Vayedaber

Ta'anith

Daf 14a

משנה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד׃

Traduction

Si la pluie est tombée d’une façon propice pour les produits de la terre, non pour ceux des arbres, ou pour les arbres, non pour les produits de la terre, ou pour tous deux, mais non d’une façon appropriée aux citernes, aux puits, aux cavernes, on procédera aussitôt à la sonnerie du cor (avec le cérémonial des jeûnes sévères).

Pnei Moshe non traduit

מתני' ירדו לצמחים אבל לא לאילן. כגון שירדו גשמים בנחת מעט מעט שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:

לאילן אבל לא לצמחים. כדקאמר בגמ' סגין סגין כלומר שירדו בכח הרבה:

לזה ולזה. אבל לא ירדו כל כך שיהיו לבורות וכו' שמכניסין בהן מים לשתות מתריעין עליהן מיד:

הלכה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן. צִיבְחַר צִיבְחַר. לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים. סַכִּין סַגִּין. לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד׃ תַּנֵּי. מַתְרִעִין עַל הָאִילָן בְּפַרְס הַפֶּסַח. לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת בְּפַרְס הָעַצֶּרֶת. מַאַתָּה אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. יוֹתֵר מִיכֵּן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. וְאֵין מַתְרִיעִין עַל מַעֲשֵׂה נִיסִּים.

Traduction

La pluie propice à la terre seule est celle qui tombe doucement; celle qui profite davantage aux arbres est celle qui tombe fort, et si la pluie tombée suffisamment pour les uns et les autres, est encore insuffisante pour la conservation, en citerne, on imposera aussitôt un jeûne sévère. On a enseigné: on sollicitera une pluie avantageuse pour les arbres lorsqu’elle n’est pas tombée jusqu’à la dernière quinzaine qui précède Pâques (dernier moment utile à la floraison); et on la sollicitera pour la conservation dans les réservoirs si elle est insuffisante jusqu’à 15 jours avant Pentecôte. Puisqu’il en est ainsi, pourquoi ne pas la solliciter aussi après cette époque? C’est qu’à partir de là ce serait un miracle, et l’on n’en sollicite pas par la voie du jeûne.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ירדו לצמחים וכו'. כדפרי' במתני':

תני. בתוספתא שם:

מתריעין על אילן בפרוס הפסח. ט''ו יום קודם הפסח דההיא שעתא מלבלבי אילני וכשאין להן גשמים הצריכים להם אין מוציאין ענפיהם כהוגן אפי' ירדו גשמים לאחר כך:

בפרוס העצרת. ובתוספתא גריס על הבורות ועל השיחין ומערות:

בפרוס החג. אם אין להם מה שישתו מתריעין עליהן מיד:

מעתה אפי' יותר מכאן. אפי' לזמן יותר מכאן יהו מתריעין כשצריכין להן:

מעשה נסים. היא אם ירדו בזמן מאוחר כל כך ואין מתריעין על מעשה נסים שיעשו להם:

תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בִּשְׁאַר יְמֵי שְׁבוּעַ כָּךְ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. מָהוּ מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. מִפְּנֵי פַרְנָסַת גּוֹיִם. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר מִפְּנֵי פַרְנָסַת 14a חָשׁוּדִים. אַתְייָא דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. וְדַחֲבֵרַייָא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. חַד סָפָר הֲוָה חָשִׁיד עַל פֵּירוֹת שְׁמִיטְתָא. אַייְתוּנֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי אֲמַר לוֹן. וּמַה יַעֲבִיד עָלִיבָא וּבְגִין חַייָו הוּא עֲבַד. וְדַחֲבֵרַייָא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. רִבִּי בְעָא מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא. סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עִיבּוּרַיָּא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. וּמָה עִיבּוּרַייָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. יָדַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מְסַכְּמָה עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח רִבִּי מֵיכוּל עִימָּן פֶּטֶל צִיבְחַר יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ. אִין. מִי נְחִית חָמָא מוּלְווָתָא דְּרִבִּי קַייָמִין. אֲמַר. כָּל אִילֵּין יְהוּדָיֵי זַיינִין. אֶיפְשַׁר דְּלָא חֲמִי סְבַר אַפּוֹיי. מִן כְּדוֹן [שְׁמָעוּן קָלֵיהּ.] אָֽזְלוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי. שְׁלַח רִבִּי בָעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ. אֲמַר. בְּנֵי קַרְתִּי קוֹרְבִין לִי. נַחְתּוֹן בְּנֵי קַרְתֵּיהּ וְאָֽקְפוֹן עֲלוֹי. אָֽמְרוּן לוֹן. רִבִּי דוּ בָעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. שָֽׁבְקוּנֵיהּ וְאָֽזְלוֹן לוֹן. אֲמַר. בְּנֵי דִילִי קוֹרְבִין לִי. נַחְתָּא אֵישְׁתָּא מִן שְׁמַייָא וְאַקְפָת עֲלוֹי. חָֽזְרוֹן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי. אֲמַר. הוֹאִיל וְלָא זָכִינָן מִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָֽלְמָא הָדֵין. נִיזְכֵּי וְנִישְׂבַּע מִינֵיהּ לְעָֽלְמָא דְּאָתִי.

Traduction

On a enseigné (76)Tossefta ce, ch. 2.: Comme on sonne du cor pour déplorer la mauvaise issue des semailles à n’importe quel jour de la semaine, on procédera à la même cérémonie en ce cas la 7e année agraire ou de repos (77)Bien qu'en cette anne on ne rcoltera rien., pour déplorer le défaut de nourriture des autres. Par les ''autres'', disent les compagnons d’études, on entend les païens voisins (qui souffriraient de cette disette); selon R. Zeira, on entend par là ceux qui sont soupçonnés de cultiver la terre en cette année. Ce dernier avis est conforme à celui de Rabbi, et celui des compagnons à l’avis de R. Pinhas b. Yaïr. Or, un barbier ayant un jour consommé des fruits de la 7e année (78)Aprs la destruction de Jrusalem., on l’amena devant Rabbi pour le condamner. —Que voulez-vous à ce pauvre homme, dit Rabbi; c’est faute d’autres vivres qu’il a pris ces produits (il faut en avoir pitié). Les compagnons, au contraire, suivent l’avis opposé de R. Pinhas, qui interdit d’user des produits du sol la 7e année, même de nos jours – (79)Suit un passage traduit en (Dema 1, 3)..

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

כשם וכו'. ומפרש מהו מפני פרנסת אחרים:

מפני פרנסת עכו''ם. שכשאין הגשמים יורדין תתייק' השער ויש כאן חשש גם לישראל אחר השביעית:

ר''ז אמר מפני פרנסת חשודים. על השביעית וזורעין בה הוא דחששו:

אתיא דר''ז כרבי. שחשש גם כן לפרנסת חשודים כדלקמן שהיה מרחם על זה הספר החשוד על השביעית ואמר להן ומה יעביד עלוב הזה ובגין חייו הוא עביד ודחברייא שאין חוששין מפני פרנסת החשודים כר' פנחס בן יאיר שלא רצה להסכים עם רבי להתיר שביעית בזמן הזה ולפי שהיו בלא''ה חשודים ורצה שיעשו בהיתר. וגרסינן לעובדא דר' ור' פנחס בן יאיר לעיל בפ''ק דשביעית בהלכה ג':

רבי בעא מישרי שמיטתא. בזמן הזה שאינו אלא מדרבנן:

סלק ר' פנחס בן יאיר לגביה ושאלו רבי מה התבואה עושה בשדה והשיב לו בדחייה עולשין יפות וכן בפעם שניה והבין רבי שאין דעתו מסכמת עמו להתיר שמיטה:

אמר ליה. רבי לר' פנחס מישגח רבי. אם רבי רוצה להשגיח עלינו ולאכול עמנו מעט מעוף היום הזה. פטל מלשון מאכל חשוב ובב''ר פ' ויצא אין חמי קווקי חד היה נסיב פטיליקין חד הוה נסיב:

א''ל אין. ומשירד ראה המוליות של רבי הן עומדין ואמר האם כל אלו היהודים זנין ומקיימין אותן והלא הן בריות מזיקין:

אפשר דלא חמי סבר אפייי מן כדון. אפשר שלא יראה פני מעכשיו ולא אלך לסעוד עמו כששמעו קולו הלכו ואמרו זה לפני רבי ושלח רבי אחריו לפייסו וכשהגיע לעירו אמר יבאו בני עירי ויקרבין אצלי וירדו והקיפוהו שלא יראו אותו השלוחים של ר' ויטרחוי עליו וכשאמרו השלוחים בשביל ר' הוא שרוצה לפייסו הלכו בני העיר משם מפני כבודו של רבי וקרא ר' פנחס לבניו ולבני ביתו שיקרבו אצלו ולהקיפו וירדה אש מן השמים והקיפה אותו שלא ימצאו אותו השלוחים וחזרו ואמרו לרבי ואמר הואיל ולא זכינו להשביע עצמינו מזיו פניו בעוה''ז יה''ר שנזכה לשבוע מפניו בעוה''ב:

רִבִּי בֶרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ פָּפָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. פְּעָמִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד בִּזְכוּת עֵשֶׁב אֶחָד בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָד. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד וּמְטַר גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃ לְאִ֖ישׁ אֲבָל לֹא לָאֲנָשִׁים. לְעֵשֶׂב אֲבָל לֹא לָעֲשָׂבִים. בַּשָּׂדֶֽה אֲבָל לֹא בַשָּׂדוֹת.

Traduction

R. Berakhia ou R. Helbo Papa dit au nom de R. Eléazar: parfois la pluie tombe en faveur d’un homme, ou seulement pour une herbe, ou pour un champ. Ces 3 points sont exprimés dans un même verset, disant (Za 10, 1): Il vous donnera une pluie abondante, à l’homme, de l’herbe, au champ (80)On traduit d'ordinaireÊ: ÒÊ chacun de l'herbe dans son champÊÓ. V. Rabba (Lv 35).. Or il est dit: à un homme, non à plusieurs; et: de l’herbe, non des herbes; enfin: au champ, non dans les champs.

Pnei Moshe non traduit

בזכות אדם א'. אפי' בזכות אדם א' או בזכות עשב א' בשדה הצריך לזה או בזכות שדה א' וכו':

Ta'anith

Daf 14b

משנה: 14b וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָֽרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים כַּכָּתוּב וְהִמְטַרְתִּי֨ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּימָּטֵר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃ אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת׃

Traduction

De même s’il arrive qu’une ville n’a pas reçu de pluie, comme il est écrit (Am 4, 7): j’ai fait pleuvoir sur une ville, non sur telle autre; une partie a été arrosée de pluie, et la partie qui n’a pas eu de pluie, est desséchée, les habitants de cette ville devront aussitôt jeûner et sonner du cor (avec cérémonial sévère); ceux des environs devront aussi jeûner, mais sans faire sonner le cor (moins grave); selon R. aqiba, ces derniers feront sonner du cor, mais ne jeûneront pas.

Pnei Moshe non traduit

מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותיה וכו'. מפני שאותה העיר שלא ירדו לה גשמים תלך לקנות תבואה מסביבותיה ששם ירדו גשמים ויתייקר שם ויהיה רעב:

מתענו' ולא מתריעות. כדקאמר בגמרא שכן מצינו ביה''כ שמתענין ולא מתריעין רע''א מתריעות ולא מתענות. שכן מצינו בר''ה מתריעין ולא מתענין והלכה כת''ק:

משנה: וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.

Traduction

La ville où a éclaté la peste, ou une ruine, devra jeûner et sonner du cor. Les habitants des environs jeûneront aussi, mais sans sonner du cor; R. aqiba au contraire leur prescrit de sonner du cor sans jeûner.

