Shabbath
Daf 21a
משנה: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בַקַשׁ אוֹ בַגְבָבָא נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל. בַּגֶפֶת וּבְעֵצִים לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרוֹף 21a אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין חַמִּין וְתַבְשִׁיל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין אַף מַחֲזִירִין׃
Traduction
Sur un four (à 2 ouvertures) chauffé par du chaume ou des ramilles on peut placer des mets cuits (peu avant le Shabat et les laisser là); mais s’il a été chauffé avec du déchet d’olives, ou des sarments de bois, on ne pourra rien y mettre, à moins d’avoir enlevé les charbons, ou de les avoir couverts de cendre. Selon Shammaï (même au premier cas), on ne peut y déposer que de l’eau chaude, non des mets; Hillel permet l’une et l’autre. Shammaï permet en ce cas d’enlever de là les mets, non de les y remettre; Hillel permet aussi de les remettre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כירה. היא מקום שפיתת שתי קדירות ונותנין את הקדירה עליה והאש תחתיה ואם הסיקוה בקש או בגבבא והן עצים דקים שגובבין מן השדה:
ניתנין עלי' תבשיל. האי נותנין מקיימין הוא כדקאמר הכא בג' בפשיטות שמשהין עלי' התבשיל שבקדרה בשבת דאין כאן חשש שמא יחתה בגחלים הואיל ואין דרך להיות מאלו גחלים בוערות:
בגפת. פסולת של זיתים או בעצים שמאלו מצויין גחלים בוערות לא יתן להשהות עליה עד שיגרף את האש וגחלים או עד שיתן את האפר ע''ג הגחלים והרי הן מכוסות ואם אינה גרופה וקטומה באפר חיישינן שמא יחתה בגחלים בשבת כדי למהר בישולו או לצמקו. ודוקא אם הוא תבשיל שלא בשל כל צרכו או אם אפי' בשל כל צרכו והוא כשמצטמק ויפה לו בהא הוא דחיישינן שמא יחתה אבל אם הוא תבשיל חי שלא בישל כלל או שבישל כל צרכו והוא מצטמק ורע לו מותר לשהותו ואפי' אין הכירה גרופה או קטומה לפי שזה הסיח דעתו ממנו ולא אתי לחתויי בגחלים וכן אפי' אם היא תבשיל שלא בישל כ''צ או שבישל כ''צ והיא מצטמק ויפה לו. אם השליך לתוכו חתיכת בשר חי סמוך לבין השמשות נעשה הכל כתבשיל חי שלא בשל כלל ומותר לשהותו ואפי' אינה גרופה וקטומה מפני שכבר הסיח דעתו ממנו בשביל החתיכה חיה שבתוכו ולא יבא לחתות בגחלים:
ב''ש אומרים חמין שלא הוחמו כל צרכן הוא שמותר להשהות ע''ג הכירה שהיא גרופה וקטומה אבל לא תבשיל משום דניחא ליה בבשוליה:
ובה''א אחד חמין ואחד תבשיל. דין אחד להם:
בש''א נוטלין אבל לא מחזירין. כלומר הא דשרינן בחמין להשהות ע''ג כירה גרופה וקטומה וכן נוטלין ממנה בשבת אבל כשנטל ממנה אין מחזירין אותן למקומן:
ובה''א נוטלין ומחזירין. בשבת למקומן בין חמין ובין תבשיל אם הכירה גרופה וקטומה וכשהתירו ב''ה להחזיר בשבת דוקא אם לא הניח הקדירה ע''ג הקרקע או ע''ג איזה דבר אבל אם הניחה מידו אסור להחזיר בשבת ואפי' ע''ג הכירה גרופה או קטומה דהוה כנותן ומשהא לכתחילה בשבת:
הלכה: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מְקַייְמִין עָלֶיהָ תַבְשִׁיל. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנְיָא. הָיוּ שְׁתֵּי כִירַיִים מַתְאִימוֹת. אַחַת גְּרוּפָה וּקְטוּמָה. וְאַחַת לֹא גְרוּפָה וְלֹא קְטוּמָה. מְקַייְמִין עַל הַגְּרוּפָה וְעַל הַקְּטוּמָה. מַה מְקַייְמִין עָלֶיהָ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. אֵין מְקַייְמִין עָלֶיהָ כְּלוּם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁלֹּא יַחֲזִיר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. חַמִּין וְתַבְשִׁיל. הֶעֱבִיר אֶת הַמֵּיחָם בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין. לֹא יַחֲזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין. יַחֲזִיר.
