Ta'anith
Daf 5b
אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא. מְשַׁפֵּר 5b תֵיַיטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא קֳדָמֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵיַיטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ חוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִת לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Il arriva (en un jour semblable) à R. Abahou de rêver que le nommé Fontaqaq priait pour la pluie et que sa prière était exaucée. R. Abahou le fit donc venir, l’interrogea, et apprit que cet homme avait une profession ignoble, procurant chaque jour des prostituées aux proxénètes, qu’il embellit les salles de spectacle (theatrum), fait passer aux bains les vêtements de ces femmes, et bat les timbales devant elles pour attirer le monde. —Pourtant, lui demanda R. Abahou, as-tu fait une bonne action? —Un jour, dit-il, occupé à orner la salle, je vis derrière une colonne une femme en pleurs; et comme je lui demandais la cause de son chagrin, elle me raconta que, son mari étant prisonnier, elle était obligée de venir ici chercher à gagner le montant nécessaire pour le délivrer. En apprenant cela, je me suis mis aussitôt à vendre mon lit avec ses tentures; je lui en ai remis la valeur, afin de la détourner du péché et la remettre en état de retrouver son mari. —En effet, lui dit le rabbin, tu es bien digne que ta prière soit exaucée.
Pnei Moshe non traduit
פנטקקה. שם אדם אחד והיה מפורסם בחטא ונראה לר' אבהו שזה יתפלל ויבא מטר. ומטר ירד ושלח אחריו ר' אבהו והביאו וא''ל ומה אומנך והשיב לו ה' עבירות עובר ההוא גברא בכל יום שוכר הזונות להמזנין ומייפה התייטרון הוא המקום של בתי התרטיאות ששוחקין ומרקדין לפני הזונות ומכניס בגדיהן להמרחץ ליפותן ומטפח ומרקד לפני הזונות עד שיבאו המזנין אצלן ומקיש בבבולייא היא כלי זמר א' שמקישין עליו כמו הטנמרא קדמיהון:
א''ל ומה טיבו עבדת. אעפ''כ אם בא איזה מעשה טוב לידך ועשית והשיב לו כעין מעשה החמר דלעיל:
ופרוס ערסי. מפה הפרוסה על המטה:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. חֲסִידָא דִכְפַר אִימִּי יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. סַלְקוֹן רַבָּנִן לְגַבֵּיהּ. אָמְרָה לוֹן בְּנֵי בֵיתֵיהּ. בְּטוּרָא הוּא יְהִיב. נַפְקוֹן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. אַיְשַׁר. וְלָא אַגִּיבוֹן. יְתַב מֵיכוּל וְלָא אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן כְּרֵיכִין. מִי עֲלַל עֲבַד חַד מוֹבַל דְּקִיסִּין וִיהַב גּוּלְתַא מְרוֹם מוּבְלָה. אָעַל וַאֲמַר לִבְנֵי בֵיתֵיהּ. אִילֵּין רַבָּנִן הָכָא בָעֵיי נִיצְלֵי וִייחוֹת מִיטְרָא. וְאִין אֲנָא מַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת גְּנַאי הוּא לוֹן. וְאִין לָא חִילּול שֵׁם שָׁמַיִם הוּא. אֶלָּא אַיתִיי אֲנָא וָאַתְּ נִיסוֹק וְנַצְלֵי. אִין נְחַת מִיטְרָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. כָּבַר דְּעָֽבְדוֹן שְׁמַייָא נִיסִּין. וְאִין לָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. לֵית אֲנָן כְּדַיי מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא. וְסָֽלְקוֹן וְצָלוֹן וּנְחַת מִיטְרָא. נְחַת לְגַבּוֹן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה אִיטְרְפוֹן רַבָּנִן לְהָכָא יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין לֵיהּ. בָּעֵיי תַצְלִי וִייחוֹת מִיטְרָא. אֲמַר לוֹן. וְלִצְלוּתִי אַתּוֹן צְרִיכִין. כְּבָר דְעָֽבְדוּן שְׁמַייָא נִיסִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד הֲוִיתָה בְטוּרָא אָֽמְרִינָן לָךְ. אַיַּשֵּׁר. וְלָא אַגִּיבְתִּינוֹן. אֲמַר לוֹן. דַּהֲוִינָה עֲסִיק בִּפָעוּלָּתִיי. מַה הֲוִינָה מַסְעַה דַעְתִּי מִן פְּעוּלָּתִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד יָתַבְתְּ לְמֵיכוּל לָא אֲמַרְתְּ לוֹן. אַיתּוֹן כְּרֵיכִין. