Souccah
Daf 25a
הלכה: תַּנֵּי. אֵין פָּחוּת מִשֶּׁבַע וְלֹא יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. הָהֵן תַּנָּייָא עֲבַד תָּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה חָדָא. וְהָהֵן תַּנָּייָא עֲבִיד כָּל חָדָא וְחָדָא מִינְּהוֹן חָדָא. שֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל דֶּגֶל וָדֶגֶל. וְתַנֵּי. וְתֵשַׁע לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. הָא חוֹרִי. מָאן דְּאִית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֵית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. מָאן דְּאִית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית לֵית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ תוֹקְעִין אֶלָּא לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם בִּלְבַד. אִין תֵּימַר לְמִילּוּיִין. נִיתְנֵי שָׁלשׁ לְמִילּוּיי הַמַּיִם שֶׁלְיוֹם וְשָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שֶׁלְמָחָר. אִילֵּין אִינּוּן. וְהָא אִית לָךְ חוֹרָנִין תֵּשַׁע לְמוּסָפֵי שַׁבָּת. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. 25a אֶלָּא כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנִים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְע֖וּ. לִפְנים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. (תְּקוּעוֹת) [תְּקִיעוֹת] הָיוּ מוֹסִיפִין. לֹא הָיוּ מוֹסִיפִין תְּקִיעוֹת.
Traduction
On a enseigné: le nombre des sonneries n’est pas inférieur à 7, ni supérieur à 16. C’est que, d’après cet avis, les 3 sonneries successives (un coup long entre 2 courts) n’en forment qu’une; tandis que l’interlocuteur de la Mishna les compte chacune séparément. Ainsi, l’on trouve exprimée l’opinion disant qu’il fallait 3 sonneries pour chaque prosternement (141)Aux intervalles entre un chap. et l'autre, on se prosternait.; et selon R. Juda (142)Son opinion, quant au fond, Žtait la mme., il en fallait autant pour chaque chant (équivalent aux prosternements). —En disant qu’il y aura 9 sonneries pour le 10e degré, ne tient-on pas compte du reste? —C’est que celui qui tient compte de l’opération sur l’autel ne prescrit pas celle du 10e degré, ou à l’inverse. Ceci prouve, dit R. Zeira, que les sonneries avaient seulement lieu au moment des libations d’eau; car, si c’était même pour puiser l’eau, on dirait qu’il en faut 3 pour puiser l’eau du jour, et autant pour puiser celle du lendemain. Si l’on compte 9 sonneries pour les suppléments, pourquoi ne pas tenir compte d’autres semblables, telles que 9 pour les suppléments du Shabat, ou pour ceux de la néoménie, ou pour ceux du jour du nouvel an? Ce n’est pas à dire, fut-il expliqué, que le terme explétif ils sonneront (Nb 10, 8) implique la sonnerie pour chaque sacrifice supplémentaire; car les rabbins de Césarée disent au nom de R. Jacob b. Aha que, tout en admettant la déduction de ce terme, elle est seulement applicable à la solennité, celle-ci exigeant un supplément de sonnerie, non à chaque sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני אין פחות משבע וכו'. כדמפרש ואזיל ההן תניא וכו' זה התנא דברייתא חשיב תר''ת לאחת וההן תניא דמתני' קחשיב כל חדא וחדא מנהון התר''ת לחדא הרי ג' ומ''ח:
שתמצא לומר וכו'. על תשע לתמיד קאי שתמצא ג' ג' על כל מטה ומטה. כלומר על כל השתחויה שמטים את ראשם היו תוקעין תר''ת ור' יהודה ס''ל ג' על כל דגל ודגל היינו הפסקה בין פרק לפרק בשיר וקרי דגל על שם דילוג והפסקה וכלומר למר אותו תר''ת היו אחר כל השתחויה שעשו בין פרק לפרק ולמר היו אחר כל פרק ופרק ואח''כ היו ההשתחואות:
