תַּנֵּי. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְעַנִּים בְכָל יוֹם. בַּשֵּׁינִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל מַפְרִשֵׂי יַמִּים. וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל יוֹצְאֵי דְרָכִים. וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֙וּ הַמַּ֝יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙. בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אַסְכָּרָה לְתוֹךְ פִּיהֶם. וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאוֹרוֹת. מְאֹרֹת֙ כָּתוּב. בַּחֲמִשִּׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַמְּעוּבָּרוֹת שְׁלֹּא יַפִּילוּ וְעַל הַמֵּינִיקוֹת שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְנֵיהֶן. וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה. תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין לֹא בָעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנִי כְבוֹד שַׁבָּת. תַּנֵּי. סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָֽיְתָה מִתְעַנָּה עִמָּהֶן. וְסַנְהֶדְרִין יְכוֹלָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל יוֹם. מְחַלְּקִין הָיוּ עַצְמָן עַל בָּתֵּי אָבוֹת. וְאֵין מִתְעַנִּין עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאַחַת. מִן הָדָא. וַנָּקוּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵֽאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל זֹ֑את. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. לֹא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא. וְרַֽחֲמִ֗ין לְמִיבְעֵא מִן קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל רָזָ֖א דְּנָא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים. כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי. מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי חַגַּיי כַד דַּהֲוָה נְפַק לְתַעֲנִיתָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אָחֵינָן. אַף עַל גַּו דְּאִית בְּלִיבִּינָן עֲקִין סַגִּין אֶלָּא לָהֵן דַּאֲתִינָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אחינן אע''ג דאית בליבנין עקין סגיך. להתענות ולהתפלל עליהן אלא להן דהאי צרה שגזרו עליה דאתינן להתפלל עכשיו:
תני סנהדרין גדולה וכו'. וכי סנהדרין יכולה להתענות בכל יום אלא שהיו מחלקין עצמן לבתי אבות לכל שבוע ושבוע ובית אב אחד מתחלקין לכל יום ויום:
ולא במוצאי שבת. ביום ראשון מפני כבוד השבת שהיו במנוחה ועונג ולבא ליגיעה ותענית ובע''ש שלא יכנסו לשבת כשהן מעונין:
תני אנשי מעמד היו מתענין בכל יום וכו'. ומתפללין בכל יום מעין אותו יום כדימפרש ואזיל:
הלכה: 21b רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְייָא. רִבִּי אִידִי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסָּא. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. וַֽיְהִי עֶ֥רֶב וַֽיְהִי בֹ֖קֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ וְיִקָּווּ הַמַּיִם. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. אֲפִילוּ חוֹתֵךְ לֵית בֵּיהּ. הוֹתֵיב רִבִּי פִלִּיפָּה בַּר פְּרִיטָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלֵק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָה הִיא. שֶׁהוּא סִידְרוֹ שֶׁלְיוֹם. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר בַּר מְרוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים.
