Souccah
Daf 8b
משנה: הַסּוֹמֵךְ סוּכָּתוֹ לְכַרְעֵי הַמִּיטָּה כְּשֵׁירָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ פְּסוּלָה.
Traduction
La Suka appuyée aux pieds d’un lit (se mouvant avec celui-ci) est valable; selon R. Juda, elle est impropre si elle ne peut tenir debout indépendante du lit.
Pnei Moshe non traduit
אם. בשביל שלא לדחוק את החכמים עשה כן א''כ היה לו לישב חוץ לסוכה לגמרי כדי שלא יטעו בו ויסברו כר' יהודה הוא עושה וכישן תחת הסוכה הוא ושידעו הכל שאינו רוצה לישב בסוכה הואיל ופטור הוא ומשני רוצה היה טבי לשמוע דברי חכמים היושבים בסוכה ולומדים ומפלפלין בדברי תורה ולפיכך נשאר בה וישב לו תחת המטה:
מתני' הסומך סוכתו לכרעי המטה. ושהכרעים הם המחיצות כשירה ובגמרא קאמר דדוקא אם יש מן המטה ולסכך גובה עשרה טפחים הא לאו הכי פסולה ודוקא בשסמך הסכך לכרעי המטה שהן הן המחיצות בהא הוא דבעינן שיהא מן המטה עד הסכך עשרה טפחים אבל אם סמך הסכך על גבי עמודים והכרעים הן הדפנות אף על גב שאין מן המטה עשרה טפחים עד הסכך כשירה מכיון דכי שקיל לה להמטה איכא אויר עשרה מן הקרקע עד הסכך:
ר' יהודה אומר אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסול'. טעמיה דר' יהודה לפי שאין לה קבע:
הלכה: הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה כול'. תַּמָּן תַּנִּינָן. אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּיטָּה: 8b וְכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא וְטַלִּיתוֹ תַחַת הַסּוּכָּה. בְּרַם הָכָא הוּא (וּמִיטָּתוֹ) [וְטַלִּיתוֹ] תַחַת (הַסּוּכָּה) [הַמִּיטָּה]. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלָמוּד. וָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. סָּבַר רִבִּי יוּדָה. הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּיטָּה כְיָשֵׁן תַּחַת הַסּוּכָּה. כָּל שֶׁכֵּן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. [רִבִּי יוּדָא אוֹמֵר]. אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁירָה: הָא אִם יֵשׁ דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה הַתַּחְתּוֹנָה פְסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן יֵשׁ שָׁם חָלָל אַחֵר. בְּרַם הָכָא אֵין כָּאן חָלָל אַחֵר.
Traduction
Il a été dit plus haut (1, 4): ''On peut tendre une toile descendant des 2 côtés de la flèche du lit, et s’y coucher'' (quoique cette toile tendue forme séparation d’avec la toiture de la Suka); pourquoi donc ici est-il interdit de se coucher sous le lit? C’est que, dit R. Éliézer, plus haut (malgré cette toile tendue, qui, par sa position, ne forme pas de tente de séparation), l’homme avec son drap continue à se trouver sous la Suka, tandis qu’ici il ne l’est pas (étant séparé d’elle). Est-ce que R. Juda ne se contredit pas? Il dit ailleurs (33)J. (Pessahim 3, 7). que les faits précèdent l’enseignement (lui sont supérieurs); comment donc se fait-il qu’ici l’inverse a lieu? (On semble ne pas s’être préoccupé de la façon de dormir à la Suka devant les sages, ne s’attachant qu’à leur enseignement)? C’est que R. Juda (dont on pouvait croire qu’il partageait l’avis de son interlocuteur) est d’un autre avis, et selon lui le fait de dormir sous le lit équivaut au repos sous la Suka. Mais alors R. Juda est d’autant plus en contradiction avec son opinion émise plus haut (1, 3): En