Shabbath
Daf 30b
משנה: אִם לֹא כִיסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּיסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת:
Traduction
Si on ne l’a pas couvert pendant qu’il faisait encore jour, on ne devra pas le couvrir à la nuit; mais si on l’avait couvert au jour et qu’ensuite il se trouve découvert spontanément, on peut le recouvrir. On peut remplir une cruche, cuaqan, d’eau froide, et la mettre sous un coussin ou divan (pour l’attiédir).
Pnei Moshe non traduit
אם לא כסהו מבעוד יום. להקדירה לא יכסנו משתחשך דהוי כמטמין בשבת ואסור אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל:
כיסהו. מבעוד יום ונתגלה בשבת מותר לכסותו שהרי אינו מוסיף ממה שהיה:
ממלא את הקיתון. מים ונותן תחת הכר או תחת הכסת בשבת שאין הטמנה בצונן וכן אם פינה חמין מן הקדירה לתוך הקיתון או לתוך כלי אחר מותר להטמין אותו הכלי בשבת בדבר שאינו מוסיף חמימות שלא אסרו להטמין בשבת אלא דבר חם שהוא בכלי ראשון שנתבשל בו אבל אם פינוהו מותר:
הלכה: נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מַחֲזִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. נְטָלוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מַחֲזִירוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הְיּוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא אֲסוּרָה. וּמִכִּירָה לְכִירָה מוּתָּר. מִן הַהוּא דָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מְשָׁרֵת הָיִיתִי אֶת רִבִּי חִייָא הַגָּדוֹל וְהָיִיתִי מַעֲלֶה לוּ חַמִּין מִדִּיּיָטֵי הַתַּחְתּוֹנָה לַדִּיּיָטֵי הָעֶלְיוֹנָה וּמַחֲזִירָן לַכִּירָה. וָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ מִכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְמוּעָט לַכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְרוּבֶּה מוּתָּר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נטלו מבע''י וכו'. גרסי' להא לעיל בפ' כירה בהלכה א' גבי שהייה וכן הכא לענין הטמנה ואם קידש עליו היום בעיא דלא איפשטא היא כדלעיל:
אם נתקלקלה הגומא. כשנטל הקדירה מגיזי הצמר אסור להחזיר לד''ה כדפרישית במתני':
ומכירה לכירה מותר. להחליף מן ההיא וכו' כדאמרי' לעיל בפ' כירה שם:
מִכִּירָה לִטְמִינָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לְכִירָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לִטְמִינָה צְרִיכָה.
Traduction
Il est interdit de déplacer un mets du four chauffé pour le mettre dans un autre endroit où on l’enfouit, ainsi que de cette place dans un four, ni même d’un endroit où l’on tient au chaud par du linge, dans un autre où on l’enfouit au milieu de produits naturels.
Pnei Moshe non traduit
מכירה לטמינה אסור. להחליף וכן מטמינה לכירה דלפעמים לזה חום מרובה מזה אבל מטמינה לטמינה במקום אחר צריכה לן דמספקא להו בכה''ג:
נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם מְכַסֵּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. נִתְגַּלֶּה מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מְכַסֵּהוּ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. תַּנֵּי. אֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן כְּסוּת וְכֵלִים. כַּמָּה יְהֵא עֲלֵיהֶן וִיהֵא מוּתָּר לְכַסּוֹתָם. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַפָּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא מוֹעִיל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מוֹעִילִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מָאן דִּנְסַב מַרְטוּט וִיהַב לָהּ עַל רֵישֵׁיהּ בִּשְׁעַת צִינָּתָה דִּלְמָא לָא כְבִישׁ צִינְּתָה.
Traduction
Si le pot a été découvert pendant qu’il faisait encore jour, on le recouvre de même avant la nuit du samedi; s’il a été découvert lorsqu’il faisait déjà nuit, on pourra aussi le recouvrir à ce moment là; mais s’il a été découvert le vendredi avant la nuit, qu’ensuite on sanctifie la solennité du jour, peut-on après cela le recouvrir, ou est-ce déjà interdit, le Shabat étant commencé? (Question non résolue). On a enseigné (194)Tossefta à ce, ch. 4.: il n’est plus permis d’enfouir de l’eau chaude lorsque la nuit du Shabat commence; mais on peut y ajouter des couvertures ou étoffes, pour ne rien perdre de la chaleur. Que faut-il avoir déjà mis sur le mets à tenir au chaud pour qu’il soit permis d’ajouter des couvertures? Il suffit, dit R. Zeriqan b. Hanina, qu’il y ait la moindre serviette; selon R. Zeira, il faut encore que cet objet serve à maintenir la chaleur. Tous les objets y servent, dit R. Hinena. En effet, dit R. Matnia, cet avis est bien juste; puisque, si l’on prenait un simple chiffon, pour se couvrir la tête au moment du froid, il suffirait à vous préserver il en est donc de même pour enfouir les mets.
