Shekalim
Daf 6a
אֵילּוּ חַייָבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן כול'. 6a מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁקְלוֹ תוֹרָה קוֹלָּבּוֹנוֹ תוֹרָה. סָבַר רִבִּי מֵאִיר בְּנוֹתֵן שִׁקְלוֹ שָׁלֵם שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁלְאֵשׁ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְהַרְאֲהוּ לְמֹשֶׁה. אְמַר לוֹ. זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ. כָּזֶה יִתְּנוּ.
Traduction
Les personnes suivantes, est-il dit, sont soumises au droit de change''. On a enseigné: ces personnes doivent un droit; selon R. Meir, elles sont tenue de payer un double droit, et l’enseignement (de la Tossefta) est aussi conforme à R. Meir, car dit-il, chaque fois que le paiement du sicle est dû par la Loi, le droit de change est dû en vertu de cette même loi, et il est d’avis que c’est le complément obligatoire du paiement de la contribution du sicle pour qu’il soit complet. Il raconte (31)Midrash Rabba à nombres, ch. 12. que l’Eternel béni soit-il! prit d’au-dessous du trône céleste l’image en feu d’une petite monnaie, et, la montrant à Moïse, il lui dit: ils donneront ceci (Ex 30, 13), c’est-à-dire une pièce semblable pour droit de change.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא דר''מ. אתוספתא קאי שהיה שגורה בפיהם דקתני בתוספתא פ''א אפטרופוס ששקלו על ידי יתומים הרי אלו חייבין בקלבון השוקל שקל חייב בקלבון דברי ר''א וחכמים אומרים השוקל שקל פטור מן הקלבון וקמ''ל דרישא דהברייתא נמי אליבא דר''מ היא דס''ל אע''פ שאין שקלו תורה שאלו היתומים שיש להן אפטרופוס קטנים הן ואין הקטן חייב בשקל מן התורה אפ''ה קלבנו מן התורה וכלומר כשארי אנשים השוקלים וחייבין בקלבון ולפיכך אלו ששקלו בשביל היתומים חייבין בקלבון:
סבר ר''מ בנותן שקלו שלם שהוא פטור מן הקלבון. בתמיה וכלומר שהש''ס חוזר ומתמה על הא דבעי לאוקמי רישא דהתוספתא נמי כר''מ וכי סבר ר''מ בנותן שקלו שלם והיינו הקצוב עליו מן התורה שהיא מחצית השקל שיהא הוא פטור מן הקלבון אדרבה איפכא שמעי' ליה בהמתני' ובסיפא דהתוספתא כדקתני בהדיא לר''מ דהניחא אי הוה ס''ל דבשוקל שקל הקצוב בתורה פטור הוא מקלבון וכהחכמי' שפיר איכא למימ' שאלו השוקלים בשביל יתומים. קטנים חייבין בקלבון וטעמא שאין לנו לפטור מהקלבון אלא בשוקל כפי חיובו מן התורה וכדדרשינן מזה יתנו כזה ולא יותר אבל אלו הקטנים שאין שקליהן מן התורה ואין ממשכנין אותן עליהן ראו חכמים לחייבן מיהת בדבר מועט והוא הקלבון וחייבין הן בקלבון והיינו כדאמרן אע''פ שאין שקלו תורה קלבנו תורה וזה שייך שפיר אליבא דהחכמים וכדאמרן אבל לר''מ הא מכיון דס''ל השוקל שקלו הקצוב בתורה חייב הוא בקלבון אימא לך דס''ל דלא מיחייב בקלבון אלא בר חיובא דמחייב בשקל הקצוב בתורה אבל אלו שפטורין הן מן התורה אלא שאם שקלו מקבלין מהן פטורין הן מן הקלבון:
אמר ר''מ כמין מטבע וכו'. טעמא דר''מ מפרש דס''ל השוחל שקל הקצוב בתורה חייב בקלבון ולא דריש זה יתנו כזה יתנו ולא יותר משום דלדידיה האי זה יתנו ללמד שכמין מטבע של אש הוציא הקב''ה וכו' ואמר לו זה יתנו כזה יתנו:
נָתַן סֶלַע לִיטּוֹל שֶׁקֶל חַייָב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת: אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד סֶלַע שֶׁהוּא נוֹטֵל. רַב אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא [נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא] נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֲתַא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה.
