Ta'anith
Daf 7b
משנה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד. מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּיבָה וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין. אַחֵינוּ לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם. אֶלָּא וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וּבַקַּבָּלָה מָהוּ אוֹמֵר וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֭וּבוּ אֶל ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם.
Traduction
Voici le cérémonial à observer pour la dernière série des 7 jours de jeûne: On porte l’arche sainte sur la voie publique, et l’on répand sur l’arche de la cendre de bois, ainsi que sur la tête du nassi et du chef du tribunal; puis chacun en prend et s’en répand sur la tête. Le plus ancien d’entre eux fera un exposé pathétique qui ramène les cœurs au bien. Ainsi il dira p. ex.: mes frères, au sujet des habitants de Ninive (désolés d’abord comme nous), il n’est pas dit que Dieu vit leurs sacs et leurs jeûnes (la manifestation de la pénitence), mais il est dit (Jon 3, 10): Dieu vit par leurs actes qu’ils étaient revenus du mauvais chemin. Il leur rappellera aussi des sentences prophétiques, savoir (Jl 2, 13): déchirez vos cœurs, non vos vêtements, et retournez à l’Éternel votre Dieu.
Pnei Moshe non traduit
מתני' סדר תעניות כיצד. בשבע אחרונות מיירי כיצד היו נוהגין:
מוציאין את התיבה. הארון שס''ת מונח בו וכדמפרש בגמרא כלי חמדה וצנוע היה לנו ונתבזה בעונינו:
ולמה לרחובה של עיר. לומר צעקנו בצנעה בבהכ''נ ולא נענינו נבזה עצמינו בפרהסיא ברחובה של עיר:
ונותנין אפר מקלה. אפר שריפה ומשום דעפר נמי איקרי אפר דכשם שאפר קרוי עפר כדכתיב מעפר שריפת החטאת כך עפר קרוי אפר והכא צריך שיהא אפר מקלה ממש כדי שיזכור הקב''ה עקדתו של יצחק וירחם עלינו:
על גבי התיבה. על דרך בכל צרתם לו צר כביכול:
ובראש הנשיא וכו'. והן עצמן אינן נוטלין לפי שאינו דומה מתבייש מעצמו למתבייש מאחרים וכדי שיתביישו יותר ומפני חשיבותם עושין כן שיתביישו מאחרים אבל שאר ב''א דלא חשיבי סגי להו בנתינת עצמן:
דברי כיבושין. לשון עצור דברים שכובשין את הלבבות להחזירן למוטב ומה הן אחינו וכו':
ובקבלה. בדברי הנביא. כל מקום שהנביא מצוה ומודיע ומזהיר את ישראל קרי ליה קבלה ובמקום דלא אתפקד נביא אלא דיליף מיניה מילתא אגב אורחיה לא קרינן ליה קבלה במשנה:
הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דַתְּ אָמַר 7b בְּבִנְייָן שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶיהוּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹתְלָא דְגָנַאי בֵיהּ.
Traduction
La diminution de construction, dit R. Josué b. Levi, est applicable aux maisons de plaisir; mais si un mur menace ruine, il faut le renverser et le réédifier. Toutefois, ajoute Samuel, il faut qu’il s’agisse du mur de l’habitation (en ce cas, il y a danger de mort), non de toute autre propriété – (25)Suit un passage que l'on retrouve ci-dessus, (Betsa 5. 2). et ci aprs, (4, 6)Ê; (Ketubot 1, 1), Aprs quoi, dans l'Ždit. de Venise et les suiv. commence le Ê9..
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר ממעטין בבנין. דוקא בבנין של שמחה וכו'. כדפרישית במתני':
כותלא דגנאי ביה. בכותל של הבית שישן ודר בו הוא דהתירו שאם היה הכותל גוהה סותרו ובונה ולאפוקי אם יש לו בית לדור בו ורוצה לתקן בית אחר שלו:
רִבִּי בָּא בַּר כֹהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יָסָא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִ֤ים ׀ מ֘וֹשִׁ֤יב יְחִידִ֨ים ׀ בַּ֗יְתָה. בְּמֹאזְנַ֥יִם לַֽעֲל֑וֹת הֵ֜֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָחַֽד׃ וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַייְמָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אסור לארס אשה בערב שבת וכו'. כתוב לעיל בפ' משילין בהלכה ב' וע''ש:
(בִּשְׁאֵילַת שָׁלוֹם) [הֲלָכָה ט'.] לֹא כֵן תַּנֵּי. אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם חֲבֵירִים בְּתִשְׁעָה בְאַב. אֲבָל מֵשִׁיבִין אֶת הָהֶדְיוֹטוֹת בְשָׂפָה רָפָה. לְיָמִים שֶׁבֵּנְתַיִים נִצְרְכָה.
