Ta'anith
Daf 5a
משנה: הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה׃
Traduction
Lorsqu’au 17 Marheshwan la pluie n’est pas encore survenue, les particuliers commencent à jeûner en signe de supplications. Toutefois, ils peuvent manger et boire à la nuit; il leur est permis de travailler, de se laver, de s’oindre le corps, de se chausser et de se livrer à la cohabitation.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הגיע שבעה עשר במרחשון ולר''מ כבר עברו שלשה זמני רביעה שהן ג' במרחשון וז' וי''ז כדאמר בהל' דלעיל:
התחילו היחידים. והן חכמים שהן מתמנין פרנסים על הצבור כדאמר בגמרא או שהן ראוים להתמנות על הצבור:
הלכה: אֵילּוּ הֵם הַיְּחִידִים. אֵילּוּ שֶׁהֵן מִתְמַנִּין פַּרְנָסִין עַל הַצִּיבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר הוּא מִתְפַּלֵּל וְנַעֲנֶה. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר וְנִמְצָא נֶאֱמָן כְּדַיי הוּא מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Le terme ''particuliers'' est applicable aux administrateurs de la communauté. —Est-ce parce qu’un tel homme a été nommé à ces fonctions que sa prière sera supérieure à celle d’autres gens? (N’y en a-t-il pas qui n’en sont pas dignes?) —On veut dire que, si après avoir été nommé à cette fonction on s’en est rendu digne par ses services, on mérite de voir sa prière exaucée en ce cas par le ciel.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלו הם היחידים וכו'. ומתמה הש''ס וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור הוא מתפלל ונענה והלא הרבה הם שמתמנין ואינם ראוים לכך אלא דבהני איירינן דמכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור ונמצא שהוא נאמן בהתמנות שלו וראוי הוא לזה מסתמא כדיי הוא מצלייא על המטר ומתענייא מהשמים:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַפִּיק מַעְשְׂרוֹי כְתִיקֻּנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. קוּם אֱמוֹר בִּעַ֧רְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבַּ֗יִת.
Traduction
Ainsi, comme un homme délivrait régulièrement toutes les dîmes, R. Mena lui dit: tu peux bien réciter (16)Cf., Maasser Sheni, 5, 9 (10) la déclaration biblique (Dt 26, 13), d’avoir fait enlever de la maison toutes les saintetés.
Pnei Moshe non traduit
קום אמור וכו'. כלו' כדאי אתה להתודות על המעשרות הואיל ואתה נאמן להוציא המעשרות כתיקונן:
חַד בַּר נַשׁ אֲתַא גַבֵּי חַד מִן קְרִיבוֹי דְרִבִּי יַנַּיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. זְכֵה עִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא הֲוָה לְאָבוּךְ פְּרִיטִין. אֲמַר לֵיהּ. לָא. אֲמַר לֵיהּ. גַּבִּיי אִינוּן מְפַקְדִּין. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית עֲלֵיהוֹן דְּאִינּוּן [פָֽרְקוֹן]. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
@ Un homme se présenta à un parent de R. Ianaï, lui demandant l’aumône. Mais, lui dit celui-ci, ton père n’a-t-il pas laissé de l’argent? —Non, répondit le pauvre. —Je sais, lui dit l’interlocuteur, que des sommes de cette provenance sont chez tel et tel. —J’ai entendu, répliqua le pauvre, que c’est un brigand, et je ne veux rien d’une telle source. —Tu es digne, répondit le rabbi, de voir tes prières exaucées du ciel.