Pnei Moshe non traduit

מתני' וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות אבל אם רעועות הן אין זה מפולת:

בג' ימים. אחד בכל יום אבל ביום אחד או בארבעה אין זה דבר דאקראי בעלמא הוה ולא קבע:

הלכה: מוֹתְנָא הֲוָה בְצִיפּוֹרִין. לֹא הֲוָה עֲלִיל גַּו אִשְׁקָקָה דַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. מָה הָחֵן סַבָּא בֵינְכִי וִיתָב שְׁלֵם וּשְׁכוּנְתֵיהּ וּמְדִינְתָא אָֽזְלָה בְבָאִישׁוּת. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָֽפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וְאָנוּ כַמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְדוֹרֵינוּ וְאַתֵּם מִתְרַעֲמִין.

Traduction

Une peste survenue à Sephoris ne pénétra pas dans la rue qu’habitait R. Hanina. Les habitants dirent: — Est-il juste que, par ce vieillard qui habite en paix au milieu de vous, tout son voisinage soit à l’abri de l’épidémie, tandis que toute la contrée en souffre? (et il n’intervient pas?) R. Hanina se leva alors et dit aux assistants: Au temps de Zimri, 24.000 israélites périrent (sans que le mérite de Moïse ait pu les sauver), tandis que de nos jours, où le nombre de ceux qui ressemblent à Zimri est très grand, vous ne devez pas vous étonner de l’extension du mal.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מותנא הוה בציפורן ולא הוה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינא שרי. לא היה נכנס הדבר תוך השכינה שהיה ר' חנינא שרוי שם והיה אנשי ציפורי אמרין מה זה הדין סבא בינייכו ויושב בשלום הוא ושכינתו וכולה מדינתא אזלה להן בבאישות ונכנס ר' חנינא ואמר לפניהן זמרי אחד וכו':

הלכה: אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב. וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶי֖הָ תִּיבָֽשׁ׃ זְכוּתָא דְחַקְלָא עָֽבְדָא.

Traduction

R. Simon dit: dans le verset d’Amos précité la dernière expression superflue a pour but d’indiquer que parfois le mérite d’un seul champ provoquera la pluie.

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' סימון וכו'. זכותיה דחקלא עבדא. יתורא דקרא קא דריש דכתיב וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אם לא תמטיר עליה ודאי תיבש אלא לומר לך שלפעמים זכות השדה גורם כדאמרי' לעיל בזכות שדה אחת לפיכך אמר הנביא תיבש לגמרי ואפי' הטל לא יהא מועיל לה ולא יהא מהני לה זכותה:

מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים יוֹרְדִין מִלְּמַעֲלָן. מִפְּנֵי בַעֲלֵי זְרוֹעַ. וּמִפְּנֵי טְלָלִים הָרָעִים. וְשֶׁיְּהֵא הָעֶלְיוֹן שׁוֹתֶה כְנָמוּךְ. וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תוֹלִין עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם. בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. בִּזְכוּת הָאָרֶץ. בִּזְכוּת הַמֶסֶד. בִּזְכוּת הַיִּיסוּרִין. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד אִם (לְחֶסֶד) [לְשֵׁ֥בֶט] אִם לְאַרְצ֑וֹ אִם (לְשֶׁבֶט) [לְ֝חֶ֗סֶד] יַמְצִאֶנּוּ׃

Traduction

⁠— Pour 4 causes (81)V. Rabba (Gn 13)Ê; sur (Nb 8), la pluie tombe de haut (au lieu de couler de source): 1. à cause des gens violents (qui seraient dans le cas de détourner les cours à leur profit exclusif), 2. pour que la chute de l’eau entraîne l’immondice, 3. pour que le supérieur (l’arbre) boive comme l’inférieur, 4. pour que tous s’habituent à lever les yeux au ciel. — Grâce à 3 choses, la pluie arrive: en faveur de la terre, de la charité, des douleurs, tous 3 exprimés en un même verset (Jb 37, 13): Il la fait trouver, soit pour s’en servir de verge, soit pour rendre la terre fertile, soit pour exercer sa charité.

