Vayedaber

Ta'anith

Daf 4b

כַּמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא אָדָם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁיְּדוּחוּ פְנֵי הַקִּרְמִיד. רִבִּי יַנַּיי בֵירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּבַסּוֹף כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה הַמְּגוּפָה. וְיֵשׁ מְגוּפָה נִשְׁרִית. אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שְׁרוּייָה. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי יוֹנָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כַּתְּחִילָּה כְדֵי רְבֵיעָה. וּלְבַסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. 4b לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי נָחוּם וְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא הֲווֹן יְתִיבִין. אָמַר רִבִּי נָחוּם לְרַב אָדָא בַּר אִיכּוּמָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לִבְרָכָה נֶאֶמְרָה. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה אָמַרְתָּ לֵיהּ אָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. דְּהוּא נְהִיג בְּשִׁיטַּת רַבֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי חִזְקִיָּה. מָנוּ רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי זְעוּרָא. אֲמַר לֵיהּ. [אַף] אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. לְהֶפְסֵק תַּעֲנִית נֶאֶמְרָה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כמה גשמים ירדו וכו'. גרסינן להא לעיל בברכות פ' הרואה בהלכה ב':

בתחלה כדי רביעה. כלומר בזמן רביעה הראשונה כמו ששנינו לעיל אם ירדו כדי לרבע את הארץ מברכין ולקמן מפרש לה כמה הוא כדי רביעה:

ובסוף. ברביעה שניה:

ושלישית כדי שידיחו פני הקרקע. כצ''ל וכן הוא בברכות. כדי שיודחו פניה של הקרקע שהיא נמסית מן הגשמים וכמו שהודחו פניה הואי:

ובסוף כדי שתשרה המגופה. קס''ד שירדו כל כך כדי שתשרה המגופה של החבית והיינו דמתמה עלה ויש מגופה נשרית במי גשמים שיורדין על הארץ זה דבר שאי אפשר:

אלא רואין אותה כאילו היא שרויה. כלומר שיורדין כל כך עד שרואין את הארץ כאילו היא שרויה שיכולין לעשות ממנה מגופת חבית מבלי תוספת מים אחרים:

ולבסוף אפי' כל שהוא. דקסבר הואיל וירדו קצת גשמים ברביעה ראשונה הלכך ברביעה שניה אפי' בכל שהוא סגי:

להפסק תענית נאמרה. כל אלו השיעורין לא נאמרו אלא לענין הפסק תענית שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כל כך כדאמרו בתחלה וכו' מפסיקין ולא מתענין:

לא מסתברא. אלא דלענין ברכה נאמרה אלו השיעורין והשיב לו הן. וחסר כאן:

ובברכות גרסי' דלר' חזקיה השיב דלענין הפסק תענית נאמרו וא''ל ר' חזקיה ולמה אמרת ליה לר' נחום הכין דלענין ברכה נאמרו והשיב לו דהוא נהוג בשיטת רביה כלומר בשיטת רבי שלי אמרתי כן לר' נחום ועל זה שאל ר' מנא זמנו רביה וא''ל ר' חזקיה ר' זעירא הוא רבו וא''ל ר' מנא. אם כן הוא הלא אף אנן אמרין לעיל דר' יוסי בשם ר' זעירא אמר דלענין הפסק תענית נאמרה ולא כרב אדא בר אבימי משמיה:

רַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקְאֵל אָמַר. הָכֵין הֲוָה יחֶזְקְאֵל אַבָּא מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים. יִתְגַּדַּל יִתְקַדַּשׁ יִתְבָּרַךְ יִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ מַמְנִיעָן זוֹ מִזּוֹ. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּ֭י יְגָרַ֣ע נִטְפֵי מָ֑יִם יָזוֹקּוּ מָטָ֣ר לְאֵידוֹ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃ אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹרִידָן בְּמִידָּה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּ֝מַ֗יִם תִּיכֵּן בְּמִידָּה׃ רִבִּי יוֹסֵה בַּר יַעֲקֹב סְלַק מְבַקְּרָה לְרִבִּי יוּדָן מוּגְדָּלַיָּא. עַד דְּהוּא תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. שְׁמַע קָלֵיהּ אֲמַר. אֶלֶף אֲלָפִים אָנוּ חַייָבִין לְהוֹדוֹת לִשְׁמָךְ מַלְכֵּינוּ עַל כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁאַתְּ מוֹרִיד לָנוּ. שֶׁאַתְּ גּוֹמֵל טוֹבָה לַחַייָבִים. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן רִבִּי מְבָרֵךְ עַל יְרִידַת גְּשָׁמִים.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

שאת ממניען זו מזו. שאתה מונע טיפה אחת מטיפה אחרת שלא יהו נוגעין זו בזו כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים וגו' והוא לשון מניעה יגרעון כד''א ונגרע מערכך:

וְכַמָּה גְשָׁמִים יֵרְדוּ וִיהֵא בָהֶם כְּדֵי רְבִיעָה. מְלֹא כְלִי מַחֲזִיק שָׁלֹשׁ טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בַּתְּחִילָּה טֶפַח. וּבַשְּׁנִייָה טְפָחַיִים. וּבַשְּׁלִישִׁית שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תַּנּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אֵין לָךְ טֶפַח שֶׁהוּא יוֹרֶד מִלְּמַעֲלָן שֶׁאֵין הָאָרֶץ מַעֲלָה טְפָחַיִים כְּנֶגְדּוֹ. וּמַה טַעַם. תְּה֚וֹם אֶל תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִינּוֹרֶיךָ.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה וכו'. תוספתא שם:

מלא כלי. אם הם ממלאין כלי המחזיק ג' טפחים:

בתחל'. ברביעה ראשונה:

אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים זְכָרִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נְקֵבוֹת. מַה טַעַם. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. תִּפְתַּח אֶ֣רֶץ. כִּנְקֵיבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא פוֹתַחַת לִפְנִי הַזָּכָר. וְיִפְרוּ יֶ֗שַׁע. זוֹ פִרְייָה וְרִבְייָה. וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֨יחַ֙. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אֲנִ֥י יְהֹוָה֭ בְּרָאתִֽיו׃ לְכָךְ בְּרָאתִיו. לְתִיקּוּנוֹ וּלְיִישׁוּבוֹ שֶׁלְעוֹלָם. רִבִּי אָחָא. וְתַנֵּי לָהּ בְשֵׁם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רְבִיעָה. שֶׁהִיא רוֹבַעַת אֶת הָאָרֶץ.

Traduction

vide

רִבִּי חֲנִינָה בַּר יַקָּה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. שׁוֹרְשֵׁי חִיטָּה בּוֹקְעִין בָּאָרֶץ חֲמִשִּׁים אַמָּה. שָׁרְשֵׁי תְאֵינָה רַכִּין בּוֹקְעִין בַּצּוּר. אִם כֵּן מַה יַעֲשׂוּ שָׁרְשֵׁי חָרוּב וְשָׁרְשֵׁי שִׁקְמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַתְּהוֹם עוֹלֶה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ. מַה טַעַם. אֲנִ֤י יי נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה. [תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָאָרֶץ שׁוֹתָה אֶלָּא לְפִי חִיסּוּמָהּ.]

Traduction

On a enseigné que R. Simon b. Éleazar dit: il résulte du verset (Is 27, 3), que la terre n’absorbe qu’autant d’eau qu’il en faut à son état de sécheresse.

