Vayedaber

Shabbath

Daf 8a

וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר כול'. 8a אֲפִילוּ בַחוֹל אָסוּר. שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד. תַּנֵּי. הַמְפַלֶּא אֶת כֵּלָיו נוֹטֵל וְזוֹרֵק וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִמְלוֹל. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. מוֹלֵל וְזוֹרֵק וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַהֲרוֹג. חִזְקִיָּה אָמַר. הַהוֹרֵג כִּינָּה בַשַּׁבָּת כְּהוֹרֵג גָּמָל. שְׁמוּאֵל מְקַטֵּעַ יָדָהּ וְרִיגְלָהּ וִיהַב לָהּ קוֹמֵי מַייְנוּקָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן יְהִיב לֵי גַּו צְלוֹחִיתָא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. וְלֹא מֵחֲלָזוֹן שָׁמַעְנוּ. וַחֲלָזוֹן יֵשׁ לוֹ גִידִּים וָעֲצָמוֹת. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׂאֵין לוֹ גִידִּים וָעֲצָמוֹת אֵינוֹ חַי יוֹתֵר מֵשִׁישָּׁה חֳדָשִׁים. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב זְבִיד. אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲלִף אֶת עוֹלָמוֹ. קָמְקָמָה מִיתְעַבֵּיד חו רב פדה. חר אפר מִתְעַבֵּיד שֵׁר. מִימִיתא דְרֵישָׁא מִיתְעַבֵּיד עַקְרָב. ודמנייא סממי. תּוֹלַעְתָּא דְסוּסְיָא מִתְעַבְּדָא אורעי. וּדְתוֹרְתָא דברי. צָבוּעַ הַזָּכָר נַעֲשֶׂה נְקֵיבָה. עַכְּבְּרָא דְטוּרָא מִתְעַבֵּיד חֲזִיר בָּר. שִׁיזַרְתָּא דְּנוּנָא מִיתְעַבֵּיד נַדָּל. וּדְבַר נַשָּׁא חִיוִּי. אֵימָתַי. בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ כּוֹרֵעַ כָּל קוֹמָתוֹ עַד הַשִּׁזְרָה.

Traduction

Il n’est pas permis de chercher les insectes des vêtements'', est-il dit. C’est également interdit aux jours de semaine, comme acte inconvenant devant d’autres personnes. On a enseigné, celui qui nettoie ainsi ses vêtements devra prendre les insectes et les jeter, en ayant soin de ne pas les comprimer (de crainte d’en tuer); selon Aba Saul, ce dernier acte n’est pas interdit, à condition de n’en pas écraser de prime abord. Hiskia dit aussi: l’acte de tuer un pou le samedi est aussi blâmable que de tuer un chameau. Samuel se contentait de lui couper les pattes (pour empêcher d’avancer), puis le déposait aux ordures. R. Yossé b. R. Aboun les déposait dans un verre. Mais demanda R. Simon b. Halafta, ne savons-nous pas, par comparaison avec le scarabée (39)''Le mot halzon employé ici est une sorte de sauterelle, gr. kélonias d'ordinaire, c'est comme l'arabe pour le ver de pourpre, limax marinus. Voir Cassel, Encycl. D'Erschu. Gruber, IIe s., t. 27, p. 181a, n. 51; B. Hulin 58a; Midrash sur (Jg n° 39.'', qu’on peut le tuer? A-t-il plus de vertèbres que ce dernier? Or, l’on a enseigné: tout ce qui est dépourvu de muscles et d’os (vertèbres) ne peut pas vivre plus de 6 mois; et R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Zebid: tous les 7 années cosmiques Dieu transforme le monde (40)B. Baba Qama, 16a.. Ainsi, la vipère devient couleuvre. R. Padia dit: la chauve-souris devient vampire; l’insecte capillaire (pou) devient scorpion; celui qui provient des vieux effets est l’araignée; la vermine des chevaux se change en frelon, et celle des bœufs se transforme en guêpe (41)Pour ce nom et les précédents, voir Sachs, Beitrâge, 1. 154, (et 2, 93); l’hyène mâle devient femelle (42)Aristote, de Gener. Animalium, 3, 6.; le basilic des montagnes devient sanglier; l’épine dorsale de poissons devient mille-pattes, cnwdalon, comme la colonne vertébrale (de l’homme) donne naissance au serpent. Cette dernière métamorphose sera la punition de l’homme qui, pendant la prière de l’amida, ne se courbe pas de toute la hauteur.