Traduction
Si l’on a donné un sela, est-il dit, pour reprendre un demi-sicle en retour, il faut payer un double droit'' Cet avis, dit R. Eliézer, exprime l’opinion de R. Meir, d’après lequel il faut payer un droit pour le demi-sicle payé et autant pour le demi-sicle touché en retour. C’est ainsi qu’il a été enseigné: à l’égard des personnes soumises au droit de change, un double droit est dû selon R. Meir. Rav dit: l’obligation du double droit de change est admise par tous (même selon les autres sages). Selon cette explication de Rav, un triple droit serait exigible d’après l’avis de R. Meir, 1° pour le demi-sicle versé; 2° pour le demi-sicle perçu (en retour); 3° pour l’extension du précepte légal à ce cas particulier de surcroît. En effet, vint dire R. Jérémie ou R. Samuel b. R. Isaac au nom de Rav, c’est bien ainsi que l’entend R. Meir, et il exige le triple droit.
Pnei Moshe non traduit
ר' מאיר אומר נותן שני קלבונות. דס''ל לר''מ הנותן מחצית השקל חייב בקלבון ולפיכך שנים ששקלו שקל שלם חייבין שני קלבונות ואין הלכה כר''מ:
נתן סלע ליטול שקל. שנותן שקל שלם והוא סלע לההקדש ושיחשבו לו מחצית השקל שהוא חייב. וליטול שקל כלומר מחצית השקל שהוא שקל הקצוב ממה שיגבה מן האחרים שיחזירנו לו מההקדש חייב הוא בשני קלבונות מפני שמה שאמרנו בשקל שקל שלם אינו חייב אלא בקלבון אחד להת''ק היינו כששוקל כולו להקדש כגון שנים ששקלו על שניהם אבל זה שנוטל חצי שקל אחד מן ההקדש נותן הוא שני קלבונות:
נתן סלע וכו' אמר ר' אלעזר. הך סיפא דר''מ היא דס''ל בשוקל שקל הקצוב בתורה חייב בקלבון וא''כ הכא דניתן הוא סלע להקדש שהוא שני חצאין של שקל הקצוב חייב הוא בשני קלבונות אחד בשביל שקל הקצוב בתורה שהוא נותן להקדש ואחד סלע שהוא ניטל כלומר אחד כפי שקל הקצוב שהוא נוטל בשביל הסלע שנתן ונוטל חציו מן ההקדש ונותן קלבון בשבילו לההקדש:
רב אמר. דלא היא אלא הך סיפא דברי הכל היא ואפי' לרבנן לפי שהוא נותן קלבון אחד בשביל שקל שבו שהוא נותן ואחד בשביל השקל שהוא נוטל מן ההקדש:
ואחד לדבר תורה. ושואל הש''ס על דעתיה דרב שלשה קלבונות אינון וכלומר מי נימא דה''ק ועוד קולבן אחד לדבר תורה והיינו בשביל שהוא נותן סלע והוא שני שקלים הקצובין וצריך ליתן קלבון אחד בשביל כך שהוא דבר תורה כשאר השוקלים שקל שלם והוא סלע כגון שנים ששקלו בשביל שניהם דמדינא חייבין הן בקלבון או דנימא דה''ק רב ואחד לדבר תורה לפרושי מילתא דהכל מודים דבכה''ג נותן שני קולבונות אחד בשביל שקל הקצוב ועוד אחד בשביל שהוא נוטל מההקדש כפי שקל הקצוב וטעמא דזה האחד שהוא נותן עוד בשביל שהוא לדבר תורה שבתחלה נתן סלע שלם ומדבר תורה חייב בקלבון ולעולם אינו נותן אלא שני קלבונות:
אתא ר' ירמיה וכו'. וקאמר בשם רב בהדיא דשלשה קולבנות אינון הוא דאמר:
הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַייָבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין בְּמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. בְּשֶׁחִלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ. שֶׁחַייָבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקָּלְבּוֹן. בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ.
Traduction
Les frères et associés, tenus de payer le droit de change et dispensés de la dîme (séparée) sur les animaux (dont parle la Mishna), sont ceux qui, après s’être séparés, se sont de nouveau associés (32)B., Betsa, 39, Hulin 25.; d’autres au contraire sont soumis à la dîme des animaux, mais ils sont dispensés des droits de change, lorsqu’ils ne sont pas séparés.
Pnei Moshe non traduit
האחין והשותפין וכו'. פירושא דמתני' נקיט כשחלקו וחזרו ונשתתפו שאז חייבין בקלבון כשאר שני אנשים ששקלו שקל שלם ופטורין ממעשר וכשחייבין במעשר וכו' בשלא חלקו וכדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source