Shabbath
Daf 84a
משנה: מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִין וּמִפְּנֵי בִיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה וּדְמַאי וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְהַתּוּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לָעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא אֶת הַטֵּבֵל וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. לֹא אֶת הַלּוּף וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל לָעוֹרְבִים:
Traduction
On peut débarrasser jusqu’à 4 ou 5 boîtes pleines de paille ou de blé pour faire place à des hôtes, pour faciliter l’étude de la Loi, mais non le grenier entier. On peut aussi enlever de l’oblation pure, les produits soumis au doute (demaï), ou de la 1re dîme dont l’oblation (1/100) a été prélevée, ou de la 2e dîme et des objets consacrés qui ont été rachetés, ou des lupins secs qui servent d’aliment aux pauvres (ou aux boucs); mais non ce qui est soumis encore aux divers droits (tebel), ni de la 1re dîme non libérée de l’oblation, ni la 2e dîme ou les consécrations non rachetées, ni le porreau, ni la moutarde. R. Simon b. Gamliel le permet pour les porreaux, parce que c’est l’aliment des corbeaux domestiques.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מפנין. אוצר של תבואה וצריך לפנות אותו וכגון לדבר מצוה כדנקיט ואזיל מפני הכנסת אורחין או מפני ביטול בית המדרש כגון שהוא צריך להמקום לקבוע בו בית המדרש מפנין אותו בשבת וכל אחד ואחד ממלא ארבע או חמש קופות של תבן ושל תבואה עד שיפנה המקום:
אבל לא את האוצר. כלומר אבל לא יגמור את כל האוצר דילמא אתי לאשוויי גומות. וכן כשמפנה ועדיין האוצר הוא מלא שלא התחיל בו מקודם השבת צריך שלא יכבד הקרקע אלא נכנס ויוצא בו ועושה שביל ברגליו בכניסתו וביציאתו:
מפנין תרומה טהורה. אפילו ישראל דחזיא לכהן אבל תרומה טמאה לא דאינה ראויה בשבת דאסור להאכיל אף לבהמה בשבת לכ''ע דהוי כמבער תרומה לקדשים בשבת. ואין מבערין לא בשבת ולא בי''ט:
ודמאי. דחזי לעניים ומעשר ראשון וכו'. כמפורש בפ' כיצד מפנין:
והתורמוס היבש. מפני שהוא מאכל לעניים. נ''א לעזים אבל לא את הלח:
לא את הלוף. הוא ממיני הבצלים ואינן ראויין כשהן חיין אפילו למאכל בהמה:
ולא את החרדל. בברייתא והובאה בגמרא גריס מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים ואת החצב מפני שהוא מאכל צבאים:
מפני שהוא מאכל לעורבים. ואין הלכה כר' שמעון בן גמליאל מפני שאינן מצויין אצל רוב בני האדם ואין מגדלין אותן אלא עשירים לגדולה:
הלכה: מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת כול'. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַקּוּפּוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' זעירא שאל לר' יאשיה וכו'. גרסינן להא לעיל ריש פ' המוציא עד ישנן רביעית יין האיטלקי וע''ש:
הלכה: אֵי זֶהוּ נֶגֶר הַנִּגְרָר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָֽשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵנִי נֶגֶר שֶׁלְבֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דִיחִידָייָא דְהָכָא 84a כִּסְתָמָא דְתַמָּן. וִיחִידָייָא דְתַמָּן כִּסְתָמָא דְהָכָא. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. מִן דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָֽשְׁכֵנִי חִילְפַיי וְהַרְאֵנִי נֶגֶר שֶׁלְבֵּית רִבִּי קָשׁוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ תָלוּי. הָדָא אָֽמְרָה כְרִבִּי יוּדָן עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אֲתַא רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. כְּרִבִּי יְהוּדָה. עַד שֶׁיְּהֵא קָשׁוּר בַּדֶּלֶת. רִבִּי יַנַּאי רִבִּי אִמִּי אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא קָשׁוּר בַּדֶּלֶת בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידוֹ. נִיגָרַייָא דְרִבִּי לָֽעְזָר הֲוָה קְטִיר בְּגָמִי. נִשְׁמַט אָסוּר. נִקְמַז. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. מְדָרֵיהוּ בְרָאשֵׁי עֶצְבָּעוֹתָיו.
