Shabbath
Daf 52a
רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. עַד יְחוֹת כָּל סִיטְרָהּ. אָמַר רִבִּי יַנַּיי. אִמְרוּ לוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא. צֵא וּקְרָא. וְהָא תַנִּינָן. עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד. מֵעַתָּה עַד יְסוֹק וִיחוֹת וִיסוֹק. וְהָתַנִּינָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. מֵעַתָּה עַד יְחוֹת וִיסוֹק וִיחוֹת. אֶלְּא הָכֵן וְהָכֵן. 52a חוּט שֶׁהִשְׁחִילוֹ בְמַחַט. אֲפִילוּ קָשׁוּר מִיכָּן וּמִיכָּן אֵינוֹ חִיבּוּר. תְּפָרוֹ לַבֶּגֶד. הַחוּט חִיבּוּר לַבֶּגֶד וְאֵינוֹ חִיבּוּר לְמַחַט. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרֵי. בְּקָשׁוּר מִיכָּן וּמִיכָּן. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְּלִיגִין. דְּאָמַר רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַמְמַתֵּחַ צְדָדָיו בַּשַּׁבָּת חַייָב מִשּׁוּם תוֹפֵר. נֹאמַר. מִשּׁוּם תוֹפֵר וּמִשּׂוּם קוֹשֵׁר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ר' חנינא אמר עד יחות כל סיטרה. גרסי' להא לעיל בסוף כלאים ואהתם קאי ואגב דהא דלקמן מייתי לה הכא דתנינן שם התוכף תכיפה אחת אינה חיבור ואין בה משום כלאים והשומטה בשבת פטור עשה שני ראשיה לצד אחד חיבור ויש בה משום כלאים והשומטה בשבת חייב ר' יהודה אומר עד שישלש. ומפרש ר' חנינא דהאי תכיפה ששנינו עד שירד המחט עם החוט כל צד הבגד מעבר לעבר דבכה''ג הוא דמקרי תכיפה אמר ר' ינאי אמרו ליה לר' חנינא צא וקרא משנתך בחוץ דלאו מילתא היא דהא תנינן עשה שני ראשיה לצד אחד שהעביר החוט לאותו צד שתחב בו ונמצא ששני ראשיה בצד אחד אפי' בתכיפה אחת הוי חיבור ומעתה לדבריך עד יחות ויסוק. הכי גריס בכלאים ותו לא וכאן ט''ס הוא ואגב שיטפא דלקמן נזרקה. וכלומר לדידך היה צריך שיוריד החוט דרך כל הבגד ויחזור ויעלה כמו כן ואנן חזינן דלא קפיד התנא אלא שיהו שני ראשי החוט מצד אחד ואפי' תחב המחט עם החוט בתוך אמצע הבגד ולא העבירו לצד האחר אם חזר והעביר החוט לאותו צד שתחב בו הרי שני ראשיה בצד אחד והוי חיבור:
והתנינן. ועוד דמדברי ר' יהודה נמי קשיא לדברי ר' חנינא דקתני עד שישלש ולר' חנינא עד יחות דרך כל הבגד לעבר האחר ויסוק כמו כן ויחזור ויחות בתמיה דלהא ודאי לא קפיד ר' יהודה דלא קאמר אלא עד שישלש שיכניס החוט בתוך הבגד ויוציא ויחזור ויכניס ג' פעמים ואי איתא דצריך דרך כל הבגד הוו להו למיתני בהדיא כן:
אלא הכין והכין. אלא ע''כ דליתא שאינו צריך אלא שיעשה לכך ולכך וכלומר שאפי' תחב באמצע תוך הבגד וחזר והעבירו לצד שתחב בו סגי בכך שהרי שני ראשיה בצד אחד הן:
חוט שהשחילו במחט. שהכניסו והורידו לתוך נקב המחט ומלשון משחילין הוא בפ' בתרא די''ט אפי' קשר מכאן ומכאן. כלומר שתחב המחט בבגד עם החוט ולא החזירו להחוט אלא הניחו כן אף על פי שהחוט קשור מכאן ומכאן אינו חיבור לבגד:
החוט חיבור לבגד ואינו חיבור למחט. כך הוא בכלאים ותיבת תפרו הכתוב כאן מיותר היא כלומר דאנן בעינן שיהא החוט חיבור לבגד ולא שיהא חיבור למחט דזה לא מועיל כלום שאע''פ שהוא קשור מכאן ומכאן לצד המחט והמחט תחוב עמו בהבגד לאו כלום הוא דלא מיקרי חיבור להחוט עם הבגד:
בקשור מכאן ומכאן. הא דקתני הכא במתני' התופר שתי תפירו' דוקא בקשור מכאן ומכאן לשני ראשי החוט דאי לאו הכי אינו מתקיים:
מיליהון דרבנן. דלקמיה פליגין על ר' יונה ור' יוסה:
דהא אמר ר' בא ור' ירמיה בשם רב. לקמן בפרק י''ג הממתח צדדיו של החוט בשבת שהיה נכווץ בהבגד ומתחו על פני הבגד חייב משום תופר ואי איתא דבעינן קשירה א''כ ה''נ עד שיקשר ראשי החוט וקשיא דיאמר משום תופר ומשום קושר אלא דסבירא להו דלא בעינן קשירה בהדי תפירה:
קְרִיעָה בִּבְגָדִים וְחִיתּוּךְ בְּעוֹרוֹת. קְרִיעָה בִּבְגָדִים בָּאֶמְצָע. וְחִיתּוּךְ בְּעוֹרוֹת מִן הַצָּד. וְאִית דִּמְחַלְפִּין. קְרִיעָה בְּעוֹרוֹת וְחִיתּוּךְ בִּבְגָדִים. קְרִיעָה בְּעוֹרוֹת בְּאִילֵּין רְכִיכַייְא. וְחִיתּוּךְ בִּבְגָדִים. בְּאִילֵּין לֵיבֶדִייָא.
Traduction
Lorsque la Mishna parle de déchirure et de coupure (2 synonymes), le 1er terme s’applique aux vêtements déchirés au milieu; le 1e, aux peaux rompues de côté; selon d’autres, c’est l’inverse: la déchirure se rapporte aux peaux, la coupure aux étoffes, et la déchirure a lieu pour les peaux, qui sont minces, comme les étoffes se coupent si elles sont de lin fin.
Pnei Moshe non traduit
קריעה בבגדים. משום דבמתני' חשיב לתרוייהו המחתכו והקורע והיינו הך הלכך מפרש דקריעה שייכא בבגדים וחיתוך בעורות והכי הוה במשכן להכי חשיב להו בתרתי וקריעה בבגדים היינו באמצע וחיתוך בעורות היינו מן הצד שמחתכו לתקנו:
ואית דמחלפן קריעה בעורות וחיתוך בבגדים. ומפרש דלא פליגי דהא דמתנו קריעה בעורות באילין רכיכיא ברכין שדרכן לקרוע ומתני' דקתני המחתכו בעור הצבי שהוא עב וקשה ולא שייך בו קריעה. וחיתוך בבגדים באילין ליבדייא בבגדי הלבדים שעושין מהן הכובעות ועבים הן ושייכא בהו חיתוך:
ג. הַצָּד חֲלָזוֹן וּפְצָעוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַייָב שְׁתַּיִם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. מָאן דְּאָמַר. שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם צָד. וְאַחַת מִשׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה. וּמָאן דְּאָמַר. אַחַת. הַייְדָא הִיא מִשׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה. וְלֵית לֵיהּ צַידָה. וְאַתְיָא כַּהִיא דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אַבָּהוּ וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. מִין חַיָּה טְהוֹרָה בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בָהּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְנְזָה. רִבִּי אָבוּן אָמַר. קֶרֶשׁ הָיָה שְׁמָהּ. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דְּחָדָא קֶרֶן. וְתִיטַ֣ב לָ֭יי מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר מַקְרִין וּמַפְרִיס: מַקְרֵן כָּתוּב.
Traduction
Lorsqu’on a pris le ver tinctorial du Halazon et qu’on le tue, on est 2 fois coupable selon les uns, ou une fois selon d’autres. L'on condamne deux fois, parce qu'outre le péché de chasser, on a commis celui de tuer; l’autre ne condamne qu’une fois, parce qu’il ne tient compte que du péché de tuer, non de celui de chasser (365)Suit un passage reproduit de ci-dessus, 2, 3..