cas de 2 Sukot superposées, il est d’avis que l’inférieure est valable si la supérieure n’est pas habitée, et l’on en conclut par contre que si la supérieure est habitée, l’inférieure sera impropre; pourquoi donc ici autorise-t-il un emplacement équivalent, sous le lit? La comparaison n’est pas fondée, dit R. Yossé; plus haut, il s’agit d’une pièce différente, tandis qu’ici tout a lieu dans la même salle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תמן תנינן. בפרק דלעיל בהלכה ד' אבל פורס הוא וכו' קס''ד דמשום דלא מיחשבה אהל הוא ואף להפסק לא מיקריא אהל המפסיק ולפיכך מתמה והכא הוא אומר הכין דקתני סתמא הישן תחת המטה לא יצא ומשמע אפי' תחת מטה דלא קרינא בה אהל ואמאי לא יצא:
אמר ר' אלעזר. מאי קושיא היא מההיא מתני' דתמן הוא וטליתו תחת הסוכה כלומר דהואיל ונקליטין לאו אהל הוא משום דאין לה גג טפח והישן על המטה כזו הרי הוא כישן תחת הסוכה עצמה הוא וטליתו שכרך עליו הכל תחת הסוכה הן אבל הכא הוא וטליתו תחת המטה הן ולא תחת הסוכה דאע''ג דהישן על המטה שאינה עליה אהל מפסיק יצא מ''מ החלל שתחת המטה קרוי אהל ומפסיק בינו ובין הסוכה:
מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אומר המעשה קודם לתלמוד. לעיל בפ''ג דפסחים בהלכה ז' קאמר ר' יהודה הכי בהדיא. וברייתא בספרי פ' עקב דפליגי התם אי תלמוד גדול ממעשה או מעשה גדול ור' יהודה ס''ל כר' טרפון רבו דקאמר התם מעשה גדול מתלמוד. והכא אומר הכין. בתמיה דקאמר נוהגין היינו ישינים תחת המטה בפני הזקנים שבא לפניהם ללמוד מהם וקס''ד דה''ק ר' יהודה דכשהיינו בפני הזקנים ללמוד מהם תורה היינו ישנים תחת המטה ולא אמר לנו דבר משום דתלמוד גדול ולפיכך לא היו משגיחין על הדבר אם נקיים מצות סוכה כהוגן אם לא והרי לר' יהודה ס''ל דמעשה גדול מתלמוד:
סבר ר' יהודה וכו'. כלומר לא כדס''ד דר' יהודה לא פליג את''ק אלא שאמר נוהגין היינו וכו' לאשמעינן משום שהיו לומדים בפני הזקנים הלכך לא אמרו דבר דלא היא אלא דר' יהודה פליג את''ק בעיקרא דדינא וס''ל דהישן תחת המטה כישן תחת הסוכה עצמה דאין כאן הפסק כלל דלא אתי אהל עראי ומבטל אהל קבע ולא מטעמא דלימוד התורה היא בא אלא דבלאו הכי הישן תחת המטה בסוכה יצא ידי חובתו:
כל שכן מחלפא שיטתיה דר' יהודה וכו'. אי הכי דטעמיה דר' יהודה משום הכי הוא דהוה א''כ מכ''ש קשיא דידיה אדידיה ממה דס''ל בעלמא דהא תנינן תמן בפרק דלעיל גבי סוכה על סוכה דקאמר ר' יהודה אם אין דיורין וכו' דמשמע הא אם יש דיורין בעליונה מודה ר' יהודה דהתחתונה פסולה והרי הכא יש דיורין בעליונה שהיא הסוכה עצמה ומה שהוא תחת המטה בסוכה שתחת הסוכה היא דהא קאמרת דר' יהודה דהכא נמי ס''ל דאהל מיחשבא אלא דלדידיה לא אתי אהל עראי ומבטל להסוכה שהיא אהל קבע לגבי המטה ומ''מ תיפוק ליה דתחת המטה כתחתונה שיש סוכה על גבה דמיא והרי דיורין בעליונה ומיפסלא התחתונה:
אמר ר' יוסה. הא לאו מילתא היא דלא דמיא כלל לסוכה שתחת הסוכה דתמן יש שם בהתחתונה חלל אחר בפני עצמה אבל הכא אין כאן חלל אחר בפ''ע שהרי המטה עומדת באותו חלל עצמו של הסוכה ואין כאן סוכה שתחת הסוכה:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנֵּי. טָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נוֹתֵן תְּפִילִּין וְלֹא מִיחוּ בְיָדוֹ חֲכָמִים. וְכָא מִיחוּ בְיָדוֹ. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַחֲכָמִים. אִם שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הַחֲכָמִים יֵשֵׁב לוֹ חוּץ לַסּוּכָּה. רוֹצֶה הָיָה טָבִי עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים.