Pnei Moshe non traduit
נתגלה. המיחם או הקדירה וכו' נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום. קודם שכסהו מהו ולא איפשיטא:
אבל מוסיפין עליהן וכו'. אם כבר הטמינה מבע''י מותר להוסיף עליה משחשיכה:
כמה יהא עליהן. מבע''י ויהא מותר להוסיף ולכסות:
אפי' מפה. בעלמא:
אמר ר''ז. דלא היא שצריך שיהא דבר שהוא מועיל לשמור החום ומפה לאו כלום היא ואמר ר''ח עלה כל הדברים מועילין ואפי' מפה ואמר ר' מתניא ויאות אמר ר' חנינה דאלו מי שנוטל סמרטוט קל ונותן על ראשו בשעת הצינה ודילמא אינו כובש הצינה ומועלת לו וה''נ אף מפה בעלמא מקיימת החום לפי שעה ולפיכך מותר להוסיף ולכסות משחשיכה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלַם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרַשׁ. שֶׁהֲרֵי כַמָּה פְעָמִים נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה זוֹ בְיַבְנֶה. 30b עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵאָה. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. עַד שֶׁבָּא רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִיגֳנָס וּדְרָשָׁהּ בְּעִירוֹ. עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵיאָה. מִפְּנֵי שֶׁמְמַלִּין אוֹתָהּ פֵּירוֹת וֹמוֹלִיכִין אוֹתָהּ מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם. וְעוֹד דָּבָר אַחֵר דָּרַשׁ. חֳרִיּוּת שֶׁגִּדְעָן בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נָדִירַייָא דְּאַשְׁקְלוֹן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. שַׁנְייָא הִיא. שְׁמִּקְצָתָן בַּיָּם וּמִקְצָתָן בַּיַּבָּשָׁה.
Traduction
R. Jacob b. Idi dit encore au nom de R. Yohanan: on ne doit jamais s’abstenir de se rendre à la salle d’études; car, plusieurs fois dans Yabneh (191)Neubauer, Géogr., p. 31., on avait demandé: pourquoi les canots du Jourdain sont déclarés impurs, et personne n’avait su y répondre, jusqu’à l’arrivée de R. Hanina b. Antigonos, qui résolut ce point dans sa ville: ces canots sont impurs, parce qu’ils sont tantôt vides, tantôt pleins, servant au transport des fruits de la mer au rivage, et du rivage à la mer. Il a aussi fourni une autre interprétation: les branches de palmier doivent être liées si elles sont destinées le samedi, soit à servir de couche, soit à dresser une tente. Mais, fut-il objecté, les canots d’Ascalon servaient aussi au transport maritime, sans avoir été déclarés impurs? Pour eux, c’est différent, répond R. Isaac b. Eléazar; ils restaient toujours mi-partie au rivage, mi-partie dans l’eau.
Pnei Moshe non traduit
עריבת הירדן. ספינה קטנה כעריבה ועוברין בה את הירדן ולמה היא מקבלת טומאה הלא ספינה שבים ובנהר טהורה שאינה עשויה להטלטל ביבשה:
מפני שממלאין אותה פירות. ומוליכין אותה לפעמים מן הים ליבשה וא''כ מיטלטלת טל היבשה היא:
הרי גידודייא דאשקלון. שהוא יושבת על חוף הים והיה שם גידודי על שפת הים ויושבין עליהן בשבת ואע''פ שאינן מתוקנין לכך. ומשני שנייא היא התם שמקצתן בתוך הים ומקצתן ביבשה ואין ראויות לדבר אחר והלכך א''צ להתקינן לישיבה:
אַתְייָא דְרִבִּי בָּא בַּר חָנָא כְּרִבִּי חֲנִינָא. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא. עוֹלִין הָיִינוּ עִם רִבִּי לְחַמַּת גָּדֵר וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ. בָּחֲרוּ לָכֶם חֲלָקֵי אֲבָנִים וְאַתֶּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. עַד שֶׁיְּקַרְדֵּם. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. עַד שֶׁיְּשַׁפְשֵׁף. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. עַד שֶׁיַּחְשׁוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אַשְׁכָּחַת אֲמַר רַב חָנָה בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן חָדָא. רַב וְרִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי חָדָא. צִיפּוֹרָאֵי וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל וְרִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל חָדָא. חֲבֵרַייָא לֵית לְהוֹן זוּג.