Pnei Moshe non traduit
הצד חלזון ופצעו אית תניי תני חייב שתים. כדתני בתוספתא פ''ט וכדמפרש לה משום צודה ומשום נטילת נשמה:
אית תניי תני אינו חייב אלא אחת. ומפרש היידא היא ומשום איזה מהן הוא חייב משום נטילת נשמה דלית ליה להאי תנא לצידה שהיא אב מלאכה דלא מצינו לדידיה לצידה שהיתה במשכן דאי משום אילים בהני לא מיקרי צידה ולא מיחייב משום צידה שהרי ברשותו הן ואי משום תחשים הני לא הוו אלא לפי שעה וכדמסיק ואזיל ואתיא כהאי דאמר וכו' לעיל בפ' במה מדליקין בהלכה ג' ואין למידין מדבר שאינו אלא לפי שעה כדאמרי' לעיל גבי מיתרים:
הַשּׁוֹחֲטוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לֵית כָּאן שְׁחִיטָה. שְׁחִיטָה תוֹלְדַת חַבּוּרָה הִיא. וְלָמָּה לֹא תְנִינָתָהּ עִמְּהוֹן. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן סֶדֶר סְעוּדָה תְנִינָתָהּ עִמְּהוֹן.
Traduction
Egorger'' est un travail capital. On n’aurait pas dû l’énoncer, dit R. Simon b. Lakish, parce que c’est seulement une dérivation du péché de blesser. Mais pourquoi ne pas énoncer comme capital le fait d’avoir blessé? C’est parce que l’on énumère tous les travaux relatifs à la préparation d’un repas que l’on mentionne aussi l’égorgement.
Pnei Moshe non traduit
השוחטו ר''ש בן לקיש אמר. לית כאן שחיטה. כלומר לא מנינן לה לאב מלאכה שהיא תולדת חבורה היא וחובל מפרק הוא ואם כן בכלל דש הוא:
ולמה תניתה עמהון. כלומר שאע''פ שחייב עליה הרי לא מנו אלא האבות ולאשמועינן שאם עשאן כולם בהעלם אחת שחייב ל''ט חטאות ומכיון דסבירא ליה לריש לקיש דתולדה דחובל היא ואינה אלא משום דש אם כן למאי הילכתא תני לשחיטה שאם עשאן לכולן הרי בכלל דש היא:
אלא בגין דתנינן. סדר סעודה הצד צבי תנניתה לשחיטה עמהון:
הַמְעַבְּדוֹ. מָה עִיבּוּד הָיָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ מְשַׁרְטְטִין בָּעוֹרוֹת. מַה מְשַׁרְטְטִין לוֹן. מְסַרְגְּלִין לוֹן. וְאַתְיָא כַּהִיא דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוֹ. מוּתָּר לַעֲשׂוֹת אֳהָלִים מֵעוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה.
Traduction
Tanner la peau'' est interdit. Y avait-il un travail de ce genre pour les peaux du tabernacle, puisqu’on les conservait intactes par leur couleur? En effet, on les grattait seulement, c’est-à-dire on lissait le poil pour égaliser le niveau. On peut supposer aussi que l’on tannait des peaux d’animaux impurs pour la couverture du toit, selon ce qu’a dit R. Samuel au nom de R. Abahou: il est permis de dresser des tentes en se servant des peaux d’animaux impurs.