Traduction
On diminue jusqu’aux saluts des hommes entre eux''. Mais n’est-il pas déjà dit (26)Tossefta ˆ ce, ch. 3. qu’au 9 Ab on ne se salue pas, mais on rend seulement le salut aux ignorants, d’une voix brève? Il a fallu l’ajouter ici pour les jours d’intervalle entre les jours prescrits.
Pnei Moshe non traduit
לא כן תני וכו'. אהא דקתני ממעטין בשאילת שלום פריך דמשמע דבמיעוט לחוד סגי ולא דאסור לגמרי והא לא כן תני בתוספתא דשלהי מכילתין אין שואלין כלל וכו'. ותענית צבור השנוי כאן בתשעה באב דינו לכל הוא:
לימים שבנתים נצרכה. בימים שבין שלשה תעניות לבין ג' תענית של שבע תעניות הללו הוא דאמרו ממעטין בשאילת שלום ובתעניות עצמן דינן כתשעה באב הן:
יָצָא נִיסָן הַגְּשָׁמִים סִימַן קְלָלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד נִיסָן שֶׁלְתְּקוּפָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הָדָא דַתְּ אֲמַר. בְּשְׁלֹּא יָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר. אֲבָל אִם יָֽרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים מִכְּבָר סִימָן בְּרָכָה הֵן.
Traduction
– ''S’il pleut au mois de Nissan, c’est un signe de malédiction.'' Toutefois, ajoute R. Jossé b. R. Aboun, il faut que ce moment coïncide avec l’équinoxe de Nissan, et encore, observa R. Samuel b. R. Isaac, c’est vrai lorsqu’il n’a pas encore plu cette année, mais s’il avait déjà plu, c’est un signe de bénédiction.
Pnei Moshe non traduit
ובלבד ניסן של תקופה. והיא שלשים יום אחר תקופת ניסן שאז הן סימן קללה:
הדא דאת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר. מקודם ניסן אבל אם ירדו להן גשמים מקודם סימן ברכה הן:
הדרן עלך מאימתי מזכירין
Ta'anith
Daf 8a
הלכה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד כול'. אָמַר רִבִּי חִייָה בָּר בָּא. וְלָמָּה יוֹצְאִין לִרְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ גוֹלִים לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְפִי שֶׁנִּתְפַּלְלוּ בְצִינְעָה וְלָא נֶעֱנוּ לְפִיכָךְ יָֽצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרסְמוּ. אָמַר רִבִּי חִייָה בָּר בָּא. וְלָמָּה מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּיבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר. לוֹמַר. כְּלִי אֶחָד שֶׁלְחֶמְדָּה שֶׁהָיָה לָנוּ גָּֽרְמוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁיִּתְבַּזֶּה. רִבִּי חוּנָה רַבָּה דְצִיפּוֹרִין אָמַר. אֲבוֹתֵינוּ חִפּוּ אוֹתוֹ זָהָב וְאָנוּ חִיפִּינוּ אוֹתוֹ אֵפֶר. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַיָּא. 8a וְלָמָּה תוֹקְעִין בִּקְרָנוֹת. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ גוֹעִים כִּבְהֵמָה לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְלָמָּה יוֹצְאִין בֵּין הַקְּבָרוֹת. לוֹמַר. חָשָׁבִינוּ כְּאִילּוּ מֵתִים לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. וְכוּלְּהוֹן בָּהּ. אִם מִיתָה אָנוּ חַייָבִין הֲרֵי מֵתִים. אִם גָּלוּת הֲרֵי גוּלִים. אִם רַעֲבוֹן הֲרֵי רְעֵבִים.