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲוָה גַבַּיי אֶלָּא פַלְחִי. מַה הֲוִינָא מֵימוֹר לְכוֹן בְּחַנְפִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד דַּאֲתִית לְמֵיעוֹל יְהַבְתְּ גּוּלְתַה מְרוֹם מוּבְלָה. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲווָת דִּידִי. שְׁאִילָה הֲווָת דְּנִצְלִי בָהּ. מַה הֲוִינָא מְבַזְעָא יַתָהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלָמָּה כַד הֲווִי אַתְּ בְּטוּרָא אִיתְּתָךְ לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִיָן. וְכַד דְּאַתְּ עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן. אֲמַר לוֹן. כַּד דַּאֲנָא הֲוִי בְטוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִייָן דְּלָא יִתֵּן בַּר נַשׁ עֵינוֹי עֲלָהּ. וְכַד דַּאֲנָא עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן דְּלָא נִיתֵּן עִינַיי בְאִיתָא אוּחְרִי. אָֽמְרוּן לֵיהּ. יְאוּת אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Une autre fois, il semble aux rabbins voir en songe un homme pieux du village d’Imi prier pour la pluie, dont les vœux furent exaucés. Les rabbins, se rendant chez lui, apprirent de sa femme qu’il était occupé sur la montagne aux travaux des champs. Arrivés auprès de lui, ils lui adressèrent des saluts de prospérité: il n’y répondit pas, et lorsqu’il se mit à manger, il ne les invita pas à rompre le pain avec lui (ce sont deux actes d’inconvenance). A son retour des champs, comme un porteur de bois passait, il lui jeta son manteau sur la charge (pour la préserver), rentra chez lui et dit à sa femme: des rabbins sont venus ici pour me demander que je prie Dieu de faire tomber la pluie. Or, si je les écoute, que je prie et qu’il pleuve, c’est une honte pour eux, mes supérieurs, d’avoir été moins exaucés; si je ne m’y rends pas, c’est une profanation pour le nom céleste de mettre son pouvoir en doute. Viens donc avec moi sur le toit de la maison, et prions ensemble. Si la pluie survient, nous leur dirons qu’un miracle céleste a déjà produit le même effet désiré; sinon, nous leur exposerons que nous ne sommes pas dignes de voir notre prière exaucée. Ils agirent ainsi, la pluie arriva; et le laboureur descendant alors auprès des rabbins leur dit: —Pourquoi avez-vous pris la peine de venir ici en ce jour? —Nous désirons, dirent-ils, que tu pries pour qu’il pleuve. —Vous n’avez pas besoin de mon intercession, leur dit-il, voici que déjà par miracle la pluie arrive. —Pourquoi, lui dirent-ils, lorsque tu étais sur la montagne et que nous t’avons adressé des souhaits, ne nous as-tu pas répondu? —J’étais occupé par le travail agricole au service d’autrui, répondit-il, et il ne m’était pas permis d’en détourner la pensée. — Pourquoi, demandèrent-ils, lorsque tu t’es assis à manger ne nous as-tu donc rien offert? —Je n’avais qu’un maigre morceau, dit-il, et vous offrir de le partager eût été la flatterie la plus fausse. —Pourquoi en rentrant as-tu étendu ton manteau sur la charge de bois? -C’est qu’il ne m’appartient pas, dit-il; et pour ménager cet objet prêté, je ne l’ai pas mis sous la charge, mais au-dessus. —Pourquoi pendant ton séjour à la montagne ta femme porte-t-elle de vilains vêtements, et à ton retour en met-elle de beaux? —Pendant que je suis au dehors, dit-il, elle s’habille ainsi, pour ne pas attirer les regards des étrangers; quand je rentre, elle revêt ses beaux habits pour que je ne porte pas l’attention sur une autre femme. —Tu es bien digne, lui dirent les rabbins, que ta prière soit exaucée.