Pnei Moshe non traduit

ולא יפלה את כליו אפילו בחיל אסור שאינה דרך כבוד. קסבר האי ש''ס נפרש לא יפלה בשבת מטעמא שמא יהרוג וקאמר אף בחול לא יעשה כך:

תני. בתוספתא סוף פי''ז:

שמואל. היה נוהג שמקטע ידה ורגלה של הכינה ונתנה לפני התינוק אבל היא בעצמו לא רצה להורגה לגמרי ורבי יוסי בר בון היה נוהג ליתנה לתוך צלוחית של מים:

ולא מחלזון שמענו. כלומר דמייתי סייעתא להא דקאמר חזקיה ההורג כינה בשבת כהורג גמל. ואע''ג דלאו בריה חשיבה שהרי אין לה גידין ועצמות מ''מ וכי לא שמענו זה מחלזון דתנינן בתוספתא פ''ט הצד חלזון והפוצעו חייב שתי חטאות וחלזון יש לו גידין ועצמות בתמיה והרי מין תולעת הוא ואפ''ה ההורגו בשבת חייב וה''ה בכינה:

ולא כן תני וכו'. זה הכל מסיומא דמילתי' דר''ש בן חלפתא דהא ולא כן תני דדבר שאין לו גידין ועצמות אינו מתקיים יותר מו' חדשים ואפ''ה אמרינן דההורג חלזון חייב וה''ה בכינה:

דאמר ר' יוסי בר' בון וכו'. דזהו הטעם משום דיש בריה שמשתנית לבריה אחרת וכן הכינה כדלקמן והלכך כברי' חשובה דכך הוא הדבר שאינה מתקיימת יותר מו' חדשים להיות כמות שהוא אבל משתנית היא לבריה אחרת:

מחלף את עולמו. כלומר דיש בריות בעולם שלאחר ז' שנים מתחלפין ומשתנין לבריה אחרת שכך השביע הקב''ה להטבע שלהם:

קמקמה. זהו הקימוש המוזכר במקרא משתנה ומתעביד חו רב. חו זהו החוח ונעשה גדול:

פדה חד אפר מיתעביד שד. כלומר ואחר שנעשה חוח משתנה להיות פדה חד וזהו ערפד וחוזר זה הערפד או זה האפר ונשתנה ונעשד שד:

מימיתא דרישא. כינה שבראש נשתנה להיות מין עקרב:

ודמניא. וכינה של בגדים נשתנה להיות שממית. וזהו ראיה שדרך כינה להשתנות ונעשית בריה אחרת:

מיתעבדא אורעי. נעשית צפרדע. תרגום של צפרדעים עורדעניא:

ודתורתא דברי. ושל שור נקבה נעשית מהן דבורים:

נעשה נקבה. לאחר ז' שנים:

עכברא דטורא. משתנה ומתעביד חזיר בר:

שיזרתא דנונא. שדרה של דג מת מיתעביד לשרץ ששמו נדל. ושדרה של האדם לאחר ז' שנים נעשה נחש ואימתי בזמן שאינו כורע כל קומתו במודים עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה:

תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. אֲבָל מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶׁבְּכוֹס וּמַה שֶׁבִּקְעָרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. שֶׁהוּא לְשָׁעָה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מִפְּנֵי הַנְּקִיּוּת וּמִפְנֵי הַסַּכָּנָה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. לְקַנֵּב חִיזְרִין. מַה דָּמַר. שֶׁהוּא לְשָׁעָה. אָסוּר. וּמַה דָּמַר. מִפְּנֵי הַנְּקִיּוּת וּמִפְנֵי הַסַּכָּנָה. מוּתָּר. רַב יִרְמְיָה סְלַק לְגַבֵּי רַבַסִּי. מְזַג לֵיהּ כַּסָּא. שְׁרֵי מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ בְּנֵי בֵיתֵיהּ. חֲמִי מַה הוּא עֲבִיד. אֲמַר לָהּ. דְּהוּא נָהוּג בְּשִׁיטָּתֵיהּ דְּרַבּוֹ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶׁבְּכוֹס וּמַה שֶׁבִּקְעָרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

