Vayedaber

Ta'anith

Daf 19a

רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בַשַּׁבָּת מַזְכִּיר שֶׁלְשַׁבָּת בִּנְעִילָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁלְחֲנוּכָּה בַמּוּסָף. אוֹסְפוּן עֲלָהּ רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּתַּעֲנִית אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ מַזְכִּיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ בִּנְעִילָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְתַעֲנִית אֵיכָן הוּא מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. בְּהוּדָייָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. בָּעֲבוֹדָה. רִבִּי אָבוּנָה אָמַר. אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי בָּא. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אַף כָּאן בְּרָכָה רְבִיעִית. 19a וּנְפַק עוֹבְדָא כְּהָדָא דְרִבִּי בָּא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אף על פי שאין נעילה בשבת. אי לאו יה''כ אפ''ה מזכיר של שבת בתפלת נעילה:

אוספין. הוסיפו עליה עוד שאפילו ר''ח שאינו חמור כשבת אם חל להיות בת''צ שגוזרין על הגשמים ובא ר''ח בתוכן ותפלת נעילה נוהגת בתענית צבור מזכירין של ר''ח בנעילה:

איכן הוא מזכיר של ר''ח. אתפלת נעילה קאי דקאמרת דאף בנעילה מזכיר של ראש חודש איכן הוא מזכיר:

אמר ר' בא. מסתברא כר' אבינה דמה מצינו בכל מקום בתפלת נעילה מזכיר מעין המאורע בברכה רביעית אף כאן בשל ר''ח אומרה ברכה רביעית בנעילה וכן נפק עובדא כהדא דר' בא:

בַּמֶּה קוֹרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אֲמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. בְּגִין מוֹדַעְתּוֹן דִּי תַעֲנִיתָא רְבֵיעֵין עַל מֵעֵיהוֹן. וְלָא יָֽדְעִין דִּי תַעֲנִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקַייָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵה עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פַּפַּי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. אַבָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא בְעֵיינֵי טָב. עַל יְדֵי דְאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא הֵן קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

Traduction

יִרְמְיָה סַפְרָא שְׁאִיל לְרַב יִרְמְיָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שְׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. לַכֹּל מַפְסִיקִין. לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

במה קורין בתורה בר''ח של תענית וכו'. גרסינן להא לעיל בסוף פ''ב עד ירמיה ספרא ע''ש:

ראש חדש שחל להיות בשבת במה קירין. להמפטיר:

מתניתא אמרה כן. דתנן בפ''ד דמגילה לכל מפסיקין לר''ח וכו' דמפסיקין מהפטרה של פרשת השבוע וקורין בשל ר''ח:

יִצְחָק סְחוֹרָה שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְחֵיפָה. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָא הָֽרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׂאַל לְרִבִּי מָנָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְחֲנוּכָּה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלָא שִׁבְעָה קְּרוּיִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָא הָֽרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא שְׁאִילְתֵּיהּ דְּסַפָּר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ר''ח שחל להיות בחנוכה. במה קורין בתחלה בשל ר''ח או בשל חנוכה:

קורין שלשה בר''ח. דתדיר קודם והד' קורא בחנוכה:

ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הרביעי אלא מחמת ר''ח. לפיכך קורא הרביעי בו:

הגע עצמך שחל ר''ח של חנוכה להיות בשבת והלא בשבעה קורין בפרשה של זו השבת וא''כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר''ח:

א''ל והדא שאילתיה. דרך בדיחותא השיב לו וא''ל וזו השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין ז' ואי אפשר לעשות סימן בד' בשל ר''ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול:

רִבִּי מַפְקִד לְאַבָּא דוּ אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא מַפְקִיד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַייָם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֶצֶל פּוּנְדָקִי אֶחָד וְאָמַר לִי. כָּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁלְלֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צָרִיךְ מִתְפַּלְּגָה. לָמָּה. שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מִחוֹל עַל קוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוֹן חַמָּרַייָא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָֽמְרוּן. כְּבָר שָׁבַת רִבִּי חֲנִינָה בֶּן דּוֹסָא בְּעִירוֹ. וְהַיידָא אָמַר. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֶצֶל פּוּנְדָקִי אֶחָד וְאָמַר לִי. כָּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת. וַאֲפִילוּ עֲלָהּ לָא הֲוָה צָרִיךְ מִתְפַּלְּגָה. דְּרִבִּי מַפְקִד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּיַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַייָם. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא מַפְקִד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרוּמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַייָם. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. עָלָה אָדָם לְמִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיֵּרֵד. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּל זְמַן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֶוִינָא מִתְפַּחֵד בַּלַּילִייָא. לֵית לָךְ אֶלָּא כְּהָדָא דְּרִבִּי מַפְקִד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַייָם. רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא מַפְקִד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַייָם.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מאן דמצלי. מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל. דערבית ואף שהשמש עדיין עומד ויום גדול הוא ובמוצאי שבת קאמר כדלקמן:

משכני. משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן התפלל אבא של לילי שבת בע''ש מבעוד יום:

ר' יוחנן פליג על זה וקאמר הש''ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק ע''ז דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שהרי כן מוסיפין מחול על הקדש:

ועוד דהא סלקין החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולים לציפורי ואמרו שכבר שבת ר' דוסא בעירו והקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול:

והיידא אמרה דא. ואם באיזה דבר שמעת דפליג ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא משכני וכו' שהעיד ר' ישמעאל שהתפלל אביו של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן:

ואפי' עלה וכו'. הדר קאמר דאפי' עלה לא הוה צריך ר' יוחנן למיפלג שהרי רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז שאף של מוצאי שבת הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר בא וכו':

עלה אדם למטתו. אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין עליו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו:

כל זמן דהוינא עביד כן. להתפלל מבעוד יום והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה:

לית לך. סתמא דהש''ס קאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרינן לעיל שאפי' לכתחלה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום:

Ta'anith

Daf 19b

משנה: אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל כֹּהֲנִים וְשֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרְאֵל. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר כֹּהֲנָיו וּלְוִייָו עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית׃

Traduction

Voici l’origine des postes de service composés de simples Israélites: Comme il est écrit (Nb 28, 2): Ordonne aux enfants d’Israël et dis-leur qu’ils aient soin de me présenter au temps fixé le sacrifice à consumer par mon feu. Or, on ne saurait présenter le sacrifice de quelqu’un sans que celui-ci soit présent. Les premiers prophètes donc, après avoir institué la division de toute la caste sacerdotale en 24 sections, constituèrent pour chacune de celles-ci un poste de service, composé de cohanim, de lévites et de simples israélites. Lorsque le tour d’une section arrivait, les cohanim et les lévites qui la composaient se rendaient dans Jérusalem au Temple, tandis que les simples israélites assignés a ce poste se réunissaient dans leur ville (vu la distance), et lisaient le commencement de la Bible, ou le récit de la Création (pour montrer de loin leur attachement au culte).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אלו הן מעמדו' וכו'. מפרש בגמרא דמה טעם קאמר מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו' הציווי לכל בני ישראל דכתיב תשמרו ואי אפשר לכל ישראל כולן שיהו עומדין בעזרה בשעת קרבן לפיכך התקינו וכו' על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים וכו' שישראל גם כן בחלקים לכ''ד חלקים שהן שלוחין מכל ישראל לעמוד על הקרבן:

וישראל שבאותו משמר וכו'. אותם שהיו רחוקי' מירושלים ולא היו יכולין לעלות ולעמוד על הקרבן במשמר שלהן מתכנסין הן בעריהן בבתי כנסיות ומתענין ומתפללין וכל אותו המשמר בין אלו המתכנסין בעריהן ובין אלו שהיו בירושלים עושין כן וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושין במקדש:

הלכה: לָא צוֹרְכָא דִי לָא אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית׃ בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא צורכה דא. לא אלו הן המעמדות וכו' לא היה צריך למיתני אלא כך אלו הן המעמדות מתכנסין בעריהן וכו' ומאי האי דקתני לפי שנאמר וכו' קודם שמפרש מה הן המעמדות ומשני בא להתחיל מתחלת הפרשה שכתוב בה הציווי לכל ישראל ומה טעם קאמר כדפרישית במתני' וכדמסיק לה ר' יונה אילין תמידין וכו'. וגרסינן להא לעיל בריש פרק מקום שנהגו עד מניין שהשיר מעכב וכו' זה השיר וע''ש:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְתַנֵּיי תַמָּן. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. 19b אַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְווָתָא כְּהֵינֵּין פְּלוּגְווָתָא. מָאן דְּאָמַר חוֹבָה. אֵין נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. מָאן דְּאָמַר. רְשׁוּת. נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אתיין אילין פלוגוותא. אם היא חובה או רשות כאילין פלוגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה. פוטרת של ערבית דלמ''ד רשות פוטרת ולמ''ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. רְשׁוּת. וּבָא וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וַהֲלֹא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לְמָחָר כְּשֶׁאִיכָּנֵס לְבֵית הַווַעַד עֲמוֹד וּשְׁאַל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. וְעָמַד אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אַתְּ הוּא שֶׁאוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לָאו. אָמַר לוֹ. עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וִיעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֶׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. עַד שֶׁרִינְנוּ בוֹ כָל הָעָם. אָֽמְרוּ לְרִבִּי חוּצְפִּית הַתּורְגְּמָן. הִפָּטֵר אֶת הָעָם. אָֽמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחַזָּן. אֱמוֹר. הִתְחִילוּ וְאָֽמְרוּ. הִתְחִילוּ וְעָֽמְדוּ כָּל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם. אָֽמְרוּ לוֹ. וְכִי עַל מִ֛י לֹא עָֽבְרָ֥ה רָעָֽתְךָ֖ תָּמִֽיד׃ מִיַּד הָֽלְכוּ וּמִינוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה. בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וְנִמְלָא כָל רֹאשׁוֹ שֵׂיבוֹת. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָה יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאוֹמֵר. לָא שֶׁהוּא בֶן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד לְהִיתָּלוֹת בּוֹ. וּמֶה הָֽיְתָה יָתֵידָתוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. כַּמָּה סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי אָמַר. שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שָׁלֹשׁ מֵאוֹת סַפְסָלִין שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם. אָלָּא אֵילּוּ תַלְמִידִי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצֶל כָּל אֶחָד וָאֶחָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְפַייְסוֹ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאַשְׁכְּחִיהּ דַּהָוָה עֲבִיד מַחֲטִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִילֵּין אַתְּ חַיי. אֶמַר לֵיהּ. וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מֵידַע. אִי לוֹ לְדוֹר שֶׁאַתְּ פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ. נֶעֱנֵיתִי לָךְ. שָֽׁלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דְּאָֽמְרִין רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁהוּא מַזֶּה יַזֶּה. מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלָא בֶן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶן מַזֶּה. מֵימֶיךָ מֵימֵי מְעָרָה וְאֶפְרְךָ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לָהֶן. נִתְרַצִּיתֶם. אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

הפטר את העם. ותשתוק מלתרגם:

לר' זינין החזן. חזן הכנסת שהיא ממונה על צרכי הצבור ואמרו לו אמור שיתחיל ויאמר מה דאמרו אחריו מקרא הזה כי על מי וגו' ועל שם שהי' מצער אותו כמה פעמים:

כמה ספסלים היו שם. שבו ביום הוסיפו לפי שכלם היו באים לבית המדרש לשמוע וללמוד שכל הלכות הספיקות נשנו בו ביום:

כהיא דתנינן תמן. בריש זבחים אמר בן עזאי וכו':

תמן תנינן. בפ''ה דכתובות זה מדרש וכו':

מן אלין את חיי. מאלו אתה מפרנס עצמך א''ל ועד עכשיו לא ידעת מצערן של חכמים בפרנסתם:

נענתי לך. בדברי' ומחול לי ונתפייס ר' יהושע:

חד קצר. כובס אחד להודיע שנתפייסו עם ר''ג ויחזור לנשיאותו ואית דאמרין ר''ע בעצמו הוא שהלך להודיע לבית המדרש:

מי שהוא מזה בן מזה יזה. כלומר מי שהוא רגיל לחזות באפר פרה וכמוהו אביו כן ודרך משל הוא וכלומר מי שרגיל בחשיבות ונשיאות וירשה מאביו הוא ינהג הנשיאות:

מי שאינו וכו'. בלשון תמיה הוא וכי אחר שאינו רגיל בכך לא הוא ולא אביו יאמר לזה הרגיל מימיך מימי מערה ואפרך אפר מקלה ופסולין להזאה הן זה ודאי לא וכך הוא הדבר הזה:

אמר להן. ר''א בן עזריה נתרציתם וכו' ואע''פ כן לא הורידו לר''א בן עזריה מגדולתו לגמרי אלא מינו אותו אב''ד ורבן גמליאל חזר לנשיאותו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source