Pnei Moshe non traduit

שורשי תאנים רכים. הן מתחלחלין ובוקעין אפי' בקרקע קשה כצור:

א''כ מה יעשו שרשי חרוב ושקמה. שהן עמוקין הרבה בארך ומהיכן הן שותין:

לרגעים אשקנה. לרגע ורגע שתצטרך ולכל מין ומין כפי מה שהוא:

מלמד שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. מסורסת הגי' בכאן. ובברכות גריס להא מקודם א''כ מה ועשו שרשי חרוב וכו'. כלומר לרשב''א דאמר שאין הארץ שותה אלא לפי חיסומה. והיינו שפתה מלמעלה בלבד ועלה קאמר א''כ מה יעשו וכו' והוא הגי' נכנה:

חיסומה. מלשון המשנה בפי''ו דכלים הסלין של עץ משיחסום ויקנב וכן הרבה במשנה והוא מענין לא תחסום שור:

Ta'anith

Daf 5a

משנה: הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה׃

Traduction

Lorsqu’au 17 Marheshwan la pluie n’est pas encore survenue, les particuliers commencent à jeûner en signe de supplications. Toutefois, ils peuvent manger et boire à la nuit; il leur est permis de travailler, de se laver, de s’oindre le corps, de se chausser et de se livrer à la cohabitation.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הגיע שבעה עשר במרחשון ולר''מ כבר עברו שלשה זמני רביעה שהן ג' במרחשון וז' וי''ז כדאמר בהל' דלעיל:

התחילו היחידים. והן חכמים שהן מתמנין פרנסים על הצבור כדאמר בגמרא או שהן ראוים להתמנות על הצבור:

הלכה: אֵילּוּ הֵם הַיְּחִידִים. אֵילּוּ שֶׁהֵן מִתְמַנִּין פַּרְנָסִין עַל הַצִּיבּוּר. מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר הוּא מִתְפַּלֵּל וְנַעֲנֶה. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְמַנֶּה פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר וְנִמְצָא נֶאֱמָן כְּדַיי הוּא מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.

Traduction

Le terme ''particuliers'' est applicable aux administrateurs de la communauté. —Est-ce parce qu’un tel homme a été nommé à ces fonctions que sa prière sera supérieure à celle d’autres gens? (N’y en a-t-il pas qui n’en sont pas dignes?) —On veut dire que, si après avoir été nommé à cette fonction on s’en est rendu digne par ses services, on mérite de voir sa prière exaucée en ce cas par le ciel.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אלו הם היחידים וכו'. ומתמה הש''ס וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור הוא מתפלל ונענה והלא הרבה הם שמתמנין ואינם ראוים לכך אלא דבהני איירינן דמכיון שהוא מתמנה פרנס על הצבור ונמצא שהוא נאמן בהתמנות שלו וראוי הוא לזה מסתמא כדיי הוא מצלייא על המטר ומתענייא מהשמים:

חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מַפִּיק מַעְשְׂרוֹי כְתִיקֻּנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. קוּם אֱמוֹר בִּעַ֧רְתִּי הַקּוֹדֶשׁ מִן הַבַּ֗יִת.

Traduction

Ainsi, comme un homme délivrait régulièrement toutes les dîmes, R. Mena lui dit: tu peux bien réciter (16)Cf., Maasser Sheni, 5, 9 (10) la déclaration biblique (Dt 26, 13), d’avoir fait enlever de la maison toutes les saintetés.

Pnei Moshe non traduit

קום אמור וכו'. כלו' כדאי אתה להתודות על המעשרות הואיל ואתה נאמן להוציא המעשרות כתיקונן:

חַד בַּר נַשׁ אֲתַא גַבֵּי חַד מִן קְרִיבוֹי דְרִבִּי יַנַּיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. זְכֵה עִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא הֲוָה לְאָבוּךְ פְּרִיטִין. אֲמַר לֵיהּ. לָא. אֲמַר לֵיהּ. גַּבִּיי אִינוּן מְפַקְדִּין. אֲמַר לֵיהּ. שְׁמָעִית עֲלֵיהוֹן דְּאִינּוּן [פָֽרְקוֹן]. אֲמַר לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.