Traduction

On a enseigné que R. Hiya dit: pendant le repas, on peut regarder ce qu’il y a dans la coupe ou dans l’assiette, sans crainte de pencher la lampe. Le motif est, selon les uns, qu’il suffit d’un instant pour le voir; selon d’autres, c’est à cause de la propreté, ou du danger qui pourrait en résulter. Qu’importe la différence entre ces 2 considérants? Il y en a une pour la question du nettoyage des verdures, ou salades: si le 1er motif l’emporte, c’est interdit (cet examen exigeant de l’attention); si le 2e l’emporte, ce sera permis. R. Jérémie s’étant rendu auprès de R. Assé, il se mit à examiner la coupe pleine qu’on lui offrit. Voyez donc, dit R. Assé à ses gens, que fait-il? Il se conforme, lui répondirent-ils, à l’avis de son maître R. Hiya, qui prévoit l’examen. R. Hiya a enseigné: on peut examiner le contenu de la coupe ou de l’assiette, sans crainte de pencher la lampe.

Pnei Moshe non traduit

תני ר' חייה. אמתני' מהדר לא יפלה ולא יקרא לאור הנר ותני ר''ח עלה בתוספתא פ''ק אבל מסתכל הוא לאור הנר למה שבכוס ובתוך הקערה ואינו חושש:

אית דבעי מימר. לפרש הטעם לפי שהוא לשעה מועטת ולא חיישינן שמא יטה ואית דבעי מימר דטעמא שהתירו בזה מפני הנקיות ומפני הסכנה דשמא יש בו דבר המסכן. כגון שממית וכיוצא בה:

מה נפיק מביניהון. מאי איכא בין הני תרי טעמי וקאמר לקנב את החזרת לפני אור הנר איכא בינייהו דלטעמא מפני שהוא לשעה אסור לקנב לפי שזה צריך לשהות ולהך טעמא מפני הנקיות והסכנה מותר הוא מפני בלפעמים נמצא באלו ירקות תולעת של סכנה:

סלק לגבי רב אסי. ומזוג ליה כסא לר' ירמיה לשתותו והתחיל להסתכל בו לאור הנר ואמרה לו דביתהו לרב אסי ראה מה הוא עושה וכי מותר זה בשבת ואמר לה שבקיה דהוא נפיק בשיטתיה דרביה כדתני רבי חייא וכו':

וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אֶחָד. הָא שְׁנַיִם מֵאַחַר שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה מוּתָּר. מַתְנִיתָא דִשְׁמוּאֵל פְּלִיגָא עֲלוֹי. אֶחָד הַנֵּר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ וְאֶחָד הַנֵּר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָאֵעל בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֲפִילוּ כַמָּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה. אֲפִילוּ נָתוּן בְּבַיִת אֶחָד. אֲפִילוּ נָתוּן בִּסְפֵּיקוּלָה.

Traduction

Ni lire à la lumière'', est-il dit. Toutefois, dit Samuel, ce n’est vrai qui si l’on est seul (de crainte d’oubli), mais non à deux, car l’un rappellerait l’autre à l’ordre en cas d’oubli. Un autre enseignement conteste cet avis, en disant que c’est interdit même lorsqu’on ne peut pas pencher la lumière (cela ne dépend donc pas de cette possibilité d’être rappelé par le voisin). Oula b. Ismaël ajoute au nom de R. Eléazar que c’est interdit, quel que soit le nombre de personnes présentes. Selon cette opinion, c’est aussi défendu quelle que soit la hauteur où se trouve la lampe, fut-elle située dans une autre maison, fut-elle même placée dans la lucarne des combles (speculum).

