Souccah
Daf 6a
משנה: חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. אִם הִתִּירָן כְּשֵׁירוֹת. וְכוּלָּן כְּשֵׁירוֹת לַדְּפָנוֹת:
Traduction
Il n’est pas permis d’employer à cette couverture des bottes de paille, ou de petit bois, ou de sarments (23)Le commentaire le rend par un mot tamalash, trop corrompu pour tre lu par le romaniste que nous avons consultŽ., à moins de les avoir déliées. Le tout peut servir cependant (même lié) à constituer des murs.
Pnei Moshe non traduit
מתני' וחבילי זרדים. מין קנים הן שעושין מהן זרדים טאמל''ש בלע''ז ואוגדים אותן ובעודן לחין בהמה אוכלתן ולכי יבשי עומדין להיסק:
אין מסככין בהן. כשהן קשורין באגודה ולא מפני שהן פסולין מן התורה אלא דרבנן גזור בהו משום גזירת אוצר לפי שלפעמים אדם בא מן השדה בערב וחבילתו על כתיפו להכניסה לאוצר של עצים ומניחה על גבי סוכתו כדי לייבשה ואח''כ נמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי בפיסול שזה לא נעשה לצל אלא ליבש והוי עשוי בפיסול:
וכלן. אלו החבילות שהתיר אותן מאגודתן כשירות דהוו כשאר עצים הכשרין לסיכוך:
וכלן. הפסולין ששנינו בסכך כשרין הן לדפנות דסוכה סכך משמע ולא מרבינן דפנות אלא מיתורא דקרא דכתיב בסכת בסכות וכו' והלכך סוכות תעשה לך מגרנך אסככה הוא דקאי:
משנה: מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחְתָּיו:
Traduction
Il est permis de couvrir la Suka avec des planches (étroites), selon l’avis de R. Juda; mais R. Méir l’interdit. Si (d’après tous deux) on a mis sur la Suka une planche large de 4 palmes, elle reste valable, à condition de ne pas dormir sous cette partie trop couverte.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מסככין בנסרים. מסקינן דבנסרים שיש בהן רחב ארבעה טפחים שהוא שיעור ומקום חשוב כ''ע לא פליגי דפסול לסכך בהן פחות משלשה ד''ה כשירה דכקנים חשיבי כי פליגי משלשה ועד ארבעה ר' יהודה סבר כיון דלית בהו שיעור מקום חשוב לא גזרינן גזירת תקרה דשמא ישב תחת תקרה ור''מ סבר כיון דנפקי מתורת לבוד גזרינן שמא יאמר מה לי לישב תחת תקרת הבית מה לי לסכך באלו והלכה כר' יהודה:
נתן עליו נסר וכו'. זה לדברי הכל הוא והסוכה כשירה וכגון דיהביה מן הצד אצל הדופן דסכך פסול איני פוסל מן הצד בסוכה גדולה אלא בד' אמות הא פחות מכאן כשירה דאמרינן דופן עקומה:
הלכה: רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאִית כְּאוֹצַר.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan qu’il est interdit de couvrir la Suka avec des bottes, parce que l’on semble ainsi les faire sécher au soleil, comme sur un grenier.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני שהיא נראית כאוצר. כלו' חבילה זו שהיא מניחה ליבשה על הסוכה וכדפרישית במתניתין נראית כמניחה לאוצר ולא לשום צל ולפיכך פסולה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּייָא רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. אין חֲבִילָה פְחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְחֲמִשָּׁה. חִינְנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא בְשֵׁם רַב. קָצַר לְסַכֵּךְ אֵין לָהֶן יָדוֹת. קָצַר לְסַכֵּךְ וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְמַאֲכָל בָּא בְמַחֲשָׁבָה. קָצַר לְמַאֲכָל וְחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לְסַכֵּךְ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּשׁ רָבָה עַל הָאוֹכֶל וְעַל הַיָּד. רַב כְּהָדָא דַאֲחֵרִים. מָה אֲנָן קַייָמִין. קָצַר לְסַכֵּךְ וְהוּכְשְׁרוּ וְאָמַר. לִכְשֶׁייֵעָשׂוּ מִצְווֹתָן אַחֲזִירֵם לַגּוֹרֶן. צְרִיכִין הֶכְשֵׁר פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבָר הֶכְשֵׁירָן בְּיָדָן.