Pnei Moshe non traduit
מה משרטטין לון. למה הצריכו לשרטוט:
מסרגלין לון. שהיו חותכין על פי המדה במסרגל שקורין קאמפא''ס ועושין סימן בשירטוט:
ואתיא וכו'. על המתני' קאי דנקט הצד צבי בדוקא ולא קתני סתמא הצד חיה משום דאגב אורחיה קמ''ל דהכל ממשכן למדו ובמשכן לא היה מין טמא דס''ל תחש מין טהורה היתה כדלעיל וא''כ אהלים מעור בהמה טהורה דוקא נקרא אהלים ומותר לעשות אהלים מעור בהמה טמאה וכלומר שאינה מטמאה טומאת אוהלים:
Shabbath
Daf 52b
הַמְמַחְקוֹ. מַה מְחִיקָה הָֽיְתָה בַמִּשְׁכָּן. זְעִיר בַּר חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא. שֶׁהָיוּ שָׁפִין אֶת הָעוֹר עַל גַּבֵּי הָעַמּוּד. חָשַׂף אֶת הָעוֹר עַל גַּבֵּי הָעַמּוּד חַייָב. מַשּׁוּם מָה הוּא חַייָב. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֶּן לֵוִי. מִשׁוּם מְמַחֵק. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּחָדָשׁ. אֲבָל בְּיָשָׁן מַחֲלוֹקֶת רִבִּי לִיעֶזֶר וַחֲכָמִים. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הַמְכַכֵּד. הַמְרַבֵּץ. הַמְגַבֵּן. הַמְחַבֵּץ. הַחוֹלֵב וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבַשׁ. חַייָב חַטָּאת. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מִשּׁוּם שְׁבוּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 52b וְלֹא פְלִיגִין. הַמְכַכֵּד הַמְרַבֵּץ חַייָב מִשּׁוּם דָּשׁ. הַמְגַבֵּן וְהַמְחַבֵּץ חַייָב מִשּׁוּם לָשׁ. הַחוֹלֵב וְהָרוֹדֶה חַלּוֹת דְּבַשׁ חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר. הַסּוֹחֵט זֵיתִים מֵאִבֵּיהֶן חַייָב מִשּׁוּם קוֹצֵר. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
Effacer'' c’est interdit. Opérait-on ainsi au tabernacle? Oui, d’une façon analogue, dit Zeira b. Hinena au nom de R. Hanina, en étendant la peau sur une table de marbre, pour la racler. Celui qui le samedi fait ce même travail est condamnable; et précisément, dit R. Yossa au nom de R. Juda b. Levi, ou R. Aha au nom de R. Juda, pour le fait d’effacer. Ce n’est vrai, toutefois, que pour une peau neuve, mais pour une vieille, il y a discussion entre R. Eliézer et les autres sages: si l’on balaye le sol, si on l’arrose pour abattre la poussière, si l’on fabrique du fromage, si l’on coagule du lait, si l’on trait du lait, ou si l’on retire d’une ruche des rayons de miel, on est passible d’un sacrifice de péché, selon R. Eliézer; mais les autres sages, tout en défendant ces actes, ne condamnent pas le fait accompli. Selon R. Yossé b. R. Aboun, il n’y a pas de discussion, et tous admettent que si l’on balaye, ou arrose, on est condamnable, comme si l’on avait battu du blé; si l’on fabrique du fromage, ou coagule du lait, on est aussi coupable que d’avoir pétri; si l’on trait une vache, ou retire des rayons de miel, on est coupable d’avoir récolté (c’est le détacher de sa source); de même que si l’on comprime des olives adhérentes à l’arbre. D’après qui a-t-il fallu énoncer cet interdit? D’après R. Eliézer.
Pnei Moshe non traduit
שהיו שפין את האור ע''ג העמוד. להחליקו:
הדא דאת אמר בחדש. בעור חדש אבל בישן תליא בפלוגתא דר''א וחכמים דאיתפלגון וכו' ותוספתא היא בפ''י:
המכבד. את הבית וס''ל דיש בו משום ממחק שמוחק את העפר ממקומו והרי זה ישן ולר''א חייב ולחכמים משום שבות:
המחבץ. שמאסף חלב הקפוי ונוטלו ומשאיר הנסיובי:
ולא פליגין. כלומר היכא דשייך למיחייביה משום הני דנקיט ואזיל לא פליגי וכי פליגי במקום דלא שייך משום הני:
מאביהן. בזמן שהן מחוברין:
למי נצרכה לרבי אליעזר. כלומר אליבא דר' אליעזר הוא דמחייב ברודה חלות דבש ומשום דלדידיה כמחובר חשיב ליה וא''כ מחייב נמי בסוחט מזיתים מחוברין:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַגּוֹרֵד רָאשֵׁי כְּלוֹנְסָאוֹת חַייָב מִשּׁוּם מְחַתֵּךְ. הַמְמָרֵחַ אֶת הָאִיסְפְּלָנִית חַייָב מִשּׁוּם מְמָחֵק.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: celui qui gratte les bouts des poutres calino'' est coupable du péché d’avoir coupé. Celui qui étale un emplâtre splhnion est coupable du péché d’avoir effacé.