Traduction
R. Hiya b. Aba dit: on portait l’arche sur la voie publique, afin d’exprimer pour ainsi dire la pensée que l’on semblait être exilé par Dieu. Selon R. Josué b. Levi, cela signifie qu’après avoir prié à l’écart sans être exaucés, ils sortent et énoncent leurs supplications en public. Selon R. Hiya b. Aba aussi, ce transport avait lieu pour que l’on semble dire; cet objet le plus précieux, enfermé avec grand soin, a dû être exposé au mépris par suite de nos fautes. R. Houna le grand, de Sephoris, dit: nos pères ont couvert l’arche d’or, et nous la couvrons de cendres. On sonne du cor, dit R. Jacob, du midi, pour dire qu’il nous a semblé mugir devant toi comme des animaux (dont ce cor est issu). Enfin l’on se rend au cimetière, ajoute R. Levi, disant qu’il nous semble être morts pour toi. Dans ce dernier acte, dit R. Tanhouma, toutes les précédentes punitions paraissent résumées: si nous méritons la mort, nous voilà ici, si c’est l’exil, nous sommes chassés au dehors, et quant à la famine, elle nous atteint déjà.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ולמה יוצאין וכו' כאילו גולים לפניך. ולפ''ז לא היה צריך לרחובה של עיר בדוקא אלא אפילו מבי כנישתא לבי כנישתא הלכך קאמר ריב''ל דהיינו טעמא לפי שנתפללו בצינעא וכו' והשתא איכא טעמא למה מתפללין ברחובה של עיר וכן למה שהן מוציאין את התיבה לשם וכדמסיים ר' חייה בר בא כדפרישית במתני':
חיפונו אותו באפר. וכל זה אומרים להרבות עגמת הנפש:
ולמה תוקעין בקרנות. של בהמה שהן השופרות כדתנן בפ''ג דראש השנה בתעניות בשל זכריים כפופין:
וכולהון בה. וכל הטעמים כלולין בזה שיוצאין בין הקברית כדמסיים ואזיל:
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּיבָה. עַל שֵׁם עִמּ֣וֹ אָנֹכִ֣י בְצָרָ֑ה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּל זְמַן דַּהֲוִינָא חֲמִי לוֹן עָֽבְדִין כֵּן הֲוָה גוּפִי רָעַד. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי אִילָא הֲוֹון שָֽׁבְקִין אֲרוֹנָא וְעָֽלְלִין לוֹן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוּרָה. לֹא כֵן תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מִתְחַלְּפִין עָלֶיהָ כָל הַיּוֹם אֶלָּא אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמְּרָהּ כָּל הַיּוֹם.
Traduction
On répand de la cendre sur l’arche'', est-il dit. C’est conforme à ces mots (Ps 91, 15): Je suis avec lui dans la calamité (27)Il semble, par cet acte, que Dieu prend part ˆ notre misre.. R. Zeira dit; chaque fois que j’ai vu agir ainsi, mon corps était saisi de tremblement (affecté). Au temps de R. Ila, il arriva (en un tel cas) de laisser l’arche sainte seule dans la rue, pendant que chacun rentrait chez soi. Ce n’est pas convenable, dit R. Zeira; or, il a été enseigné (28)Tossefta ˆ ce, Ê1.: on ne se relayait pas à cet effet toute la journée, mais une personne restait assise auprès de l’arche et la gardait (sans la laisser toute seule).
Pnei Moshe non traduit
עבדין כן. שנותנין אפר מקלה על גבי התיבה הוה גופי רעיד ומזדעזע:
הוין שבקין ארונא. ברחובה של עיר ונכנסין לבתיהן וא''ל ר''ז דלא נכון לעשות כן ולהניחו לבדו שאין זה דרך כבוד:
דלא כן תני. בתוספתא פ''ק לא היו מתחלפין עליה להיות זה הולך וזה יושב ומשמר ואח''כ מתחלפין אלא אחד היה יושב ומשמרה כל היום ושמעינן מיהת. דאין להניחה לתיבה לבדה. ובתוס' כתוב ולא היו מתעלפין עליה. וט''ס הוא:
רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי מְנַשֶּׁה וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חַד אָמַר. כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְאַבְרָהָם. וְחוֹרָנָה אָמַר. כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְיִצְחָק. מָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְאַבְרָהָם. בֵּין עָפָר בֵּין אֵפֶר. עַל שֵׁם וְאָֽנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃ מָאן דְּאָמַר. כְּדֵי לְהַזְכִּיר זְכוּתוֹ שֶׁלְיִצְחָק. וּבִלְבַד אֵפֶר. רוֹאִין אֶפְרוֹ שֶׁלְיִצְחָק כְּאִילּוּ צָבוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי כַּד הֲוָה נְפַק לְתַעֲנִיתָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֲחִינָן. כָּל מָאן דְּלָא מָטָא שַׁמָּשָׁא לְגַבֵּיהּ יְסַב עָפָר וְיִתֵּן גַּו רֵישֵׁיהּ.