Traduction
Voici comment il faut reconstituer le texte de la Mishna: on peut y laisser des mets, et ce texte est conforme à l’avis de R. Juda, comme il a été enseigné: lorsqu’il y a 2 fours jumeaux (se communiquant à l’intérieur), dont l’un a été débarrassé de ses charbons ou couvert de cendres, et l’autre non, on pourra laisser le mets sur celui qui est débarrassé ou couvert (sans crainte de la chaleur voisine). De quoi s’agit-il d’y laisser? Selon l’école de Shammaï on ne pourra rien y laisser du tout; selon celle de Hillel, l’eau chaude pourra y rester, non le mets. Une fois le combustible enlevé, tous s’accordent à dire que l’on ne peut plus rien y remettre; tel est l’avis de R. Meir. Selon R. Juda, au contraire, l’école de Shammaï permet d’y laisser de l’eau chaude, non les mets, tandis que Hillel permet l’une et l’autre; une fois le combustible enlevé, l’école de Shammaï n’autorise plus la remise au four, et Hillel le permet,
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני'. כן צריך לפרש המתני' דהאי נותנין מקיימין עליה תבשיל קאמר כדפרישית במתני':
מתניתא דר' יודה דתוספתא היא דאיהו מפרש פלוגתייהו בחמין ותבשיל ולב''ה תרוייהו מותרין כדתנינן במתני':
דתניא. בתוספתא פ''ג:
רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב עָנָן בְּשֵׁם רַב. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עָלֶיהָ. הָא לְתוֹכָהּ לֹא. עַד אֵיכָן. עוּלָּא אָמַר. עַד שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי מָנָא. עַד מָקוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חָרִיץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שָׁלִיט בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה. מוּתָּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד שׁוֹלֶטֶת. וְאָסוּר לְהַפְשִׁיר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד שׁוֹלֶטֶת.
Traduction
R. Helbo ou R. Anan dit au nom de Rav: la permission accordée par la Mishna s’applique à la remise au-dessus du foyer, non à l’intérieur. Jusqu’à quelle distance d’écart cela s’appelle-t-il au dessus du four? C’est, répondit Oula, jusqu’à celle de 3 palmes; selon R. Mena, on peut poser la marmite jusqu’à l’endroit où elle laisse une trace sur la cendre supérieure; selon R. Yossé b. Aboun, on prend pour limite l’endroit que la main ne peut pas dépasser sans se brûler. C’est conforme à ce qu’a dit R. Zeira (141)Ci-après, 2 fin. au nom de R. Juda: il est permis de faire attiédir un objet en l’approchant du feu jusqu’à la place où la main peut rester, sans aller au delà.
Pnei Moshe non traduit
לא שנו. הא דב''ה מתירין אף להחזיר אלא עליה הא לתוכה לא ואפי' גרופה וקטומה:
עד איכן. נקרא על גבה ומותר להחזיר. עד שלשה עד שליש שלה ומשליש העליון ולמטה נקרא תוכה מפני שהוא סמוך למקום האש שבקרקעיתה והחום מרובה ואסור להחזיר:
עד מקום שהוא עושה חריץ. שעושין בתוכה למעלה כעין חרין מטיט סביבותיה למקום שתהא הקדירה יושבת ועד החריץ נקרא על גבה ומהחריץ ולמטה נקרא תוכה:
אמר ר' יוסי בר' בון. דטעמא דעד כאן שרי מפני שהוא שליט כלומר עדיי' הוא שולט ידו שם והוא במקום שהיד שולטת ואינה נכוית. ומשם ולמטה אין היד שולטת ליגע שמה:
ואתיא. הא כהאי דאמר ר''ז בשם ר' יהודה לקמן בהלכה דמיחם מותר להפשיר הצונן במקום שהיד שולטת ואינה נכוית ולא במקום שאין היד שולטת בו:
רִבִּי יוֹשׁוּעַ בַּר גִּיזוּרָה הֲוָה מְשַׁמֵּשׁ קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָה וַהֲוָה מְעַייֵל קוֹמוֹי תַבְשִׁילִין רוֹתְחִין. אֲמַר לֵיהּ. הֵיךְ אִיתְעֲבִידָא. אֲמַר לֵיהּ. גְּרִיף תִּיפָייָא וִיהַב בְּגַוָּהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא תְהִי עֲבִיד כֵּן אֶלָּא גְּרִיף תִּיפָייָא וִיהַב תְּלָתָא כֵיפִין וְרָמֵי עֲלֵיהוֹן.