Traduction

@ Un homme se présenta à un parent de R. Ianaï, lui demandant l’aumône. Mais, lui dit celui-ci, ton père n’a-t-il pas laissé de l’argent? —Non, répondit le pauvre. —Je sais, lui dit l’interlocuteur, que des sommes de cette provenance sont chez tel et tel. —J’ai entendu, répliqua le pauvre, que c’est un brigand, et je ne veux rien d’une telle source. —Tu es digne, répondit le rabbi, de voir tes prières exaucées du ciel.

Pnei Moshe non traduit

א''ל רבי זכה עמי. ליתן לי דבר להתפרנס וא''ל ולא היה לאביך פריטין להניח לך וא''ל לא א''ל גביי אינון מופקדין משל אביך והשיב לו ידעתי מהם אבל שמעתי עליהן דאינון סרקון שהן באו לידו דרך גזילה ואיני רוצה ליהנות מהם. סירקון מלשון סקריקין בפ''ה דגיטין. וא''ל הואיל ואתה נאמן כל כך ולהשיב הגזילה ואם שאינה ידועה היא א''כ כדיי את מצלייא ומתעניא:

אִיתְחֲמֵי לְרַבָּנִן. פַּלָּן חַמָּרָא יַצְלִי וּמִיטְרָא נְחַת. שַׁלְחוֹן רַבָּנִן וְאַייתוּנֵיהּ. אָֽמְרוּן לֵיהּ. מָה אוּמְנָךְ. אֲמַר לוֹן. חַמָּר אֲנָא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. וּמַה טִיבוּ עֲבַדְתָּ. אֲמַר לוֹן. חַד זְמַן אוּגַרִית חַמְרִי לְחָדָא אִיתָה. וַהֲווָת בַּכְייָה גַּו אִיסְרָטָה. וְאָֽמְרִית לָהּ. מַה לִיךְ. אָֽמְרָה לִי. בַּעֲלָהּ דְּהִיא אִיתְּתַא חֲבִישׁ וַאֲנָא בְעָייָא מֵיחְמֵי מַה מֵיעֲבַד וּמַפְנִינֵיהּ. וְזָֽבְנִית חַמְרִי וְיָבִית לָהּ טִימִיתֵיהּ. וְאָֽמְרִית לָהּ. הָא לִיךְ. פְּנַיי בַּעֲלִיךְ וְלָא תַחַטִּיי. אָֽמְרִין לֵיהּ. כְּדַיי אַתְּ מַצְלַייָא וּמִתְעַנְייָא.

Traduction

Les rabbins (un jour de sécheresse) virent en songe un certain ânier, dont la prière exaucée était suivie de la pluie. Les rabbins le firent venir, l’interrogèrent, surent qu’il était ânier, et lui demandèrent quelle belle œuvre particulière il avait faite. —Un jour, dit-il, j’ai loué un âne à une femme qui, en route (strata), se mit à pleurer; et comme je lui demandais le motif de son chagrin, elle me raconta que, son mari étant prisonnier, elle cherche une occupation pour gagner de quoi le délivrer. A cette vue, je me suis éloigné, j’ai vendu l’âne; je lui ai remis le montant, en lui disant: Voilà de quoi revoir et racheter ton mari, afin que tu ne sois pas exposée à pécher dans ce but. —En effet, lui dirent les rabbins, tu es bien digne que ta prière soit exaucée.