Pnei Moshe non traduit
א''ל רבי זכה עמי. ליתן לי דבר להתפרנס וא''ל ולא היה לאביך פריטין להניח לך וא''ל לא א''ל גביי אינון מופקדין משל אביך והשיב לו ידעתי מהם אבל שמעתי עליהן דאינון סרקון שהן באו לידו דרך גזילה ואיני רוצה ליהנות מהם. סירקון מלשון סקריקין בפ''ה דגיטין. וא''ל הואיל ואתה נאמן כל כך ולהשיב הגזילה ואם שאינה ידועה היא א''כ כדיי את מצלייא ומתעניא:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. פַּלָּן חַמָּרָא יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. שַׁלְחוֹן רַבָּנִן וְאַייתוּנֵיהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לוֹן. חַמָּר אֲנָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לוֹן. חַד זְמַן אוּגַרִית חַמְרִי לְחָדָא אִיתָה. וַהֲווָת בַּכְייָה גַּו אִיסְרָטָה. וְאָֽמְרִית לָהּ. מַה לִיךְ. אָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מֵיעֲבַד וּמַפְנִינֵיהּ. וְזָֽבְנִית חַמְרִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תַחַטִּיי. אָֽמְרִין לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Les rabbins (un jour de sécheresse) virent en songe un certain ânier, dont la prière exaucée était suivie de la pluie. Les rabbins le firent venir, l’interrogèrent, surent qu’il était ânier, et lui demandèrent quelle belle œuvre particulière il avait faite. —Un jour, dit-il, j’ai loué un âne à une femme qui, en route (strata), se mit à pleurer; et comme je lui demandais le motif de son chagrin, elle me raconta que, son mari étant prisonnier, elle cherche une occupation pour gagner de quoi le délivrer. A cette vue, je me suis éloigné, j’ai vendu l’âne; je lui ai remis le montant, en lui disant: Voilà de quoi revoir et racheter ton mari, afin que tu ne sois pas exposée à pécher dans ce but. —En effet, lui dirent les rabbins, tu es bien digne que ta prière soit exaucée.
Pnei Moshe non traduit
איתחמא לרבנן. בחלמא:
פלן חמרא. המוליך את החמורים הוא יצלי ובזכותו מטרא נחית:
מה אומנך. במה אתה מתעסק ומה מלאכתך:
ומה טיבו עבדית. כלום מעשה טוב בא לידך ועשית:
חד זמן. השכרתי חמורי לאשה אחת ומצאתה בוכה על הדרך ואמרית לה מה ליך שאת בוכה והשיבה בעלה שלה חבוש בבית האסירין הוא בשביל החובות ואני רוצה לראות מה לעשות כדי לפדותו ופניתי אני ומכרתי את חמורי ונתתי לה מחיר' ואמרתי לה הרי לך ותפדה בעליך ולא תחטא להרויח מחמת דבר אחר ואמרין ליה רבנן כדיי וכו' שדבר גדול עשית:
תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה חֲסֵירָה נוֹתְנִין לָהּ חֶסְרוֹנָהּ. וְאִם לָאו הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. 5a אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת הוֹלְכִין אַחַר עִיבּוּרָהּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַחַר סִידְרָהּ. וָכָא הוּא אָמַר. אַחַר עִיבּוּרָהּ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לַבְּסוֹף נִצְרְכָה.
Traduction
On a dit encore (15)Tossefta ˆ ce, ch. 1.: si l’année est défectueuse (composée de mois à 29 jours, soit 5 jours de moins), on ajoutera cet arriéré au 3 Heshwan (soit le 8); sinon, on suit l’ordre régulier de la date habituelle à la 1re pluie, pour la solliciter dans la prière. Tel est l’avis de R. Simon b. Gamliel. Selon Rabbi, on maintient toujours la même date régulière; et si l’année est embolismique, on tient compte du mois additionnel (pour solliciter la pluie). Est-ce que Rabbi ne se contredit pas? Il dit d’abord qu’en cas d’année défectueuse on se dirige d’après l’ordre régulier, puis il dit de tenir compte de l’embolisme? R. Zeira, R. Yossa, ou R. Samuel b. R. Isaac, selon d’autres au nom de R. Yohanan, répond: il a fallu émettre l’avis de R. Juda, de tenir compte de l’embolisme, selon la dernière opinion exprimée par la barayeta (d’attendre parfois jusqu’à la néoménie suivante avant de désespérer d’avoir la pluie).