Vayedaber

Shabbath

Daf 60b

משנה: פִּלְפֶּלֶת כָּל שֶׁהוּא. וְעִיטְרָן כָּל שֶׁהוּא מִינֵי בְשָׂמִים וּמִינֵי מַתְּכוֹת כָּל שֶׁהֵן. מֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ מִמֶּקֶק סְפָרִים מִמֶּקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם כְּל שֶׁהֵן מִפָּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגוֹנְזָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה כָּל שֶׁהוּא שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם׃

Traduction

L’interdit a lieu aussi pour le poivre odoriférant, si peu qu’il y ait, et de même pour le goudron; pour les épices et les métaux, la pus petite quantité est interdite; de même des pierres de l’autel, ou de sa poussière, ou des fragments en chiffon, ou des rouleaux de la loi, ou des morceaux en lambeaux de leurs couvertures, parce qu’on les conserve avec soin pour les enfouir. R. Juda dit qu’il est aussi défendu d’emporter un accessoire servant à l’idolâtrie, comme il est dit (Dt 13, 17): Il ne devra rien rester entre tes mains de ce qui a été mis en anathème.

Pnei Moshe non traduit

מתני' פלפלת כל שהוא. אין זה פלפלין המצוי בינינו אלא מין בפ''ע ונקרא פלפלת והוא לריח הפה:

ועטרן. סגולה לכאב חצי הראש:

מיני בשמים. לריח טוב וכל שהוא חזי:

ומיני מתכות כל שהן. דחזי למיעבד לדרבן קטן:

ממקק הרקב שבא מהספרים ומן מטפחותיהן וטעונין גניזה כל שהן וכו':

מאומה מן החרם. ומדאחשביה קרא לאיסוריה א''כ כשמוציאו אפילו כל שהוא חשיבא הוצאה ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: הַמּוֹצִיא עֵצִים כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. תַּבְלִין כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה וּמִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים קְלִיפֵּי רִמּוֹנִים אִסָטִיס וּפוּאָה כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה. מֵי רַגְלַיִם נֶתֶר וּבוֹרִית קְימוּנְיָא וְאָֽשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם׃

Traduction

On est coupable si l’on transporte du bois de quoi cuire un œuf léger (de poule), ou assez d’épices pour l’assaisonner; et s’il y a en a plusieurs, on les joint pour constituer l’interdit. Des écorces de noix ou de grenades, ou de couleur (424)Le comment. a: crog (crocus) qui n'est pas français., isati'', ou de rouge, (425)Ce mot a aussi le sens d'arôme. Selon Qorban 'Eda: garance., sont interdites, si elles suffisent pour teindre un morceau d’étoffe au bonnet, ainsi que l’urine, de l’alun, de l’alcali, de la craie, creta cimolia (426)Pline, Hist. Nat., 30, 5. 57. ou un mordant, en quantité suffisante pour laver une étoffe menue, faisant partie d’un bonnet. R. Juda défend même une quantité suffisante à enduire une tache de sang (427)(Nida 2, 6)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה. ביצת תרנגולת כדלעיל בפ''ח:

ומצטרפין. כל מיני תבלין זה עם זה:

קליפי רמונים וצובעים בהם ואסטיס ופואה הן עשבים שצובעין במימיהן:

בגד קטן בסבכה. בפי סבכה שעושין בראש השבכה כמין מעט בגד:

נתר. אלו''ם בלע''ז והוא מין אדמה:

ובורית. הוא שעושין לנקות את הגוף והידים:

קימונייא. עשב שמנקין בעפרו את הזוהמא מהידים ונקרא קליא בגמרא והוא לשון ערבי אלקליא:

אשלג. מפרש בגמרא אצרות רוח שנוצר מהרוח ובבבלי אמרו דמשתכח בניקבי מרגניתא:

כדי להעביר על הכתם. כתם הנמצא בבגד ואינו ידוע אם מדם הנדה הוא או לא תנינן בפ''ט דנדה דמעבירין עליו שבעה סממנין לבדקו ואלו ארבעה הם ג''כ מהן דאם העביר עליו הז' סממנין כסדר דקתני התם ולא עבר ה''ז צבע ואם עבר או שדיהה ה''ז כתם ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: 60b ד. מִנַּיִין לְסִיכָה כול'. כְּהָדָא דְּתָנֵי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' כהדא דתני וכו'. לפרש דלאו כשתייה ממש ולענין עונש נמי קאמר אלא לענין איסור בלבד הוא דאמרי וכהאי ברייתא דתני שוות סיכה לשתייה לאסור ולענין תשלומין לזר בתרומה אבל לא לעונש עליה כשתייה וביום הכפורים לאיסור אבל לא לעונש וגרסי' להא לקמן בפ''ק דתענית בהלכה ו' ובפ''ב דמעשר שני בהלכה ב':

הלכה: ה'. וְקַשְׁיָא. כָּמוּן וּמֶלַח מִצְטָֽרְפִין. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. בְּמִינֵי מְתִיקָה שָׁנוּ.

Traduction

Mais, fut-il objecté contre la jonction d’épices dont parle la Mishna, comment joindre du cumin et du sel, aux goûts divers? En effet, dit R. Ila au nom de R. Eliézer, il s’agit seulement d’espèces sucrées semblables (428)(Orla 2, 10)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' וקשיא. דקתני תבלין מצטרפין זה עם זה וכי כמון ומלח ראוין להצטרף הן:

במיני מתיקה שנו. שכן דרך לתת שאר תבלין ממינין הרבה בתוכן:

תַּנֵּי. שָׁווַת סִיכָה לִשְׁתִייָה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִים אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹ֣א יְחַלְּל֔וּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. אִם אוֹמֵר אַתְּ. לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹא כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָווִין מִצְטָרֵף. מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי אָסוּר לֹא כָל שֶׁכֵּן לָמֵת. אֵי זֶה דָבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לַחַכ וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זֶה סִיכָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

והא תני. בת''כ פ' אמור ולא יחללו דכתיב גבי זר האוכל בתרומה להביא את הסך ואת השותה אלמא דהסך עובר בלאו:

לית כאן סך. סמי מכאן סך:

אם אומר את לית כאן סך לית כאן שותה א''כ סמי נמי מכאן שותה דלא איצטריך לרבות דהא שתיה בכלל אכילה הוא וכתיב וכל זר לא יאכל:

דלא כן דבר שהיא בא משני לאוין מצטרף. בתמיה וכלומר דאל''כ דמרבה את מולא יחללו את השותה הא מכיון שאינן משם אחד בדין הוא שאין אכילה ושתיה מצטרפין ואנן לא תנינן הכי דהא דתנינן גבי יה''כ האוכל ושותה אינן מצטרפין היינו משום דשאני גבי יה''כ דביתובי דעתא תליא מילתא ובהכי לא מיתבא דעתיה אבל בעלמא מצטרפין הן וכדתנן בפ''י דנזיר אפי' שרה פתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב וה''ה ה''נ בתרומה וטעמא דהכל משם א' הוא ואי אמרת לרבות את השותה בדוקא קתני א''כ אכילה ושתיה משני לאוין הן באין ובדין הוא שלא יצטרפו אלא על כרחך דה''ק לרבות את הסך כשותה ושותה נפקא לן דאכילה ושתיה הכל אחד הוא:

מנין שהוא מחוור בעשה. לענין חוץ לחומה הוא דאע''ג דאמרינן הסך חוץ לחומה אינו עובר בלאו דלא תוכל לאכול בשעריך דאינה בכלל אכילה מ''מ בעשה הוא עובר ומנין לזה. וקאמר ר' אלעזר מדכתיב גבי וידוי מעשר ולא נתתי ממנו למת ומה אנן קיימין להמקרא הזה אם כהאי דתנינן התם בפ''ה דמעשר שני דלהביא לו ארון ותכריכין לחוד הוא דקאי קשיא דהא דבר שאסור לחי הוא דמעשר שני לא ניתן אלא לאכילה ולשתייה ולא לעשות ממנו שאר צרכיו ולקנות מלבושין ואם לחי הוא אסור לכ''ש למת ולמאי איצטריך אלא איזה דבר שהוא מותר לחי ואסור למת הוי אמר זה סיכה ואם סך ממנו למת עובר בעשה הוא דמכלל דלא נתתי הוא בא וה''ה לענין חוץ לחומה דנהי דאין בכלל לאו דלא תוכל לאכול דאע''ג דכתיב התם נמי ויצהרך אמרי' דסיכה אינה בכלל הלאו מ''מ בעשה הוא:

תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן הַמְנַפֵּס וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּצוֹבֵעַ. בְּרַם הָכָא בְּמוֹצִיא לִצְבוּעַ.

Traduction

Il est dit plus loin (13, 4): la mesure interdite de celui qui blanchit, ou carde, ou tient, ou tisse, est d’un empan; comment donc parle-t-on ici d’une mesure supérieure, de quoi teindre un vêtement? C’est que plus loin, où il s’agit de travail de teinture, la petite mesure même est interdite, tandis qu’ici on parle d’une grande mesure, parce qu’il s’agit d’apporter les couleurs (ce que l’on ne fait pas pour un bout d’étoffe).

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. לקמן בפ' האורג שיעור וכו' כמלא רחב הסיט כפול והכא את אמר הכין לשיעור אחר. ומשני תמן בצובע מיירי השיעור והכא במוציא כדי לצבוע קאמר:

נֶתֶר. נִטְרוֹן. בִּירִית. בִּירִיתָה. קְימוּן. קַלְיָא. אָֽשְׁלָג. רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אצרות רֵוח.

Traduction

Les divers termes de la Mishna sont: le natron, le souffre, l’alcali. Quant au dernier terme, dit R. Yossé b. R. Aboun, c’est une sorte de pression de vent (produit par le trou d’une perle bouchée aussitôt, formant une sorte de bouchon).

Pnei Moshe non traduit

נתר וכו'. כדפרישית במתני':

נשרון. היינו אלו''ם ונקרא כך שכך הוא בטבעו ממין אדמה:

Shabbath

Daf 61a

משנה: הַמּוֹצִיא קוּפַּת הָרוֹכְלִין אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה אֵינוֹ חַייָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. זֵרְעוֹנֵי גִינָּה פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר חֲמִשָּׁה. זֶרַע קִשּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דְּלוּעִין שְׁנַיִם זֶרַע פּוֹל מִצְרִי שְׁנַיִם. חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. מֵת כַּגְּרוֹגָרֶת. צִפֹּרֶת כְּרָמִים בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִירְפוּאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא כָּל שֶׁהוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לַקָּטָן לִשְׂחֹק בּוֹ׃

Traduction

Celui qui porte au dehors la boîte d’un épicier, bien qu’elle contienne de nombreuses espèces, ne sera passible de péché qu’une fois. L’interdit a lieu pour les semences de jardinage dès qu’il y en a près de la valeur d’une figue. R. Juda b. Betera dit que la défense subsiste pour 5 sortes; savoir 2 semences de courges, ou 2 de concombres, ou des fèves égyptiennes, ou une part minime de sauterelle pure (comestible), ou pour un fragment de cadavre, équivalent à une figue sèche, ou une part minime de l’oiseau de vigne, vivant ou mort, parce qu’on le conserve avec soin comme remède. Selon R. Juda, il est aussi défendu d’emporter au dehors de la sauterelle vivante impure, si peu que ce soit, parce qu’elle sert de jouet aux enfants.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המוציא קופת הרוכלין. המוכרי בשמים ויש להן הרבה מינין מצרורות בשמים בקופות שלהן:

אלא חטאת אחת. דכולה חדא הוצאה חשיבא:

זרעוני גינה. שאין נאכלין שיעורן בפחות מכגרוגרת ולא כשיעור אוכלין שהוא כגרוגרת:

חמשה. מהן הוי שיעור להוצאה ואין הלכה כר' יוסי בן בתירא:

זרע קשואין. שיעורן בשנים וכן זרע דילועין וכו' בשנים מהן חשובין להוצאה:

חגב חי כל שהוא. דחשוב ואם מת שיעורו בכגרוגרת כשאר אוכלין:

ציפורת כרמים. שהוא מצוי שם ובין הדקלים:

לרפואה. להתחכם והכא מפרש בגמרא למשיחה למי שיש לו בקעים בפניו ובגופו:

לשחק בו. ות''ק סבר דלא יהבינן ליה לתינוק דילמא מיית ואכיל ליה ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: ו'. 61a תַּנֵּי. אַף רֵיחַ רַע כָּל שֶׁהוּא. אָמַר רִבִּי אִילָא. אַף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה בָהּ. מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאִיסּוּרֵי הֲנָייָה.

Traduction

On a enseigné qu’on interdit aussi ce qui produit une mauvaise odeur, si peu que ce soit. R. Ila dit: même R. Simon, qui d’ordinaire permet le travail ne servant pas directement, reconnaît ici que ce transport est défendu, vu qu’il s’agit d’objets dont toute jouissance est interdite (et que l’on est content d’en être débarrassé).

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני אף ריח רע כל שהוא. שרוצה להוציאו מן הבית וכל שהוא חשיבה הוצאה:

אף ר''ש מודה בה. ר''ש דלעיל בפ' המוציא דס''ל לא אמרו כל השיעורים הללו אלא למצניעיהן דאפילו המצניע שיעורא זוטא מיהת בעי ואם לא הצניעו מעיקרא ס''ל דצריך שיעור גדול ממה שס''ל לחכמים כדקאמר התם כולן ברביעית מידה הוא בריח רע דהוצאתו בכל שהוא לפי שלפעמים מוציאין אותן כדי לעשן לחולן וכן מודה ר''ש באיסורי הנאה דאיסורן אחשבינהו והכי גריס נמי לקמן בפ' המצניע:

הלכה: ז. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ הוֹצִיא וְהוֹצִיא בְהֶעֱלֵם אֶחָד כְּלוּם הוּא חַייָב אֶלָּא אֶחָד. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. שֶׁלֹּא תֹאמַר. מִינִים הַרְבֶּה יֵיעָשׂוּ בְּהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה וִיהֵא חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. לָפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת.

Traduction

Contre le transport de la boîte d’un épicier (§ 7), on peut objecter ceci: puisqu’en transportant plusieurs fois dans un même état d’ignorance, on n’est qu’une fois coupable, ne va-t-il pas sans dire qu’il en est de même pour plusieurs objets portée d’un coup? En effet, il n’a fallu l’enseigner que selon R. Eliézer, pour que l’on ne suppose pas que le transport de plusieurs sortes équivaut à plusieurs ignorances, auquel cas on prononce plusieurs culpabilités; on a donc énoncé que l’on est une seule fois coupable.

Pnei Moshe non traduit

גמ' וקשיא. למה לי למיתני אע''פ שיש בו מינין הרבה פשיטא והרי אילו הוציא וחזר והוציא בהעלם אחד כלום הוא חייב אלא אחת:

למי נצרכא לר''א. דאמר בפ''ג דכריתות קצר וקצר אפילו בהעלם אחת נעשה כמי שעשה בהעלמות הרבה ויהא חייב על כל אחד ואחד ושלא תאמר דה''נ הואיל ויש כאן ממינים הרבה יעשו כמו בהעלמות הרבה ויהא חייב על כל א' וא' לפום כן צריך מימר דאינו חייב אלא אחת אפילו לר''א דשאני התם דמיהת עשה כל המלאכה כשיעור בפני עצמה אבל הכא הכל בהוצאה אחת ובבת אחת:

זֵרְעוֹנֵי גִינָּה פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה. מָה טַעֲמָא דְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְהִיזָּרַע בָעֲרוּגָה.

Traduction

''Les plantes de jardin, selon R. Juda b. Betera, sont défendues au nombre de 5''; il parle de ce nombre, parce que c’est l’usage de les semer ainsi.