ותני ותשע למעלה עשירית. וא''כ קשיא הא חורי האיכא עוד הני אחריני ואמאי לא קחשיב להו ומשני מאן דאית ליה ע''ג המזבח וכו':
זאת אומרת. מדקחשיב במתני' שלש למילוי המים ותו לא ש''מ שלא היו תוקעין בשעת מילואן של מים אלא לניסוך המים בלבד וכלומר לאחר שהגיעו לשער המים והביאו אותן לצורך ניסוך המים של בו ביום דאם תאמר שהתקיעות היו למילואן של המים וא''כ בשעה שהיו ממלאין היו תוקעין קשיא נתני שלש למילוי המים של יום ושלש לשל מחר שהרי בע''ש היו ממלאין לצורך היום ולצורך מחר כדתנן בשלהי פרק דלעיל והשתא בע''ש היה צריך לחשוב עוד שלש אלא דע''כ לא היו בשעת מילואן של המים אלא כדאמרן בשעה שהגיעו לשער המים והיו מביאין גם אותן שלצורך מחר עמהם ועולין השלש תקיעות לשתיהן:
אילין אינון. אתשע למוספין קאי דלא קחשיב אלא שלמוסף אחד והא אית לך עוד אחרי' כמוספין שאם חל ר''ה להיות בשבת יש כאן תשע לכל מוסף ומוסף ולמה לא קחשיב להו:
אלא כמ''ד יתקעו לפנים מן המוספין יתקעו. בתמיה כלומר דהש''ס מהדר להא דפריך והא אית לך חורנין וכו' ועלה מתמה וקאמר ואלא דלפירכא דידך לא אתיא כהאי מ''ד דדריש ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות והאי יתקעו מיותר דהלא כבר נאמר ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם אלא ללמד הכל לפנים כלומר לפי המוספין תוקעין וסלקא אדעתך לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף כך הוא הס''ד דידך אבל לאו מילתא היא אלא כרבנן דקיסרין בשם ר' אחא דאפי' למ''ד דדריש האי קרא דיתקעו לפנים מן המוספים לאו למימרא דתקיעות היו מוסיפין על כל מוסף ומוסף הא ליתא דלא היו מוסיפין תקיעות וקרא דיתקעו לא אתא אלא ליום שיש בו מוסף שתוקעין נמי למוסף ולא שאם יש בו כמה מוספין יתקעו על כל מוסף ומוסף:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. הִיא נֶבֶל הִיא כִינּוֹר. נִימִין יְתֵירוֹת בֵּין זֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֶבֶל. שֶׁהוּא מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל יְדֵי עוֹר שֶׁאֵינוֹ עָבוּד וְעַל יְדֵי נִימִין יְתֵירוֹת הָיָה מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עוּגָב זֶה אֻרְדָּבְלִס. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיָה אֻרְדָּבְלִיס בִּירוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹרֵחַ אֶת הַנְּעִימָה.
Traduction
R. Hiya b. Aba dit que la harpe et la lyre se ressemblent; seulement, l’une a plus de cordes que l’autre (143)Sauf des nuances, cette analogie est fondŽe. V. Gr¾tz, dans Monatschrift fŸr ges. u. Wiss. d. Judent., an l881, n¡Ê6.. Selon lui aussi, le premier se nomme nebel, parce qu’il fait pâlir (laban) par sa supériorité bien d’autres instruments de musique. Selon Houna au nom de R. Joseph, sa supériorité consiste en ce que cet instrument se compose d’un peau non tannée, sur laquelle on tend beaucoup de cordes. R. Simon b. Lakish dit: l’instrument nommé ougab (dans les psaumes) est l' udrauli'' (144)Ou orgue. Les commentaires le traduisent par le mot vieux-franais Eskelette (cliquettes)Ê; ce qui diffre de l'orgue du tout au tout.. Ce docteur a enseigné que ce dernier instrument n’était pas présent à Jérusalem, parce qu’il pouvait troubler le bon ton. La flûte du Temple provenait de Moïse; c’était un jonc percé. Lorsqu’elle fut brisée et qu’il fallut la réparer, le son avait perdu de sa 1ere intonation agréable; mais, au bout d’un certain temps, lorsqu’on la reprit, elle avait de nouveau le son primitif.