Pnei Moshe non traduit
בטורא הוא יהיב. בהר על פני השדה הוא נתון לעשות מלאכת השדה:
אמרין ליה אישר. כדרך שאומרים לעובדי השדה יישר חילך ולא השיבם כלום ואח''כ כשישב לאכול ולא אמר להן אם תרצו לאכול הכריכה עמדי כדרך ארץ לומר לאורחי':
מי עלל. כשנכנס מן השדה לעיר עבר חד מובל קיסין. מוליך משא עצים על חמורו ונתן גלימא שלו על גובה המשא של זה נכנס לביתו:
ואמר לבני ביתו זו אשתו. יודע אני שאלו רבנן שבאו לכאן רוצין ניצלי וכו':
למה איטרפון. למה הטרחתם עצמכם לכאן היום הזה:
מה הוינא וכו'. וכי צריך אני להסיח דעתי מפעולות אחרים שאני שכור להם ולהשיב על דבריכם:
דלא הוית גביי אלא פלחי. חתיכה אחת שאכלתי וכי הייתי אומר לכם דברי חנופה ואין לבי לכך שהיא סעודה שאינה מספקת:
א''ל. מפני מה כשנכנסת להעיר נתת הגלימא על גובה המשא של זה והיה לך לישא עליך והשיב אינה שלי שאולה היא כדי להתפלל בה על השדה ולא לדבר אחר וכי אניח לקרוע אותה כשתהיה תמיד עלי:
מאנין צאין. בגדים מאוסין ואינן יפין:
אמרין ליה יאות את וכי'. ראוי לך להיות מתפלל ונענה שאתה מדקדק במעשיך וזהיר כל כך:
תַּנֵּי. מוּתָּר לוֹכַל עַד שֶׁייֵאוֹר הַמִּזְרַח. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. יָשַׁן וְעָמַד אָסוּר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה מוּתָּר.
Traduction
On a enseigné (17)Tossefta ˆ ce, ch. 1.: Lorsqu’au jour de jeûne il est permis de manger à la nuit, on l’entend jusqu’au lever du soleil, selon Rabbi; R. Simon b. Gamliel dit: c’est jusqu’à l’appel du coq. Si après avoir dormi la nuit on se lève à l’issue de la nuit pour manger, c’est interdit si l’on n’en a pas fait la condition préalable (d’admettre comme point de départ du jeûne le lever du soleil); mais c’est permis si ce point a été convenu d’avance.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוס' פ''ק:
כל אלו שאמרו אוכלין. ושותין משחשיכה אוכלין ושותין הן עד שיאיר המזרח וכי':
ישן. בלילה ועמד אסור לאכול ולשתות מיד:
כשלא התנה. שלא יהא חל עליו התענית עד שיאיר היום אבל אם התנה מותר אפילו ישן ועמד:
Ta'anith
Daf 6a
משנה: 6a הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלשׁ תַּעֲנִיוֹת עַל הַצִּיבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה׃
Traduction
Si à la néoménie de Kisslev la pluie n’est pas tombée, le tribunal supérieur ordonne aux fidèles 3 jours de jeûne, en lesquels on pourra manger et boire la nuit; il est permis à ce moment de travailler, de se laver, de s’oindre le corps, de se chausser et de se livrer à la cohabitation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הגיע ר''ח כסליו וכו' ב''ד גוזרין שלש תעניות על הצבור. בה''ב ואין מתחילין לגזור תענית בחמישי כדתנן בפרק דלקמן:
משנה: עָבְרוּ אֵילּוּ וְלֹא נַעֲנוּ בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹש תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְּׁמִישׁ הַמִּטָּה וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת.