Pnei Moshe (non traduit)
וחסר כאן וה''ג במגילה פ''ד בהלכה ב' ויהיו עשרים וג' תלתא עשרה ותלתא עשרה וחד ג'. כלומר למאי דאמרת דכל היכא דמצינו למיהדר אחר עשרה פסוקים מהדרינן אם כן גם במפטיר בנביא אמאי תקנו שלשה פסוקים נגד כל אחד ואחד ליתקנו עשרה פסוקים נגד ג' הראשונים כמו שתיקנו עשרה פסוקים בתורה וג' הקורין ה''נ נימא בנביא וכן עשרה פסוקים וג' השנים וכנגד חד השביעי שלשה פסוקים כמו שמצינו ג' פסוקים בתורה ואחד ולא משני מידי:
והא תני המפטיר בנביא לא יפחות מכ''א פסוקים כנגד ז' קרואים ג' פסוקים כנגד כל אחד:
שנייא היא. שהוא סדרו של יום. וענין בפני עצמו הוא:
ומ''ד חותך. מפסיק הפסוק החמישי לשנים לפי שנחשב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד לפסוק בפני עצמו וקורא וירא אלהים ויקרא אלהים וגו' הן כשני פסוקים הרי ג' והא תני בשני יהי רקיע יקיו המים וכו'. ולית בהו אלא ז' פסוקים ולמ''ד חוזר ניחא שהשלישי חוזר לשני הפסוקים שקרא השני וקורא ג' פסוקים אלא למ''ד חותך הפסוק האחרון לשני פסוקים לפי שויהי ערב וגו' הוא כפסוק בפני עצמו קשיא דאפילו חותך הוא אכתי לית ביה שלשה פסוקים שהרי יקוו המים אין בו אלא ה' פסוקים עם ויהי ערב ואם חותך הוא יש כאן חמשה פסוקים ולא יותר שהרי אתה אומר חותך לפני ויהי ערב והיאך קורין בו שנים:
חד אמר חוזר. כדמפרש לקמיה חוזר שני פסוקים ומתחיל בפסוק השלישי שקרא הראשון ועוד שני פסוקים שלאחריו הרי שלשה פסוקים שבפרשת בראשית קורין שנים:
איתפלגון כהנא ואסא. היכי עבדי:
והא תנינן וכו' והא לית בהון אלא תמניא. חמשה בפרשת בראשית ושלשה. ביהי רקיע:
כנגד עשרת הדברות. צריך שיהיו עשרה פסוקים:
גמ' שלשה קרויות שבתורה. בשני וחמישי ובשבת במנחה שתקנו שלשה קרוין בתורה לא יפחתו מלקרות עשרה פסוקים:
והרי פ' עמלק. שקורין בפורים ואין בו אלא ט' פסוקים:
משנה: זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם תִּשְׁעָה. בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה. בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה. בַּחֲמִשָּׁה בְאָב בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה. בְּשִׁבְעָה בוֹ בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. בַּעֲשָׂרָה בוֹ בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶן יְהוּדָה וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְשִׁבְטוֹ. בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת בְּעֶשְׂרִים בּוֹ. בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל. בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת. שָׁבוּ בְנֵי פַרְעֹשׁ שְׁנִיָּה בְּאֶחָד בְּטֵבֵת לֹא הָיָה בוֹ מַעֲמָד שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל וְקָרְבַּן מוּסָף וְקֻרְבַּן עֵצִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות. היו עמהם וכדקאמר בגמרא מהו בני גונבי עלי וכו' ועל שם שע''י העלי והוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא ורגילין לכתוש בו הקציעות התגנבו עצמן להביא בכוריהם היו קוראין אותם כך:
מתני' זמן עצי כהני' והעם בתשעה זמנים הן שכשעלו ישראל מן הגולה ולא מצחו עצים בלשכה וכו' כדקאמר בגמרא:
קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִ֗י מִמָּֽחֳרַ֤ת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּ֜וּעַ לֹא בָ֧א בֶן יִשַׁ֛י גַּם תְּמ֥וֹל גַּם הַיּ֖וֹם אֶל הַלָּֽחֶם׃ אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָֽמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא. לחזני הכנסת של מקום כופרא ואמר להן סבין מיעל עד דו איממא ואתין אמרין זמנו לעיבורו כלומר תטלו לכם צרכי סעודה של ראש חודש ותעלו לבית הכנסת ששם היו נוהגין לאכול סעודה זו ותכנסו בעוד יום ותתחילו לסעוד להמשיך עד הלילה ואתון אמרין זמנו ועיבורו והיינו כשתברכו ברכת המזון ותזכירו בו של ר''ח אתם יוצאים בזה ממה נפשך אם היום זמנו הוא כבר התחלתם בסעודה בעוד יום ואם למחר בעיבורו הוא ר''ח א''כ אמרתם של ר''ח בעיבורו שהוא ר''ח והיינו דקאמר קרייא מסייע לר' יוחנן שמצינו במקרא שהיו נוהגין לעשות שני ימים ר''ח ועושין סעודה בשני הימים:
ויהי ממחרת החודש השני. דכתיב גבי שאול והאי החודש השני ביום ב' של ראש חודש היה דאין תימר תרין ירחין הוון כלומר החודש השני הוא בחודש של אחריו הא לא מצית אמרת דהא כתיב מדוע לא בא בן ישי גם תמול וגו' אלמא דהשני של אתמול קאמר שאע''פ שהיו מקדשין עפ''י ראייה מ''מ היו נוהגין לפעמים לעשות שני ימים ר''ח:
קריא מסייעא לר' יוחנן. בהא דלקמן דהיה נוהג לעשות הסעודה ביום ראש חדש הא' ומתחיל בסוף היום וממשיך עד הלילה שהוא ליל יום ב' דראש חדש כדי לצאת בהסעודה בשביל שני הימים דראש חדש כדלקמן:
מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. 22a מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. בְּרַם כְּרַבָּנִן. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְהוֹלְכִין לָהֶן. הָא מוּסָף יֵשׁ בּוֹ. מַתְנִיתָה דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן סוּכְרָא דְקִיסָּא טְרַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי סְעוּדוֹת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. עַל שֵׁם כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' אלעזר. היינו טעמא על שם כל התדיר וכו' וקרבן עצים נקרא תדיר באותו יום הקבוע לכך א''נ דבא לסייע להא דקאמר ר' מנא מפני סעודת ראש חודש על שם כל התדיר וכו' וראש חדש תדיר הוא נגד קריאה של המעמד:
אמר ר' מנא מפני סעודת ר''ח. כלומר דר' מנא רצה לפרש הא דקתני קרבן עצים דוחה מעמד של באחד בניסן קאי שהוא אחד מזמני קרבן עצים כדתנן במתני' דלקמן ואותו יום הוא דוחה המעמד מפני שהיו נוהגין לעשות סעודות ראש חודש ביום שקדשו בו החודש כדאמרינן בסנהדרין פ''ק והיו טרודין בעסק הסעודה:
אמר ר' סימון סוברא דקיסא טרד. אהא דקתני קרבן עצים אין בנעילה קאי ומתמה ר' סימון עלה וכי בשביל משא של קיסום ועצים טרודין הן ודחי למעמד היום:
ר' אחא בשם ר' יסא. קתני במתני' דידן בשחרית ובמוסף וביום קרבן מוסף אין בנעילה הא מוסף יש בו:
אית תניי תני ומחלף. דר''מ לדרבנן ודרבנן לדר''מ:
הא מוסף יש בו. אמתני' דידן קמהדר דקתני קרבן מוסף אין בנעילה ומשמע הא במוסף יש בו מעמד וקורין מתני' דר''מ דאמר מתפללין וקורין כלומר בכל תפלת מוסף קורין בו כדלעיל:
גמ' מתניתא דר''מ. פלוגתא דר''מ ורבנן בתוספתא פ''ג היא דגריס התם בשחרית ובמוסף דברי ר''מ וחכמים אומרים כל שיש בו מוסף קורין במוסף וכל שאין בו מוסף אין קורין בו מוסף. ואמתני' דלעיל קאי דקתני שהיו קורין בשחרית ובמוסף ויש לגרוס זה אחר מתני' דלעיל דלר''מ דהתוס' היו מתפללין שחרית וקורין במעשה בראשית ומתפללין מוסף וחוזרין וקורין ברם כרבנן לא היו קורין במוסף אלא ביום שיש בו קרבן מוסף ומתפללין שחרית וקורין וחוזרין ומתפללין תפלה יתרה שלהם והיא נקראת תפלת מוסף כדאמרינן הכא בריש פירקין שמתפללין ארבע ולא היו קוראין בתפלה זו אלא הולכין להם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source