Traduction
R. Judan b. R. Manassé et R. Samuel b. R. Nahman expliquent diversement cette aspersion de cendre (29)Rabba ˆ (Gn ch. 49.: elle a pour but, dit l’un, de rappeler les mérites du patriarche Abraham; l’autre dit qu’elle rappelle les mérites d’Isaac. Le premier avis est fondé sur ce qu’Abraham a dit (Gn 18, 27): je ne suis que poussière et cendre. Le deuxième avis dit que celle cendre rappelle le sacrifice d’Isaac, dont le bucher semble encore entassé sur l’autel. Lorsque R. Juda b. Pazi allait entreprendre un jeûne, il disait aux fidèles: mes frères, tout homme auprès de qui le servant ne passe pas pour mettre la cendre sur la tête, en prendra seul et s’en répandra.
Pnei Moshe non traduit
כל מאן דלא מטא משמשא לגביה. שלא הגיע שמש הכנסת אצלו ליתן האפר על ראשו יקח הוא לבדו ויתן על ראשי ומפני שהיה הוא הראש והשמש נתן על ראשי אמר כן כדי שלא להראות חשיבות לעיני העם שהם לבדם נותנים אותו על ראשם:
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא. אָמַר רִבִּי תַחְלִיפָא קַיְסָרִיָּא. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ. לֹא דוֹמֶה הַמִּתְבַּזֶּה מֵעַצְמוֹ לַמִּתְבַּזֶּה מֵאַחֵר.
Traduction
On le répandait sur la tête du nassi''; c’est, dit R. Tahlifia de Césarée, pour faire ressortir d’autant plus cette marque de mépris sur un personnage, car ce n’est pas la même chose de se mépriser soi-même que de l’être par autrui.
Pnei Moshe non traduit
כדי לפרסמו. חשיבותו דלא דימה וכו' ולפי חשיבותו מתבזה הוא:
כָּתוּב יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּה֖ מֵֽחוּפָּתָהּ. יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ. זֶה אָרוֹן. וְכַלָּה֖ מֵֽחוּפָּתָהּ. זֶה הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר. יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ. זֶה הַנָּשִׂיא. וְכַלָּה֖ מֵֽחוּפָּתָהּ. אַב בֵּית דִּין. רִבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. פּוק עָימָּן וְצַעֲרָךְ עֲבַר. אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. הָדָא אָֽמְרָה. אִילֵּין תַּעֲנִייָתָא דַּאֲנָן עָֽבְדִין לֵית אִינּוּן תַעֲנִיִּין. לָמָּה. דְּלֵית נְשִׂייָא עִמָּן.
Traduction
@ Il est écrit (Jl 2, 16): que l’époux sorte de sa demeure, l’épouse de sa chambre; la 1ere partie se rapporte au transport de l’arche sainte en un tel jour de jeûne, et la suite à la Loi; ou bien encore: les premiers mots s’appliquent au nassi, et la fin au chef du tribunal (dont il est question dans la Mishna). R. Helbo dit en un tel jour, au nassi R. Juda, de sortir avec les assistants, afin qu’en assistant au cérémonial, il fasse diversion à son chagrin. Cela prouve, dit R. Yossé, que les jeûnes observés par nous n’ont guère de valeur, parce que le nassi n’est pas là (et que le cérémonial est incomplet).