Traduction
R. Josué b. Guézora le servant de R. Zeira, lui présentait le samedi des mets bouillants. Comment fais-tu, lui demanda son maître, pour avoir les mets si chauds? Je débarrasse le four la veille, répondit-il, et je place les mets à l’intérieur. Cela ne suffit pas, répondit R. Zeira; il faut après avoir enlevé les charbons, y mettre 3 bottes de ramilles et placer les mets au-dessus.
Pnei Moshe non traduit
תבשילין רותחין. בלילי שבת וא''ל היאך איתעבידא שנשארו רותחין:
אמר ליה גריף תופייא. שהי' גריף מקום שהקדירה שופתת בתוך הכירה ונתתי התבשיל שם ונשאר רותח ואמר ליה לא תעשה עוד כן אלא תגרוף קרקעיתה מקים השפיתה ותתן שלשה כיפי אבנים שם ותירמי הקדירה עליהן בכדי שלא תהא החום שולטת כל כך:
רִבִּי אַבָּהוּ הוֹרֵי בְבוּצְרָה. מְמַלֶּה גַצְרְא רְמַח וּמִיתָּן תְּלָתָא כֵיפִין וּמִירְמֵי עֲלֵיהוֹן.
Traduction
R. Abahou enseigna à Boçra que l’on peut emplir de charbons une cruche cassée (142)Y eut-il encore des charbons., puis la couvrir de 3 bottes de ramilles, et l’enfouir ainsi pour la maintenir chaude.
Pnei Moshe non traduit
ממלא גצרא רמח. גצרא היא מלא אגרוף. רמח הוא טיט כמו חמר. והורה למלאות בקרקעית הכירה מלא אגרוף טיט וליתן על הטיט תלתא כיפי אבנים ומירמי הקדירה עליהון ולפי שבבוצרה לא היו בני תורה היה מחמיר עליהם:
דָּנִיֵּאל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי קָטִינָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. שִׁיזְרֵי חֳרִיּוֹת כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. הָדָא דְתֵימַר כְּשֶׁהָיוּ לַחִין וְיָֽבְשׁוּ. אֲבָל אִם הָיוּ יְבֵישִׁין מִתְּחִילָּתָן כְּקַשׁ וְבִגְבָבָה הֵן.
Traduction
Daniel, fils de R. Qetina, dit au nom de R. Assé: les souches des grosses branches de palmier sont considérées comme du déchet d’olives ou des sarments de bois (ayant la même chaleur). Toutefois, ce n’est vrai que si, après avoir été mises à l’état vert, elles ont pu y sécher; mais si elles étaient sèches dès le principe, on les considère comme le chaume ou les ramilles (moins incandescentes).
Pnei Moshe non traduit
שיזרי חריות. שזרה של חריות דקל דינו כגפא וכעצים:
הדא דתימר כשהיו לחין. כשהיו על הדקל ויבשו לאחר שקצצן דאז הם עושין גחלים כגפת וכעצים אבל אם היו יבשין מתחילתן שבעודן מחוברין נתייבשו אין בהם כח ושוב אין עושין גחלים ודינן כקש וכגבבא:
גְּלָלֵי בְהֵמָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּקַשׁ וְבִגְבָבָה. מָאן דָּמַר. כְּגֶפֶת וּכְעֵצִים. בְּדַקָּה. וּמָאן דָּמַר. כְּקַשׁ וְבִגְבָבָה. בְּגַסָּה.
