Ta'anith
Daf 6b
אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגדַּל צְבָעַייְא. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבֲד בְּהוֹן עֲבִידָא. אָמַר לָהֶן. מִכֵּיוָן שֶׁנָּהֲגוּ אֲבוֹתֵיכֶם בָּהֶם בְּאִיסּוּר אַל תְּשַׁנּוּ מִנהַג אֲבוֹתֵיכֶם נוּחֵי נֶפֶשׁ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּן. 6b כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר וְהוּא טוֹעֶה בוֹ בְאִסּוּר נִשְׁאַל וּמַתִּירִין לוֹ. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בוֹ שֶׁהוּא מוּתָּר וְהוּא נוֹהֵג בּוֹ בְאִיסּוּר נִשְׁאַל וְאֵין מַתִּירִין לוֹ.
Traduction
vide
בִּרְחִיצָה. זְעוּרָה בַּר חָמָא יוֹסֵי בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּתַעֲנִית צִיבּוּר מַרְחִיץ יָדָיו וּפָנָיו [וְרַגְלָיו] כְּדַרְכּוֹ. בְּתִשְׁעָה בְאַב מַרְחִיץ יָדָיו וּמַעֲבִירָן עַל פָּנָיו. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַרְחִיץ יָדָיו וּמְקַנְּחָן בְמַפָּה וּמַעֲבִיר אֶת הַמַּפָּה עַל פָּנָיו. רִבִּי יוֹנָה תָרִי מַרְטוּטָה וִיהַב לָהּ תּוּתֵי כַדָּה. וְהַא תַנֵּי. אֵין בֵּין תִּשְׁעָה בְאַב לְתַעֲנִית צִיבּוּר אֶלָּא אִיסּוּר מְלָאכָה. בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ אֵצֶל בִּתּוֹ וְעָבַר בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. נִיטַּנְּפוּ רַגְלָיו מַטְבִּילָן בַּמַּיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הוֹרֵי רִבִּי בָּא כָּהֵין תַּנָּייָא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קִיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל. לִכְשֶׁיְּבוֹאוּ לָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.
Traduction
vide
בְּסִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. וְהָא תַּנֵּי. שָׁווַת סִיכָה לִשְׁתִייָה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. לֹא יְחַלְּל֔וּ. לָרַבּוֹת אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. אִין לֵית כָּאן סָךְ לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹֹכֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מַחְמַת שְׁנֵי לָאוִין מִצְטָרֵף.
Traduction
vide
מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. וְלֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּנּ֭וּ לְמֵ֑ת. מָה נָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לֹו אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. דָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי. לַחַי הוּא אָסוּר. לֹא כָל שֶׁכֵּן לָמֵת. אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לָמֵת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.
Traduction
vide
בִּנְעִילַת סַנְדָּל. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָֽמְרוּ אֲסוּרִין בִּנְעִילַת סַנְדָּל. יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל. הִגִּיעַ לְכַרַךְ חוֹלֵץ. וְכֵן בְּאָבֵל וְכֵן בִּמְנודֶּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בִּאִנְפִּלִיָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. יוֹצְאִין. בִּאִנְפִּילִיָּא שֶׁלְבֶּגֶד. מָאן דְּאָמַר. אֵין יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִייָא שֶׁלְעוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא. נְפַק לְגַבֵּי לְבוּשׁ סוֹלְייָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נַחְמָן סְלַק גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָה. נְפַק לְגַבֵּהּ לְבוּשׁ סוֹלְייָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנִי. רִבִּי שַׁמַּי חֲמוּנֵיהּ נְפִיק לְבִישׁ סוֹלְייָסֵיהּ בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרֵי לְחַד מִן קְרִיבוֹי דִנְשִׂייָא לְמִילְבּוֹשׁ סוֹלְייָסֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִן הָדָא. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אַיסְתְּנֵיס אֲנִי.
Traduction
vide
Ta'anith
Daf 7a
משנה: עָֽבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע שֶׁהֵן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. וּמַה אֵילּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבָּאֵילּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת׃
Traduction
Si après la deuxième série de jeûne les prières n’ont pas été exaucées et la pluie n’est pas tombée, le tribunal supérieur ordonnera une suite de 7 jours de jeûne, ce qui fait un total de 13 jeûnes publics. La nouvelle série a plus de gravité que la précédente, en ce que l’on fait sonner le cor, et l’on ferme les boutiques en signe d’affliction. Toutefois, au deuxième jour de la semaine, on ouvre un peu les portes vers le soir (pour les besoins urgents); et le 5e jour (jeudi), on les laisse tout-à-fait ouvertes en vue des achats pour honorer le Shabat.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י''ג תעניות על הצבור וכו'. מנינא למעוטי דטפי לא גזרינן כדאמר בגמרא שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי:
שבאלו מתריעין. בשופרות:
בשני. של תענית:
מטין. שפותחין דלתי החניות במקצת ולעת ערב אבל אין מוציאין הסחורה לחוץ:
ובחמישי מותרין. לפתוח כל היום במיני מאכל ומשתה מפני כבוד השבת:
משנה: עָֽבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּבִנְייָן וּבִנְטִיעָה בְּאֵירוּסִין וּבְנִישּׂוּאִין וּבִשְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים סִימַן קְלָלָה שֶׁנֶּאֱמַר הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם.