Pnei Moshe non traduit

שכן דרכן להיזרע בערוגה. חמשה ופחות מכאן אין נזרעים בערוגה:

זֶרַע קִישּׁוּאִין שְׁנַיִם. זֶרַע דִּילוּעִין שְׁנַיִם. זֶרַע פּוֹל מִצְרִי שְׁנַיִם. תַּנֵּי. חִיטִּים מָדִיּוֹת שְׁתַּיִם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. חִיטִּין עַל יְדֵי שֶׁהֵן חֲבִיבוֹת עָשׂוּ אוֹתָן כִּשְׁאַר זֵרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.

Traduction

''2 semences de courge, 2 semences de concombres, etc.''. On a enseigné que c’est aussi la mesure pour le froment de Médie (429)Ci-dessus, 7, 1, et ci-après, 12, 2.. R. Samuel dit au nom de R. Zeira: comme le froment est très recherché, on l’a placé au même rang que les plantes rares des jardins, non comestibles (2 grains suffisent).

Pnei Moshe non traduit

תני חטים מדיות שתים וכו'. גרסינן לה לעיל פ' כלל גדול בהלכה א':

חָגָב חַי כָּל שֶׁהוּא. מֵת כַּגְּרוֹגֶרֶת. הָדָא דָאַתְּ אָמַר. בְּטָהוֹר. אֲבָל בְטָמֵא כִּמְלוֹא פִי הַכֶּלֶב.

Traduction

Ce qui est dit des sauterelles s’applique aux espèces pures; mais pour les impures la mesure sera de la contenance de la gueule d’un lion.

Pnei Moshe non traduit

בטהור. דחזי לאכילה דחגבים אין טעונין שחיטה אבל בטמא ומת שיעורו כמלא פי הכלב:

צִפֹּרֶת כְּרָמִים בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה כָּל שֶׁהִיא. שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִירְפוּאָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. שֶׁכֵּן אִשָּׁה סְטִיפָה מוֹשֶׁחֶת מִמֶּנָּהּ וְהִיא מִתְרַפָּא. תַּמָּן אָֽמְרִין. מָאן דְּבָעֵי נִיפְרוֹשׁ מִן דֶּרֶךְ הָאָרֶץ אֲכִיל פַּלְגָּא וּשְׁבִיק פַּלָגָּא. שֶׁלִּשְׂמֹאל אָסוּר וְשֶׁלִּימִין מוֹתָּר. אָבַד כָּל שֶׁהוּא חָסֵר כָּל שֶׁהוּא אֵין לוֹ תְקָנָה עוֹלָמִית. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. יְהַב לָהּ גַּו צְלוֹחִית דְּבַשׁ.

Traduction

– ''L’oiseau des vignes, etc.''. En effet, dit R. Aha, les femmes atteintes d’hémorragie s’en frottent le corps pour se guérir. On a dit là-bas (à Babylone): celui qui veut s’écarter des usages habituels (430)Ou: ne s'adresser qu'aux études religieuses et s'instruire. mangera la moitié de cet oiseau et laissera l’autre moitié; la partie de gauche (dangereuse) est interdite, et celle de droite est permise. S’il perd une parcelle de la partie de gauche, ou s’il en laisse tomber, il ne pourra plus jamais y remédier (et le savant oubliera son savoir). Comment donc fait-on pour préserver cette part? On la place dans un flacon de miel, dit R. Yossé b. R. Aboun.

Pnei Moshe non traduit

שכן אשה סטיפה. שיש לה בקעים בפניה ומלשון המוסטפות בריש דמאי הוא:

מאן דבעי ניפרוש מדרך הארץ. שלא יוכל לשמש:

אכיל פלגא ושביק פלגא. שכך היא הסגולה או לאכול כולו או שלא לאכלו ואם אוכלו פלגא של שמאלו אסור מפני שמתעקר ושל ימין שלו מותר דיש תקנה לאכול כולו ואם אבד כל שהוא או חסר כל שהוא ממנה שוב אין לו תקנה עולמית:

יהב לה. גו צלוחית דבש. והיא מתקיימת שלא תחסר כל שהוא שהדבש הוא מקיים למה שמטמינין בתוכו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source