Pnei Moshe non traduit
היא נבל היא כנור. מלאכה אחת לשתיהן אלא נימין יתרות יש בין זה לזה שבכנור יותר נימין מבנבל כמו שנאמר על השמינית עלי עשור ואלו היו בכנור. א''נ שבנבל היו נימין יתרות כדכתיב עלי עשור ועלי נבל וכ''נ מדלקמן שהוא מלבין. מבייש ומנבל כמה מיני כלי זמר לפי שקולו ערב ביותר:
על ידי עור שאינו עבוד. שעושין ממנו הנבל ועל ידי נימין יתרות וכו':
עוגב זהארדבליס. נקרא טבלא גורגדנא והוא הזוג והעינבל שמקשקש בו אשקליטא בלע''ז:
מפני שהוא טורח את הנעימה מושך. את הקול נעימה ומערבב אותו ומלשון וסרח העודף:
חָלִיל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁל קָנֶה הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. צִלְצַל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה מְצַלְצֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. מַכְתֶּשֶׁת שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבְּרָה וְתִיקְנוּהָ וְלֹא הָֽיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמָה שֶׁהָֽיְתָה. חָֽזְרוּ וּנְטָלוּהָ וְחָֽזְרָה לִכְמוֹת שֶׁהָֽיְתָה. אֵילּוּ שְׁנֵי כֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּבִינְייָן הָרִאשׁוֹן וְלֹא עָֽלְתָה עֲלֵיהֶן אֲרוחָה. עֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר. נְחוֹשֶׁת מָרֽוּק׃ נְחוֹשֶׁת מְמוּרָק. וּכְלֵ֨י נְחוֹשֶׁת מוּצְהָב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדוֹת כַּזָּהָֽב: תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. חַד מִינְּהוֹן כִּתְרֵיי דִדְהָב. וְחוֹרָנָה אָמַר. תְּרֵי [מִינְּהוֹן] כִּתְרֵיי דִדְהָב.
Traduction
Les cymbales au Temple provenaient aussi de Moïse; elles étaient en cuivre. Lorsqu’elles furent brisées, puis réparées, elles commencèrent par perdre leur beau son primitif, puis elles le reconquirent. De même, le mortier du Temple, servant à la confection de l’encens, provenait de Moïse, et était en cuivre; lorsqu’il fut brisé, puis réparé, il ne parfumait plus avec la même intensité; mais il reconquit cette qualité au bout d’un espace de temps. Voilà les 2 ustensiles qui ont été brisés pendant l’existence du 1er Temple et n’ont pas été soumis à une réparation. C’est de tels objets en cuivre qu’il a été dit (2Ch. 4, 16) et (1R 7, 16): d’airain poli; puis (Esd 8, 27): deux vases d’un bel airain poli, aussi précieux que l’or. Il y a 2 explications différentes à ce sujet: d’après l’une, un seul de ces vases pesait autant que son poids équivalent en or; d’après l’autre, les deux avaient une valeur équivalente à leur poids en or.
Pnei Moshe non traduit
צלצל. שני כלים מכין זה על גבי זה וקולם דק וקורין אותן צינב''ש:
ולא היתה מפטמת את הבשמים מסממני הקטורת שהיו כותשין בה כמו שהיתה בתחלה לפי שהיה קולה צלול הרבה והקול יפה לבשמים וחזרו ונטלוה וכו':
עליהן הוא אומר. הכתוב נחושת ממורט נחושת ממורק ועליהן הוא אומר בעזרא וכלי נחשת מוצהב טובה וגו':
תרין אמוראין פליגין. ואחרינא אמר תרי מנהון כחד דדהב. ולגי' הספר כתריי דדהב שהיו שקולין כשל זהב:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁילוֹחַ הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִיסָּר. אָֽמְרוּ. נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמָעֲטוּ מֵימָיו. חָֽזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.
Traduction
R. Simon b. Gamliel dit: à sa source, le Siloé donnait un débit d’eau de la grandeur d’un assarion (toute petite pièce de monnaie). —Nous allons l’élargir, dit-on; mais, une fois l’opération faite, le débit d’eau diminua. On en reboucha l’accès, et l’eau revint à son cours primitif.
Pnei Moshe non traduit
שילוח. מעין השילוח היה פיו קצר ואינו מוציא מים אלא ברחב כאיסר ואמרו נרחיבנו וכו':
מַגָרֵיפָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מֵאָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם הָֽיְתָה מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר.
Traduction
– Rav et Samuel diffèrent au sujet de la Magréfa (orgue?) qui était au Temple (145)Le Talmud Babli, Erakhin 10b et 11a (que FŽtis, Histoire de la musique, 1, 400, cite assez mal), diffre un peu.: d’après l’un, elle était pourvue de dix trous, et par chacun d’eux on obtenait cent sons différents. D’après l’autre, il y avait cent trous, dont chacun donnait dix sons. L’un comme l’autre donne le total de mille. – (146)Suit un passage reproduit du traitŽ (Sheqalim 5, 6)..