Traduction
Après que cette nouvelle période est passée sans succès, on diminue les affaires commerciales, les constructions, les plantations, les fiançailles, les mariages, et même les saluts que les hommes s’adressent entre eux, comme des hommes repoussés par la Providence. Les particuliers recommencent à jeûner de temps en temps isolément, jusqu’à l’arrivée du mois de Nissan. Si dans ce mois il pleut enfin, c’est un signe de malédiction, puisqu’il est dit de cette époque (1S 12, 17): c’est maintenant la moisson du froment (et la pluie n’a plus d’effet).
Pnei Moshe non traduit
מתני' עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן ובבנין ובנטיעה ודוקא בבנין של שמחה כגון בית חתנות או שעושה ציור וכיור בביתו שאינו דבר הצריך אבל בונה ומתקן הוא את ביתו כדקאמר בגמרא אבל אם היה כותל גוהה ונטה ליפול סותרו ובונהו:
ובנטיעה. של שמחה כגון אילן המיסך על הארץ לטייל בו שהות לצל:
ובשאילת שלום וכו'. לת''ח וע''ה שנותן שלום מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש:
יצא ניסן וירדו גשמים וכו' שנאמר הלא קציר חטים היום. ואין מהנים כלום ובשלא ירדו כלל קודם ניסן כדקאמר בגמרא. וכל הדינים הללו השנוים בפרקין בארץ ישראל הן אבל האיים הרחוקים שזמן הגשמים שלהם אינו כזמן הגשמים של א''י שואלין הגשמים לפי הזמן הצריך להם ואם עבר אותו הזמן הידוע להם ולא ירדו גשמים בית דין גוזרים תעניות על הצבור כסדר השנוי במתני':
הלכה: רִבִּי יוּדָן בִּרֵיהּ דְּרִבִּי חָמָא דִּכְפַר תְּחָמִין. כִּבְתוֹךְ אַרְבָּעִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָהָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל שֵׁם שֶׁאֵין מַטְרִיחִין עַל הַצִּיבּוּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. וְלָמָּה בָאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּייָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בָּאִילֵּין תַּרְתֵּין מִילַּייָא שִׁיעָרַייָה רַבֵּיי.
Traduction
R. Juda, fils de R. Hama, du village de Tehomin, dit: ces 13 jeûnes, dont chaque jour équivaut au triple (=39), représentent à peu près les 40 jours d’abstinence que Moïse passa sur le Sinaï lors de la proclamation de la Loi. R. Yossé dit: ce nombre n’a pas été dépassé pour ne pas imposer trop de fatigues aux fidèles. R. Hiya b. Aba dit: s’il y avait deux calamités simultanées, la sécheresse et la présence des sauterelles, on sonnera du cor; et l’on a parlé de la simultanéité de ces 2 cas, dit R. Jossé b. R. Aboun, parce que leur réunion forme le plus grand malheur pour le sol.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כבתוך ארבעים יום שעשה משה בהר. הי''ג תעניות וכל תענית הן ג' ימים כנגד מ' יום שעשה משה בהר ולפי שאינם אלא ל''ט הלכך קאמר כבתוך ארבעים יום ולא ארבעים שלמים:
על שם שאין מטריחין וכו'. לפיכך לא רצו לגזור יותר מכאן:
שאם היו שני דברים וכו' מתריעין עליהן אף יותר עד שיענו מן השמים:
ולמה באלין תרתין מילייא. כלומר ולמה דוקא אם הגובאיי הוא אח''כ עם עצירת גשמים ולא אם היה דבר אחר עם עצירת גשמים:
שיערייה רבי. שערוריה רבה וצרה כפולה הוא אם אלו הן ביחד:
וּבַשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד. וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. מַה. פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד אוֹ פוֹתֵחַ אֶת שְׁנֵיהֶם.
