Ta'anith
Daf 15b
משנה: עַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת׃
Traduction
Pour les fléaux suivants, on sonne du cor en tous cas: pour le desséchement des végétaux, pour la nielle, pour l’invasion des diverses espèces de sauterelles, pour l’arrivée des bêtes fauves, ou d’une armée; on sonne du cor, parce que ce sont des plaies contagieuses.
Pnei Moshe non traduit
מתני' על אלו מתריעין בכל מקום. אם יראו באספמיא מתריעות בבבל בבבל מתריעין באספמיא כדקתני טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת אם במקום אחד היא מתריעין עליה כל השומעין כדי שלא תבא עליהן:
על השדפון בתבואות והיא רוח שמפסיד ומתרוקן מן הזרע:
ועל הירקון. תבואה שהכסיפה פניה. א''נ ירקון מין חולי שמהפך בני אדם כירקות השדה:
ועל הארבה ועל החסיל. מין גובאי:
ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:
ועל החרב. על חיילות העוברות ממקום למקום ואע''פ שאינם באים להלחם עם אותה העיר:
הלכה: רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַתְרִיעִין עַל פְּרַגְיָא שֶׁלְפִּשְׁתָּן. מַה טַעַם. שַׁמָּה֙ וְשָׁ֣עֲרוּרָ֔ה נִֽהְייְתָה בָּאָֽרֶץ׃ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַתְרִיעִין עַל הֶשָׁרָב. מַה טַעַם. קֹדֵ֣ר הִילַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. אוֹקִיר לְאַסְייָךְ עַד דְּלָא תִצְטָרֵיךְ לֵיהּ. מַה טַעַם. הֲיַֽעֲרוֹךְ שׁ֖וּֽעֲךָ לֹ֣א בְצָ֑ר וְ֝כֹ֗ל מַֽאֲמַצֵּי כֹֽחַ׃ רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם סִידַּרִתָּה תְפִילָּה [לֹא יְהֵא לָךְ צָרֵי עַיִן מִלְּמַעֲלָה. אֶלָּא הַכֹּל יְהוּא מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. וְ֝כֹ֗ל מַֽאֲמַצֵּי כֹֽחַ׃ וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם סִדַּרִתָּה תְפִילָּה] לֹא יְהֵא לָךְ מֵיצַר פִּיךָ. אֶלָּא הַרְחֶב פִּ֜֗יךָ וַֽאֲמַלְאֵֽהוּ׃
Traduction
R. Hama b. Ouqba dit au nom de R. Yossé b. Hanina: on sonne du cor en voyant la maladie (plaga) dans le lin, comme il est dit (Jr 5, 30): la dévastation et l’horreur étaient dans le pays. R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Yonathan: on sonne le cor si une plaine est desséchée, selon ces mots (Jb 30, 28): Je marche triste, sans soleil; je me lève, je crie en pleine assemblée (invoquant Dieu en cas de malheur). R. Eléazar dit (91)Cf. B., Sanhedrin 44bÊ; Rabba ˆ (Ex 21)Ê; B. Sirah, 18, 10.: honore ton médecin avant d’avoir besoin de lui, selon ces mots (ib. 36, 19): Ferait-il quelque cas de tes richesses, ni dans la peine (92)L'exŽgte, pour dire qu'il faut prier avant l'arrivŽe du mal, invoque cette expression ambigue, [170], que l'on peut traduire ÒÊdans la peineÊÓ (en supposant la prŽsence d'un prŽfixe)Ê; mais le sens rŽal de ce mot entier estÊ: matire prŽcieuse, or., ni de ceux qui ont la puissance. R. Yohanan et R. Simon b. Lakish diffèrent d’avis au sujet du sens de ce verset: l’un dit que si la prière se trouve réglée d’avance, on n’aura pas d’envieux (d’accusateurs) en haut, mais tous soutiendront ta force (t’appuieront), selon les derniers termes de ce verset. L’autre dit que si tu règles la prière d’avance, n’aie pas la bouche serrée (récitant machinalement), mais ouvre-la largement (épanche-toi), et je la remplirai (Ps 81, 11).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתריעין על פרגיא של פשתן. פרגיא חבילה קטנה שהיא ניטלת ביד ובאגרוף וכלומר אפילו דבר מועט והוא של פשתן אם נראה בה שדפון מתריעין ואע''פ שאינה תבואה כדמפרש מ''ט שכן כתיב שמה ושערוריה נהייתה בארץ ואם היא בפשתן סוף שתהא גם בתבואה:
על השרב. חום חזק שכן כתיב קודר הלכתי וגו' ושורף אותי בלא חמה ולכן קמתי בקהל אשוע על זה:
אוקיר לאסייך וכו'. דרך משל היא שכן צריך להתפלל עד שלא תבא הצרה וכן כתיב היערוך שועך לא בצר קודם שבא צר:
אם סדרת תפלה מקודם ובכל עת לא יהא לך צרי עין ומקטרגים מלמעלה אלא הכל יהיו מאמצין כחך ומלמדין זכות עליך:
לא תהא מיצר פיך. לזרוק הדברים כך מפיך כמיצר וכלאחר יד אלא הרחב פיך בתפלה ואז ואמלאהו:
הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב יַדְבֵּ֧ק י֙י בְּךָ֖ אֶת הַדָּ֑בֶר. לָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מַדְבֶּקֶת שְׁלֹשָׁה כִכָּרִים זֶה אַחַר זֶה. הָא עֲבִידָא אֵינוֹ 15b יוֹתֵר מִיכָּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲפִילוּ עִיר גְּדוֹלָה כְאַנְטוֹכִיָּא וְיָֽצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָדָא אָֽמְרָה. יוֹתֵר מִיכֵּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. בָּתִּים שֶׁאָֽמְרוּ בְרִיאִים אֶבָל לֹא מְרוּעָרָעִים. וְדִכְוָתָהּ. בַּחוּרִים אֲבָל לֹא זְקֵינים. תַּנֵּי. אַסְכָּרָה. כָּל שֶׁהִיא שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה. אִיתָא חֲמִי. אַסְכָּרָה כָּל שֶׁהִיא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. לָכֵן צְרִיכָה. כְּשֶׁהִתְרִיעוּ עַל הָאַסְכָּרָה וְהָֽלְכָה לָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה.
Traduction
Quant aux ruines (3,4), elles sont graves (devant entraîner le jeûne), s’il s’agit de maisons solides, non de celles mal édifiées, ou trop vieilles; de même, la mortalité devient grave si elle atteint de jeunes personnes, non si elle sévit parmi les vieillards. On a enseigné: la diphtérite escara est épidémique, quelqu’infime que soit le nombre. S’il y a 2 décès par la peste et un par l’angine, quelle sera la règle? -Quelle question est-ce là, fût-il répliqué, puisque l’angine est épidémique même en un cas; et s’il y a de plus 2 cas de peste, cela ne va-t-il pas sans dire? —Non, si après avoir prié à cause de l’angine elle a cessé, et qu’ensuite il y a eu 2 décès par la peste et un cas de retour de l’angine, quelle est la règle? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
לאשה הזאת שהיא מדבקת וכו'. לישנא דידבק דריש ובשלשה זה אחר זה דיבוק מיקרי:
הא עבידא יותר מכאן. צ''ל אם העיר מוציאה יותר מחמש מאות רגלי אם צריכה שיעור אחר:
אפי' עיר גדולה כאנטוכיא וכו' הדא אמרה יותר מכאן אינו צריכה שיעור אחר. כצ''ל:
ודכוותה. גבי דבר בחורים אבל לא זקנים:
תני אסכרה כל שהיא. מתריעין עליה אם מת אחד מתוכה:
שנים בדבר ואחד באסכרה. מהו ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אסכרה כל שהיא אמרת מתריעין עליה ואת אמר הכין שנים בדבר וכו' פשיטא:
לכן צריכה. לכך צריכה הבעיא כשהתריעו וכו' והלכה לה ואח''כ וכו' מהו הגורם עכשיו אם הדבר וצריך עוד א' או האסכרה והואיל וחזרה מתריעין שוב עליה ולא איפשיטא:
לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבֶּה אֶלָּא אֲפִילוּ כָנָף. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חָסִיל. שֶׁהוּא חוֹסֵל אֶת הַכֹּל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גּוֹבַיי. דּוּ גָבֵי דִינָא דְמָרֵיהּ. לֹא סוֹף דָּבָר חַיָּה רָעָה אֶלָּא אֲפִילוּ בְהֵמָה רָעָה. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית שׁוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶב שֶׁלְמִלְחָמָה אֶלָּא אֲפִילוּ חֶרֶב שֶׁלְשָׁלוֹם. שֶׁכְּבָר עָשָׂה רוֹשֶׁם בִּימִי יֹאשִׁיָּהוּ.