Traduction
Il est dit plus loin (21, 1): ''On peut le samedi prendre le panier, y eut-il une pierre dedans''; à quoi les disciples de Rabbi ajoutent qu’il en est de même des comestibles au milieu desquels il y a une pierre. R. Jacob b. Zabdi au nom de R. Abahou dit qu’il y a discussion à ce sujet entre R. Hiya b. Joseph et R. Yohanan, le premier se conformant à l’avis de la Mishna, le second à celui de l’école de Rabbi. Est-ce que ce dernier avis n’est pas contraire à la Mishna, qui dit (§ 6): ''on peut puiser de l’eau dans une courge creuse, si, en l’emplissant, la pierre ne tombe pas''? -N’en résulte-t-il pas que la courge n’est pas considérée comme base de l’interdit? -Ceci ne prouve rien, car la pierre y étant comprimée, forme corps avec la courge. N’est-elle pas en opposition avec R. Hiya b. Joseph en la fin, où elle dit: ''au cas contraire, on ne peut pas l’emplir''? Comment donc permet-on de déplacer un panier avec une pierre non comprimée? R. Judan répond: puisque la pierre a pour but d’équilibrer la courge, elle devient le principal, comme si la courge n’était déplacée que pour elle, et pour cette cause il faut une telle compression de la pierre, qu’elle constitue un seul corps. Quel parti R. Yohanan tire-t-il de la présente Mishna, pour qu’il repousse l’autre enseignement? Selon lui, on insiste ici sur le déplacement de la courge même (la pierre étant l’accessoire nul). L’avis de R. Yohanan n’est-il pas contesté, lorsqu’il est dit au sujet de la Mishna (21, 1) ''on peut transporter son enfant si même il a une pierre, ou un panier qui en a une'', qu’il a été enseigné chez Rabbi que ce panier devra contenir des comestibles outre la pierre? -Comment, d’après cela, justifier le transport de l’enfant ayant une pierre? -C’est que, dit R. Cohen au nom des rabbins de Babylone, on traite l’enfant à l’égal des comestibles. On a dit encore là (en Babylonie): la pierre aux mains de l’enfant est considérée à l’instar d’une amulette de savant compétent qui serait entre ses mains, étant aussi efficace à le distraire et à le faire taire s’il voulait pleurer (voilà pourquoi elle est autorisée). Qu’entend-on par un crochet qui traîne (586)Jér., (Eruvin 10, 10).? C’est dire, selon R. Yohanan, qu’il est attaché, sans être suspendu en l’air, mais traînant par la corde jusqu’au sol qu’il touche. C’est ainsi, dit-il, que Hilfia m’emmena et me montra un crochet de ce genre chez Rabbi, attaché et non suspendu. Il est dit aussi: l’avis du rabbin isolé (R. Eliézer) exprimé ici, et disant (§ 7) que ''l’on peut y employer ce qui est déjà suspendu et attaché au-devant, est conforme à l’avis anonyme exprimé ailleurs, que le crochet traînant pourra être employé à la fermeture au Temple, non au dehors; et l’avis isolé (de R. Juda) exprimé là-bas, permettant même d’employer ce dernier objet au dehors, est conforme aux anonymes (autres sages) d’ici, permettant de fermer en tous cas. -En pratique, comment agira-t-on? Lequel de ces 2 avis domine? -De ce que R. Yohanan raconte que Hilfia l’a entraîné et lui a montré le crochet usité dans la maison de Rabbi, qui était attaché, non suspendu, il est prouvé que l’on suivra l’avis de R. Judan (qu’il est permis d’employer partout ce crochet traînant, pour fermer). R. Houna dit au nom de R. Samuel que l’avis de R. Juda sert de règle, à la condition que ce crochet soit attaché à la porte même, pour bien distinguer sa destination. R. Yanaï ou R. Amé ajoute qu’il devra être attaché à la porte par une corde assez solide pour le soutenir. Chez R. Eliézer, ce verrou était attaché par une simple liane (peu solide). Si la corde qui le retient est rompue, il est interdit d’y toucher (587)Tossefta, ib., 8.; si le lien d’attache se trouve défait, il faut, selon R. Jacob b. Aha au nom des autres sages, le mesurer du bout des doigts avec la corde d’attache, de façon à démontrer l’existence primitive du nœud (puis, on pourra en user).
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו נגר הנגרר. גרסינן להא לקמן בפ' בתרא דעירובין בהלכה י' על המתניתין נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה והמונח כאן וכאן אסור. רבי יהודה אומר המונח במקדש והנגרר במדינה ומפרש איזהו נגר הנגרר שנחלקו כל שהוא קשור אף על פי שאינו תלוי ונגרר עם החבל בארץ אמר ר' יוחנן משכני חילפיי וכו'. כדלעיל בהלכה ג':
אתיא יחידאה דהכא. והוא רבי יהודה כסתמא דתמן והן החכמים במתני' שאע''פ שנגרר בארץ פוקקין בו:
ויחידאה דתמן. והוא ר''א דמתני' כסתמא דהכא כהתנא קמא דעירובין:
היאך עבדין עובדא. משום דחכמים דמתני' היינו ר' יהודה דעירובין וחכמים דעירובין היינו ר''א דמתני' וא''כ הלכה כמאן:
אמר לו מן מה דאמר ר' יוחנן וכו' א''כ עביד רבי עובדא אע''פ שאינו תלוי ש''מ הלכה כר' יהודה למעשה:
אתא ר' הונא וכו' וקאמר נמי הלכה כר' יהודה ועד שיהא קשור בדלת:
ר' ינאי חמוי דר' אמי. כך היא בעירובין:
בדבר שהוא יכול להעמידו. שלא יהא נופל לארץ ונגרייא דר''א הוה קשור בגמי בעלמא:
נשמט. הנגר ונפסק החבל שהוא קשור בו וכשפותח בו הרי הוא מונח בקרן זויות אסור. נקמז שנחסר מעט ממנו ואינו ממלא את החור האסקופה שמכניסין אותו שם:
מדדהו בראשי אצבעותיו. עד שהוא מכניסו ומהדקו שם:
כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים וכו'. אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
– Quant aux ''couvercles d’ustensiles'', ce que R. Yossé ajoute sert de règle, au dire d’Aba b. Cahana, ou R. Hiya b. Ashé au nom de Rav.