Pnei Moshe non traduit

לא שנו אלא אחד. הוא דאסור לקרות אבל שנים מותר שאם בא אחד להטות חבירו מוחה על ידו:

מתני'. ברייתא חדא פליגא עלוי דשמואל דתני אחד הנר וכו'. וקס''ד דהיינו בשנים ואינו יכול להטותו הוא נקרא שחבירו אינו מניחו ואף על פי כן חששו ומשני עולא אפילו כמה כלו' דהא דקתני ואחד הנר שאינו יכול להטותו אפילי גבוה כמה הוא דקאמר ובהא הוא דחששו שמא ישכח ויעמוד על מקום גבוה ויטה אבל בשנים מותר דחבירו יזכיר אותו שלא יטה:

על דעתיה דרבי לעזר. דקאמר אפילו גבוה כמה א''כ אפילו נתון הנר בבית אחר והוא רואה לאורו בבית זה או אפילו נתון הנר באספוקלה והוא כעין עששית נמי אסור דבכל כה''ג איכא למיחש:

תַּנֵּי. שֶׁמָּא יִשְׁכָּח וְיַטֶּה. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֲנִי אֶקְרָא וְלֹא אַטֶּה. וְשָׁכַח וְהָיָה קָרוּב לְהַטּוֹת. וְאָמַר. גְּדוֹלִים הֵן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָֽמְרוּ. שֶׁמָּה יִשְׁכָּח וְיַטֶּה. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. הִיטָּה אוֹתוֹ מַמָּשׁ. וְכָתַב עַל פִּנְקָסוֹ וְאָמַר. יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע הִיטָּה הַנֵּר בַּשַּׁבָּת. לִכְשֶׁיִּבָּנֶה הַבַּיִת יְהֵא חַייָב חַטָּאת.

Traduction

On a enseigné qu’il est défendu de lire, de crainte que par oubli on ne penche la lumière. R. Ismaël dit: je vais lire, sans éprouver cette crainte; et voici qu’il oublie et se trouve sur le point de pencher la lumière: combien sont graves les paroles des sages, s’écria-t-il, et ils ont raison de dire que l’oubli peut vous entraîner à pencher la lumière. R. Nathan dit même qu’il ne s’en souvint pas à temps et la pencha. Il inscrivit aussitôt sur ses tablettes: Ishmaël, fils d’Elisée, a penché la lumière au jour du Shabat; lorsque le temple sera réédifié, il devra offrir un sacrifice expiatoire (43)Derenbourg, Essai, etc., p. 403..

Pnei Moshe non traduit

תני וכו'. בתוספתא דפ''ק:

Shabbath

Daf 8b

תַּמָּן תַּנִּינָן. אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ. מַעֲשֶׂה בְחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה. אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם זִקְנוּתָךְ. כְּגוֹן אֲנִי. אֲתַת חָדָא רוּחָא וּנְסִיתֵיהּ. וּשְׁרֵי תָהִי בֵיהּ. 8b אָֽמְרָה לֵיהּ. לֹא תִצּוֹק. רוּחַ אֲנָא. אֲזִיל וְאִישְׁתַּוֵּי לַחֲבֵרֶיךָ.

Traduction

On a enseigné ailleurs (44)Avot, 2, 5.: ne te fie pas à ta piété jusqu’au jour de ta mort. Il arriva qu’un homme pieux (sûr de ne pas succomber aux mauvais penchants) modifia un peu cet enseignement en disant: ne te fie pas à ta piété jusqu’au jour de ta vieillesse, comme moi, par ex. Sur ce, il fut tenté du démon par l’apparition d’une beauté et il voulut la saisir. Mais dès lors, il commença à en avoir regret. -Ne te tourmente pas, lui dit l’ombre; je vais disparaître comme j’ai apparu; seulement, sois moins orgueilleux une autre fois et place-toi au niveau des autres.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן וכו'. בפ''ב דאבות ואיידי דמייתי עובדא דר' ישמעאל בן אלישע מייתי נמי להאי עובדא דכעין קמייתא הוא שרצה לסמוך על עצמו:

כגון אני. שכבר זקנתי ומובטחני שלא אחטא:

אתת חדא רוחא ונסיתיה. ובאת שידה אחת בדמות נקבה בן אדם לנסותו ומכיון שלא עמד בהנסיון התחיל אח''כ לתהות ולהתחרט בו והיה מצטער מאד ואמרה ליה לא תצעוק ולא תצטער רוח אנא ולנסותך באתי והזהר שלא תאמר עוד כך אלא זיל ואשתוי לחבריך ותאמר כמו ששנו הם אל תאמן בעצמך עד יום מותך:

בֶּאֱמֶת הַחַזָּן רוֹאֶה אֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין כול'. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנִינוּ. בְּאֱמֶת. הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. מָהוּ מְתַקֵּן. רָאשֵׁי פְרָקִים פְּסוּקִין. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַתִּינּוֹקוֹת מְתַקְּנִין לָהֶן רָאשֵׁי פְסוּקֵיהֶן לְאוֹר הַנֵּר. מַיי כְדוֹן. אִילֵּין בָעֵיי דְּיִטְפֵי בוּצִינָּא. וְאִילֵּין לָא בָעֵיי דְּיִטְפֵי בוּצִינָּא.

Traduction

En vérité, il a été établi légalement'', dit la Mishna. R. Eliézer dit: chaque fois que cette expression est employée, elle indique qu’il s’agit d’une règle transmise depuis l’époque de Moïse sur le mont Sinaï (45)Cf. (Terumot 2, 1).. Quelles fautes le maître redresse-t-il par sa présence? Il énonce des têtes de premiers mots (et les enfants continuent la lecture). C’est aussi ce que R. Simon b. Gamliel a dit: on indique aux enfants les têtes de chapitres, qu’ils continuent à lire devant la lumière. Pourquoi cette lecture est-elle plutôt permise aux enfants? Parce qu’ils ne demandent pas mieux que de voir la lumière s’éteindre (il n’y a pas à craindre qu’ils la penchent), tandis que le maître n’ayant pas ce désir pourrait s’oublier.

Pnei Moshe non traduit

באמת וכו'. כל מקום ששנינו באמת הלמ''מ הוא וכך הוא מפורש לעיל בפ''ב דכלאים ובהרבה מקומות:

תני. בתוספתא שם רשב''ג אומר מתקנין פרשיותיהן לאור הנר. מכינין לידע מקום הפרשה שיקראו למחר:

מיי כדון. מאי טעמא התירו להן דהא מדקאמר רשב''ג התינוקת מתקנין משמע אפילו שלא בפני רבן וקאמר דהיינו טעמא לפי שחלוקין בדעות הן אלו רוצין שיכבה הנר מאיליו ולא להטותו שידליק ואלו לא רוצין שיכבה וא''כ מסתמא מוחין זה בזה הן והלכך לא חשש רשב''ג בתינוקות:

כַּיּוֹצֵא בוֹ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה כול': תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר. רְאֵה עַד אֵיכַן פָּֽרְצָה טַהֳרָה. שֶׁנֶּאֱמַר כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר הָיָ֙ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרוֹץ לָרוֹב. וּבֵית֙ אֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם פָּֽרְצ֖וּ לָֽרוֹב: שֶׁלֹּא גָֽזְרוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא יֹאכַל טָהוֹר עִם הַטָּמֵא. אֶלָּא אָֽמְרוּ לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה. הָא זָב עִם מְצוֹרָעַת מוּתָּר. וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָֽהֳל֖וֹ וְלֹא מִחוּץ לְאָֽהֳלָהּ. מְצוֹרָע עִם זָבָה אָסוּר. מְצוֹרָע עִם מְצוֹרָעַת אָסוּר.

Traduction

– ''De même pour les questions de pureté, etc.''. On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit: on peut conclure jusqu’où va l’effet de la pureté de ce qu’il est dit (Gn 30, 30): le peu que tu avais devant moi s’est étendu considérablement; et il est dit (1Ch 4, 38): leurs maisons primitives (la souche) se sont étendues au loin (par leur grand nombre). Or, il était inutile de défendre la consommation de l’homme pur avec une femme impure; mais il est dit que l’homme atteint de gonorrhée ne devra pas s’attabler avec la femme atteinte du même mal. Donc l’homme atteint de ce mal pourra rester avec une femme frappée de la lèpre, comme il est dit (Lv 14, 8): il s’assoira hors de sa tente, mais il n’est pas prescrit de s’éloigner de la tente à elle (de la femme). Il est interdit au lépreux d’être avec la femme atteinte de gonorrhée, de même qu’avec la femme lépreuse.