Traduction
Les excréments des bestiaux (servant aussi de calorique) sont considérés par les uns comme déchets d’olives ou sarments de bois; selon d’autres, ils sont comparables au chaume et aux ramilles. Le 1er avis se rapport au menu bétail; le second au gros.
Pnei Moshe non traduit
גללי בהמה. שהסיק בהן אית תניי תני וכו'. וקאמר הש''ס דלא פליגי דמ''ד שהן כגפת וכעצים בבהמה גסה שהגללים שלה קשים והרבה הן כגללי סוס ומ''ד כקש וכגבבא אם הן מבהמה דקה שהן רכים ואין גחלים מהן ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות:
Shabbath
Daf 21b
הַגּוֹרֵף. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צָרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. הַגּוֹרֵף צָרִיךְ לְחַטֵּט בְּיָד. הָדָא אָֽמְרָה. עַד שֶׁיִּגְרוּף כָּל צוֹרְכּוֹ. וְהַקּוֹטֵם. עַד שֶׁיִּקְטוֹם כָּל צוֹרְכּוֹ. מִן מַה דְתַנֵּי. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ לֹא קִטֵּם כָּל צוֹרְכּוֹ. 21b וֵיי דָא אָֽמְרָה דָא. יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי שִׁייָן. מְלַבֶּה עָלֶיהָ נְעוֹרֶת שֶׁלְּפִשְׁתָּן.
Traduction
Quand on parle d’enlever les charbons, il faut en débarrasser complètement le foyer; et ce qui le prouve, c’est qu’il est dit qu’en ce cas il faut gratter le fond à la main, pour bien le nettoyer. En couvrant le feu avec de la cendre, faut-il aussi le couvrir entièrement? Non, puisqu’il est dit que, pour s’y conformer, on peut y répandre de l’étoupe du chanvre, bien que ce mode soit incomplet. Où a-t-on émis cette opinion? A propos du jour de fête survenant un vendredi (143)En un tel jour, il est interdit de gratter les charbons, de crainte de niveler des trous.. R. Shaïn dit: On peut couvrir le feu en y répandant de l’étoupe;
Pnei Moshe non traduit
הגורף עד שיגרוף כל צרכו. בעיא היא אם צריך שיגרוף את הכל או אפי' בגרוף כל שהוא במקום אחד סגי דלא חיישי' שמא יחתה בהגחלים שנשארו מן הצד דמכיון שאין גחלים תחת הקדירה לא אתי לאחתויי באינך. ופשיט לן מן מה דתני בברייתא הגורף צריך לחטט ביד לחפש אם נשארו עוד גחלים ש''מ שצריך לגרוף את הכל מהכירה כולה:
והקוטם. באפר אם צריך עד שיקטום כל צרכו וקאמר מן מה דתני מלבה עליהן נעורת של פשתן כדלקמיה הדא אמרה אפי' לא קטם כל צרכו משום דבמעט אפר שיקטום כבין והולכין הגחלים מאליהן:
ויידא אמרה. ובאיזה מקום אמרו כן:
דא. בכאן הוא דשנינו אם היה י''ט שחל להיות בע''ש אמר ר' יאשיין שצריך שינוי ומלהיב על הגחלים נעורות של פשתן והן כבין מחמת אפר כל שהוא שלהן:
קְטָמָהּ וְנִתְלַבָּת מָהוּ. רִבִּי חִייָה רוֹבָא עָלָה לָבֵיתוֹ וְהוֹרֵי. מוּתָּר. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵיהוֹן דְּרַבָּנִן. לִיבָּה. לְשֶׁעָבַר. עָבַר רִבִּי אִמִּי וְאִדְרוֹן חֲבֵרַייָא בְעוֹן מַחֲזִיר עֲלֵיהּ. אֲמַר לוֹן רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵיהוֹן דְּרַבָּנִן. מִן דַּהֲוָה עוֹבְדְא הֲוָה עוֹבְדְא. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סִיסַרְטַיי. לָכֵן צְרִיכָה לָבֹה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אָנָא קַשִׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי. אִין תֵּימַר. לְשֶׁעָבַר. אֲפִילוּ לֹא בִישֵּׁל עָלֶיהָ כַּתְּחִילָּה.