Traduction
R. Jacob b. Abia ou R. Sheshet dit au nom de R. Hiya le grand: on appelle botte la réunion d’au moins 25 tiges. Hinena b. Salmia dit au nom de Rav: si l’on a coupé des épis pour couvrir la Suka, cette destination les met à l’abri de l’impureté en cas de contact impur; mais si, après les avoir coupés dans ce but, on change d’avis et l’on se propose de les consommer, cette réflexion l’emporte (et l’impureté par contact est impossible). Si au contraire on les a d’abord coupés pour la consommation et qu’ensuite l’on se propose de les employer à couvrir la Suka, il faudra, selon les autres docteurs, que le chaume dépasse en majorité la partie comestible (24)De cette faon, la partie servant de couverture l'emporte. et les tiges d’épis (aussi susceptibles d’impureté). Rav est de l’avis de ces derniers. Quelle sera la règle au cas où, après avoir coupé les épis en vue de la couverture de la Suka, le contact de l’eau les a rendus susceptibles d’impureté, et que l’on déclare vouloir les porter au grenier pour la consommation après s’en être servi pour couvrir la Suka? Est-ce qu’en raison de leur première destination, qui les met à l’abri du contact, il faudrait un nouveau contact d’eau pour les approprier (25)V. B., Hulin 128a., ou le premier suffit-il en raison de la prévision du but final? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה. קנים ופחות מכאן לא נקראת אבילה אלא אגודה:
קצר לסכך. שקצר השבלים לסכך בהקשין שבהן אין להן ידות להביא את הטומאה שאם נגע הטומאה בקשין אין מביאין טומאה על האוכל שבהן דלא ניחא ליה בחיבורין דאוכל בסכך לא מבעי ליה ואי לאו דפסולת הקשין מרובה עליו הוה פסול לה לסוכה:
קצר. בתחלה לסכך ואח''כ נמלך וחישב עליהן למאכל:
בא במחשבה. כלומר מהני המחשבה שנמלך עליהן ויש להן ידות להביא את הטומאה על האוכל:
קצר למאכל. בתחלה ואח''כ נמלך עליהן לסיכוך:
אחרים אומרים עד שיהא הקש מרובה על הידות ועל האוכל ידות הן כדי בית יד סמוך לאוכל ועד שיהו הפסולת מרובה על שתיהן דאז הפסולת מבטלן וכשרין לסכך לפי שגם הידות צריכין ביטול דס''ל לאחרים דידות ג''כ מקבלין טומאה:
רב כהדא דאחרים ס''ל:
מה אנן קיימין. בעיא היא כלומר היאך היא הדין ומה אנן קיימין להלכה למעשה כהאי גוונא שאם קצר לסכך והוכשרו לקבל טומאה אלא שכל זמן שהן לסכך אין הידות מקבלין טומאה להביא על הא כל להת''ק דס''ל אין להן ידות אבל בכה''ג דאמר לכשיעשו מצותן לסיכוך בימי החג אחזירם אחר החג לגורן ונמצא שאז יהיה להן ידות להביא את הטומאה על האוכל והשתא מספקא לן אם צריכין הכשר מים פעם שניה שאין הכשר הראשון מועיל כלום שבשעה שקצר היה דעתו לסיכוך ולא היה להן ידות וצריכין עכשיו הכשר או דילמא דאמרינן כבר הכשירן בידן דכיון שהוכשרו הוכשרו. ולא פשיט מידי:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ. מִפְּסוֹלֶת שֶׁבַּגּוֹרֶן וְשֶׁבַּיֶּקֶב אַתְּ עוֹשֶׂה לָךְ סְכַךְ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. וְאֵיד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַעֲלָה הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵאָ֨סְפְּךָ֔. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עֲנָנִים מִלְּמַטָּן הָיוּ. דּוּ יְלִיף לָהּ מֵעֲנָנִים. אָמַר רִבִּי אַבִּין. דֵּין כְּדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ מְדַמֵּי לָהּ בִּמְשַׁלֵּחַ לַחֲבֵירוֹ חָבִית וְקַנְקַנָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ מְדַמֵּי לָהּ כָּהֵן דַּאֲמַר לְחַבְרֵיהּ. 6a שְׁלַח קּוּפַּתָּךְ וְסַב לָךְ חִיטִּין.