Traduction
Lorsque ces jours de jeûne sont passés sans que les prières aient été exaucées, le même tribunal impose encore 3 jours de jeûne aux fidèles, pour lesquels on cesse de manger et boire dès la veille avant la nuit; il est interdit à ce moment de travailler, de se laver, de s’oindre le corps, de se chausser, de se livrer à la cohabitation, et l’on ferme les bains.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד וכו' מבעוד יום. לפי שצריך להפסיק מבע''י בתעניות הללו:
אסורין במלאכה. כדיליף בגמרא דכתיב קדשו צום קראו עצרה מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית אסור בעשיית מלאכה:
ונועלין את המרחצאו'. הא קמ''ל דרחיצה שאסרו בחמין הוא הא בצונן מותר:
הלכה: רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְתַעֲנִית צִיבּוּר כְּעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה טַעַם. קַדְּשׁוּ צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃ וְהָא תַנֵּי. הַלַּיְלָה מוּתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. קִייְמָהּ אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אִסְפוּ עָ֞ם. מִשְּׁעַת אֲסִיפַת עַם.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Jérémie: il est interdit de travailler un jour de jeûne autant qu’un jour du grand-pardon, comme il est dit (Jl 1, 14): Sanctifiez le jeûne (21)Le sens habituel estÊ: Publiez un ježne, une convocation solennelle., appelez l’arrêt (de toute œuvre). —Mais n’a-t-on pas enseigné qu’il est permis de travailler la nuit, non le jour (différent en cela du Kippour)? —Cette distinction, répond R. Zeira, tient à ce que Aba b. Jérémie l’a déduite de la fin du même verset, disant: Assemblez le peuple, c-à-d. depuis l’instant d’assembler le peuple (au jour), le travail doit cesser – (22)Suivent 2 passages, qui se trouvent l'un traduit au (Pessahim 4, 1),, et l'autre (Yoma 8, 1) (ib., p. 249)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' העושה מלאכה בתענית צבור וכו' מ''ט. דכתיב קדשו צום קראו עצרה ודריש עצרה כיום הכפורים שנעצרין בו ממלאכה:
והא תני הלילה מותר. במלאכה והיום היא שאסור אלמא לאו כיה''כ הוא:
קיימא אבא בר ירמיה. תירצא להא משום דכתיב התם אספו עם משעת אסיפת עם הוא כעצרה וזהו ביום שאוספין את העם ולא בליל':
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל תַּעֲנִית שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזִרִין לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק. אֲבָל אִם גָּֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק עוֹבְרוֹת וּמֵנִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם. וְתַנֵּי כֵן. עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת כְּדַרִכָּן בְּתִשְׁעָה בְאַב [וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים] וּבְשָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וּבְשָׁלֹשׁ הַשְּׁנִיּוֹת. אֲבָל בְּשֶׁבַע הָאַחֲרוֹנוֹת אֵינָן מִתְעַנּוֹת בָּהֶן. אַף עַל פִּי כֵן אִינָן מְנַהֲגוֹת עַצְמָן בְּתַפְנוּקִים אֶלָּא אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת כְּדֵי קִיּוּם הַווְלָד. לֹא בְּשֶׁגָּֽזְרוּ כְבָר שֶׁלָּא לְהַפְסִיק. אֲתַא רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפֵילוּ גָֽזְרוּ מִיַּד לְהַפְסִיק אֵין עוֹבְרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בָּם.