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם ריש הפרק והגי' מהופכת שם דרשב''ג לרבי ודרבי לרשב''ג:
אם היתה השנה חסירה. כלומר באותה השנה היה חודש תשרי חסר ולפי שבאותו הזמן היו מקדשין על פי הראיה ופעמים היה חסר ולא כסדר העיבור המסור בידינו שתשרי לעולם מלא הוא:
נותנין לה חסרונה. כלומר מחשבין הרביעה לפי חשבון של אותה שנה שתשרי חסר הוא ויהיה ט''ו יום אחר החג בח' במרחשוון ור''ג דמתני' שאומר לעולם ט''ו יום אחר החג הוא זמן רביעה ראשונה ושואלין את הגשמים:
רבי אומר לעולם הולכין אחר. סידרה. אחר סידרה של שאר השנים שעל הרוב תשרי מלא הוא ושואלין בז' במרחשון כמו סדר שאר השני':
אם היתה השנה מעוברת. כלומר ואם באותה השנה עשו החודש מעובר מחשבין והולכין אחר עיבורה:
ופריך מחלפה שיטתיה דרבי תמן. ברישא גבי חסירה הוא אומר אחר סידרה שבשאר השנים והכא במעוברת הוא אומר אחר עיבורה ולא כסדר שאר השנים:
לבסוף נצרכה. כלומר סיפא דקאמר אחר עיבורה לא ברביעה שבתחלה מיירי שהיא בז' במרחשון אלא לבסוף היא נצרכה בשניה ובשלישית כדקרי להו לעיל לבסוף ובזמן של אותן שהוא בי''ז ובכ''ג או בר''ח כסליו הולכין אחר עיבורה אם החדש שלפניו מלא החשבון הוא לפי אותה השנה:
Ta'anith
Daf 5b
אִיתְחֲמֵי לְרִבִּי אַבָּהוּ. פַּנְטֳקַקָּה יַצְלִי וַאֲתֵי מִיטְרָא. שְׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְאַייתִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לֵיהּ. חָמֵשׁ עֲבֵירָן הַהוּא גוֹבְרָא עֲבִיד בְּכָל יוֹם. מוֹגַר זַנְייָתָא. מְשַׁפֵּר 5b תֵיַיטְרוֹן. מְעִיל מָנֵיהוֹן לְבָנֵי. מְטַפֵּחַ וּמְרַקֵּד קֳדָמֵיהוֹן. וּמַקִּישׁ בְּבַבּוּלִייָא קֳדָמֵיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. חַד זְמַן הֶוָה הַהוּא גַבְרָא מַשְׁפַּר תֵיַיטְרוֹן. אֲתַת חָדָא אִיתָא וְקָמַת לָהּ חוֹרֵי עֲמוּדָא. בַּכְייָא. וְאָֽמְרִת לָהּ. מַה לִיךְ. וְאָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מִעֲבַד וּמַפְנִינֵהּ. וְזָֽבְנִית עַרֵסִי וּפְרוֹס עַרְסִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תֵיחַטִּיי. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Il arriva (en un jour semblable) à R. Abahou de rêver que le nommé Fontaqaq priait pour la pluie et que sa prière était exaucée. R. Abahou le fit donc venir, l’interrogea, et apprit que cet homme avait une profession ignoble, procurant chaque jour des prostituées aux proxénètes, qu’il embellit les salles de spectacle (theatrum), fait passer aux bains les vêtements de ces femmes, et bat les timbales devant elles pour attirer le monde. —Pourtant, lui demanda R. Abahou, as-tu fait une bonne action? —Un jour, dit-il, occupé à orner la salle, je vis derrière une colonne une femme en pleurs; et comme je lui demandais la cause de son chagrin, elle me raconta que, son mari étant prisonnier, elle était obligée de venir ici chercher à gagner le montant nécessaire pour le délivrer. En apprenant cela, je me suis mis aussitôt à vendre mon lit avec ses tentures; je lui en ai remis la valeur, afin de la détourner du péché et la remettre en état de retrouver son mari. —En effet, lui dit le rabbin, tu es bien digne que ta prière soit exaucée.