Traduction
– R. Yohanan. déduit de ce qu’il est écrit (Dt 16, 13) lorsque tu rentreras ta moisson et ta vendange (ce qui est destiné à ton grenier et à ton pressoir), que le déchet (21)Seul, il n'est pas susceptible d'impuretŽ, n'est pas comestible, et pourtant il pousse sur le sol. de ces 2 sortes de récoltes seules devront servir à couvrir la Suka. R. Simon b. Lakish déduit la même règle de ce qu’il est dit (Gn, 2, 6): un nuage s’élève de terre (comme le nuage, produit par le sol, n’a pas de consistance et ne peut pas devenir impur, les objets couvrant la Suka seront semblables). Chacune de ces opinions, dit R. Tanhouma, est susceptible de justification: R. Yohanan, supposant que les nuages viennent d’en haut (non du sol), déduit les règles relatives à la Suka du verset traitant des récoltes (22)B., Taanit 9b.. R. Simon b. Lakish, admettant que les nuages surgissent de la terre, déduit aussi les règles concernant la Suka du verset qui expose la nature des nuages. Chacun d’eux, dit R. Abin, suppose différemment la conformation des nuages: R. Yohanan les compare à l’envoi du vin avec son récipient (le nuage arrive du ciel, selon lui, empli d’eau); Resh Lakish les compare au don de celui qui invite son voisin à lui envoyer sa boîte pour l’emplir de froment (le nuage monte de la terre, et la Providence l’emplit d’eau).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן כתיב באספך וכו'. לפרש טעמא דמתני' דבעינן דבר שאינו מקבל טומאה ויהא גידולו מן הארץ דקרא משתעי בפסולת גרן ויקב דכתיב מגרנך ומיקבך ולא גרן עצמו ולא יקב עצמו והני פסולת אין מקבלין טומאה דלאו אוכל הן וגידולן מן הארץ:
ר''ש בן לקיש. אמר מהכא דכתיב ואד יעלה מן הארץ מהו אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידוליו מן הארץ אף סוכה כן דסבירא ליה כי בסוכות הושבתי ענני כבוד היו:
אמר ר' תנחומא דין כדעתי' וכו'. כלומר דר' יוחנן נמי ס''ל ענני כבוד היו אלא דאזלי ר' יוחנן ור''ל לטעמייהו דר' יוחנן דהוא אמר עננים מלמעלה היו כלומר שעננים מלמעלה הן באים וכדכתיב וארו עם ענני שמיא לפיכך הוא דיליף לה לסוכה שתהא בדבר שגידולו מן הארץ מקרא דבאספך ור''ל דאמר עננים מלמטן היו שהעננים מקיטור הארץ הן באין והיינו טעמיה דיליף לה מעננים:
דין כדעתיה וכו'. כל חד וחד מדמה להו לעננים למאי דסבירא ליה רבי יוחנן דהוא מדמי לה כאדם המשלח לחבירו חבית של יין ונותן לו במתנה היין עם הקנקנים והיינו החבית עצמה גם כן הוא נותן לו כך הקב''ה נותן העננים עם המטר מן השמים ור''ל לא מדמי לה הכי אלא דהוא מדמה לה כזה שאומר לחבירו שלח קופתך וטול לך חטים שאני נותן לך כך העננים באין מלמטה והקב''ה נותן בהן מטר מן השמים להמטיר על הארץ:
רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. וְסַכֹּתָ֥ עַל הָֽאָרֹ֖ן אֶת הַכַּפּוֹרֶת: מִכָּן שֶׁהַדּוֹפָן קָרוּי סְכָךְ. מִכָּן שֶׁעוֹשִׂין דְּפָנוֹת בְּדָבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה.