Pnei Moshe non traduit
כל כסוי הכלים וכו' הלכה כר' יוסי. הובא להא לעיל פ' במה אשה בהל' ה':
הדרן עלך כל הכלים
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעִירָא שָׁאַל לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּר הַכּוֹסוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁלְפֶּסַח יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן אִיטַלְקִי.
Traduction
vide
מָהוּ לְפַנּוֹת מִן הָאוֹצָר כְּסֶדֶר הַזֶּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יִגַּע בָּאוֹצָר. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא שְׁבִיל וְנִכְנַס וְיוֹצֵא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מהו לפנות מן האוצר כסדר הזה. כלומר אוצר שלא התחיל לפנות ממנו קודם השבת מהו שיתחיל לפנות ממנו בשבת כסדר הזה ששנינו ארבע או חמש קופות:
נשמעינה מן הדא. דתנינן בברייתא אפלוגתא דתנאי גבי תבואה צבורה בזמן שהתחיל בה מע''ש מותר להסתפק ממנה בשבת ואם לאו אסור להסתפק ממנה בשבת דברי ר' אחא ורבי שמעון מתיר וקתני בסיפא ושוין שלא יגע באוצר אבל עושה הוא שביל ברגליו ונכנס ויוצא וש''מ דכ''ע אין מתחילין באוצר תחלה:
Shabbath
Daf 84b
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְטַלְטְלִין אֶת הַדִּימוּעַ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְטַלְטְלִין. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. מָאן דְּאָמַר. מְטַלְטְלִין. בִּמְדוּמַע בִּתְרוּמָה טְהוֹרָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין. בִּתְרוּמָה טְמֵיאָה. 84b וּבְאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת. אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כְדֵי לְהַעֲלוֹת לֹא. מָאן תַּנָּא. מְטַלְטְלִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנִּינָן. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה הִיא סְאָה שֶׁעָלָת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני מטלטלין את הדימוע. סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמע הכל מטלטלין אותו בשבת ואיכא דתני אין מטלטלין:
בתרומה טהורה. שנפלה לפחות ממאה חולין דחזיא לכהן כדין דמוע שנמכרת הכל לכהן חוץ מדמי אותה סאה. ומאן דאמר אין מטלטלין בתרומה טמאה שדמעה את החולין ואינה עומדת אלא להסקה ולא חזיא בשבת ולא פליגי הני ברייתות:
ובאותו שיש בו כדי להעלות. כלומר וכן נמי מצינו דאף תרומה טמאה מטלטלין והיינו דוקא שיש בו כדי להעלות כגון שנפלה למאה חולין טהורין דאותה מטלטלין אגב החולין כדלקמן. אבל אם אין בה כדי להעלות שנפלה לפחות ממאה לא משום דהוי מדומע ע''י תרומה טמאה:
מאן תנא מטלטלין רבי אליעזר. לאו אדימוע קאי. דהא מילתיה דר''א לאו בדימוע היא אלא על מתני' דריש פ' נוטל קאי ואיידי דאיירי הכא בטילטול דימוע מייתי לה הכא כדאמרן. וכן אגב האי דלקמן. ובתרומה טמאה איירי דתנינן בפ' נוטל מטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין וקאמר דמאן תנא מטלטלין הטמאה עם החולין ר''א היא דתנינן בפ''ה דתרומות בהלכה ב' סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין. והאי סאה עולה באחד ומאה. ר''א אומר תרום ותשרף כשתעלה הסאה צריך לשורפה שאני אומר אותה סאה שנפלה היא סאה שעלתה והרי היא תרומה טמאה כמו שהיתה ואינה ראויה אלא לשריפה והשתא הא דתנינן מטלטלין הטמאה עם החולין לר''א היא דתנינן לה דלדידיה אכתי שם תרומה טמאה עלה ומטלטל הכל אגב החולין דאלו לרבנן דפליגי עליה התם דלא אמרינן אותה שנפלה הוא שעלתה ותעלה ותאכל נקודים או קליות. א''כ לא מיתוקמא הך דקתני מטלטלין הטמאה עם החולין דאי לפחות ממאה חולין נפלה הוה לה כולה מדומע ע''י תרומה טמאה ואין מטלטלין כדלעיל ואי למאה נפלה א''כ אין שם תרומה טמאה עלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source