Shabbath
Daf 67b
משנה: הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא תֵצֵא מִיָּדוֹ קְלָטָהּ אַחֵר קְלָטָהּ כֶּלֶב אוֹ שֶׁנִּשְׂרְפָה פָּטוּר. זָרַק לַעֲשׂוֹת חַבּוּרָה בֵּין בָּאָדָם בֵּין בַּבְּהֵמָה וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית חַבּוּרָה פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל חַייָבֵי חַטָּאוֹת אֵינָן חַייָבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה. תְּחִילָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה פְּטוּרִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִילָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה:
Traduction
Si, après avoir jeté un objet, au moment même où on l’a lâché, on se souvient de la solennité du Shabat, ou si une autre personne le rattrape, ou si un chien le happe, ou s’il a été brûlé, il n’y a pas de délit. Si on l’a jeté dans le but de blesser un homme ou un animal, et que l’on se souvient de la solennité du jour avant que la blessure soit faite, il n’y a pas de délit. Voici la règle: tous les délits entraînant le sacrifice de péché ne sont réels que lorsque le commencement et la fin de l’œuvre ont eu lieu à l’état d’erreur; mais si l’une des 2 parties, soit le commencement, soit la fin, s’est effectuée en connaissance de cause, il n’y a pas de délit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הזורק ונזכר עד שלא תצא מידו. ולנוסחת המשניות וכן בנוסחת המשנה בבבלי ונזכר לאחר שיצתה מידו וכך צריך לפרש לנוסחא דהכא שמיד שיצתה מידו נזכר והיינו עד שלא תצא מידו כלומר שאפי' לא שהא אלא בכדי עד שלא תצא מידו דאלו נזכר מקודם שיצאת מידו צריכא למימר דלאו בר קרבן הוא:
קלטה אחר. או שקלטה אחר או כלב או שנשרפה ולא עביד הנחה פטור:
זרק וכו'. וכן בזרק בשוגג לעשות חבורה ונזכר מקודם שנעשה חבורה פטור משום חובל בשבת דבעינן עד שיהא תחלתן וסופן שגגה:
זה הכלל. לאתויי כל חייבי חטאות ואפי' אינן של שבת:
הלכה: ו'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְהֵזִיד. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ יָרָה חֵץ לַהֲרוֹג בּוֹ אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהִתְרוּ בוֹ וְחָזַר בּוֹ. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. הֲוֵי סוֹפָךְ מֵימַר. וְהֵזִיד.
Traduction
Il faut compléter ce que dit cette Mishna en ajoutant qu’après ''s’être souvenu'', on a commis la faute volontairement; sans quoi, il y aurait lieu de demander si quelqu’un, lançant une flèche pour tuer, est averti qu’il va commettre un meurtre et qu’il manifeste le désir d’y renoncer, n’est-il plus coupable de la fin de l’action? Il faut donc admettre qu’ici l’on écarte l’obligation d’offrir le sacrifice de péché, parce qu’à la fin le mal a été commis en connaissance de cause.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא והזיד. כלומר דמפרש דלאחר שנזכר לא חזר ושכח אלא סופו היה בזדון אבל אם חזר ושכח אע''פ שבאמצע נזכר הוא הוי תחלתו וסופו בשגגה וחייב וקשיא אלו ירה חץ וכו'. כלומר וכן על כרחך אתה מפרש להסיפא זרק לעשות חבורה וכו' מפני שנזכר עד שלא נעשית החבורה הלכך פטור הוא משום שבת דאי לא תימא הכי אלא שנזכר וחזר בו ממה שהיה מתכוין בתחלה א''כ קשיא הרי מי שזרק חץ להרוג בו את הנפש והתרו בו מה אתה עושה וחזר בו שמא כלום הוא מה שחזר בו בתמיה וה''נ דכוותה שאם זרק האבן אי החץ לעשות החבורה מה איכפת לן שחזר בו הלא כבר יצאת מידו לעשות כוונתו והחזרה שלו לאו כלום הוא אלא הוי סופך מימר והזיד דטעמא דמתני' משום שסופו במזיד הוא ובחייבי חטאות בעינן עד שיהא תחלתן וסופן בשגגה:
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּבְמֵזִיד בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי אָמַר. בְּשׁוֹגֵג בְּהִיכָּרֵת. וּבְמֵזִיד בְּהִיכָּרֵת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַייֵעַ לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֶת יְי ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ מֵזִיד בְּהִיכָּרֵת מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשּׁוֹגֵג בְּחֵלֶב וּמֵזִיד בַּחַטָּאת מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן.