Pnei Moshe non traduit

איתחמא לרבנן. בחלמא:

פלן חמרא. המוליך את החמורים הוא יצלי ובזכותו מטרא נחית:

מה אומנך. במה אתה מתעסק ומה מלאכתך:

ומה טיבו עבדית. כלום מעשה טוב בא לידך ועשית:

חד זמן. השכרתי חמורי לאשה אחת ומצאתה בוכה על הדרך ואמרית לה מה ליך שאת בוכה והשיבה בעלה שלה חבוש בבית האסירין הוא בשביל החובות ואני רוצה לראות מה לעשות כדי לפדותו ופניתי אני ומכרתי את חמורי ונתתי לה מחיר' ואמרתי לה הרי לך ותפדה בעליך ולא תחטא להרויח מחמת דבר אחר ואמרין ליה רבנן כדיי וכו' שדבר גדול עשית:

תַּנֵּי. אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה חֲסֵירָה נוֹתְנִין לָהּ חֶסְרוֹנָהּ. וְאִם לָאו הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי אוֹמֵר. לְעוֹלָם הוֹלְכִין אַחַר סִידְרָהּ. 5a אִם הָֽיְתָה הַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת הוֹלְכִין אַחַר עִיבּוּרָהּ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי. תַּמָּן הוּא אָמַר. אַחַר סִידְרָהּ. וָכָא הוּא אָמַר. אַחַר עִיבּוּרָהּ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יָסָא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לַבְּסוֹף נִצְרְכָה.

Traduction

On a dit encore (15)Tossefta ce, ch. 1.: si l’année est défectueuse (composée de mois à 29 jours, soit 5 jours de moins), on ajoutera cet arriéré au 3 Heshwan (soit le 8); sinon, on suit l’ordre régulier de la date habituelle à la 1re pluie, pour la solliciter dans la prière. Tel est l’avis de R. Simon b. Gamliel. Selon Rabbi, on maintient toujours la même date régulière; et si l’année est embolismique, on tient compte du mois additionnel (pour solliciter la pluie). Est-ce que Rabbi ne se contredit pas? Il dit d’abord qu’en cas d’année défectueuse on se dirige d’après l’ordre régulier, puis il dit de tenir compte de l’embolisme? R. Zeira, R. Yossa, ou R. Samuel b. R. Isaac, selon d’autres au nom de R. Yohanan, répond: il a fallu émettre l’avis de R. Juda, de tenir compte de l’embolisme, selon la dernière opinion exprimée par la barayeta (d’attendre parfois jusqu’à la néoménie suivante avant de désespérer d’avoir la pluie).

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא שם ריש הפרק והגי' מהופכת שם דרשב''ג לרבי ודרבי לרשב''ג:

אם היתה השנה חסירה. כלומר באותה השנה היה חודש תשרי חסר ולפי שבאותו הזמן היו מקדשין על פי הראיה ופעמים היה חסר ולא כסדר העיבור המסור בידינו שתשרי לעולם מלא הוא:

נותנין לה חסרונה. כלומר מחשבין הרביעה לפי חשבון של אותה שנה שתשרי חסר הוא ויהיה ט''ו יום אחר החג בח' במרחשוון ור''ג דמתני' שאומר לעולם ט''ו יום אחר החג הוא זמן רביעה ראשונה ושואלין את הגשמים:

רבי אומר לעולם הולכין אחר. סידרה. אחר סידרה של שאר השנים שעל הרוב תשרי מלא הוא ושואלין בז' במרחשון כמו סדר שאר השני':

אם היתה השנה מעוברת. כלומר ואם באותה השנה עשו החודש מעובר מחשבין והולכין אחר עיבורה:

ופריך מחלפה שיטתיה דרבי תמן. ברישא גבי חסירה הוא אומר אחר סידרה שבשאר השנים והכא במעוברת הוא אומר אחר עיבורה ולא כסדר שאר השנים:

לבסוף נצרכה. כלומר סיפא דקאמר אחר עיבורה לא ברביעה שבתחלה מיירי שהיא בז' במרחשון אלא לבסוף היא נצרכה בשניה ובשלישית כדקרי להו לעיל לבסוף ובזמן של אותן שהוא בי''ז ובכ''ג או בר''ח כסליו הולכין אחר עיבורה אם החדש שלפניו מלא החשבון הוא לפי אותה השנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source