Pnei Moshe non traduit

מלמעלן. מן השמים ואינם מועילין מימי התהום להשקות:

מפני בעלי זרוע. שגוזלין וחומסין השדות ולמען יוסרו כשרואין כשאין הגשמים יורדין:

ומפני טללים רעי'. הגשמים יורדין ושוטפין אותן:

ושיהא העליון שותה כנמוך. ואם היו מסתפקין במימי התהום היה הנמוך שותה ביותר מן העליון:

בְּעָוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֨ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָ֨ה אַף י֨י בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת הַשָּׁמַ֨יִם֨ וְלֹא יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר. בְּעָוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּֽחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתֵךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ מָהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְדָּבָר. וַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ לֹא הָיָ֑ה. בְּעָוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת הָאָ֑רֶץ. כִּי הַדָּם הוּא יִתֵּן אַף עַל הָאָרֶץ. בְּעָוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת שָֽׁקֶר׃

Traduction

Par la faute de 4 péchés (82)Cf. B., Yebamot 78b., la pluie est retenue: 1. par la faute des idolâtres, 2. par ceux qui commettent des incestes, 3. par les assassins, 4. par ceux qui prescrivent en public les bonnes œuvres et ne donnent rien. La 1ere faute est prévue en ces termes (Dt 11, 16): Gardez-vous que votre cœur ne soit séduit, que vous ne vous détourniez et n’adoriez des dieux étrangers. Après quoi il est dit (ib. 17): La colère de l’Eternel s’enflammera contre vous, le ciel sera fermé, et il n’y aura pas de pluie. Au sujet du deuxième péché il est dit (Jr 3, 2): Tu souilles la terre par tes prostitutions et tes crimes; en punition de quoi il est dit (ib. 3): Les pluies ont été retenues, et il n’y a pas eu de pluie d’arrière-saison. Au sujet du troisième péché, il est dit (Nb 35, 33): Car le sang souille la terre, ce que l’on interprète en ce sens que le sang versé provoque la colère (83)Le mot [167] (souiller) a t dcompos par l'exgte en [167]Ê: poser (susciter) la colre., sur la terre (en la privant de pluie). Enfin, au sujet du dernier, il est dit (Pr 25, 14): celui qui se vante d’une fausse liberalité est comme les nuées et le vent qui sont sans pluie.

Pnei Moshe non traduit

ופוסקין ברבים. ליתן צדקה ואינן נותנין:

יחניף ודרוש ליה יחון וינוח אף:

חַמִשָּׁה שֶׁמוּת נִקְרְאוּ לוֹ. אֵיד עָב עָנָן נָשִׂיא חֲזִיז. אֵיד מְנַיִין. וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. עָב [שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ]. הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒. עָנָן. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. נָשִׂיא. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים. מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֘ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ. חֲזִיז. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת. י֨י עֹשֶׂה חֲזִיזִ֑ים.

Traduction

Ce qui donne la pluie porte 5 noms: vapeur, nuée, nuage, nue, éclair. Pour le premier il est dit (Gn 2, 6): une vapeur s’élève de la terre. Du deuxième nom (littéral. épais), on peut dire qu’il épaissit le firmament, selon ces mots (Ex 19, 9): Je viens auprès de toi sous un nuage épais. Le troisième nom nous indique (’anaw pour ’anan) que les créatures doivent être modestes l’une pour l’autre. Le 4e rappelle que la Providence (par la fertilité) fait des propriétaires de vrais princes (84)Jeu de mots sur le double sens de [167], 1¡Ênue, 2¡Êprince., selon ces mots (Ps 135, 7): il fait monter les nuées du bout de la terre. Enfin le dernier nom indique que le passage d’une nuée donne des clartés (85)Jeu de mots analogue. au firmament, selon ces mots (Za 10, 1): Dieu qui fait les nuages (ou éclairs).

Pnei Moshe non traduit

חזיונו' חזיונות. מראות מראות:

וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.

Traduction

– ''Les habitants des environs, dit la Mishna jeûneront sans sonner du cor,'' comme il est dit (3,4) qu’au jeûne du grand pardon on procède de même. R. aqiba prescrit l’inverse, de sonner du cor sans jeûner; c’est le cérémonial usité le jour du nouvel-an.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source