Traduction
R. Yossé b. Hanina dit qu’il y a dispense du sacrifice s’il s’agit, au cas involontaire, comme au cas volontaire, de la transgression d’une simple défense; selon R. Josué b. Levi au contraire, il s’agit, dans l’un et l’autre cas, de fautes graves entraînant le retranchement (472)Si c'étaient de simples défenses, le sacrifice serait obligatoire.. R. Simon b. Yohaï a émis un enseignement qui sert à confirmer cette dernière opinion, puisqu’après avoir dit (Nb 15, 29) quelle sera la règle ''si l’on agi par erreur'', la loi dit aussitôt après: celui qui aura agi de propos délibéré, … celui-là brave le seigneur, celle personne sera retranchée, etc.; ce qui indique une corrélation de pénalités même pour des cas divers. Or, on n’a jamais pu déduire qu’en dépit de la peine du retranchement pour l’acte volontaire, on avise l’ignorant du crime qu’il va commettre, puis en cas d’infraction il sera passible des coups de lanière et offrira un sacrifice (473)Donc, l'avis de R. Josué prédomine.. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan (474)(Terumot 6, 1).: si, en ignorant l’interdit d’une graisse consommée, on enfreint volontairement l’ordre du sacrifice dû pour ce cas, on avise le pécheur que c’est défendu, puis il subira la peine des coups de lanière, et il devra offrir le sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
בשוגג בל''ת ובמזיד בל''ת. בשוגג ומזיד דעלמא קאמר דפליגי בה דר' יוסי בן חנינה ס''ל דשוגג בלאו היא דהויא שגגה ואלו ידע בלאו מזיד הוא ואע''פ ששגג בהכרת ולאו בר קרבן הוא וריב''ל ס''ל דאפי' ידע בלאו אלא דשגג בהכרת שמיה שגגה ובהזיד גם בהכרת הוא דהוי מזיד:
תני ר' שמעון בן יוחי. לדרוש מפרשת מגדף ומסייע לריב''ל דכתיב בפרשה ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת וגו' והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' את ה' הוא מגדף ונכרתה וגו' דמשמע דאדלעיל קאי מדכתיב והנפש והכא במזיד משתעי דכתיב ביד רמה ובא ללמדנו דלפעמים מביא קרבן אפי' הוא במזיד והשתא היכי דמי אם מזיד הוא בכל הגע עצמך שאפי' מזיד הוא גם בהכרת א''כ מתרין בו ולוקה ומביא נמי קרבן בתמיה הרי אם מזיד הוא בכל ודאי לאו בר קרבן הוא אלא דה''ק והנפש אשר תעשה ביד רמה משכחת ביה נמי קרבן כגון שהזיד בהלאו ושגג בהכרת דמיקרי שוגג לענין קרבן ומסייע לריב''ל:
ר' אבהו בשם ר' יוחנן. הך דר' יוחנן גרסי' לה בפ''ז דתרומות ובכמה מקומות והעיקר כמו דגרסינן שם ובפ' מרובה בשני מקומות ובכל מקום אשר תמצא כתוב בהפך טעות דמוכח הוא. וכצ''ל כמו שהוא שם הזיד בחלב ושגג בחטאת מתרין בו ולוקה:
משום שהזיד בחלב הוא. ומביא קרבן דקסבר ר' יוחנן כמ''ד דשגגת קרבן שמה שגגה כדמוכח מהרבה מקומות לר' יוחנן אין מתעסקין לא בחלבים ולא בעריות. כלומר דמה דקי''ל המתעסק פטור מקרבן וכגון בשבת שלא נתכוין למלאכת איסור כלל שנתכוין לחתוך את התלוש ונמצא שהוא מחובר וכל כיוצא בזה זהו נקרא מתעסק ושוגג נקרא שמתכוין למלאכה זו שעושה אלא ששגג ולא ידע שהיום שבת או שידע שהוא שבת וכסבור שמלאכה זו מותרת זהו שוגג ובחלבים ובעריות אף המתעסק חייב ואפי' לא נתכוין לעבירה כדמפרש ואזיל היך עבידא מתעסק בשבת שהוא פטור:
רַב הַמְנוּנָא אָמַר. נֶסֶר שֶׁהוּא חוּץ לַסְּפִינָה וְאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבַּע מוּתָּר לֵישֵׁב בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי מָנָא. 67b אִילּוּ אָמַר. תֵּיבָה פְתוּחָה. יֵאוּת. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מָאן דְּבָעֵי מֵיעֲבֲד תַּקָּנָה לְאִילְפָא. מוֹצִיא נֶסֶר חוּץ לִשְׁלֹשָׁה שֶׁאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה וְאַתְּ רוֹאֶה אֶת הַמְחִיצוֹת כְּאִילּוּ עוֹלוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. שֶׁכָּל שֶׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה הֵן. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר מְפַקֵּד לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי דַהֲוָה פָרִישׂ. מֵיעֲבֲד לֵיהּ סַל פָּחוּת.
Traduction
R. Hamonna dit: si une planche est sise en dehors du navire, n’ayant pas une largeur de 4 p., il est permis de s’y asseoir le samedi et d’y faire tout ce que l’on voudra. R. Mena observa qu’il serait pus juste de parler là d’une boîte ouverte (rompue), constituant un espace où il est permis de déplacer (469)La planche, au contraire, n'offre pas cet avantage.. R. Abin dit: lorsqu’on veut adapter au navire un moyen de faciliter les relations, on en tire une planche à un peu plus de 3 p., n’ayant pas une largeur de 4 p., de façon à constituer un intermédiaire, et l’on supposera que les parois de cet appendice s’élèvent à une hauteur suffisante pour en constituer un domaine privé. R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Hamnona que tout espace de 3 p., auprès d’une séparation, se confond avec elle (470)''Ainsi, la planche a presque 4 p., la distance de séparation près de 3 p., et annulant l'écart de l'eau à moins de 3 p., on aurait un total de 10 p. Donc, il faut s'en écarter d'au moins 3. Cf. (Eruvin 10, 6); (Gitin 8, 3).''. R. Isaac b. R. Eliézer recommandait à R. Oshia b. R. Samei (471)Jér., Moed Qatan 2 ( 81b)., lorsqu’il quittait le rivage, de suspendre un panier rompu en dehors du navire pour servir d’intermédiaire entre l’eau et la terre.