Traduction
– R. Yassa dit au nom de R. Hama b. Hanina qu’en raison du verset (Ex, 40, 3) tu couvriras l’arche par le rideau, on sait (par analogie des termes) que le mur latéral (26)Comme le rideau. reçoit parfois aussi le nom de couverture, qu’en conséquence (à l’égal du rideau susceptible de devenir impur), on peut ériger les murs avec tout objet susceptible d’impureté.
Pnei Moshe non traduit
וסכות על הארון את הפרוכת כתיב בפ' פקודי א''כ מכאן שהדופן קרוי סכך שהרי הפרוכת מחיצה היא וכתיב וסכות מכאן שעושין דפנות וכו' וכלומר דלא תקשי אהא דתנינן וכלן כשירות לדפנות דהא משמע דהדופן כסכך הוא הלכך מסיים דמכאן נמי משמע שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה שהרי הפרוכת מקבל טומאה הוא כדתנן בפ' בתרא דשקלים פרוכת שנטמא באב הטומאה וכו' וא''כ ע''כ דהאי קרא בא ללמד שהדופן של מקום הסיכוך לאו כסכך הוא בכל דיניו דכמו דכשר הוא להעשות מדבר המקבל טומאה כך כשר הוא בכל הפסולין לסכך והיינו דתנינן וכולן כשירות לדפנות:
Souccah
Daf 6b
משנה: תִּקְרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזִיבָה רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל אוֹ מְפַקְפֵּק אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְפַקְפֵּק וְנוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַקְפֵּק:
Traduction
Lorsque le plafond d’une pièce se compose de planches nues, non jointes par du ciment ou mortier, il faut, selon R. Juda au nom de l’école de Hillel, avant de les utiliser pour la Suka, ou remuer toutes ces planches défaites au préalable, ou en enlever une au milieu (à remplacer par des branchages); d’après l’école de Shammaï, il faut accomplir ces 2 opérations pour approprier ces pièces a servir de Suka. Enfin R. Méir prescrit d’enlever une pièce au milieu, sans qu’il soit nécessaire de les remuer toutes.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תקרה. גג עשוי מקורות או נסרים:
שאין עליה מעזיבה. והוא העיט או הסיד שרגילין ליתן ע''ג הנסרים והקורות וזהו קרוי מעזיבה:
או מפקפק. סותר ומנענע את כולן ונותן אותם לשם סכך:
או ניטל אחת מבינתיים. ונותן סכך כשר במקומה ור' יהודה לטעמיה דמכשיר לסכך בנסרים הלכך מפקפק בכדי בלא תהא מן העשוי או נוטל אחת מבינתיים. ובחדא מינייהו סגי לב''ה דכי היכי דמפיק לה בהכי משום תעשה ולא מן העשוי מפיק לה נמי בהכי:
ב''ש אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתיים. דס''ל לב''ש דפקפוק לא מהני עד שיטול אחת מבינתיים:
ר''מ אומר נוטל אחת מבינתיים ואינו צריך לפקפק. ובנוסחת המשנה דהבבלי גריס בדר''מ נוטל אחת מבינתיים ואינו מפקפק ומפרש התם בגמ' דלב''ש אע''פ שמפקפק אי נוטל אחת מבינתיים אין אי לא לא וקאתי ר''מ וקאמר דלא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה אלא הכל מודים שצריך ליטול אחת מבינתיים ופקפוק אינו מועיל והלכה כר' יהודה שאמר משום ב''ה. ולנוסחא דמתני' דהכא דגריס בדר''מ נוטל אחת מבינתיים ואין צריך לפקפק צריך נמי לפרש כעין זה דלא נחלקו קאמר אלא הכל מודים דבחדא מינייהו סגי וכשנוטל אחת מבינתיים סגי ואין צריך לפקפק ושמעי' מהאי לישנא דקאמר א''צ לפקפק דה''ה איפכא נמי שאם פיקפק א''צ ליטול אחת מבינתיים לכ''ע אליבא דר''מ:
הלכה: 6b רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב [אַרְבַּע] נֶחְלְקוּ. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְשׁוּפִּין בְּכֵלִים נֶחְלְקוּ. וְהָא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב אַרְבַּע נֶחְלְקוּ. הָא בִּמְשׁוּפִּין לְכֵלִים דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. מִן מָה דְאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. סִיכְּכָהּ בִּשְׁלַבִּיּוֹת פְּסוּלָה. וְאָֽמְרִין. כְּרִבִּי מֵאִיר הוֹרֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא. הָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְשׁוּפִּין לְכֵלִים נֶחְלְקוּ. הָא בְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוֹחַב אַרְבְּעָה דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. מִן מָה דְהוֹרֵי רִבִּי יָסָא בְסִדְרָא רַבָּא. מַלְתֵּרָה מְסַכְּכִין [בָּהּ]. וְאָֽמְרִין. כְּרִבִּי יוּדָה הוֹרֵי. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא הָדָא הִיא הָדָא.
Traduction
Selon R. Jérémie au nom de Rav, la discussion de la Mishna roule sur les cas où les planches sont larges de 4 palmes. Selon R. Yassa au nom de R. Yohanan, la discussion roule au sujet des planches déjà dégrossies pour servir d’instruments (elles ont alors d’ordinaire moins de 4 p.). Si R. Jérémie dit au nom de Rav que la discussion a lieu au cas où les planches sont larges de 4 p., est-ce à dire que, selon lui, tous deux permettent d’user de planches déjà préparées pour les ustensiles? De ce qu’au sujet de l’avis exprimé plus haut (1,5) par R. Jérémie, que la défense de couvrir la Suka avec des flèches (lattes) de bois est conforme à l’opinion de R. Meir; on peut conclure que ces 2 opinions expriment la même idée, qu’il est interdit d’employer tant des planches de 4 p., que d’autres dégrossies. Si R. Yossé dit au nom de R. Yohanan que la discussion de la Mishna a lieu au cas où il s’agit de planches dégrossies, est-ce à dire que, selon lui, tous deux interdisent l’usage de planches ayant 4 palmes en largeur? De ce qu’au sujet de l’enseignement formulé par R. Yossé dans la grande salle d’études, autorisant d’employer de grandes poutres melaqron pour couvrir la Suka, il a été dit que c’est conforme à l’avis de R. Juda, on peut conclure que ces 2 opinions expriment la même idée, qu’il est aussi bien permis d’user de planches ayant 4 p. que de ces poutres (ayant d’ordinaire cette largeur).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כשיש בהן רוחב ארבעה נחלקו. ולקמן מפרש אי דייקינן ממילתי' דרב הא בפחות מארבעה ד''ה מותר:
ר' יסא בשם ר' יוחנן. קאמר דמשופין בכלים נחלקו כלומר כשהן משופין לעשות מהן כלים דסתמן אינן רחבין ארבעה הוא דנחלקו:
והא ר' ירמיה וכו'. השתא מדייק ליה הש''ס בהא דר' ירמיה בשם רב דאוקי לפלוגתייהו דר''מ ור' יהודה בשיש בהן רחב ארבעה אי נימא הא במשופין לכלים ד''ה מותר לסכך בהן או דנימא דלר''מ אף במשופין אסור ולהודיעך כח דר' יהודה הוא דקאמר רב דאף ברחב ארבעה מכשיר:
מן מה דאמר ר' ירמיה בשם רב. לעיל בהלכה ה' סיככה בשלביות פסולה והן הן נסרים המשופין לכלים ואמרין עלה דרב כר''מ הורה א''כ ש''מ היא הדא היא הדא דלר''מ בין ברחב ארבעה ובין משופין דין אחד להם ופסולה ורב כחו דר' יהודה אחא לאשמועינן:
הא ר' יוסי בשם ר' יוחנן וכו'. כלו' דמדייק נמי אליבא דר' יוחנן דקאמר בנסרים המשופין נחלקו אי נימא הא ברחבין ארבעה ד''ה אסור או דילמא ר' יוחנן כחו דר''מ קמשמע לן דאפי' במשופין פוסל:
מן מה דהורי ר' יוסי בסידרא רבא. בבית המדרש הגדול דאמלתרא מסככין בה ואמרי עלה דכר' יהודה הורה א''כ ש''מ היא הדא וכו' דהרי סתם אמלתרא רחבה ארבעה כמו שעושין לפני הבית ומתיר ר' יהודה אף ברחבין ארבעה כמו דמתיר במשיפין:
שְׁמוּאֵל אָמַר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. לְאוֹרֶךְ. אֲבָל לְרוֹחַב כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בֵּין לְאוֹרֶךְ בֵּין לְרוֹחַב כָּשֵׁר. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא פוֹסֵל כָּאן פוֹסֵל כָּאן. רִבִּי בִּין וְרִבִּי בּוּן בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מַה רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲמַר לוֹן. מִשֵּׁם שֶׁאֵין סְכַךְ פָּסוּל פּוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הַמְנוּנָא. סוּכָּה שֶׁאֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ וְשׁוּלְחָנוֹ. וְהֵבִיא נֶסֶר וְיִצְרַף מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אִין תֵּימַר לְרוֹחַב. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא פוֹסֵל כָּאן פוֹסֵל כָּאן. אֶלְּא כֵן אֲנָן קַייָמִין לְאוֹרֶךְ. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחְתָּיו.
Traduction
Samuel dit: la restriction émise à la fin de la Mishnâ a lieu lorsque la planche a été posée dans le sens de la longueur de la Suka; mais si elle se trouvait en largeur, la Suka serait partout valable. R. Yohanan et R. Simon b. Lakish disent tous deux que la Suka reste valable, n’importe comment la dite planche aura été posée, soit en longueur, soit en largeur. Enfin, selon R. Zeriqan au nom de R. Hamnona, quelle que soit la position de cette grosse planche superposée, elle rend en tous cas la Suka impropre. Ravin et R. Aboun objectèrent devant R. Zeira: comment R. Yohanan et Resh Lakish peuvent-ils déclarer en tous cas la validité de la Suka, tandis que la Mishna fait une restriction quant à l’emplacement? Ils adoptent l’avis, répondit-il, d’après lequel une couverture défectueuse rend la Suka impropre si elle a au moins 4 coudées (tandis que le préopinant de la Mishna est de l’avis contraire, admettant l’invalidité, même pour 4 palmes). Un enseignement est en opposition avec l’avis précité de R. Hamnona: Lorsqu’une Suka, est-il dit, est si petite qu’elle contient seulement la tête et la majeure partie du corps, avec la table du repas, il