Traduction
Le fait de Tobie n’est-il pas opposé à l’avis de R. Gamliel, puisqu’il est dit (34)(Eruvin 10, 1).: Tobie, le serviteur de R. Gamliel, mettait des phylactères (quoique sa situation subalterne le dispensât de ce devoir), et les sages ne l’ont pas empêché de remplir ce précepte; pourquoi donc ici les sages semblent-ils l’avoir détourné du devoir régulier de reposer dans la Suka? —Non, Tobie a seulement pris cette place sous le lit pour ne pas gêner les rabbins par sa présence. —Si c’était pour ne pas les gêner, pourquoi ne pas s’asseoir au dehors? -C’est que ce serviteur instruit voulait en même temps suivre la conversation des docteurs (et en profiter).
Pnei Moshe non traduit
דתני. בברייתא טבי עבדו וכו' ולא מיחו בידו חכמים ואע''ג דעבדים פטורין מן התפילין והכא קס''ד דמיחו חכמים בידו שלא לישב בסוכה אלא תחת המטה ור''ג בעצמו היה משבחו בכך דהואיל ופטור הוא ממצוה כזה יפה הוא עושה שלא יהיה מתנגד לדברי חכמים המוחין בידו:
שלא לדחוק את החכמים. כלו' לא מפני שמיחו בידו שלא יישן אלא תחת המטה אלא הוא בעצמו עשה כך כדי שלא לדחוק את החכמים היושבין שם ושיהא להם מקום מרווח בסוכה:
Souccah
Daf 9a
משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָמָל כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שָׁלֹש בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁייִנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב:
Traduction
La Suka érigée à l’extrémité d’un chariot, ou d’un vaisseau, est valable, et l’on peut s’y installer un jour de fête; elle est valable aussi, si elle a été érigée au sommet d’un arbre, ou d’un chameau; seulement, pendant les jours de fête (37)Cf. ci-aprs, (Betsa 5, 2)., l’on ne peut pas s’y installer (l’accès des objets est interdit en ces jours). Si 2 murs de la Suka ont été élevés artificiellement et que pour 3e mur on l’ait adossée à un arbre, ou si elle est adossée de 2 côtés à un arbre et a pour 3e paroi un mur, elle est valable; mais l’on ne peut pas y monter le jour de fête; toutefois s’il y a 3 murs érigés à main d’homme et que le 4e est un arbre, elle est valable, et l’on peut aussi y monter le jour de fête. En règle générale, lorsqu’en défalquant l’arbre la Suka pourrait se maintenir seule (sur 3 parois), elle est non-seulement valable, mais l’on peut y monter le jour de fête.
