jouissance interdite). On déduit le précepte d’enlever la cendre de l’autel intérieur par analogie, de ce que l’expression ''sur lui'' est usitée pour l’aspersion (Lv 16, 19) et pour l’encens (Ex 30, 7): comme l’aspersion doit avoir lieu sur lui, sur le corps même, il en sera de même de l’encens; ce qui nécessite l’enlèvement de la cendre. Enfin, pour l’autel intérieur, on sait que la cendre est interdite à toute jouissance par a fortiori: parce que par l’extérieur c’est interdit, l’intérieur l’est à plus forte raison.
Pnei Moshe non traduit
מנין לדישון מזבח הפנימי. בכל יום דלא כתיב ביה בהדיא והרים את הדשן כדכתיב אצל מזבח החיצון:
והשליך אותה וגו'. גבי עולת העוף כתיב והסיר את מראתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח אל מקום הדשן:
אינו צריך. לכתוב אל מקום הדשן:
אם לקבוע לו מקום שישליך. אותה אל מקום הדשן של מזבח החיצון כבר כתיב ביה אצל המזבח ואם עדיין אינו מפורש היכן אצל המזבח וללמדך בא שינתן במזרחו של כבש הרי כבר כתיב קדמה ואל מקום הדשן למה לי אלא מכאן לדישון מזבח הפנימי וללמד שינתן ג''כ אל מקום הדשן של מזבח החיצון:
אף הוא דרש וכו'. כלומר ומעתה דרש נמי ר' אלעזר לתרומת הדשן של מזבח החיצון דלא כתיב ביה קדמה ויליף בג''ש כתיב ביה ושמו אצל המזבח וכתיב כאן בעולת העוף אצל המזבח קדמה מה כאן מזרחו של כבש אף כאן מזרחו של כבש:
מנין שהוא אסור בהנייה. דישון מזבח הפנימי:
אל מקום טהור. כתיב אצל הוצאת הדישון של מזבח חיצון והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור ודישון מזבח הפנימי ג''כ צריך ליתן שם כדיליף לעיל ודרש אל מקום טהור שיהא מקומו טהור כלומר שלא יהנה וישתמשו שם שלא יטמאו המקום אלמא אסור בהנאה:
לא אמר כן. דנילף לפנימי ממקום טהור הכתוב אצל דישון מזבח החיצון וכן לא יליף לעיקר דישון מזבח הפנימי מכאן אלא כדלקמן דדישון מזבח החיצון שאסור בהנאה יליף מאל מקום הדשן הכתוב אצל עולת העוף דלכ''ע מקום הדשן על דישון מזבח החיצון נאמר ודריש אל מקום שיהא מקומו לעולם שלא יטלו אותו משם לאיזה דבר ולהנות בו:
מנין לדישון מזבח הפנימי. הואיל דלא דרשת אל מקום הדשן אלא על מקום דישון מזבח החיצון בלבד א''כ מנין שצריך לדשנו למזבח הפנימי:
והזה עליו והקטיר. כלומר דרשינן עליו עליו לג''ש כתיב ביה בפ' אחרי מות ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וגו' והזה עליו שבע פעמים וכתיב בפ' תצוה במזבח הפנימי והקטיר עליו אהרן קטרת וגו' מה הזיה בגופו של המזבח כדדרשינן מדכתיב וטהרו וקדשו שהיה חותה הגחלים הילך והילך והזה על טיהרו של המזבח אף עליו דכתיב בהקטרה בגופו של המזבח ומכאן שהיה צריך לדשנו בכל יום כדי להקטיר על גופו:
מנין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה. הדשן שלו ק''ו וכו' הפנימי שהוא יותר קדוש שאינו אלא להקטיר עליו קטרת בכל יום לכ''ש שיהא דשן שלו אסור בהנאה:
Yoma
Daf 11b
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קְטוֹרֶת שֶׁכָּבָת הוּוֹמְמוּ אֲפִילוּ בְקִרָטִין. שֶׁאֵין כָּתוּב אִיכּוּל אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. פְּתִילָה שֶׁכָּבָת צְרִיכָה דִישּׁוּן. מַה מִיָּד. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי חִייָה בַּר לוּלְייָנִי אָֽמְרִין. מֵעַתָּה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מֵיצָן. שֶׁמֶן מָהוּ שֶׁיְּהֵא 11b צָרִיךְ דִישּׁוּן. מִילְּתֵיהּ דֲּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. שֶׁמֶן צָרִיךְ דִישּׁוּן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מֵעַתָּה בְּאֶחָד בִּתָקוּפַת טֵבֵת מֵחֲצִי לוֹג לְכָל נֵר. בְּאֶחָד בִּתָקוּפַת תַּמּוּז מֵחֲצִי לוֹג לְכָל נֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בֶּן בֵּבָי עַל הַפָּקִיעַ. שֶׁהָיָה מְזַוֵּיג אֶת הַפְּתִילוֹת.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Hanina (74)B., Menahot 26b.: si après l’extinction des charbons servant à brûler l’encens, il reste de l’encens devenu impropre au service, fût-ce un grain entier (de valeur) ainsi affecté, on ne le remettra pas sur l’autel; car la consomption totale a seulement lieu pour l’autel extérieur (et les morceaux d’holocauste qui resteraient pourront être remis, pour être entièrement brûlés). Une mèche éteinte devra être enlevée à l’instar de la cendre. Faut-il l’enlever de suite? -Non, dirent les disciples de R. Hiya b. Lolianeh, car il faut attendre le refroidissement. Faut-il aussi rejeter l’huile restée dans la lampe? -Il le faut, d’après ce qu’a dit (75)Ibid., 85a. R. Samuel b. R. Isaac (il exige le renouvellement complet de l’huile); car, demanda-t-il, comment pour chaque lumière la mesure est-elle d’un demi-log, aussi bien pendant les longues nuits du mois de tebeth que les courtes de tamouz? Il n’y a pas là d’objection sérieuse, répondit R. Yossé, puisqu’il est dit ailleurs (76)(Pea 8, 7); (Sheqalim 5, 1).: Ben-Babi était chargé du luminaire, c’est-à-dire il accommodait les mèches (en les proportionnant à la saison, plus minces en hiver qu’en été).
Pnei Moshe non traduit
קטרת שכבת. שכבו הגחלים ונשאר מן הקטרת עליהן:
הוממה. כלומר נפסלה ולא יחזיר להקטיר ואפילו בקרטים החשובין שנשארו א''צ להחזירן:
שאין כתיב אכול אלא על מזבח החיצון. דכתיב אשר תאכל האש את העולה על המזבח ודרשינן עיכולי עולה אתה מחזיר אם פקעו אברי עולה מעל המזבח מחזירן שיאכלו על המזבח ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת:
פתילה. של מנורה שכבתה צריכה דישון:
מה מיד. כלומר מאי קאמר אם מיד ידשן אותה ולא ימתין עד שתיצן:
אמר מעתה. כלומר אמור זה מעצמך צריך שיהא מיצין הפתילה ולא ידשן אותה בעוד שהיא חמה ולא כלה האש שבה ומפני שזה הוא כמכבה בידים:
שמן. שנשאר בנר המנורה:
מהו שיהא צריך דישון. ולהוציאו ולא יתן שמן אחר עליו למלאות הנר:
מילתיה וכו'. כלומר ממילתיה דר' שמואל שמעינן שצריך דישון ולהוציא את השמן שנשאר וליתן שמן אחר בתחלה דשמעינן ליה דבעי על הא דתנינן בפ''ט דמנחות שהיו נותנין שמן למנורה מחצי לוג לכל נר ונר וכי באחד בתקופת טבת שהלילות ארוכים היה השיעור הזה וכן אחד בתקופת תמוז שהלילות קצרים היה כמו אותו השיעור בתמיה והשיב לו ר' יוסי אין מן הדא לית ש''מ כלום. כלומר אם לזה באת ל''ק כלום דכהדא דתמן תנינן בפרק חמישי דשקלים בן בבי על הפקיע שהיה מזייג את הפתילות לפי הצורך ובלילות ארוכים עשה אותן דקים ובלילות קצרות עשה אותן עבים וא''כ שיעור חצי לוג לנר לעולם שוה ושמעינן מיהת דלר' שמואל דהוה מיבעיא ליה הכי דשמן צריך דישון דאם לא כן מאי קשיא ליה אימא דבתקופת תמוז שנשאר הרבה מהשמן בהנר היו ממלאין אח''כ מעט שמן אחר ולהדליק בלילה שלאחריו וכן עד שיכלה השמן שבנר אלא לאו דשמן הנשאר צריך דישון להוציאו והיינו דקא מיבעיא ליה דאם כן נפסד השמן בחנם בלילות הקצרות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source