Pnei Moshe non traduit
פנטקקה. שם אדם אחד והיה מפורסם בחטא ונראה לר' אבהו שזה יתפלל ויבא מטר. ומטר ירד ושלח אחריו ר' אבהו והביאו וא''ל ומה אומנך והשיב לו ה' עבירות עובר ההוא גברא בכל יום שוכר הזונות להמזנין ומייפה התייטרון הוא המקום של בתי התרטיאות ששוחקין ומרקדין לפני הזונות ומכניס בגדיהן להמרחץ ליפותן ומטפח ומרקד לפני הזונות עד שיבאו המזנין אצלן ומקיש בבבולייא היא כלי זמר א' שמקישין עליו כמו הטנמרא קדמיהון:
א''ל ומה טיבו עבדת. אעפ''כ אם בא איזה מעשה טוב לידך ועשית והשיב לו כעין מעשה החמר דלעיל:
ופרוס ערסי. מפה הפרוסה על המטה:
אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. חֲסִידָא דִכְפַר אִימִּי יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. סַלְקוֹן רַבָּנִן לְגַבֵּיהּ. אָמְרָה לוֹן בְּנֵי בֵיתֵיהּ. בְּטוּרָא הוּא יְהִיב. נַפְקוֹן לְגַבֵּיהּ. אָֽמְרוֹן לֵיהּ. אַיְשַׁר. וְלָא אַגִּיבוֹן. יְתַב מֵיכוּל וְלָא אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן כְּרֵיכִין. מִי עֲלַל עֲבַד חַד מוֹבַל דְּקִיסִּין וִיהַב גּוּלְתַא מְרוֹם מוּבְלָה. אָעַל וַאֲמַר לִבְנֵי בֵיתֵיהּ. אִילֵּין רַבָּנִן הָכָא בָעֵיי נִיצְלֵי וִייחוֹת מִיטְרָא. וְאִין אֲנָא מַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת גְּנַאי הוּא לוֹן. וְאִין לָא חִילּול שֵׁם שָׁמַיִם הוּא. אֶלָּא אַיתִיי אֲנָא וָאַתְּ נִיסוֹק וְנַצְלֵי. אִין נְחַת מִיטְרָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. כָּבַר דְּעָֽבְדוֹן שְׁמַייָא נִיסִּין. וְאִין לָא. אֲנָן אָֽמְרִין לוֹן. לֵית אֲנָן כְּדַיי מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא. וְסָֽלְקוֹן וְצָלוֹן וּנְחַת מִיטְרָא. נְחַת לְגַבּוֹן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה אִיטְרְפוֹן רַבָּנִן לְהָכָא יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין לֵיהּ. בָּעֵיי תַצְלִי וִייחוֹת מִיטְרָא. אֲמַר לוֹן. וְלִצְלוּתִי אַתּוֹן צְרִיכִין. כְּבָר דְעָֽבְדוּן שְׁמַייָא נִיסִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד הֲוִיתָה בְטוּרָא אָֽמְרִינָן לָךְ. אַיַּשֵּׁר. וְלָא אַגִּיבְתִּינוֹן. אֲמַר לוֹן. דַּהֲוִינָה עֲסִיק בִּפָעוּלָּתִיי. מַה הֲוִינָה מַסְעַה דַעְתִּי מִן פְּעוּלָּתִי. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד יָתַבְתְּ לְמֵיכוּל לָא אֲמַרְתְּ לוֹן. אַיתּוֹן כְּרֵיכִין. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲוָה גַבַּיי אֶלָּא פַלְחִי. מַה הֲוִינָא מֵימוֹר לְכוֹן בְּחַנְפִּין. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָמָּה כַד דַּאֲתִית לְמֵיעוֹל יְהַבְתְּ גּוּלְתַה מְרוֹם מוּבְלָה. אֲמַר לוֹן. דְּלָא הֲווָת דִּידִי. שְׁאִילָה הֲווָת דְּנִצְלִי בָהּ. מַה הֲוִינָא מְבַזְעָא יַתָהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וְלָמָּה כַד הֲווִי אַתְּ בְּטוּרָא אִיתְּתָךְ לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִיָן. וְכַד דְּאַתְּ עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן. אֲמַר לוֹן. כַּד דַּאֲנָא הֲוִי בְטוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין צָאִייָן דְּלָא יִתֵּן בַּר נַשׁ עֵינוֹי עֲלָהּ. וְכַד דַּאֲנָא עֲלִיל מִן טוּרָא הִיא לָֽבְשָׁה מָאנִין נְקִיִיָן דְּלָא נִיתֵּן עִינַיי בְאִיתָא אוּחְרִי. אָֽמְרוּן לֵיהּ. יְאוּת אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.
