משנה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו פַּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָיו כָּשֵׁר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְאַגְּדֶנּוּ מִלְמַעְלָה. צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת. כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר׃
Pnei Moshe (non traduit)
כדי לנענע. תני וכדי לנענע בו כדפרישית:
כל לולב שיש בו שלשה טפחים וכו'. כלומר ג' טפחים כנגד אורך הדס וערבה ועוד טפח יותר כדי לנענע בו כשר:
כשרות. ודוקא שהן לכל הפחות ארוכות כל כך עד שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה:
ציני הר הברזל. יש דקלים בא''י שלולבין שלהן עליהן קצרים מאוד. והן קשים הגדלים בהרים ונקראו ציני הר הברזל:
ר' יהודה אומר יאגדנו מלמעלה. שיהו עולים עליו עם השדרה כשאר לולבים ואין הלכה כר' יהודה:
פסול. דלא הוי הדר ונפרצו עליו ואינן מחוברים אלא על ידי אגודה:
נפרדו עליו כשר. שהן מחוברין להשדרה אלא שמלמעלה הן נפרדין זה מזה:
מתני' לולב הגזול. פסול דכתיב ולקחתם לכם משלכם ואפי' נתיאשו הבעלים מכל מקום הא לא קנייה קודם המצוה והוה ליה מצוה הבאה בעבירה והא דאיצטריך קרא לכם להוציא את השאול שאינו יוצא בו ביום הראשון:
והיבש פסול. דבעינן הדר וליכא:
ושל אשירה ושל עיר הנדחת פסול. באשרה דמשה עסקינן דומיא דעיר הנדחת דמכיון דלשריפה קאי כתותי מיכתת שיעוריה:
נקטם ראשו. ראש העלין שלו:
[יָֽרְדוּ גְשָׁמִים מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת וכו'.] לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁתִּסְרַח אֶלָּא אֲפִילוּ כְדֵי שֶׁתִּסְרַח. לֹא סוֹף דָּבָר מִקְפָּה גְּרִיסִין אֶלָּא אֲפִילוּ מִקְפָּה שֶׁלְכָּל דָּבָר. תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמְפַנִּין מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים כֵּן מְפַנִּין מִפְּנֵי הַשָּׁרָב וּמִפְּנֵי הַיְּתוּשִׁין. רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. רִבִּי לִיעֶזֶר נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוֹרֵי 12a לְחַד מִן קְרֵיבוֹי דִּנְשִׂייָא. יָצָא אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיַּחְזוֹר. וְלָא שְׁמִיעַ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה. רִבִּי לִיעֶזֶר נִכְנַס וְיוֹצֵא כָּל הַלָּֽיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' אלעזר. בלאו הכי לא דמו אהדדי ואפי' למאן דלא דריש יהיה ריבויא היא דתמן בלולב בגופו הוא יוצא ברם הכא בשופר בקולו הוא יוצא וכי שייך קול לאסור משום איסורי הנאה ודומיא דאמרי' קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. וגרסינן להא ביבמות פי''ב בהלכה ב':
בלולב כתיב ולקחתם לכם. ולא כתיב ביה ריבויא ודרשינן משלכם והני איסורי הנאה נינהו ברם הכא בשופר כתיב יום תרועה יהיה לכם ויהיה ריבויא הוא מ''מ ואפי' משל איסורי הנאה:
הכל מודים בלולב. של ע''ז ושל עיר הנדחת שהוא פסול:
שופר של ע''ז וכו'. דאיסורי הנאה נינהו ולשריפה קאי והיינו טעמא דמאן דפוסל ומ''ד כשר ס''ל דמצות לאו ליהנות ניתנו:
לא סוף דבר שתסרח וכו'. כדפרי' במתני':
לחד מן קריבוי דנשייא. לקרובי של הנשיא:
ולא שמיע. ליה להא דר''ג ור''א שהיו חוזרין לסוכה אחר שעברו:
הדרן עלך פרק הישן תחת המטה
הלכה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל כול'. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם. מִשֶׁלָּכֶם. וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. זֶה שֶׁהוּא נוֹטֵל לוּלָב גָּזוּל לְמָה הוּא דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁכִּיבֵּד אֶת הַשִּׁלְטוֹן תַּמְחוּי אֶחָד וְנִמְצָא מִשֶׁלּוֹ. אָֽמְרוּ. אִי לוֹ לָזֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