Traduction
La plaie dite de la sauterelle s’applique à toute gent ailée qui ronge. Une espèce est appelée Hasal, parce qu’elle dévore (hasal) tout le champ; une autre se nomme Gôbaï, parce qu’elle réclame (Gaba) ce qui est dû au maître (punit l’impie). La bête fauve n’est pas seule considérée comme plaie; il en est de même d’un animal domestique qui aurait la rage, car il est arrivé autrefois (93)Sifri, section Haazinou, n¡Ê321., même en Palestine, que des morsures d’ânes ont provoqué la mort ainsi qu’une morsure de bœuf (enragé). Enfin, ce n’est pas seulement une armée allant en guerre qui est une plaie, mais même celle qui passe pacifiquement, puisqu’on sait qu’au temps de Josias une telle traversée fut également meurtrière (2R 23, 29).
Pnei Moshe non traduit
לא סוף דבר ארבה. אם בא הרבה כדרך ביאת ארבה אלא אפי' נראה כנף מארבה:
שהוא חוסל. וגומר את הכל:
גוביי דהוא גבי דינא דמאריה. ובא לעונש החטא:
כבר היה שנים בארץ ישראל. שאף הבהמות היו כחיות רעות חמור וכו':
אלא אפילו חרב של שלום. עם מדינה זו ועוברת למדינה אחרת כמו שמצינו שכבר עשה רושם בימי יאשיהו:
Ta'anith
Daf 16a
משנה: עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּיבּוּר מַתְרִיעִין עָלֶיהָ חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַעֲשֶׂה שֶׁאָֽמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. וְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יָֽרְדוּ גְשָׁמִים. עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָֽרְדוּ בְּזַעַף. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָֽרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָֽמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים.
Traduction
En général, pour toute calamité que l’on voudrait voir détournée du public, on sonne du cor, sauf en cas d’excédent de pluie (causant des peines inutiles). Il est arrivé que l’on pria Honi, le faiseur de cercles, d’intercéder auprès de Dieu pour obtenir de la pluie. Allez, dit-il, faites rentrer les fours servant à rôtir l’agneau pascal (ou: cuire l’azyme), qu’ils ne fondent pas sous l’eau (tant il était certain du succès); mais, malgré sa prière, la pluie ne tomba pas. Il traça alors un cercle, se plaça au milieu et dit: Maître de l’univers, tes enfants ont mis leur confiance en moi, jugeant que je suis un de tes familiers; je jure par ton grand nom que je ne sortirai pas d’ici jusqu’à ce que tu aies pitié de tes enfants. Des gouttes de pluie commencèrent alors à tomber. Ce n’est pas là ce que j’ai demandé, s’écria-t-il, mais de quoi remplir des puits, des citernes et des grottes. La pluie tomba alors à torrents. Ce n’est pas ainsi que je la désire, dit-il, mais une pluie agréable, de bénédiction et de faveur. La pluie tomba alors régulièrement, en telle quantité que les Israélites durent se rendre de Jérusalem à la montagne du Temple pour échapper à l’inondation. Comme tu as prié pour que la pluie vienne, lui dit-on alors, supplie qu’elle cesse. Allez voir, leur répondit-il, si la pierre des Toïm (96)Suit un passage traduit (Berakhot 9, 7). Aprs quoi, dans l'Ždit. du Venise, commence le Ê10. a disparu sous l’eau (elle reparaîtra).
Pnei Moshe non traduit
מתני' על כל צרה שלא תבא על הצבור. לישנא מעלי' נקט:
חוץ מרוב גשמים. לא שירדו כל כך הרבה שמקלקלין את התבואה אלא שכבר ירדו הרבה שאין צריכין להם עוד והן לטורח על בני האדם:
לפי שאין מתפללין על רוב הטובה כדדריש בגמרא דכתיב הביאו את כל המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכיון שכך מדתו של הקב''ה שמשפיע להם טובה הרבה אין מתפללין עליה:
מעשה שאמרו לחוני המעגל וכו' צאו והכניסו תנורי פסחים. של חרס היו ומיטלטלין ממקו' למקום בשביל שלא ימקו מהגשמים שבטוח בתפלתו היה שירדו גשמים הרבה:
עג עוגה. עשה רושם בקרקע עגול כעין עוגה ועמד בתוכה וכו':
לא כך שאלתי. אלא גשמים הרבה בשפע למלאות בורות וכו':
להר הבית מפני הגשמים. שהר הבית מקורה היה כדאמר בגמרא:
צאו וראו אם נמחית אבן הטועים שהיתה בירושלים אם היא כולה מכוסה במים לפי שהיתה גבוה מאוד ולא היה אפשר שתתכסה בגשמים אלא אם כן בא מבול לעולם ולמה היתה נקראת אבן הטועים שכל מי שנאבד לו אבדה הולך לשם שכל המוצא איזה דבר היה עומד עליה ומכריז ואומר מציאה מצאתי. באין בעליה ונותנין סימניה ונוטלין אותה:
שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה לנדות. אלמלא חוני אתה ולפי שהטיח דברים כלפי מעלה ואמר לא כך שאלתי. ועוד שאלו שנים כשני אליהו וכו' כדקאמר בגמרא אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא מתגעגע לפני המקום ב''ה והוא עושה לך רצונך:
משנה: וְעַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר וְעַל הַסְּפִינָה הַמּוּטָּרֶפֶת בַּיָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר אַף עַל הַדֶּבֶר וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים׃
Traduction
Pour les faits suivants, on sonne du cor, même le Shabat: pour une ville assiégée par des païens, ou inondée par un fleuve, ou un bateau en danger de naufrage sur mer. Cet appel du cor, dit R. Yossé, servira à obtenir l’aide des habitants, non à les convoquer un tel jour pour la prière. Selon Simon de Teman, on sonne aussi du cor le samedi pour la peste; mais cet avis n’a pas été admis par les sages.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ועל אלו מתריעין בשבת. בעננו והכי קאמר בגמרא:
ועל הספינה המיטרפת בים. מתחבטת ומשתברת מלשון ביצה הטרופה בקערה:
ר' יוסי אומר לעזרה. לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע אבל לא לצעקת תפלה לפי שאין תנו בטוחים כל כך שתועיל תפלתינו לזעוק עליהם בשבת:
והלכה שאין תוקעין בשבת אא''כ הוצרכו לתקוע לקבץ את העם אבל זועקים ומחננים עליהן בשבת ואין מתענין:
אף על הדבר. מתריעין בשבת:
ולא הודו לו חכמים. להתריע על הדבר בשבת אבל בחול מתריעין:
משנה: מַעֲשֶׂה שֶׁיָּֽרְדוּ זְקֵינִים מִירוּשָׁלִַם לְעָרֵיהֶם וְגָֽזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן 16a בְּאַשְּׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּֽזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר עַל שֶׁאָֽכְלוּ זְאֵיבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא עַל שֶׁאָֽכְלוּ אֶלָּה שֶׁנִּרְאָה׃
Traduction
Il est arrivé que des vieillards ayant quitté Jérusalem pour se rendre dans leurs propriétés et ayant vu dans la campagne d’Ascalon une place du champ desséchée, de quoi fournir une cuisson de four, le jeûne public fut institué. Le lendemain, un autre jeûne fut prescrit, parce que 2 enfants avaient été dévorés par des loups de l’autre côté du Jourdain; selon R. Yossé, un tel jeûne fut prescrit, non que des enfants aient été dévorés, mais pour la vue des loups.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעשה שירדו זקנים מירושלי' לעריהם. לארץ ישראל:
כמלוא פי תנור. שלקתה תבואה בשדפון ולא היה בה אלא לעשות ממנה פת למלאות פי התנור:
באשקלון. בארץ פלשתים:
על שאכלו זאבים. וזהו חיה רעה ומכה מהלכת היא:
אלא על שנראו. ובאו לעיר:
הלכה: רִבִּי יוֹנָה שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דָּבָר שֶׁאֶיפְשַׁר לָךְ לוֹמַר עָלָיו דַּיי הִיא בְרָכָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב אַבָּא בַּר עִילַאי בְשֵׁם רַב. עַד שֶׁיְּבַלְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר. דַּייֵנו בְרָכָה דַּייֵנו בְרָכָה.
Traduction
Dans l’histoire de Honi, il est question des fours de Pâques, cela prouve que l’on n’était pas éloigné du temps de cette fête. En effet, il est dit (au rouleau des jeûnes): le 20 Adar, tout le peuple jeûna pour obtenir de la pluie, et elle arriva.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יונה שמעון בר בא וכו'. גריס להא לעיל שלהי ברכות על פסוק הביאו את כל המעשר וגו'. דבר שאי אפשר לך לומר עליו די שאין בו למותרות בעיני המקבלין והוא ברכה של רוב גשמים ולפיכך דריש רב עד שיבללו וכו' דיינו וכו' שהיא תוספת ברכה כל כך עד שיאמרו דיינו ברכות ואין מתפללין עליה כדפרישי' במתני':
הלכה: רַב אָמַר. עֲנֵ֤נִי י֙י עֲנֵ֔נִי. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְדָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. וְהָא תַנָּייָא קַדְמִייָא סְבַר מֵימַר. אֲפִילוּ לִצְעָקָה.