Traduction
Une autre fois, il semble aux rabbins voir en songe un homme pieux du village d’Imi prier pour la pluie, dont les vœux furent exaucés. Les rabbins, se rendant chez lui, apprirent de sa femme qu’il était occupé sur la montagne aux travaux des champs. Arrivés auprès de lui, ils lui adressèrent des saluts de prospérité: il n’y répondit pas, et lorsqu’il se mit à manger, il ne les invita pas à rompre le pain avec lui (ce sont deux actes d’inconvenance). A son retour des champs, comme un porteur de bois passait, il lui jeta son manteau sur la charge (pour la préserver), rentra chez lui et dit à sa femme: des rabbins sont venus ici pour me demander que je prie Dieu de faire tomber la pluie. Or, si je les écoute, que je prie et qu’il pleuve, c’est une honte pour eux, mes supérieurs, d’avoir été moins exaucés; si je ne m’y rends pas, c’est une profanation pour le nom céleste de mettre son pouvoir en doute. Viens donc avec moi sur le toit de la maison, et prions ensemble. Si la pluie survient, nous leur dirons qu’un miracle céleste a déjà produit le même effet désiré; sinon, nous leur exposerons que nous ne sommes pas dignes de voir notre prière exaucée. Ils agirent ainsi, la pluie arriva; et le laboureur descendant alors auprès des rabbins leur dit: —Pourquoi avez-vous pris la peine de venir ici en ce jour? —Nous désirons, dirent-ils, que tu pries pour qu’il pleuve. —Vous n’avez pas besoin de mon intercession, leur dit-il, voici que déjà par miracle la pluie arrive. —Pourquoi, lui dirent-ils, lorsque tu étais sur la montagne et que nous t’avons adressé des souhaits, ne nous as-tu pas répondu? —J’étais occupé par le travail agricole au service d’autrui, répondit-il, et il ne m’était pas permis d’en détourner la pensée. — Pourquoi, demandèrent-ils, lorsque tu t’es assis à manger ne nous as-tu donc rien offert? —Je n’avais qu’un maigre morceau, dit-il, et vous offrir de le partager eût été la flatterie la plus fausse. —Pourquoi en rentrant as-tu étendu ton manteau sur la charge de bois? -C’est qu’il ne m’appartient pas, dit-il; et pour ménager cet objet prêté, je ne l’ai pas mis sous la charge, mais au-dessus. —Pourquoi pendant ton séjour à la montagne ta femme porte-t-elle de vilains vêtements, et à ton retour en met-elle de beaux? —Pendant que je suis au dehors, dit-il, elle s’habille ainsi, pour ne pas attirer les regards des étrangers; quand je rentre, elle revêt ses beaux habits pour que je ne porte pas l’attention sur une autre femme. —Tu es bien digne, lui dirent les rabbins, que ta prière soit exaucée.
Pnei Moshe non traduit
בטורא הוא יהיב. בהר על פני השדה הוא נתון לעשות מלאכת השדה:
אמרין ליה אישר. כדרך שאומרים לעובדי השדה יישר חילך ולא השיבם כלום ואח''כ כשישב לאכול ולא אמר להן אם תרצו לאכול הכריכה עמדי כדרך ארץ לומר לאורחי':
מי עלל. כשנכנס מן השדה לעיר עבר חד מובל קיסין. מוליך משא עצים על חמורו ונתן גלימא שלו על גובה המשא של זה נכנס לביתו:
ואמר לבני ביתו זו אשתו. יודע אני שאלו רבנן שבאו לכאן רוצין ניצלי וכו':
למה איטרפון. למה הטרחתם עצמכם לכאן היום הזה:
מה הוינא וכו'. וכי צריך אני להסיח דעתי מפעולות אחרים שאני שכור להם ולהשיב על דבריכם:
דלא הוית גביי אלא פלחי. חתיכה אחת שאכלתי וכי הייתי אומר לכם דברי חנופה ואין לבי לכך שהיא סעודה שאינה מספקת:
א''ל. מפני מה כשנכנסת להעיר נתת הגלימא על גובה המשא של זה והיה לך לישא עליך והשיב אינה שלי שאולה היא כדי להתפלל בה על השדה ולא לדבר אחר וכי אניח לקרוע אותה כשתהיה תמיד עלי:
מאנין צאין. בגדים מאוסין ואינן יפין:
אמרין ליה יאות את וכי'. ראוי לך להיות מתפלל ונענה שאתה מדקדק במעשיך וזהיר כל כך:
תַּנֵּי. מוּתָּר לוֹכַל עַד שֶׁייֵאוֹר הַמִּזְרַח. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עַד קְרִיאַת הַגֶּבֶר. יָשַׁן וְעָמַד אָסוּר. בְּשֶׁלֹּא הִתְנָה. אֲבָל אִם הִתְנָה מוּתָּר.
Traduction
On a enseigné (17)Tossefta ˆ ce, ch. 1.: Lorsqu’au jour de jeûne il est permis de manger à la nuit, on l’entend jusqu’au lever du soleil, selon Rabbi; R. Simon b. Gamliel dit: c’est jusqu’à l’appel du coq. Si après avoir dormi la nuit on se lève à l’issue de la nuit pour manger, c’est interdit si l’on n’en a pas fait la condition préalable (d’admettre comme point de départ du jeûne le lever du soleil); mais c’est permis si ce point a été convenu d’avance.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוס' פ''ק:
כל אלו שאמרו אוכלין. ושותין משחשיכה אוכלין ושותין הן עד שיאיר המזרח וכי':
ישן. בלילה ועמד אסור לאכול ולשתות מיד:
כשלא התנה. שלא יהא חל עליו התענית עד שיאיר היום אבל אם התנה מותר אפילו ישן ועמד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source