Traduction
L’avis de R. Aba b. Hana est conforme à ce qu’a dit R. Hanina (192)Ci-après, (18, 2).: nous montions avec Rabbi à Hamath-Garar, et il nous disait de nous fixer là (en pensée) certaines pierres, afin de pouvoir les déplacer le lendemain samedi pour s’y asseoir. R. Zeira dit qu’il faut équarrir les pierres pour leur donner cette destination; selon les autres compagnons, il faut aussi les racler, et selon l’école de Sephoris, il suffit d’y avoir songé la veille. Selon R. Yohanan, il faut que ces pierres aient une forme ébauchée de siège. On trouve en effet la confirmation de ces diverses opinions: l’avis de R. Aba b. Hana est aussi admis par R. Yohanan et R. Jonathan; celui de R. Zeira est confirmé par R. Ismaël b..R. Yossé; celui de l’école de Sephoris est admis par R. Yossé b. Saul et R. Halafta b. Saul. Seul l’avis si sévère des compagnons n’est pas partagé par d’autres – (193)Suit un passage déjà cité ci-dessus, (3, 1), fin.
Pnei Moshe non traduit
אתיא דר' בא בר חנה. דקסבר עד שיקשור ויהא עליהן תיאר כלי כהאי דר' חנינה דקאמר בהאי עובדא דלקמיה בשם ר' יוחנן דעד שיהא עליהן תואר כלי אמר להן רבי:
עולין היינו וכו'. ופליגי אמוראי היאך אמר להם דר' חנינה דידיה אמר דכך אמר להם בחרו לכם וכו' דבהא לחוד סגי ור''ז אמר דעד שיקרדם בקרדום ולהתקינן אמר להם וחברייא אמרי עד שישפשף אותן אמר להן. וציפוראי אמרי עד שיחשוב עליהן לישיבה למחר אמר להם ור' יוחנן אמר וכו' והיינו כר' אבא בר חנה:
אשכחת אמר. נמצינו למדין דרב אבא בר חנה ור' יוחנן ור' יונתן דאמרי לעיל לעולם אל ימנע אדם עצמו וכו' ודרש ר' חנינה דחריות שגדען לעולם צריכות קישור בחדא שיטתה קיימי:
רבי. דאמר לעיל חריות שגדען לשכיבה א''צ קישור ור' זעירא דקאמר בעובדא דרבי דבתיקון לחוד סגי ור' ישמעאל בר' יוסי דאמר לעיל אבא שלחה הוה וכו' נמי בחדא שיטתא קיימי דאע''ג דר' ישמעאל בר' יוסי קאמר שקשרו לכם ראשי גיזוית אמר להם מ''מ שמעינן דבחדא תקנתא לחוד סגי ובדבר שכבר התקינן א''צ קישור:
ציפוראי. דקאמרי בעובדא דרבי דעד שיחשוב מאתמול אמר להם ור' יוסי בן שאול ור' חלפתא בן שאול דקאמרי לעיל במוכין ובצבור של קורות דבמחשבה מאתמול בלחוד סגי נמי בחדא שיטתא קיימי ולחברייא דקאמרי בעובדא דרבי עד שישפשף אמר להם לית להון זוג לסברא דידהו:
Shabbath
Daf 31a
משנה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בָּאִיפְסָר וְהַנָּקָה בַחֲטָם וְהַלִּיבְדְּקֵס בַּפְרוּמְבִּיָּא וְהַסּוּס בַּשֵׁיר וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִין בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִין בַּשֵּׁיר וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן׃
Traduction
Avoir quoi un animal domestique peut-il sortir le samedi (195)L'animal devant aussi se reposer ce jour là, les charges seules lui sont interdites., et avec quoi est-ce interdit? Le chameau peut sortir avec le licol ou frein, la chamelle avec l’anneau au naseau, l’âne de Lybie (196)V. (Kilayim 8, 4). avec le frein, le cheval avec le collier (197)On y attache un anneau, où l'on passe une corde pour mener la bête., et tous les animaux munis de ce dernier peuvent le porter et être conduits de cette façon. Tous ces objets (en cas d’impureté) peuvent être aspergés et baignés à l’endroit où ils se trouvent, sans déplacement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' במה בהמה יוצאה. לפי שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ומידי דאורח' בהכי ומינטרא ביה לא הוי משאוי ושרי אבל מידי דלא מינטרא ביה הוי משאוי וכן מידי דנטירתא יתירתא היא שאינה צריכה אלא לשמירה פחותה מזו מסקינן דנמי הוי משאוי ואסור:
יוצא הגמל באפסר. קבישטר''א בלע''ז:
והאנקה. מין ממיני הגמלים ויש פותרין גמלא נקבה כשהיא לבנה והיא חזקה ביותר וצריכה שמירה מעולה:
בחטם. זממא דפרזלא. יש שנוקבין את חוטמו ומכניסין בתוכו כמין טבעת ויש שעושין כמין טס של ברזל וקושרין אותו על הלחיים:
והלובדקם. הוא לובדיקום חמור הבא ממדינת לוב כמו הכושים והלובים בד''ה. ומין חמורים של אלו אינן למודים:
בפרומביא. הוא רסן של ברזל:
בשיר. שעושין כמין אצעדה סביב צוארו וטבעת קבוע בה ומכניסין בו רצועה או חבל ומושכין אותו. והרמב''ם קורא לשיר מתג והוא רסן אבל אינו של ברזל:
וכל בעלי השיר. שדרכן לצאת בחול בשיר יוצאין בשבת בשיר וכן נמשכין הן בשבת בשיר:
ומזין עליהן וטובלין במקומן. כמו שהם בצואר הבהמה וא''צ להסירן בשעת הזאה וכן בטבילה אלא שמכניסין את הבהמה במים להטביל את השיר. והאי שיר בר קבולי טומאה הוא דאע''ג דכלי בהמה אינן מקבלין טומאה זה שהוא עשוי לצורך האדם להמשיך בו את הבהמה מקבל הוא טומאה דכתשמיש אדם הוא:
הלכה: בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה כול'. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי מִשּׁוּם אָבִיו. אַרְבַּע בְּהֵמוֹת נִמְשָׁכוֹת בָּאִיפְסָר וְאֵילּוּ הֵן. הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְסִימָנָא וְכֵ֨ן תִּֽהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֨רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַֽחֲמ֔וֹר. רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוּסֵי.
Traduction
R. Ismaël b. R. Yossé enseigne au nom de son père: on conduit 4 divers animaux domestiques par le frein; ce sont: le cheval, le mulet, le chameau et l’âne; et il y a un indice de cette classification, dit R. Hiskia, dans ce verset (Za 14, 15): Ainsi sera la peste des chevaux, mulets, chameaux et ânes. Rav dit que cet avis sert de règle – (198)Suit un passage, traduit (Kilayim 8, 4)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא ריש פ''ה והתם גריס והלובדים והגמל:
וסימנא. לנוסחא זו כמ''ש בזכריה וכן תהיה וגו':
לִיבְדְּקֵס. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לִגְדֻּקָס. מָאן דָּמַר לִיבְדֻּקָס. עָל שֵׁם לוּבִים וְכוּשִׁים בְּמִצְעָדָֽיו. מָאן דְּמַר לִגְדֻּקָס. אַמְבַּטֵיס. מָהוּ אַמְבַּטֵיס. חֲמֹר סְלַק.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ליבדקס וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ח דכלאים בהלכה ד':
על שם. הפסוק ביחזקאל לובים וגו' ולובים על מצרים נאמר:
חמור סלק. חמור הבא מארץ אשור כדאמרי' בפ''ק דיומא אשור זו סילק:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. גֵּרִים הַבָּאִים מִלּוּבִּי מָהוּ לְהַמְתִּין לָהֶן שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בֶּן צְרוּיָה. מִן מָה דַנָן חֲמֵיי הַהֵן פוּלָא מִצְרִייָא כְדוֹן רְטִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ לוּבִּי. כְּדוּ נְגִיב אִינּוּן צְווָחִין לֵיהּ פּוּל מִצְרִיי. הָדָא אָֽמְרָה. גֵּר מִלּוּבִּי צָרִיךְ לְהַמְתִּין ג' דוֹרוֹת. הָדָא אָֽמְרָה. הוּא לוּבִּי הוֹא מִצְרִי. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי אוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּבְרֵי חֲכָמִים. כָּל מִין פִּרְדּוֹת אֶחָד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גרים הבאים מלובי. מהו שחוששין להם שהם ממצרים ולהמתין להם שלשה דורות עד שיבאו בקהל:
א''ר יונה בן צרדא. דפשיטא דלוב מצרים הוא שהרי אנו רואין לזה פול המצרי כשהוא לח קורין אותו לובי וכשנתייבש קורין אותו פול מצרי א''כ היא לוב הוא מצרים וצריך להמתין ג' דורות:
הלכה כדברי התלמוד. התם בכלאים שייכא ואגב גררא נסבה הכא דהתם תני במתני' ר' יהודה אומר כל הנולדים מן הסוס וכו'. וקורא אותו תלמיד שרבים חולקין עליו ובכללם גם ר''ע רבו דברי חכמים. אבל לדברי חכמים כל מין פרדות אחד ומותרין זה עם זה:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. כְּמַה דְתֵימַר לְעִנְייָן אִיסּוּר. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַבְּהֵמָה. לְעִנְייָן הֵיתֵר וְכֵן.
Traduction
R. Samuel dit au nom de R. Zeira: comme on vient de spécifier que pour ces 4 sortes d’animaux seuls le port du frein est permis, sans l’étendre à toute espèce d’animaux; de même, tout ce qui en dehors de cela est permis s’applique à la généralité.
Pnei Moshe non traduit
כמה דתימר לענין איסור וכו'. כלו' דמדייק בלשון מיותר דתני במתני' והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר לא ה''ל למיתני אלא וכל בעלי השיר יוצאין בשיר וממילא הסוס בכלל הלכך קאמר שכן דרך התנא לשנות ונקט אחד והדר תני וכן כל כיוצא בו. וכמה דתימר לקמן במתני' לענין איסור דקתני לא יצא הגמל במטולטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה וה''נ הוה מצי למיתני כל הבהמה לא תצא וכו' והגמל בכלל אלא שכך דרך התנא לשנות וה''ה הכא לענין היתר דכן הוא שונה הסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר:
כָּשֵׁם שֶׁאֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה כָּךְ אֵין טוֹמְנִין לֹא שֶׁלֶג וְלִא צוֹנִין. וְרִבִּי מַתִּיר. הָתִיב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עַל הָדָא קַדְמִייָתָא. וְהָא תַנֵּי. מְמַלֵּא הוּא אָדָם אֶת הַקִּיתוֹן שֶׁלְּמַיִם וְנוֹתֵן תַּחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת: אֶלָּא כִרִבִּי. דְּרִבִּי מַתִּיר. 31a כָּאן לְשָׁעָה כָּאן לִשְׁהוֹת.
Traduction
⁠—–De même que l’on ne doit plus enfouir de l’eau chaude dès qu’il fait nuit, de même on ne doit pas enfouir en terre des objets froids (glaces ou autres) pour les préserver de la chaleur; Rabbi le permet. Mais, objecta Samuel b. Aba, contre le 1er interlocuteur, n’est-il pas dit dans notre Mishna que l’on peut emplir une cruche d’eau et la placer sous son coussin ou sous le divan pendant le Shabat? N’en résulte-t-il pas que c’est l’avis de Rabbi, permettant d’enfouir, qui prédomine? C’est que, dans notre Mishna, il s’agit seulement d’une conservation momentanée; ce qui est permis, tandis qu’ici il s’agit d’enfouir pour toute la journée du samedi.
