רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. אָמַר הֲרֵי עָלַי עֵץ. מְבִיא גֵּיזָר אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. שֶׁזֶּה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כָּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְיזִירֵי עֵצִים. לְרַבּוֹת אֶת הָעֵצִים.
Pnei Moshe (non traduit)
לרבות את העצים. הני שני גיזרין מפרש לצורכן שהן לרבות את העצים של המערכה כדאמרינן ביומא שם:
מתני' אמרה כן. מדתנינן מתני' בעלמא שמעינן שיכול להביא גיזר אחד וכהאי דתנינן תמן בפ''ב דיומא שנים בידם שני גזרי עצים ש''מ שזה קרבן בפ''ע וזה קרבן בפ''ע דאי קרבן אחד נינהו למה לי שני כהנים לכך. וגרסינן להא לעיל בפ''ט דשביעית בהלכה ז' ולקמן בפ''ח דנדרים בהלכה ה':
גמ' ר' בא בר ממל בעי. אם אמר הרי עלי עץ מהו שיהא מביא גיזר אחד או דילמא שני גיזרין הן קרבן אחד דוקא:
הלכה: 27b תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. וְלֹא הָיָה שׁוֹפָר שֶׁלְקִינִּים בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבֶת. שֶׁמָּא תָמוּת אַחַת מֵהֶן וְנִמְצְאוּ דְמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֶן. [וְהָ]תַנֵּי. הָאִשָּׁה שֶׁאָֽמְרָה. הֲרֵי עָלַי קַן. מֵבִיאָה דְמֵי קַן וְנוֹתְנָתוֹ בַשּׁוֹפָר וְאוֹכֶלֶת בַקֳּדָשִׁים וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁמָּא נִתְעַצֵּל כֹּהֵן. וְאֵין הַכֹּהֵן חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא דְמֵי חַטָּאוֹת מֵיתוֹת מְעוּרָבוֹת בָּהֶן. [כִּי קָאָֽמְרִינָן. בְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בַעֲלֵיהֶן וַדַּאִי. וְאִי אָֽמְרִינָן. נִבְרוֹר ד' זוּזֵי וְנַשְׁדֵּי בִּנְהָרָא וְאִידָּךְ לִישְׁתְּרוּ. הָא אָֽמְרִינָן בָעָֽלְמָא. רִבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה.]
Pnei Moshe (non traduit)
ואי אמרי' וכו'. כלומר וכ''ת דאף לר' יהודה דחייש להכי הא מכל מקום איכא תקנתא הכא דנברור ד' זוזי ונשדי בנהרא כנגד אותה שמתה אחת מהן ואידך מעות לישתרו ליקח בהן חטאת הא ליתא דהא אמרינן בעלמא דר' יהודה לית לי' ברירה כדאמרי' אליביה בדמאי ובעירובין וה''נ אין ברירה למימר דאותן ד' זוזי הן מדמי חטאת שמתו בעליה ולמישתרי לאינך:
והתני האשה וכו'. ואינה חוששת שמא נתעצל הכהן מלהקריבו ואכתי מחוסר כפרה היא ואסורה בקדשים וכן אין הכהן חושש מלהקריב שמא דמי חטאות מתות מעורבות בהן דשמא מתו הבעלים של אחת מהן ומי נימא דהאי ברייתא דלא כר' יהודה היא ומשני כי קאמרינן הכא אליבא דר' יהודה בחטאות שמתות בעליהן ודאי דה''ק שמא תמות אחת מהן וכו' אבל התם לשמא יש בהן מאחד שמת ולא ידעינן בודאי שמת מודה רבי יהודה דלשמא ימות לא חיישינן:
גמ' תני'. בתוספתא שם אמר רבי יהודהוכו'. ומסיים שם אלא האומר הרי עלי תורין מביא ונותן לשופר של תורים. בני יונה מביא ונותן לשופר של בני יונה וכלומר שלקיני חובה לא היה שופר כלל כדמפרש טעמא מפני התערובות וכדי למלאות החשבון של י''ג שופרות ס''ל לר' יהודה דלתורין היה שופר בפ''ע ולבני יונה שופר בפ''ע וכולן עולות נדבה הן:
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עוֹבְייָן (כַּמָּה חוֹקוֹת) [בָּאַמָּה שׁוֹחֲקוֹת]. וְאָרְכָּן (אַמָּה גַמּוּדָה) [כְּאַמָּה גְּרוֹמָה]. רִבִּי חוֹנִי בְשֵׁם רִבִּי אִמִּי. כְּמִין טוֹרְטָנִי. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה אֶלָּא אָמָּה עַל אֶמָּה לְפִיכָךְ לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא אַמָּה (גַמּוּדָה) [גְּרוֹמָה]. וְתַנֵּי כֵן. אַמָּה הַיְּסוֹד אַמָּה סוֹבֵב אַמָּה כַּרְכּוֹב וְאַמָּה קְרָנוֹת וְאַמָּה מַעֲרָכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' שמואל. טעמא דממעט בארכן מבעביין לפי שלא היה מקום מערכה וכו' ולא היה מחזיק אלא כפי אמה גדומה באורך ותני כן וכו' בחמש אמות גובה שאמרו על המזבח נחשת שעשה משה ומקום המערכה שלו אמה על אמה:
כמין טורטני. כלומר שמביא שתיהן כמין טורטני זה על זה כהאי טורטני האמור גבי אשכול בפ''ז דסוטה:
עוביין. של הגיזרין באמה ואמה שוחקת וארכן באמה גדומה מצומצמת:
שִׁשָּׁה לִנְדָבָה. חִזְקֶה אָמַר. כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָתֵּי אָבוֹת. בַּר פְּדָיָה אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ בְּהֵמוֹת. פָּר וְעֶגֶל וְשָׂעִיר אֵיִל וּגְדִי וּטְלֵה. שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּנֶגֶד שֵׁשׁ קָרְבָּנוֹת. קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יּוֹלְדוֹת חַטָּאוֹת וָאֲשָּׁמוֹת הַמְּנָחוֹת וָעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַל יְדֵי שֶֽׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה רִיבוּ לָהּ שׁוֹפָרוֹת הַרְבֶּה. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִיהֽוֹיָדָ֜ע וגו'. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן [אָמַר]. שְׁתֵּי נְדָבוֹת [עָשָׂה]. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נְדָבָה אַחַת. וְהָא כְתִיב וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּֽית יְי חֽוּצָה. אָמַר רַב חונָה. מִפְּנֵי הָטְּמֵאִים. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל שֵׁם אַךְ֩ לֹ֨א יֵֽעָשֶׂ֜ה בֵּ֣ית יְי סִפּ֥וֹת כֶּ֨סֶף֙. מִין סִפּוֹת כֶּסֶף לֹא יֵעָשֶׂה בֵית יי.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך י''ג שופרות
על שם וכו'. אקרא דהובא במתני' קאי ומפרש להא דקאמר לא יובא בית ה' וזה משום דכתיב במלכים אך לא יעשה בית ה' ספות כסף מזמרות וגו' והא כתיב בד''ה שעשו משאר הכסף כלי שרת אלא דה''ק מין ספות כסף כלומר מינין אלו לא יעשה ולזה נאמר ג''כ לא יובאו בית ה' למינין אלו אלא לכהנים יהיו כדפרישית במתני':
מפני הטמאים. המביאים נדבות ואינן יכולים להכנס לעזרה:
והכתיב ויאמר וגו'. ומפני מה נתנוהו חוצה:
נדבה אחת. והרבה היתה:
שתי נדבות עשה. שתי פעמים ולפיכך היה שם מותר הרבה ויליף לה מדכתיב שם למעלה ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית ה' חוצה. ומדנתנו לזה חוצה משמע שנדבה אחרת היתה שם ולא היתה מכילה העזרה או הלשכה יותר ונתנוהו בשער הבית חוצה:
שנאמר. בד''ה גבי נדבת בדק הבית ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית ה' וגומר וככלותם וגו' את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' והעלות וכפות וכלי זהב וכסף וגו' ומפני שהיתה הנדבה מרובה והותירו ממלאכת בדק הבית ריבו ג''כ לעשות כלים הרבה:
אמר ר' יוחנן. לא צריך טעם ורמז אחד אלא ע''י שהנדבה מרובה וכו' וכדי שלא יתעפשו המעות:
כנגד שש קרבנות. שחלוקין בשמותיהן וקיני זבין וזבות חדא נינהו:
כנגד שש בהמות. שכשרין לקרבן פר וכו':
כנגד ששה בתי אבות. של משמר שמתחלק לבתי אבות לכל יום בית אב אחד אף כאן שאע''פ שכל המותרות למקום אחד הולכין מתחלקין לששה שופרות:
זָהָב לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁהִזְכִּיר צוּרָה. אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר צוּרָה מֵבִיא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואפי' צינורה. כמלא צינורה קטנה:
והוא שהזכיר צורה. כדפרישית במתני':
לְבוֹנָה לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. נֶאֱמַר כָּאן אַזְכָּרָה 28a וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן מְלֹא קוֹמֶץ אַף כָּאן מְלֹא קוֹמֶץ. אִי מַה אַזְכָּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁנֵי קְמָצֵים אַף כָּאן שְׁנֵי קְמָצֵים. אָמַר רִבִּי לָא. כְּלוּם לָֽמְדוּ לְקוֹמֶץ אֶלָּא מִלֶּחֶם הַפָּנִים. מַה לְהַלָּן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל אַף כָּאן קוֹמֶץ הֶחָסֵר פָּסוּל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אִילָא אָֽמְרָה. הַמִּתְנַדֵּב מִנְחָה מֵבִיאָהּ בְקוּמְצוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. וַאֲפִילוּ בְּקוֹמֶץ הַבְּעָלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מילתיה דרבי אילא אמרה. ש''מ ממלתיה דרבי אילא שהמתנדב מנחה מביאה בקמצו של כהן גדול כלומר כשיעור קומץ הגדול שבכהנים דלא ליהוי קומץ חסר וקאמר ר' חזקיה דליתא אלא אפי' בקומץ הבעלים משערינן:
א''ר אילא. דלא היא דכלום למדו לקומך אלא מלחם הפנים וכלומר דהאי ג''ש מלחם הפנים להכי איצטריך ללמד על קומץ לבונה שחסר פסול וכלום למדו כך במתנדב לבונה בפ''ע אלא מבזיכי לבונה של לחם הפנים:
אי מה אזכרה וכו'. ואימא דנילף מלהלן גבי בזיכי לבונה שטעון שני קמצים וכתיב נמי אזכרה ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה:
לבונה וכו'. דהכי דריש לה בת''כ פ' ויקרא נאמר כאן בלבונה אזכרה על כל לבונה והקטיר הכהן את אזכרתה וגו' ונאמר להלן במנחת מרחשת והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה מה להלן מלא קומץ אף כאן בלבונה מלא קומץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source