משל השלטון ואמרו אי לזה וכו' אף כאן נעשה קטיגורו שהוא גזול ולדידיה אף בי''ט שני פסול דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה:
א''ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול וכו' ונמצא שהוא משלו:
גמ' תני ר''ח ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול. ולדידיה ביום ראשון דוקא כדכתיב:
שׁוֹפָר שֶׁלְעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלְעִיר הַנִּידַּחַת. רִבִּי לָֽעְזְר אָמֵר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בַּלּוּלָב שֶּׁהוּא פָסוּל. מַה בֵין שׁוֹפָר וּמַה בֵין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בַּלּוּלָב כָּתוּב וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם. מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְאִיסּוּרֵי הֲנָייָה. בְּרַם הָכָא י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם: מִכָּל מָקוֹם. אָמֵר רִבִּי לָֽעְזְר. תַּמָּן בְגוּפוֹ הוּא יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' אלעזר. בלאו הכי לא דמו אהדדי ואפי' למאן דלא דריש יהיה ריבויא היא דתמן בלולב בגופו הוא יוצא ברם הכא בשופר בקולו הוא יוצא וכי שייך קול לאסור משום איסורי הנאה ודומיא דאמרי' קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. וגרסינן להא ביבמות פי''ב בהלכה ב':
בלולב כתיב ולקחתם לכם. ולא כתיב ביה ריבויא ודרשינן משלכם והני איסורי הנאה נינהו ברם הכא בשופר כתיב יום תרועה יהיה לכם ויהיה ריבויא הוא מ''מ ואפי' משל איסורי הנאה:
הכל מודים בלולב. של ע''ז ושל עיר הנדחת שהוא פסול:
שופר של ע''ז וכו'. דאיסורי הנאה נינהו ולשריפה קאי והיינו טעמא דמאן דפוסל ומ''ד כשר ס''ל דמצות לאו ליהנות ניתנו:
לא סוף דבר שתסרח וכו'. כדפרי' במתני':
לחד מן קריבוי דנשייא. לקרובי של הנשיא:
ולא שמיע. ליה להא דר''ג ור''א שהיו חוזרין לסוכה אחר שעברו:
הדרן עלך פרק הישן תחת המטה
אֵילּוּ הֵן צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל שֶׁהֵן כְּשֵׁירוֹת. כָּל שֶׁרֹאשָׁהּ שֶׁלָּזֶה מָגִּיעַ לְצַד עִיקָּרוֹ שֶׁלָּזֶה. תַּנֵּי. חָרוּת פְּסוּלָה. דּוֹמֶה לְחָרוּת כָּשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
דומה לחרות. שהתחיל להתקשות אבל עדיין לא נעשה עץ כשר:
תני. בתוספתא שם חרות פסול שנתקשה ונעשה כחריות הדקל ודרך הלולב הוא שעליו נושרין בימות הגשמים והשדרה נתקשה ונעשה עץ:
רִבִּי מָלוּךּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. נֶחֱלַק הַמַּתְאִים כְּמִי שֶׁנִּפְרְדוּ הֶעָלִין. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִ֔ים כִּשְׁמָן. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. אִם נִפְרָד יְאַגְּדֶנּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כשמן. כך היא שמן ובין הוא כפות ובין הוא פרוד כפת תמרים נקרא:
ר' טרפון אמר כפות תמרים. כלומר לשון כפות ואגוד הוא ובת''כ פ' אמור גריס ר''ט או' כפות ואם פרוד יכפתנו:
יָבֵשׁ פָּסוּל. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. הַיָּבֵשׁ פָּסוּל עַל שֵׁם לֹֽא הַ֭מֵּתִים יְהַֽלְלוּ יָהּ֑. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַיָּבֵשׁ עַצְמוֹ כָשֵׁר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא בְכַרַכֵּי הַיָּם מוֹרִישִׁין לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵיהֶן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדּוֹחַק. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָּא. יָֽבְשָׁה צִיצִּיתוֹ מָהוּ מַה בֵינוֹ לְקָטוּם. אֲמַר לוֹן. זֶה הִדּוּר וָזֶה אֵינוֹ הִדּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מה בינו לקטום. כלומר הדר אמרי ליה דמסתברא דפסול דמה בין יבש ראשו שלמעלה ובין נקטם ראשו דקתני במתני' דפסול אמר לון ר' אבינא לא דמיא דזה הדר הוא שאף על פי שיבש ראשו ואינו נראה כל כך כמו נקטם ראשו לגמרי שאין זה הדר:
בעון קומי רבי אבינא יבשו ציציתו. ראשי העלין שלו מהו אם היא כובש כולו או לא:
תני בשם ר' יודה וכו'. בתוספתא פ''ב:
יבש פסול וכו' על שם לא המתים יהללו יה. בדבר שהיא כמת שנתייבש ונראה לבנוניתו לא יהללו בו להקב''ה:
מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפֵּהוּ. דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. גָּזַל לוּלָב מִיכָּן וְהָדָס מִיכָּן וַעֲרָבָה מִיכָּן וַאֲגָדָן. נִישׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. סּוּכָּה גְזוּלָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירָה. בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. מָאן דְּאָמַר. פְּסוּלָה. בְּשֶׁגָּזַל כְּסָל. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִיקָּשֵׁר. בִּמְיַישֵּׁב מִלְּמַעֲלָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה פְּסוּלָה. אֵי זוֹ הִיא גְזוּלָה פְסוּלָה. 12b כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֶוּגָא עֲבַד לֵיהּ מַטַלָּא גַּו שׁוּקָא. עֲבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שְׁרָא לָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
כהדא. דגמליאל זוגא עשה לי סוכה בשוק דרשות הרבים הוא ועבר ר''ל ואמר ליה מי התיר לך זה דסבירא ליה כמאן דאמר שאולה פסולה והלכך ברשות הרבים נמי פסולה דנהי דקרקע אינה נגזלת מ''מ ברשות הרבים לאו קרקע דידיה הוא וכשאולה דמיא ופסולה:
איזו היא סוכה גזולה פסולה. סיומא דמילתא דר' יוחנן הוא וכלומר אלא איזו היא סוכה גזולה דשנינו דפליגי בה הני תנאי דלהאי מ''ד פסולה היא כל שהוא נכנס וכו' כלומר שתקפו שלא מדעתו והוציאו מסוכתו ונכנס בה והלכך סבירא ליה פסולה וכדאמרן דהאי מאן דאמר ס''ל שאולה נמי פסולה וממ''נ היא פסולה וכן הוא פוסל בשגזל פסל וסיכך בו ומטעמא דאמרן ומאן דמכשיר ס''ל כשרה דקרקע אינה נגזלת וה''ל שאולה וס''ל דשאולה כשיר':
בין זה ובין זה פסול. כלומר דר' יוחנן פליג אהא דריב''ל דמפרש דהני תנאי לא פליגי אלא דמר מיירי בשגזל קרקע ומר מיירי בשגזל פסל וסיכך בו דלא היא אלא דמאן דפוסל בין זה ובין זה הוא פוסל וטעמא דהאי מ''ד דס''ל סוכה גזולה פסולה ס''ל נמי שאולה פסולה ואי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי אינה נגזלת שאולה היא ובין כך ובין כך פסולה היא ואם גזל פסל וסיכך בו נמי פסולה וטעמא דס''ל להאי מ''ד דלא עשו תקנת מריש בסוכה אלא דאוקמוה אדאורייתא וגזל גמור היא:
במיישב מלמעלה. ודחי לה דמהכא לא תפשוט דאיכא למימר דבשלא קשרן מיירי אלא שמיישב אותו מלמעלה זה אצל זה ואין כאן מעש כלל דניקרייה שינוי מעשה:
נישמעיניה מן הדא. דאשכחן דפליגי תנאי גבי סוכה גזולה וקאמר עלה ר' סימן בשם רבי יהושע בן לוי דמפרש דלא פליגי לדינא אלא דמאן דאמר כשירה מיירי בשגזל קרקע ועשה עליה סוכה דקי''ל קרקע אינה נגזלת והוה ליה סוכה שאולה וכשירה ומ''ד פסולה מיירי בשגזל פסל וסיכך בו והשתא איפשיטא בעיין דהא הכא וכי אפשר שלא יקשר את הפסול זה לזה שיהו מושכבים יחד ואפ''ה פסול ומשום דהוי ליה שינוי החוזר לברייתו ולאו שמיה שינוי וה''ה כאן בשאגדן דלא קנאו דשינוי החוזר לברייתו הוא:
גזל לולב מכאן וכו'. כלומר שלא גזלו באגודה אלא גזל כל אחד ואחד בפ''ע ואגדן הוא מהו אם קנאה בשינוי מעשה כזה או לא דשינוי החוזר לברייתו הוא ולא מיקרי שינוי:
מה פליגין. אדלעיל קאי דפליגי ר' חייה ור' לוי דלמר ולטעמיה ביום ראשון הוא דפסול ולמר אף בי''ט שני פסול דוקא בשגזלו משופה שכבר תיקנן הנגזל לאחר שקצצו מן הדקל ותיקנו אבל אם גזלו ושיפה הוא כבר קנייה בשינוי מעשה לכ''ע דשינוי שאינו חוזר לברייתו הוא ושלו הן אלא דמים הוא שחייב לו וכן לאידך דס''ל משום מצוה הבאה בעבירה הכא מכיון שכבר קנאו קודם המצוה אין כאן משום מצוה הבאה בעבירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source