Pnei Moshe non traduit
פיק עמן. לרחובה של עיר וצערך עבר בכך שאתה רואה היאך מתנהגין:
דלית נשייא עמן. שאין הנשיא עמנו ואין יכולין לנהוג כדתנינן:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֶל פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אֶל פְּנֵי֖ פָּרוֹכֶת הַקּוֹדֶשׁ׃ רִבִּי אָחָא אָמַר. אִיתפַּלְּגוֹן רִבִּי אַבָּהוּ וְרַבָּנִן. חַד אָמַר. חָטָא הַנָּשִׂיא הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. חָטָא הַצִּיבּוּר אֵין הַגְּדוּלָּה בִמְקוֹמָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. לְפִי שֶׁחָֽטְאוּ הַלָּמֵד וְהַמְּלַמֵּד. לְפִיכָךְ יֵצְאוּ לַחוּץ וְיִתְפַּרְסְמוּ. עַל שֵׁם וְהוֹצִ֣יא אֶת הַפָּ֗ר אֶל מִחוּץ֙ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. רֶמֶז. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מָשִׁיחַ יֵשׁ אָרוֹן. וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין מָשִׁיחַ אֵין אָרוֹן. וְאַתְייָא כַיי דָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יַנַּא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים הָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ וְאָרוֹן וְאוּרִים וְתוּמִּום וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וְאֶרְצֶה בּ֥וֹ וְאֶכָּֽבְדָ֖ה. וְאֶכָּבְדָ֖ כָתוּב חָסֵר ה''א. אֵילּוּ חֲמִשָּׁה דְבָרִים שֶׁהָיָה הַמִּקְדָּשׁ הָאַחֲרוֹן חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹן.
Traduction
Il est écrit d’une part (Lv 4, 17): le devant du voile (au sujet du taureau offert en expiration par la communauté), et d’autre part (ib. 6): au devant du voile du sanctuaire (en cas de péché accompli par le prêtre). Cette distinction, dit R. Aha, est expliquée diversement par R. Abahou et les rabbins (30)B., Zevahim 41b.: l’un dit que lorsque le chef (cohen) a péché, la grandeur qui représente la sainteté ne reste pas moins à sa place; mais lorsque la communauté a péché, la sainteté n’est plus à sa place (et le verset n’a pas lieu d’en parler). En outre on dit: lorsque les élèves (les fidèles) et le maître (le cohen) ont péché, ils devront offrir leurs sacrifices au dehors, comme pour avouer leur faute en public, ainsi qu’il est dit (ib. 12): on portera le taureau hors du camp. Ceci peut faire allusion, dit Hiskia, à ce qu’en tout lieu où il y a un prêtre oint se trouve aussi l’arche, et lorsque celui-ci est absent (par suite d’une faute), il n’y a pas non plus d’arche à l’intérieur. C’est conforme à ce qu’a dit. R. Samuel b. Ianaï au nom de R. Aha: il manquait au deuxième Temple 5 objets (31)J., (Makot 2, 6)Ê; B., Yoma 21b. qu’avait le premier, savoir: le feu, l’arche sainte, l’oracle des Ourim et Toumim, l’huile d’onction (32)Elle a disparu en mme temps que l'arche sainte. et l’Esprit-Saint. Or, il est écrit (Ag 1, 8): J’en aurai de la joie et j’en serai glorifié; l’omission de la lettre h (cinq) au dernier terme de ce verset est une allusion à la perte des 5 objets qui n’existaient plus au deuxième Temple.
Pnei Moshe non traduit
כתוב אחד וכו'. זה לא שייך כאן דזה לא נאמר אלא בפר יה''כ שהזאתו על פני הכפרת וט''ס הוא וכצ''ל כתוב אחד אומר את פני הפרכת גבי פר העדה כתיב ולא כתיב הקדש וכתוב אחד אומר גבי פר המשיח והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה' את פני פרכת הקדש:
חטא הנשיא הגדולה במקומה. לאו דוקא הנשיא אלא כלומר המשיח והצבור לא חטאו הגדולה במקומ' והלכך כתיב הקדש אבל כשחטא הצבור כביכול אין הגדולה במקומה ולא כתיב הקדש:
ואחרינא אמר. מילתא אחריתא הוא לפי שחטאו הלמד זה הצבור וכו' ולפיכך יצאו לחוץ קרבנותיהם ועל שם זה כתיב והוציא את הפר וגו' בשניהם:
רמז לך כל מקום שיש משיח. המשוח בשמן המשחה יש ארון וכו' ואתיא כהאי דאמר וכו' בפ''ב דמכות בהלכה ו' חמשה דברים וכו' שבאותו. זמן שגנז יאשיהו המלך את הארון נגנז ג''כ שמן המשחה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source