Traduction
R. Yohanan dit: tout jeûne, qui par ordre du tribunal part de la veille au soir, ne sera pas observé par les femmes enceintes, ou nourrices (c’est trop pénible). Il paraît résulter de là (18)L'avis prŽcŽdent est ambiguÊ: on ne sait si ces 3 ježnes (peu pŽnibles) leur sont imposŽs, ou si elles sont mmes dispensŽes des 3 suivants, en raison de la difficultŽ d'observer ces ježnes., dit R. Samuel b. Isaac, qu’elles sont dispensées des jeûnes commençant au jour, non de ceux commençant la veille au soir. En effet, on a enseigné (19)Ibid., ch. 2, fin.: les femmes enceintes et les nourrices jeûnent comme d’ordinaire le 9 Ab, le grand pardon, et les 3 premiers (20)Les 3 jours ordonnŽs au Ê5., non aux 3 suivants, ni aux 7 derniers (moins graves); toutefois, elles ne devront pas manger jusqu’à se gaver, mais juste de quoi suffire à l’enfant. Or, comment se fait-il qu’ici elles soient astreintes à ces jeûnes qui commencent la veille au soir, tandis que R. Yohanan vient de formuler la dispense en ce cas? En effet, R. Aba b. Zabda, ou R. Isaac b. Tabliéh, déclare au nom de R. Yohanan, que même les jours de jeûne ordonnés par le tribunal pour commencer la veille au soir ne seront pas observés par ces femmes (à l’opposé du dit enseignement au sujet des 3 prem. jours).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כל תענית שב''ד גוזרין להפסיק. מבעוד יום כגון אלו דתנן לקמן עברו אלי ולא נענו ב''ד גוזרין ג' תעניות וכו' ואוכלין ושותין מבעוד יום אין עוברות ומיניקות מתענית בם דחמירא עלייהו להפסיק מבעוד יום ולהתענות כל כך:
נראין דברים. הא דקאמר ר' יוחנן דבאלו שב''ד גוזרין להפסיק אין מתענות בם ואיכא למידק מדבריו להאי גיסא ולהאי גיסא או דנאמר דבאלו ג' ראשונות דמתני' דתנינן בה שאוכלין ושותין משחשיכה מתענות בם אף עוברות ומיניקות לפי שאינן מצטערות כל כך. א''נ לאידך גיסא דה''ק ר' יוחנן אפי' אלו השניות דחמירי שמפסיקין בהן אעפ''כ אין עוברות ומיניקות מתענות בם ומכ''ש הראשונות דקילי שאין מתענות בה להכי מפרש ר' שמואל דנראין הדברים דכך הם דהכל לפי צורך השעה דודאי מסתברא טפי לומר דג' הראשונות ג''כ אין מתענות בם והיינו כשגזרו כבר שלא להפסיק כבר הן הן הקודמין וכלו' כשגזרו סתם שלשה תעניות על הצבור וסתמן כבר הוא שלא להפסיק מבעוד יום כדתנן במתני' ואין מתענות בם:
אבל אם גזרו מיד להפסיק. כלומר שראו הב''ד שהוא צורך השעה להחמיר על הצבור וגזרו אף על ג' ראשונות להפסיק מבעוד יום אף עוברות ומיניקו' מתענות בם הואיל וצורך השעה הוא ביד ב''ד הוא להחמיר:
ותני כן. בתוספתא שלהי פרק שני עוברות ומיניקות מתענין בט' באב וביו''כ ובג' תעניות של צבור ושאר תעניות לא היו מתענות. ואלו הן שבע אחרונות הואיל ואריכי הן כולי האי לא גזרו עליהן אעפ''כ וכו'. קתני מיהת דג' הראשונו' והשניות מתענות בם. וקשיא לר' יוחנן דאמר במקום שגזרו להפסיק אין מתענו' אלא לאו דנראין הדברים כדדיייקינן לאידך גיסא דכשגזרו סתם דכבר הוא שלא להפסיק בהא הוא דקאמר שאין מתענות בם והתוספתא מיירי שגזרו מיד להפסיק והלכך אף בג' הראשונות מתענות בם דצורך שעה הוא:
אתא ר' בא וכו'. וקאמר בשם ר' יוחנן דלא כן הוא אלא אפי' גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומניקות מתענות בם ודלא כהתוספתא בג' תעניות הללו:
נַשְׁייָא (דִנְהִיגָן) [דִנְהִיגִין] דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בְפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפְּנֵי סִדְרָא מִנְהָג. בַּתְּרִייָא וּבַחֲמִשְׁתָּא אֵינוֹ מִנְהָג. עַד דְּיִתְפַּנֵּי תַעֲנִיתָא [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דַעֲרוּבְתָא אֵינוֹ מִנְהָג. מִן מִנְחָה וּלְעֵיל [מִנְהָג]. בְּיוֹמָא דְיַרְחָא מִנְהָג. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. נַשְׁייָא דִנְהִיגָן דְּלָא לְמִשְׁתַּייָא מִן דְּאָב עֲלִיל מִנְהָג. שֶׁבּוֹ פָּֽסְקָה אֶבֶן שְׁתִייָה. מַה טַעֲמָא כִּי הַ֭שָּׁתוֹת יֵֽהָרֵס֑וּן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נשייא דנהגן וכו'. גרסי' להא לעיל פ' מקום שנהגו בהלכה א' עד והוא נוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו ושם מפורש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source