Pnei Moshe non traduit
מתני' העושה סוכתו בראש העגלה. אע''ג דמטלטלא ולא קביעא:
או בראש הספינה. שבים שהרוח דים שולטת ויכול לעקרה כשרה דדירת עראי סגי בה והוא שתהא יכולה לעמוד ברוח מצוייה דיבשה:
ועולין לה בי''ט. איידי דבעי למיתני בסיפא אין עולין תנא ברישא עולין:
בראש האילן. שתיקן מושבו בראשו ונמצא כשעולה לסוכה משתמש באילן הוא כשרה בחולו של מועד ואין עולין לה בי''ט דגזרו חכמים שאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:
שתים וכי'. בין שעשה שתים באילן שסמך רוב קרקע הסוכה באילן ועשה סביבה בראש האילן שתי דפנות ואחד בידי אדם שעשה בארץ וסמך קרקע הסוכה באמצע הדופן שעשה בארץ והגביה הדופן ממנה ומעלה עשרה או שעשה שתים בידי אדם ואחד באילן הואיל ואם ונטל האילן תפול קרקע הסוכה שאינה יכולה לעמוד בסמיכות שתים שבארץ אין עולין לה בי''ט דמשתמש באילן:
משנה: סוּכָּה הַמְדוּבְלֶלֶת שֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ כְּשֵׁירָה. הַמְעוּבָּה כְמִין בַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ כְּשֵׁירָה:
Traduction
Une Suka mal couverte (36)Tossefta, ch. 2., dont la partie ombrée est supérieure à celle où le soleil domine, est valable; si la couverture est aussi épaisse qu’un plafond de maison, bien qu’au travers on ne puisse pas voir les étoiles, elle reste valable.
Pnei Moshe non traduit
סוכה המדובללת. לשון מבולבלת שלא השכיב הקנים יחד זה אצל זה אלא קנה עולה וקנה יורד ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה וקמ''ל דאמרי' רואין כאילו היו מושכבין בשוה ואם אז צילתה מרובה כשירה:
מתני' המעובה כמין בית. שסככה הרבה ועב אע''פ שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה ומפרש בגמרא בכוכבי חמה שנו:
הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מְדוּלֶּלֶת. וְחוֹרָנָה אָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. מָאן דְּאָמַר. מְדוּלֶּלֶת. בְּשֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה. וּמָאן דְּאָמַר. מְדוּבְלֶלֶת. בְּשֶׁאֵין צִילָּתָהּ מְרוּבָּה.
Traduction
Rav et Samuel diffèrent d’avis sur ce qu’il faut entendre par Suka mal couverte: l’un vise la pauvreté (petit nombre) des branches; l’autre, leur mauvaise disposition (en désordre). D’après le premier, il s’agit dans la Mishna d’un seul et même fait, d’une toiture pauvre, où la partie ombrée dépasse celle qui est ensoleillée; d’après l’autre, ce sont deux faits distincts, un toit en désordre, et une disposition d’ombre supérieure au reste. –
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב ושמואל. פליגי היאך תנינן במתני' חד אמר מדוללת מלשון דלה ועניה ולדידיה מיירי שצילתה מרובה אלא שאינה עשירה כל כך בסכך ומתני' חדא קתני מדוללת שצילתה מרובה כשרה:
ואחרינא אמר מדובללת תנינן. מלשון בלבול הוא כדפרישית במתני' ולדידיה מיירי כשאין צילתה מרובה מפני שקנה עולה וקנה יורד ואפ''ה כשירה משום דאמרי' רואין שאם היו שוין והיה צילתה מרובה ובכה''ג כשירה ומתני' תרתי קתני המבולבלת כשרה ושצילתה מרובה אף על פי שאינה עשירה כל כך בסכך כשרה:
הלכה: 9a אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ מְשַׁלְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן לִפְנֵי חַלּוֹנוֹתֵיהֶן וְהָיוּ מְסַכְּכִין עַל גַּבֵּיהֶן. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵין מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲרֵי מַעֲמִידִין עַל גַּבֵּי דָבָר טָמֵא. הֲוֵי. (לָא) [לֵית] טָעֲמָא (דִילָא) [אֶלָּא] מִשֵּׁם שֶׁאֵין מִמְּעֵי הַמִּיטָּה לִסְכָךְ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
Traduction
R. Imi dit: selon R. Juda, ladite Suka (non indépendante) sera impropre, car depuis le milieu du lit jusqu’au sommet de la Suka il n’y a plus un espace haut de dix palmes (minimum exigible pour la hauteur des murs). R. Aba dit que c’est défendu, parce que l’on ne doit pas faire tenir la Suka sur un objet susceptible d’impureté (comme c’est interdit de la couvrir ainsi). Mais n’a-t-on pas enseigné (35)Cf. ci-dessus, (1, 1). qu’il est arrivé à des Jérusalémites de suspendre leur lit devant la fenêtre et d’étendre le branchage au-dessus pour former la Suka? Donc, l’interdit d’une telle Suka ne peut pas porter sur la question de susceptibilité d’un contact impur (qui aurait lieu en ce cas), et la raison est que, du milieu du lit jusqu’à la toiture, il ne resterait pas en ce cas un espace libre de 10 palmes.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' אמי משום וכו'. טעמי' דר' יהודה מפרש משום שאין ממעי המטה כלומר מאמצע המטה לסכך אין כאן עשרה טפחים לפי שהסכך סמוך הוא לכרעי המטה והכרעיים הן הן הדפנות דמסתמא אין מהמטה עצמה גובה עשרה עד הסכך מכיון שהיא נסמך על הכרעיים והא דקאמר ר' יהודה אם אינה יכולה לעמוד וכו' על הסוכה קאי והיינו שאין הסכך יכול לעמוד בפני עצמו בלא הכרעיים של המטה ולאפוקי שאם הסכך נסמך על העמודים אע''פ שכרעי המטה הן הן הדפנות ואין מהמטה עד הסכך עשרה כשרה דהא אי שקלת לה להמטה נשאר אויר הסוכה מן הקרקע עד הסכך עשרה והסכך מתקיים הוא על העמודים ואינו נפסל בשביל שהכניס המטה לשם:
ר' בא אמר היינו טעמיה דר' יהודה משום שאין מעמידין על גבי דבר טמא דהואיל והמטה מקבלת טומאה והיא מעמדת הסכך הוה ליה כאילו סכך בדבר המקבל טומאה:
והא תני. בתוספתא פ''ב מעשה וכו' לפני תלונותיהן מבחוץ והיו מסככין וכו' ואם תאמר דהטעם משום שמעמיד בדבר המקבל טומאה הרי כאן היו מעמידין ע''ג דבר טמא והיאך יצאו בסוכותיהן אלא הוי דעל כרחך לית טעמא אלא משום שאין ממעי המטה לסכך עשרה טפחים ואותן של אנשי ירושלים היו בהן עשרה עד הסכך וכמפורש בהדיא בתוספתא שהיו מטלטלין מטותיהן בחלונות שגבוהין עשרה והיו מסככין על גביהן:
הָדָא אָֽמְרָה. צְרִיכִין הַכּוֹכָבִים שֶׁיְּהוּ נִרָאִין מִתּוֹכָהּ. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּכוֹכְבֵי חַמָּה שָׁנוּ.
Traduction
De ce que la Mishna parle d’une toiture si épaisse qu’elle cache la vue des étoiles, il résulte qu’en principe les étoiles devront être visibles. Selon R. Lévi au nom de R. Hama b. Hanina, il s’agit des rayons solaires qui ne pénètrent pas (non d’étoiles).
Pnei Moshe non traduit
הדא אמרה. מדקתני אע''פ שאין הכוכבים נראין וכו' ש''מ דלכתחלה צריך שיהא הכוכבים נראין מתוכה אלא דבדיעבד קתני:
בכוכבי חמה שנו. ולא בכוכבי לילה אלא דהא קמ''ל שאע''פ שהיא מעובה כל כך שאין ניצוצי חמה נראין מתוכה ביום אפ''ה כשרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source