Pnei Moshe non traduit
מגריפה. של שיר שהיתה במקדש:
מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁל שַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְייָא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מוספי שבת ומוספי ר''ח מי קודם וכו'. גרסינן להא לעיל בפרק בתרא דשקלים בהלכה ו' עד סוף הלכה וע''ש:
Souccah
Daf 25b
משנה: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּייְרוּ שָׁם אַרְבָּעַה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. 25b בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי כּוּלָּן שָׁווִין. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. אָֽמְרוּ מִי שֶׁהִקְרִיב הַיּוֹם לֹא הָיָה מַקְרִיב פְּרִים לְמָחָר אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:
Traduction
Au 1er jour de la fête des Tabernacles, les offrandes des 13 taureaux, 2 béliers et un bouc, étaient servies par 16 escouades de sacerdotes (147)Ils arrivaient tous pour les offices de la fte, formant 24 escouades.; restaient 14 boucs offerts par les 8 escouades de reste. Au 1er jour 6 escouades servaient chacune 2 (=12), plus un bouc par chacune des 2 dernières escouades: au 2e jour (où commençait la diminution du nombre des taureaux), 5 escouades offraient chacune 2 boucs (=10), et il restait 4 boucs pour les 4 dern.; au 3e jour, 4 offraient 2 boucs (=8), et il restait 6 boucs pour les 6 dernières; au 4e jour, 3 offraient 2 boucs (=6), et il restait 8 boucs pour les 8 dernières; au 5e jour, 2 offraient 2 boucs (=4), et il restait 10 boucs pour les 10 dernières; au 6e jour, l’une offrait 2 boucs, et les autres chacune un bouc. Enfin, au 7e jour, toutes les 14 escouades offraient le même nombre d’un seul bouc (en ce jour, on n’avait plus à offrir que 7 taureaux etc., soit pour 10 escouades). Au 8e jour (où il n’y avait plus à offrir qu’un taureau, un bélier et 7 boucs), on recommençait à tirer au sort pour les autres fêtes (148)(Yoma 2, 1)Ê; (Hagiga 1, 6)., en disant que ceux qui auront des taureaux à offrir en ce jour n’auront pas ce service le lendemain, et l’on fait le tour (on alternera).
Pnei Moshe non traduit
מתני' יו''ט הראשון של חג היה שם שלשה עשר פרים. לפי שי''ד משמרות של כהונה היה במקדש וכולן היו עולות לרגל וזוכות בחובות הבאות מחמת הרגל וששה עשר משמרות מהם מקריב שש עשרה בהמות והן י''ג פרים ואלים שנים ושעיר אחד ונשתיירו שם י''ד כבשים וח' משמרות וששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחד מהן הרי י''ב כבשים והשאר שהם שתי משמרות הנותרות מקריבין אחד אחד:
בשני. שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו ט' משמרות וי''ד כבשים חמשה מהם היו מקריבין שנים שנים הרי עשרה והשאר שהם ארבע משמרות הנותרות מקריבין כל אחת כבש אחד והשלישי שנתמעט עוד פר אחד מן הפרים ונשארו עשרה משמרות לי''ד כבשים היו ארבע משמרות מקריבין שנים שנים הרי שמונה והשאר אחד אחד ששה כבשים לששה משמרות וברביעי וכו':
בשביעי כולן שוים. וכל המשמרו' הנותרות שוין הם בהקרבת הכבשים שהרי בשביעי אינן אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשרה משמרות ונשתיירו ארבעה עשר משמרות ומקריבין י''ד כבשים:
בשמיני חזרו לפייס כרגלים. פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים מקריבין בשמיני אינן קריבין כסדר הקרבנות בחג לפי סדר המשמרו' אלא כל המשמרות באות ועושין פייס עליהן כמו שמפייסות בשאר הרגלים וכמפורש סדר הפייס בפ''ב דיומא:
אמרו. משמר שהקריבו פרים היום לא יקריבו פרים למחר שהמשמרות שהקריבו אתמול כבשים לא היו מניחין אלא חוזרות הן חלילה ואיתן שהקריבו אתמול פרים מקריבין למחר כבשים וכך הם חוזרים חלילה:
הלכה: תַּנֵּי. כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ שׁוֹנוֹת וּמְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים חוּץ מִשְׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹנוֹת וְלֹא הָיוּ מְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים. רִבִּי לָֽעְזָר שָׁאַל. מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. לֹא צוֹרְכָה דִילָא כְּהָדָא דְתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. דְּתַנֵּי רִבִּי נָתָן. שְׁמִינִי לֹא הָיָה בוֹ פַּיִיס. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי נָתָן מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא.