Pnei Moshe non traduit
נסר שהוא. בולט חוץ לספינה ואין בו רוחב ארבע. כלומר אפילו אין בו רוחב ארבע מותר לישב בו וכו' דקסבר כרמלית דהים מארעא הוא דמחשבינן ואויר שהוא למעלה מי' מקום פטור הוא ובדין הוא דבלאו הכי מותר אלא משום היכרא בעלמא עביד לה והלכך סגי אפי' אין בו רוחב ארבע:
אילו אמר תיבה פחותה יאות. ר' מנא לא מדייק לדינא מידי אלא משום דקאמר נסר וכו' ואין זה דרך צניעות ושפיר הוה לי' למימר תיבה פחותה ויושב בה וכו':
מאן דבעי למיעבד תקנה לאילפא שיהא מותר לטלטל מתוכה בשבת מוציא נסר חוץ לשלשה מהספינה שלא יהיה בו תורת לבוד והוי כספינה וכו'. ושאין בו רוחב ארבעה. טעות הוא בכאן ואגב שיטפא דלעיל היא דאם אין בו רוחב ארבעה מאי האי דקאמר ואת רואה את המחיצות כאלו עולות וכי שייך מחיצות למקום שאין בו רוחב ד' אלא צ''ל ויש בו רוחב ארבעה ופליג אדרב המנונא דלעיל דס''ל דמקום ארבעה על ארבעה בעינן והלכך קאמר דאת רואה את המחיצות של הנסר כלומר שפת הנסר כאלו מחיצות עולות ממנו דאמרינן גוד אסיק ואם מטלטל מן הספינה לתוכו ומתוכו לספינה ודרך הנהר ממלא מן הים ומכניס להספינה דמחיצה תלויה היא והתירו במים:
ר' יעקב בר אחא מפרש לה בשם רב המנונא להא דקאמר ר' אבון מוציא חוץ לשלשה מפני שכל שלשה ושלשה כלומר עד שלשה שהן סמוכין למחיצה כמחיצה עצמה הוא דאמרינן לבוד ואם אינו מוציאו חוץ לשלשה הוי ליה כמחיצת ספינה עצמה וא''כ מטלטל מספינה לים להדיא ואסור והלכך הא דקאמר מוציאו חוץ לשלשה:
דהוה פריש. שהיה נוהג לפרוש בים והיה מצוה אותו לעשות לו סל פחות כהאי דר' מנא דקאמר תיבה פחותה בכדי שיכול לישב בו לעשות צרכיו בשבת:
Shabbath
Daf 68a
משנה: הַבּוֹנֶה כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַייָב. הַבּוֹנֶה כָל שֶׁהוּא. הַמְסַתֵּת וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וּבַמַּעֲצָד הַקּוֹדֵחַ כָּל שֶׁהוּא חַייָב. זֶה הַכְּלָל כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת בַּשַּׁבָּת חַייָב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַמַּכֶּה בַקּוּרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה חַייָב מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה:
Traduction
Combien faut-il avoir construit au minimum pour qu’il y ait péché? Si peu que ce soit. De même, on est coupable en taillant des pierres ou en nivelant sur l’enclume, en rabotant, ou en perçant des trous; si peu que ce soit. Voici la règle: on est coupable si, le samedi, on se livre à un travail quelconque qui persiste. R. Simon b. Gamliel interdit aussi de frapper avec le marteau (477)Le comment. a: Martello, forme italianisée de Martel. sur l’enclume pendant le travail, parce que cela équivaut à une mise en état d’une œuvre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הבונה. שאמרו באבותמלאכות:
כמה יבנה. משום דה''א דאין מדרך לבנות אלא מה שנקרא בנין ולפיכך מפרש בה התנא יותר מבשארי אבות מלאכות שנשנו שלא מצינו ששואל בהם כמה יקצור או כמה יחרוש וכו' וכאן מאריך בלישניה הוא וכדאמרן להשמיענו דהבונה כל שהוא חייב לפי שכך מצינו במשכן שכן קרש שנפל בו דרנא הטיף לתוכי אבר וסותמו:
המסתת את האבן. שמתקנו מן הצדדים ומרבעו וזהו גמר מלאכה כמו המכה בפטיש:
ובמעצד. קורנס של ברזל:
הקודח. במקדת ועושה נקב בכל אלו בכל שהוא חייב:
ומלאכתו מתקיימת. שא''צ להוסיף יותר ועשה כן בשבת חייב:
אף המכה בקורנס על הסדן. הוא כמו עמוד עב של ברזל העומד לפני האומנין אינקלומ''א בלע''ז ועושין כן בשעת מלאכה להחליק את הקורנס נקרא מורטי''ר וזהו כמתקן מלאכה ואע''פ שאינו מן המלאכה ממש מחייב. ואין הלכה כרשב''ג:
הלכה: הַבּוֹנֶה כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַייָב כול'. מַה בִּנְייָן הָיָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין קְרָשִׁים עַל גַּבֵּי אֲדְנִים. וְלֹא לְשָׁעָה הָֽיְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהוּא לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁהוּא לְעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ מִן הַצַּד. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי דָּבָר אַחֵר. הָדָא אָֽמְרָה. בִּינְייָן עַל גַּבֵּי כֵלִים בִּינְייָן. אֲדָנִים בַּקַּרְקַע הֵן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה בנין היה במשכן וכו'. גרסי' להא לעיל פ' כלל גדול בסוף הלכה ב' וכדפרישית שם עד אדנים בקרקע הן ועד דעביד ספיין חייב משום בונה:
תֵּנֵּי. אֶחָד מֵבִיא אֶת הָאֶבֶן וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הַטִּיט. הַמֵּבִיא אֶת הַטִּיט חַייָב. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. שְׁנֵיהֶן חַייָבִין. סָבַר רִבִּי יוֹסֵי. אֶבֶן בְּלֹא טִיט בִּנְייָן. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם נָתַן אֶת הַטִּיט תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ נָתַן אֶת הָאֶבֶן שֶׁהוּא חַייָב. הַבַּנַּאי שֵׁיִּישֵׁב אֶת הָאֶבֶן בְּרֹאשׁ הַדִּימוֹס חַייָב. לְמִי נִצְרְכָה. לְרַבָּנִן. וְהָהֵן דַּעֲבַד דַּפִּין וְהָהֵן דַּעֲבַד סַפְייָן. חַייָב מִשּׁוּם בּוֹנֶה.
Traduction
vide
תַּנֵּי. אֵין מִתְעַסְּקִין לֹא בַחֲלָבִים וְלֹא בָעֲרָיוֹת. 68a הַמִּתְעַסֵּק בַּשַּׁבָּת פָטוּר. בַּחֲלָבִים וּבָעֲרָיוֹת חַייָב. הֵיךְ עֲבִידְא. אָמַר. הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר חֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. וְקָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת פָּטוּר. הֲרֵי אֲנִי אוֹכֵל חֲצִי זַיִת. וְאָכַל כְּזַיִת חַייָב. הֲרֵי אֲנִי מִתְחַמֵּם בָּהּ. וְהֶעֱרָה בָהּ חַייָב.
Traduction
On a enseigné (475)B. Kritot, 19b. que l’on ne fait pas attention à celui qui a consommé par erreur de la graisse interdite qu’il savait être devant lui, mais qu’il a prise au lieu de la partie permise (476)Cas différant de l'oubli complet de l'interdit., ni s’il a eu un commerce illicite avec une parente au degré prohibé, croyant s’approcher de sa femme; celui qui, le samedi, se livre à un travail sans en avoir conscience, est dispensé de toute peine, tandis qu’il y a des cas entraînant la pénalité pour les interdits des graisses ou des relations illicites. Le cas non condamnable le samedi a lieu pour celui qui déclare vouloir couper une demi-figue (ce qui n’est pas une faute), et par mégarde en coupe une entière. Par contre, on est condamnable, si p. ex. on se propose de vouloir manger seulement l’équivalent d’une demi-olive d’interdit et qu’on la mange entière; ou bien si l’on déclare ne vouloir que se réchauffer par un contact féminin et que l’on aboutisse au coït.
Pnei Moshe non traduit
אמר הרי אני קוצר חצי גרוגרת. שהוא פחות מכשיעור ואין בו חיוב חטאת ואף על פי שעלתה בידו וקצר כגרוגרת אחר כך פטור שלא נתכוון לקצור כשיעור אבל בחלב אם אמר הריני אוכל חצי זית ואכל כזית חייב שכן נהנה בגרונו כזית וכן בעריות אמר הריני מתחמם בה ולא נתכוין ליותר ועלתה בידו שהערה בה חייב שכן נהנה:
הדרן עלך פרק הזורק
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source