Traduction
Selon Rav, l’appel à exprimer le samedi consiste, non à sonner du cor, mais à dire: ''Exauce-moi, Eternel, exauce-moi''. Cet avis est contredit par la Mishna, qui dit: ''L’appel du cor, selon R. Yossé, servira à obtenir l’aide des habitants, non à les convoquer en ce jour pour prier;'' donc, selon le préopinant, cet appel sert aussi pour se réunir à prier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב אמר ענני ה' ענני. כך מתריעין בשבת:
מתני' פליגא על רב. דהא מדקתני ר' יוסי אומר וכו' מכלל דהא תנא קדמייא סבר מימר אפי' לצעקה של תפלה כמו שעושים בחול שמרבים בזעקת תחנונים:
הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּמְכוּנָס. אֲבָל בִּמְפוּזָר אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. נִרְאוּ רָצִין אַחֲרֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נִרְאוּ בְמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לָהֶם.
Traduction
La mesure indiquée comme représentant la valeur d’une fournée est prescrite pour un dessèchement en une seule place; mais si l’on en constate en plusieurs endroits, si même le total est moindre que cette mesure, c’est considéré aussi comme une plaie entraînant le jeûne. – Quant à ce que dit R. Yossé de la vue des loups (comme fait grave), dit R. Mena, il s’agit du cas où l’un court après l’autre. Selon R. Yossé b. R. Aboun, dès qu’on les voit dans un endroit qui ne leur est pas habituel (en un lieu habité), c’est un fléau qui exige un jeûne.
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר במכונס. מעשה שהיה שנראה שדפון כמלא פי תנור במכונס במקום אחד בשדה היה אבל אם היה במפוזר בכמה מקומות בהשדה אפי' פחות מכאן מתריעין עליה מפני שנראה שמהלכת היא:
נראו רצין אחריהן. הא דקאמר ר' יוסי במתני' על שנראו והוא שנראו רצין אחריהן. ור' יוסי בר' בון אמר לא בעי רצין אחריהן אלא שנראו במקום שאין ראוי להם שיש שם בני אדם והואיל ולא מתפחדין מהם משלחת היא:
לֵוִי בֶּן סִיסִי בָאוּ הַגַּייְסוֹת לְעִירוֹ. נָטַל סֵפְר תּוֹרָה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג. אָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אִין בָּֽטְלִית חָדָא מִילָּה מִן הָדֵין סֵפֶר אוֹרַיְתָא יַיעֲלוּן לוֹן. וְאִין לָא יִיזְלוּן לוֹן. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אִשְׁתַּכְּחוּן. תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. יָֽבְשָׁת יָדֵיהּ וְאָֽזְלוּן לוֹן. תַּלְמִיד תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. לָא יָֽבְשָׁת יָדֵיהּ וְלָא אָֽזְלוּן לוֹן. לוֹמַר שֶׁאֵין שׁוֹטֶה נִפְגַּע וְלֹא בְשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בָּאוּזְמֵל.
Traduction
– Lorsque des armées vinrent à passer dans la ville de Levi b. Sissi, celui-ci prit un rouleau de la Loi et monta sur le toit, disant: Maître de l’univers, si un seul mot de ce livre est annulé, que ces gens de guerre pénètrent ici (avec leurs maux); sinon qu’ils partent d’ici. Aussitôt après, on se mit à les chercher, et on ne les trouva plus. Une autre fois, son disciple voulut agir de même; sa main fut desséchée (paralysée), mais les soldats partirent (il fut exaucé); le disciple de son disciple agit aussi de même; sa main ne fut pas desséchée, mais les soldats ne partirent pas. Cela revient à dire que les fous sont préservés de tout accident (94)LittŽral. des ŽgarŽs, ou des objets perdus. V. Presse israŽlite, 1870, pp. 138-141., comme la chair morte ne sent pas le fer – (95)Sa prire Žtait de la folie (vaine), mais il n'eut pas de mal. V. B., Shabat 13..
Pnei Moshe non traduit
ייעלין לון. יכנסו הגייסות וישללו בז:
ואין לא בטלית אפי' חדא מילה. ילכו להם מהעיר ומיד היו מתבקשין ולא נמצאו שהלכו להם והיה תלמידו רוצה לעשות כן בפעם אחרת ויבשה ידו אבל הועיל תפלתו שהלכו להם ותלמיד תלמידיה היה ג''כ עושה כן ולא נענש ולא הועיל תפלתו כלום לומר שאין שוטה נפגע וכו' ומחמת שטותו לא נענש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source