Traduction
On a enseigné: à toutes les escouades sacerdotales qui étaient de service au Temple, il arrivait 2 et 3 fois d’offrir des taureaux, sauf qu’aux deux dernières cela arrivait seulement 2 fois, non 3 fois. R. Eliézer demanda: est-ce qu’à la fête suivante (à Pâques), le service recommençait par ces dernières (sans tirer au sort)? On peut y répondre, dit R. Yossa par notre Mishna, qui dit: '' au 8e jour, on recommençait le tirage au sort comme pour les autres fêtes.'' On voit donc qu’à chacune d’elles on recommençait. En effet, cette question a seulement été posée si l’on adopte l’avis contraire de R. Nathan, qui dit: au 8e jour on ne tirait pas le sort pour les services.
Pnei Moshe non traduit
גמ' היו שונות ומשלשית בפרים חוץ מב' האחרונות וכו'. כך הוא החשבון ומאי דקתני מי שהקריב פרים היום וכו' כיצד ביום הראשון היו י''ג פרים והקריבום י''ג משמרות כדרך שסדרום בד''ה כ''ד. יהויריב ראשון ואחריו ידעיה חרים וכו' כולן כמות שהן סדורין נשתיירו י''א אחרונות לאילים ולכבשים למחר היו י''ב פרים ומקריבין אותן הנך י''א משמרות וחוזר יהויריב ומקריב אחד נמצא ששנה יהויריב לבדו:
בשלישי היו י''א פרים והקריבום י''א משמרות שאחרי יהוריב נמצא ששני י''ב משמרות ברביעי היו עשרה פרים והקריבום עשרה משמרות שלאחריהם נמצא ששנו עשרים ושנים משמרות בחמישי היה ט' פרים ושנים מהם הקריבום שתי משמרות האחרונות וחזר יהוריב ושש משמרות שלאחריו והקריבו שבעה הרי ששילשו ז' משמרות בו' היו ח' פרים והקריבום הח' משמרו' שלאחריהם הרי ששלשו ט''ו משמרות בשביעי ז' פרי' לשבע משמרות שלאחריה' נמצאו כולן משלשות חוץ מב' האחרונו':
מהו להתחיל מהן לרגל הבא. אם אותן הב' האחרונות שלא שילשו יתחילו מהן לרגל הבא להקריב:
מתני' אמרה כן. בתמיה הא קתני בח' חזרו לפייס כברגלים. וא''כ כולן באות לפייס ומאי תיבעי לך:
לא צורכה. דקא מיבעיא ליה דאלא כהדא דתני בשם ר' נתן דפליג אמתני' וקסבר לא היה פייס בשמיני ולדעתיה דר' נתן הוא דמיבעיא ליה מהו להתחיל מהן הב' משמרות לזה רגל הבא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל. דְּאָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. כּוּלְּהֹם כְּתִיב וּבַיּוֹם וְכָאן כְּתִיב בַּיּוֹם. לְלַמְּדָךְ שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָֽזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. בְּרָכָה. אָמַר אִילָא. זְמָן. קָרְבָּן. פַּ֥ר אֶחָד֖ אַ֣יִל אֶחָ֑ד.
Traduction
R. Yohanan ajoute à ce propos: ce 8e jour de la fête des Tabernacles constitue une fête à part; on y tire au sort à part; on la bénit spécialement, et elle a ses sacrifices particuliers. Pour la particularité de la fête, on le sait de ce que R. Abin observe au nom de R. Aha qu’à l’égard de tous les autres jours de cette fête, le texte biblique dit: ''et au jour'' (Nb 29, 17-32), tandis que pour le 8e seul, il est dit: au jour (ib. 35), pour le spécialiser. Pour le sort, on le sait, comme R. Yossa vient de le déduire de notre Mishna; pour la bénédiction, on a l’avis de R. Ila, qui la prescrit. Enfin les sacrifices étaient réduits ce jour à un seul taureau et un bélier.
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוחנן ותני כן. דח' רגל בפני עצמו הוא וכו':
ברכה. אמר ר' אילא זמן שמברכין בו זמן קרבן שמקריבין בו פר אחד איל אחד ולא כשאר ימי החג:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source