Pnei Moshe non traduit
הגורר ראשי כלונסות. שיהיו שוין וחדין:
את האספלנית. שעל המכה ה''ז ממחק:
מָחַק אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְיֵשׁ בִּמְקוֹמָהּ כְּדֵי לִכְתוֹב שְׁתֵי אוֹתוֹת חַייָב. כָּתַב אוֹת אַחַת גְּדוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּמְקוֹמָהּ כְּדֵי לִכְתוֹב שְׁתֵי אוֹתִיּוֹת פָּטוּר. רִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. זֶה חוֹמֶר בְּמוֹחֵק מִכּוֹתֵב. שֶׁהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לְתַקֵּן הַייָב. וְהַכּוֹתֵב עַל מְנָת לְקַלְקֵל פָּטוּר. יֵשׁ שֶׁהוּא כוֹתֵב נְקוּדָה אַחַת וְחַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כּוֹתֵב וּמִשּׁוּם מוֹחֵק. יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹחֵק נְקוּדָה אַחַת וְחַייָב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כּוֹתֵב וּמִשּׁוּם מוֹחֵק. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה דַלֶּ''ת וַעֲשָׂאוֹ רֵישׁ. רֵישׁ וַעֲשָׂאוֹ דַלֶּת. חַייָב מִשּׁוּם כּוֹתֵב וּמִשּׁוּם מוֹחֵק.
Traduction
Lorsqu’on a effacé une grande lettre, laissant de la place pour écrire 2 autres, on est condamnable; mais lorsqu’on a écrit une grande lettre, eut-elle la place de 2 autres, on n’est pas condamnable. R. Menahem b. R. Yossé dit: on a été plus sévère à l’égard de celui qui efface que pour celui qui écrit; parce qu’en effaçant pour réparer plus tard, on est condamnable, tandis qu’on ne l’est pas en écrivant pour l’annuler. Il suffit parfois d’écrire un point, entraînant à la fois la double condamnation, pour avoir écrit et effacé; d’autres fois, en effaçant seulement un point, on sera passible des mêmes condamnations. Cela arrive lorsqu’on modifie la lettre d en r, ou à l’inverse.
Pnei Moshe non traduit
ויש במקומה כו' חייב. דהוי כמיחק ע''מ לכתוב שתי אותיות אבל בכותב וכו' פטור דמ''מ אין כאן אלא אות אחת:
זה חומר מוחק מבכותב. וכן עוד חומר שהמוחק ע''מ לתקן חייב וכדאמרן ובכותב ע''מ לקלקל וכגון שכותב ע''ג שתי אותיות והרי זה מקלקל שאין זה מוחק ע''מ לכתוב פטור:
יש שהוא כותב נקודה אחת וכו'. כדמפרש ואזיל היך עבידא וכו' כגון שהיו שתי אותיות וצריך לרי''ש והיה כתוב דלית ומחק לנקודה ועשאו רי''ש וה''ז משלים לב' אותיות וחייב משום כותב הרי''ש ומשום מוחק לנקודה וה''ז מוחק נקודה וחייב שתים:
רי''ש ועשאו דלי''ת. שהשוה אותו בנקודה אחת ועשאו דלי''ת ומחק הרי''ש ה''ז כותב נקודה וחייב שתים:
ד. מַה בִּנְייָן הָיָה בַמִּקְדָּשׁ. שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין קְרָשִׁים עַל גַּבֵּי אֲדָנִים. וְלֹא לַשָּׁעָה הָֽייְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹנִים וְנוֹסְעִים עַל פִּי הַדִּיבֵּר כְּמִי שֶׁהִיא לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לָאָרֶץ כְּמִי שֶׁהוּא לְעוֹלָם. הָדָא אָֽמְרָה. בִּנְייָן לְשָׁעָה בִּנְייָן. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ מִן הַצָּד. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי דָּבָר אַחֵר. הָדָא אָֽמְרָה. בִּנְייָן עַל גַּבֵּי כֵלִים בִּנְייָן. אֲדְנִים כְּקַרְקַע הֵן.