Pnei Moshe non traduit

כיוצא בו וכו' תני וכו'. בתוספתא שם:

פרצה טהרה. כלומר שנתרבה ומביא הש''ס ראיה ללשון זה כדכתיב כי מעט וגו' וכן כדכתיב ובית אביהן פרצו לרוב. בד''ה א' ד':

שלא גזרו לומר שלא יאכל טהור עם הטמא. כלומר שלא הוצרכו לגזור כך לפי שבלאו הכי היו נזהרין בזה וכך הוא בתוספתא ולא גזרו הראשונים לו' לא יאכל הטהור עם הנדה שהראשונים לא אכלו עם הנדות:

הא זב עם מצורעת מותר. כלו' דמדייק הש''ס מדקתני לא יאכל הזב עם הזבה ולא קתני לא יאכל הטמא עם הטמאה ושפיר הוה שמעינן שעשו הרחק שלא יבעול את הנדה טמאה אלא לדיוקא איצטריך דזב עם אשתו המצורעת מותר שאף אם יבאו לידי הרגל דבר אין כאן איסור דישב מחוץ לאהלו כתיב ודרשו מכאן שהמצורע אסור בתשמיש המטה אבל לא מחוץ לאהלה והמצורעת מותרת בתשמיש. ולהכי לא קתני סתם הטמא עם הטמאה לפי שיש ששניהן טמאין הן וליכא למיחש בהו מידי והא קמ''ל דתנא דמתני' ס''ל כהך דרשא לאהלו ולא לאהלה:

מצורע עם זבה אסור. דבהא ודאי איכא למיחש שלא יבעול את הזבה והוא בכרת וקמ''ל דאפילו המצורע שקשה לו התשמיש ביותר מן הזב אפ''ה חששו:

מצורע עם מצורעת אסור. שהוא אסור בתשמיש המטה:

תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. לֹא יֹאכַל זָב פָּרוּשׁ עִם זָב עַם הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. וּמַה טַעֲמֵיהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. זֶה זָב וְזֶה זָב. וּמַה טַעֲמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֶׁהוּא מִתְרַגֵּל עִמּוֹ בִימֵי טוּמְאָתוֹ הוּא מִתְרַגֵּל עִמּוֹ בִימֵי טַהֳרָתוֹ. רִבִּי חִייָה רוֹבָה מְפַקֵּד לְרַב. אִין אַתְּ יְכִיל מֵיכוּל כָּל שַׁתָּה חוּלִין בִּטַיֳרָה אֲכוֹל. וְאִם לָאו תְּהֵא אֲכִיל שִׁבְעָה יוֹמִין מִן שַׁתָּה.

Traduction

On a enseigné (46)B. même, 13a.: Shammaï dit que le pharisien atteint de gonorrhée ne doit pas manger avec l’ignorant ayant ce mal; mais Hillel le permet. Celui-ci le permet, parce qu’ils ont tous deux la même maladie. Shammaï s’y oppose, parce que, dit-il, si le compagnon se familiarise avec l’ignorant aux jours d’impureté, il continuerait cette relation avec lui une fois pur (et serait entraîné à manger alors de l’impur). R. Hiya Rouba recommandait ceci à Rab: si toute l’année tu peux manger le profane à l’état pur, il faut le faire; sinon, prends au moins ce soin aux 7 premiers jours de l’an qui précèdent le Kippour.

Pnei Moshe non traduit

פרוש. שאוכל הכל בטהרה בימי טהרתו:

זה זב וזה זב. והואיל ועכשיו אף הפרוש דברים טמאים קאכל ליכא למיחש מידי:

ומ''ט דב''ש. מפני שחששו מתוך שהוא מתרגל עם העם הארץ בימי טומאתו של הפרוש יבא להתרגל עמו בימי טהרתו ויטמא העם הארץ את הטהרות שלו וב''ה לא חששו לכך:

שבעה יומין מן שתא. והן הימים שבין ר''ה ליוה''כ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source