est permis, à l’aide d’une planche, de l’agrandir de 3 p.; or, on ne peut pas imaginer cette superposition faite en largeur, puisque selon R. Zeriqan au nom de R. Hamnona, elle est interdite en tous sens (cette opinion le contredit donc). En effet, pour mettre cet enseignement d’accord avec la Mishnâ, il faut supposer l’adjonction de la planche faite en longueur; et comme alors la largeur est de 4 p. (ce qui est trop), il est entendu qu’il sera interdit d’y dormir.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר הדא דאת אמר לאורך. אסיפא דמתני' קאי נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים וכו' וקאמר שמואל הדא דאת אמר שאין כשר לישן תחתיו דוקא בשנתנו לאורך הסוכה דכל אותו אורך סכך פסול הוא דס''ל לשמואל כמ''ד בשאין בהן רוחב ארבעה נחלקו וא''כ לר' יהודה נמי ברחב ארבעה סכך פסול הוא אבל אם נתנו לנסר זה שהוא רחב ארבעה לרוחב הסוכה כשר אף לישן תחתיו לפי שהסוכה לעולם כשירה היא אלא שזה הנסר פסול הוא וכשנתנו לרוחב הסוכה הרי יש כאן סכך כשר מכאן ומכאן ונתבטלו אותן ארבעה שבאמצע ברוחב וכשר לישן תחתיו:
ר' יוחנן ור''ל תריהון אמרין בין לאורך בין לרוחב כשר ומתני' דקתני ובלבד שלא ישן תחתיו אתיא כמ''ד דסכך פסול פוסל בארבעה טפחים ואינהו ס''ל כמ''ד בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות וכדמפרש לה לקמן:
ר' זריקן בשם רב המנינא אומר כדברי מי שהוא פוסל כאן וכו'. כלומר דאין חילוק בין נתנו לאורך או לרוחב שלדברי הפוסל לאורך פוסל ג''כ לרוחב:
בעון. קומי ר' זעירה:
הקשו לפניו. מאי האי דר''י ורשב''ל תריהן אמרין דבין נתנו לאורך בין לרוחב כשר לישן תחתיו וא''כ מתניתין דקתני ובלבד שלא ישן תחתיו היכי דמי:
אמר לון. ר' זעירה משום וכו' כלומר טעמייהו דר''י ור''ל משום דס''ל כמ''ד שאין סכך פסול פוסל אלא בד' אמות בין באמצע ובין מן הצד ומתני' דקתני שלא ישן תתתיו כמ''ד סכך פסול פוסל באמצע בד' טפחים ומיהו הסוכה כשירה דמיירי בסוכה גדולה שיש שם הכשר סוכה בלא מקום הנסר אלא דמכיון דלהאי מ''ד מקום ד' חשיב ליה דבסוכה קטנה פוסל הוא אף הסוכה הלכך הכא דבסוכה גדולה מיירי בסוכה כשירה היא ולא ישן תחת מקום הנסר שהוא סכך פסול:
מתניתא. ברייתא פליגי על רב המנונא דסבירא ליה דלעולם פסול לישן תחתיו דקתני סוכה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו שזהו שיעור סוכה קטנה והביא נסר ויצרף ממנו כלומר שהביא נסר רחב ארבעה טפחים ונתנו כדי לצרף ממנו להסוכה שלשה טפחים שיהא נוח לו להשתמש ביותר ומשמע דשפיר דמי בהכי כשלא הכניס ממנו אלא שלשה טפחים:
אין תאמר לרוחב וכו'. כלומר והשתא היכי דמי דאם תאמר שנתנו לרוחב הסוכה לית יכיל וכו' וכלו' דודאי לרב המנונא קשיא דהא איהו ס''ל דלמאן דפוסל באורך פוסל נמי לרוחב. הלכך האי ברייתא לא מיתוקמא כלל כרב המנונא ופליגא עליה:
אלא כן אנן קיימין לאורך ואיפשר שלא ישן תחתיו. כלומר אלא אי מוקמת לה להך ברייתא וקאתיי' במתני' דידן בהכי הוא דמצית לאוקמה כגון שנתנו לאורך הסוכה ואפשר דס''ל נמי להאי תנא דברייתא שלא יושן תתתיו הואיל דמ''מ סכך פסול הוא שאע''פ שלא הכניס ממנו אלא ג' טפחים בלבד עכ''פ יש ברחבו ארבעה טפחים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source