Traduction
mais, si ensuite, elle prend feu, pourra-t-on manger le mets cuit ainsi le samedi? R. Hiya rentra chez lui pour réfléchir à ce sujet, et il enseigna que c’est permis. En présence de R. Zeira, de R. Oshia et de R. Hanania, les compagnons des rabbins demandèrent: quelle est la règle à cet égard pour le cas du fait accompli? R. Amé passa (en signe d’irrésolution à ce sujet), et les compagnons se dispersèrent. Ils voulurent ensuite revenir sur la question: compagnons des rabbins, leur dit R. Hanania, puisque nous savons déjà par le fait précédent qu’en ce cas c’est permis, cela suffit. Précisément, dit R. Samuel b. Susratié, en raison de ce qu’il est dit que le fait involontaire n’est pas blâmable, on voudrait savoir si en principe, c’est considéré comme une cuisson interdite, ou non. En effet, dit R. Mena, j’ai posé la question devant R. Aba, fils de R. Papi, et il m’a répondu: il ne s’agit pas seulement du cas involontaire déjà passé; même en principe, on peut ainsi laisser cuire et manger ce mets (144)''Suit un long passage, traduit au (Terumot 2, 3); Cf. (Eruvin 4, 1) ( 21d).''. Si l’on a enlevé le pot du foyer lorsqu’il faisant encore jour (145)Ci-après, (4, 3)., on peut aussi le remettre lorsqu’il fait encore jour; lorsqu’en l’enlevant il faisait déjà nuit, on peut aussi le remettre à ce moment.
Pnei Moshe non traduit
קטמה ונתלבתה. אח''כ מהו שצריך לחזור ולקטום וקאמר דר' חייא רבה עלה לביתו ושאלו אותו שאירע להן כך והורי להן מותר וא''צ לחזור ולקטום:
בעון קומי ר''ז וכו'. הקשו לפניהם על שהורה ר' חייא להיתר שעשה דין הזה כבדיעבד:
ליבה לשעבר. בתמיה אם חזרה ונתלבתה עושה הוא כלשעבר וכמו דיעבד והורה להשהות עליה לכתחלה:
עבר ר' אמי וכו'. בתוך כך עבר שם ר' אמי ואיזה מן חברייא ושמעו זה ובקשו לחזור עליו ושיחזור מן הוראתו ואמר להן ר' חנניא חברהון דרבנן שבקוהו דמאחר שנעשה מעשה נעשה:
אמר ר' שמואל לא כן צריכה ליבה. כלומר דר' שמואל מהדר להקשות על אלו חברייא שהיו מתמיהין על האי עובדא דר' חייא וקאמר דלא כן היה צריך לתמוה אלא אם חזר וליבה הוא עצמו והיה ר' חייא מתיר שפיר הוה שהקשו על כך אבל כאן שנתלבתה מאליה והוא הורה דהוה כדיעבד לא היה להם לערער על זה:
אמר ר' מנא. ואני כך הקשיתי לפני ר' בא דאין תימר דחזרה ונתלבתה כלשעבר דיינינן לה מעתה אפי' לא בישל עליה בתחלה כדהוה בהאי עובדא שבישל על כירה זו ורצו להשהות התבשיל עליה וקטמו אותה וחזרה ונתלבתה ואם אתה מחשיב לה לדיעבד מעתה נימא נמי דאף שלא שהה עליה תבשיל הזה יעל כירה כזו אלא אם עבר ישהא תבשיל א' על כירה דעלמא דמחשבינן לה ג''כ לדיעבד ואנן איפכא שמעינן לה מר' חייא גופיה דמחמיר בעבר ושהא ואפי' בשוכח כדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source