Traduction
Bâtir'' est interdit. En quoi consistait la construction pour le tabernacle? A fixer les poutres sur les crochets. Mais, puisque c’était là un travail provisoire, peut-on en déduire une défense stable pour le Shabat? -Oui, dit R. Yossa, comme les arrêts et la levée du camp avaient lieu à l’improviste, par ordre divin, la construction était considérée comme permanente. Toutefois, dit R. Yossé b. R. Aboun, Dieu ayant donné la promesse qu’Israël entrerait en Palestine, n’était-ce pas une confirmation de l’état provisoire? C’est qu’en effet une construction même provisoire est comme définitive; et cela prouve qu’une construction faite de côté (ou juxtaposition de poutres) suffit, ou si la bâtisse est placée sur autre chose que le sol, p. ex. des ustensiles. De l’érection sur crochets, on ne peut toutefois rien conclure, car on les considère comme le sol.
Pnei Moshe non traduit
שהיו נותנין קרשים ע''ג האדנים. ונעשה הבנין. ופריך ולא לשעה היתה ואיך למידין מלפי שעה:
אמר ר' יוסה וכו'. כדלעיל:
הדא אמרה בנין לשעה בנין. וזהו לפי הגירסא דלעיל מכיון שהבטיחן הקב''ה להכניסן לארץ כמו שהיא לשעה וכדפרישית שם:
הדא אמרה אפי' מן הצד. שהרי נתינת קרשים לתוך האדנים אינו אלא כבנין מן הצד דלאו בונה ממש הוא שכבר היה מתוקן הכל:
אפי' נתון וכו'. כלומר אפי' נתן דבר א' ע''ג דבר אחר ומתוך כך הגביה אותו הוי כבנין:
בנין ע''ג כלים בנין. שהרי אדנים ככלים משאר כלי המשכן היו. ודחי לה שאני אומר אדנים הואיל ומונחים ע''ג הקרקע בשעת חנייה כקרקע הן:
תַּנֵּי. אֶחָד מֵבִיא אֶת הָאֶבֶן וְאֶחָד מֵבִיא אֶת הַטִּיט. הַמֵּבִיא אֶת הַטִּיט חַייָב. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. שְׁנֵיהֶן חַייָבִין. סָבַר רִבִּי יוֹסֵה. אֶבֶן בְּלֹא טִיט בִּנְייָן. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִים נָתַן אֶת הַטִּיט תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ נָתַן אֶת הָאֶבֶן שֶׁהוּא חַייָב. הַבַּנַּאי שֵׁיִּישֵׁב אֶת הָאֶבֶן בְּרֹאשׁ הַדִּימוֹס חַייָב. לְמִי נִצְרְכָה. לְרַבָּנִן. וְהָהֵן דַּעֲבַד דַּפִּין וְהָהֵן דַּעֲבַד סַפְייָן. חַייָב מִשּׁוּם בּוֹנֶה.
Traduction
On a dit: si l’un porte les pierres et l’autre le ciment, ce dernier est seul coupable; R. Yossé les condamne tous deux, car, selon lui, même la simple superposition de pierres, sans ciment, est une construction. Tous reconnaissent que si l’on a mis le ciment d’abord, puis les pierres, on est aussi coupable. Le maçon qui ajuste la pierre au sommet d’une rangée, formant un mur (Domus), est également coupable. Il n’a fallu énoncer ce dernier cas que selon les autres rabbins (R. Yossé interdisant toute pose de pierre). On interdit au même titre de faire le plancher, ou de confectionner les linteaux.
Pnei Moshe non traduit
המביא את הטיט חייב. שהוא עושה הבנין דאבנים בלא טיט אכתי לאו חיבור הוא:
סבר ר' יוסי אבן בלא טיט בנין. ולדידיה סידור האבנים הוי כבנין:
הכל מודים וכו' שהוא חייב. הנותן את האבן דטיט בלא אבן לאו כלום היא למיחשביה בנין:
בראש הדימוס. של הבנין להשלימו חייב:
למי נצרכה לרבנן. דאע''ג דס''ל אבן בלא טיט לאו כלום הוא הכא מודו דמכיון דנשלם הבנין בהאבן הזה בנין היא ואפי' עדיין לא חברו בטיט:
וההין דעבד דפין וההין דעבד ספיין. כלומר אחד עושה הדפין לעשות הספינה ואחד עושה הספינה חייבין משום בונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source