Pnei Moshe non traduit
כשם וכו'. תוספתא היא בפ''ד:
על הדא קדמייתא. על סברא הראשונה של הת''ק דקסבר אסור להטמין את הצונן והא תנינן במתני' ממלא וכו' אלא כרבי דרבי מתיר כלומר מי נימא דהמתני' לא אתיא אלא כרבי ולא כהת''ק דהתוספתא:
כאן לשעה כאן לשהות. כלו' אפ''ת דכהת''ק נמי אתיא כאן במתני' לפי שעה הוא דמיירי דקתני ונותן דמשמע לשעה מועטת וכאן במטמין לשהות ובהא הוא דקאמר הת''ק דאין טומנין את הצונן:
הדרן עלך במה טומנין
הַסּוּס בַּשֵׁיר. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. כָּל תַּכְשִׁיטֵי אָדָם טְמֵאִין וְתַכְשִׁיטֵי בְהֵמָה טְהוֹרִין. תִּיפְתָּר בָּעֲשׂוּיִין לְהַנּוֹתָן. וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶרֶץ. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. לֹא יְגָרֵר אָדָם אֶת הַמִּיטָּה וְאֶת הַכִּסֵּא וְאֶת הַסַּפְסָל וְאֶת הַקַּתֵידְרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶרֶץ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כְּהָדָא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹרֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹרֶרֶת קִינְקִילוֹן גּוֹרֵר פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. וְתַנֵּי כֵן. מַחֲצֶלֶת שֶׁהִיא קְשׁוּרָה וּתְלוּיָה בֶעָמוּד פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
''Le cheval peut sortir avec la clochette'', est-il dit, etc. Comment peut-il être question de bain à cet égard, puisque l’on a enseigné (199)(Kelim 12, 1). que les ornements humains sont seuls susceptibles d’impureté, non ceux de l’animal, comme p. ex. la clochette? On peut répondre qu’il s’agit d’un ornement primitivement à l’usage de l’homme qui est devenu impur; et, tout en le remettant à l’animal, il faut le purifier à cause du contact. Mais est-ce que l’animal, en le traînant ainsi, ne provoque pas de cavité interdite? Notre Mishna est sans doute conforme à R. Simon, puisqu’il est dit (200)Ci-dessus, (3, 3).: On ne doit pas le samedi traîner à terre un fauteuil, ni un lit, ni une chaise, ni un siège, pour ne pas produire de trou en ce jour R. Simon le permet, parce que ce trou n’est pas fait avec l’intention du mal (et il en est de même ici pour l’animal). De même encore, dit R. Hinena, on a enseigné: on peut le samedi traîner une porte, sans s’inquiéter des suites, ou une tenture, ou un treillage cigcli'', ou l’ouvrir et fermer le samedi, et à plus forte raison aux jours de fête. On a également enseigné que lorsqu’une tenture est attachée, suspendue à la colonne, on peut l’ouvrir ou la fermer le samedi, et à plus forte raison aux jours de fête.
Pnei Moshe non traduit
ולא כן תני וכו'. אהא דקתני ומזין וטובלין פריך וכי בני קבולי טומאה נינהו ולא כן תנינן בריש פי''ב דכלים טבעת אדם טמאה דאיתרבו תכשיטי אדם לטומאה כדכתיב בכלי מדין אצעדה וצמיד וטבעת וכו' וטבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות:
תיפתר בעשויין להנותן. דמיירי שעשוין בתחלה לנוי האדם ואחר כך חשב אותו לבהמה דמקבלת טומאה וצריך לטהרו מטומאתו:
ואינו עושה חריץ. אנמשכין בשיר הוא דפריך דדרך השיר להעשות טבעות טבעות וכל אחת קבוע' בחברתה ומכיון שהוא ארוך שהרי עשוי למשוך בו הבהמה נגרר הוא על הארץ הלכך מדייק הרי כשמושך בו וכי אינו עושה חריץ על הקרקע במשיכתו:
אלא כר''ש. דמתיר בדבר שאינו מתכוין כדתני בתוספתא סוף פ''ב דביצה לא יגרר אדם וכו':
אמר ר' חיננא. דלא צריכין לאוקמי כר''ש דוקא משום דבכה''ג דתלוי בצואר בהמה כ''ע מודו דמותר כהדא דתני בתוספתא דעירובין פ''ח דלת שהיא תלויה ונגררת על הארץ וכן מחצלת וכן קנקילין והוא כלי מנוקב שמשימין תחתיו אש וגפרית לעשן הבגדים אשר עליו כהאי דתנן בסוף פ''ב דכלים קנקילין שיש בה בית קבלת כסות טמאה והעשויה ככוורת טהורה וכשהיא מפולשת ככוורת תולין אותה ונגררת על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת וכו' ותני בהדיא כן במחצלת שהיא קשורה ותלויה בעמוד פותח ונועל כדרכו ואינו חושש וד''ה היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source