Traduction
– ''Au deuxième jour, est-il dit, on ouvre un peu''; on ouvre une porte et on laisse l’autre fermée. — ''Au 5e jour, on ouvre à cause de l’approche du Shabat''. Est-ce que toute la journée on ouvre une seule porte, laissant l’autre fermée, ou les ouvre-t-on toutes deux? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
פותח אחד ונועל אחד. בחנויות שיש להן ב' דלתות וזהו מטין דקתני:
ובחמישי וכו'. ובעי הש''ס מה הוא דמותרין מפני כבוד השבת אם פותח אחד ונועל אחד כל היום ובזה הוא יותר על השני שאינו מותר אלא עם חשיכה או דלמא פותח את שניהם בחמישי קאמר. ולא איפשיטא:
בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. אִיתָא חֲמִי. בִּרְחִיצָה אָסוּר. בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן. תִּיפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין אוֹ קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. רַב חוּנָה אָמַר. אֲפִילוּ רָאָה עַצְמוֹ נִיאוֹת בַּחֲלוֹם. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וּבִלְבַד מֵאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. תַּמָּן תַנִּינָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִייָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּעֲלֵי קֶרִייִן טוֹבְלִין כְדַרְכָּן בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. 7a לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. פָּתַר לָהּ בְּמִי שֶׁשִּׁימֵּשּׁ מִיטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ טוֹבֵל בְּצִינְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימַר עַל אוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ברחיצה. זעירא בר חמא וכו'. גרסי' להא לעיל ביומא פ''ח בהלכה א' עד אית לך מימר באותו הגוף הקדוש בשוכח. שם פירשתי ועיין עוד במקומו' המציינין שם:
רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. נֹחַ בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּיבָה נֶאֶסְרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. וּבָאתָ֙ אֶל הַתֵּיבָה אַתָּ֕ה וּבָנֶי֛ךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ׃ וּבִיצִיאָתוֹ הוּתְּרָה לוֹ תַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. מַה טַעַם. צֵא֭ מִן הַתֵּיבָה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי בָנֶי֖ךָ אִתָּֽךְ׃ אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶ֔ם יָֽצְא֖וּ מִן הַתֵּבָֽה׃ עַל יְדֵי שֶׁשִּׁימְרוּ יַחַסֵיהֶן זָכוּ לְהִינָּצֵל מִן הַתֵּיבָה. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. חַם כֶּלֶב וְעוֹרֵב קִילְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶן. חַם יָצָא מְפוּחָם. כֶּלֶב יָצָא מְפוּרְסָם בְּתַשְׁמִישׁוֹ. עוֹרֵב יָצָא מְשׁוּנֶּה מִן הַבִּרְיוֹת. אָמַר רִבִּי אָבוּן. כָּתוּב בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד. בְּשָׁעָה שֶׁאַתְּ רוֹאֶה חִסָּרוֹן בָּא לָעוֹלָם עֲשֵׂה אִשְׁתְּךָ גַּלְמוּדָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב וּלְיוֹסֵ֤ף יוּלָּד שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים. אֵימָתַי. בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָֽרָעָ֑ב. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. תְּאֵיבֵי בָנִים מְשַׁמְּשִׁין מִיטּוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּבִלְבַד יוֹם שְׁטָּֽבְלָה.
Traduction
R. Juda b. Pazi, ou R. Hanin dit au nom de R. Samuel b. R. Isaac (23)Rabba ˆ (Gn ch. 31 et 34.: lors de l’entrée de Noé dans l’arche, la cohabitation lui fut interdite, comme il est dit (Gn 6, 18). Tu viendras dans l’arche, toi et tes fils, ta femme et tes belles-filles avec toi (ce qui est une allusion à la séparation des sexes); mais à la sortie elle lui fut permise, selon ces mots (Gn 8, 16): sors de l’arche, toi et ta femme, tes fils et leurs femmes, avec toi. R. Hiya b. Aba dit: l’expression ils quittèrent l’arche selon leurs familles (ib.) signifie que, pour avoir conservé leur généalogie (sine coïtu), ils ont eu le bonheur d’échapper au déluge. Ce qui prouve qu’il faut l’entendre ainsi (24)B., Sanhedrin 108b., c’est que les trois qui ont agi contre nature dans l’arche, Cham, le chien, le corbeau, en ont été punis: De Cham est issu le nègre (l’éthiopien); le chien cohabite d’une façon publique (cynique); le corbeau est le plus singulier des créatures dans la reproduction. R. Aboun explique ce verset (Jb 30, 3): par la misère et la faim désolés; c’est-à-dire lorsque tu vois la perdition (comme le déluge) survenir au monde, il faut que ta femme soit comme délaissée (isolée). R. Levi dit d’inférer une règle analogue de ce verset (Gn 41, 50): A Joseph il naquit deux fils, naissances qui eurent lieu avant les années de famine. Cependant, est-il enseigné au nom de R. Juda, une exception est faite pour ceux qui n’ont pas encore de fils et en désirent; et l’on se restreindra, ajoute R. Yossé, au seul jour où la femme prend le bain (propice à la conception).
Pnei Moshe non traduit
נח בכניסתו וכו' דכתיב אתה ובניך וגו' ולא כדכתיב ביציאתו אתה ואשתך וכדלקמן בשעה שאתה רואה חסרון בא לעולם וכו' ולפיכך בזמן תעניות הללו אסורין בתשמיש המטה:
ששימרו יחוסיהן. זרעם שלא שימשו בתיבה:
קלקלו מעשיהן. בתיבה:
יצא מפוחם. שיצא ממנו כוש:
כלב יצא מפורצם. שמפורסם הוא בתשמישו לעין כל ונקשר הוא אחר כך:
עורב יצא משונה מן שאר הבריות. שרוקק את זרעו:
תאיבי בנים. תשוכי בנים ותאיבים להם:
ובלבד ביום שטבלה. אז מותרין הן לפי שעל הרוב האשה מתעברת בליל טבילה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source