Shabbath
Daf 12b
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין:
Traduction
Shammaï dit: on ne doit rien vendre au païen, ni l’aider à charger, ni lui mettre des fardeaux sur le dos, qu’il transporterait pendant le Shabat, à moins qu’il reste assez de temps pour qu’il arrive avec sa charge dans une localité voisine. Hillel le permet en tous cas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוכרין. חפץ לעכו''ם וכן לא ישאילנו ולא יתן לו במתנה ואין טוענין עמו על החמור ואין מגביהין עליו את המשאוי משום דמיחזי כמסייעו להוליך בשבת ואפילו בדבר דלא שייך בו משום שביתת כלים ומשום דמיחזי כשליחו ושליחותיה קעביד:
אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום שרוצה להוליכו קרוב שיוליכנו שם מבעוד יום:
וב''ה מתירין. ודוקא שיצא מפתח ביתו של הישראל קודם לחשיכה לפי שכל זמן שהוא בביתו אינו ידוע אימתי נתן לו וכשיוצא מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמי שמכרו לו בשבת:
הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. מוֹכְרִין לַנָּכְרִי כול'. אֵי זֶהוּ מָקוֹם קָרוֹב. ייָבֹא כַּיי דָמַר שְׁמוּאֵל. כְּגוֹן מֵחוּטְרָא לְנָהָרדֵּעָא. אוֹף הָכָא כֵן. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְעִירוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא מִמְקוֹם הַפֶּתַח וִיקַדֵּשׁ עָלָיו הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְרִבִּי עֲקִיבָה בָא לְהַכְרִיעַ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵין נוֹתְנִין לְגוֹי עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ. אֵין נוֹתְנִין לְכֶלֶב עַל מְנָת לַצֵּאת. נָטַל וְיָצָא אֵין אַתְּ זָקוּק לוֹ.
Traduction
Qu’appelle-t-on ''localité voisine''? Ce sera p. ex., dit Samuel, celle qui n’est pas plus éloignée que Houtra ne l’est de Nehardea. Selon un avis, il s’agirait d’une distance telle, que l’habitant païen puisse être encore rentré chez lui le même jour avant la nuit; ou selon un autre, qu’il ait seulement atteint sa ville. Selon R. aqiba, on compte la distance depuis le moment où le païen quitte la porte israélite jusqu’à ce qu’en rentrant chez lui, on sanctifie la solennité du jour. R. Yohanan dit: Selon l’avis de R. Yossé, R. aqiba est venu expliquer l’opinion de l’école de Hillel et dire que l’on ne doit rien remettre au païen dans le but d’emporter; mais si cependant il en a emporté, on n’en est pas responsable, pas plus que l’on ne doit en faire emporter par un chien, dont on n’est pas responsable en cas de fait accompli.
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו מקום קרוב. דודאי לא נתנו בית שמאי דבריהן לשיעורין דלפעמים ביתו של עכו''ם קרוב ביותר ולפעמים אינו קרוב כל כך וקאמר דיבוא זה כהאי דאמר שמואל בפ' שואל על הא דתנינן עכו''ם שהביא חלילין בשבת לא יספיד בהן ישראל אא''כ באו ממקום קרוב וכגון ממקום הנקרא חוטרא לנהרדעא ואוף הכא כן:
אית דבעי מימר. על דברי בית שמאי דמתני' קאי דפליגי אליבייהו איכא דאמרי עד כדי שיגיע העכו''ם לביתו מבעוד יום ואיכא דאמרי עד שהוא מגיע לעירו מפני שיכול הוא להניחו שם:
כדי שיצא מפתח ביתו. של הישראל ויקדש עליו היום כלומר שיצא קודם שחשיכה ויקדש היום. ומפרש ר' יוחנן וקאמר זו דברי ר' יוסי בברייתא אליבא דרבי עקיבא וקמ''ל דר''ע לא בא לחלוק על דברי בית הלל במתני' אלא דקאמר להכריע על דברי ב''ה ולפרש אותם כלומר הא דב''ה מתירין דוקא בכדי שיצא העכו''ם מפתח ביתו של ישראל קודם שקידש היום וכדפרישי' במתני':
אין נותנין לעכו''ם על מנת לצאת. במזונות מיירי והכי תנינן בברייתא בהדיא דאין נותנין מזונות לעכו''ם בשבת על מנת שיוציא אותם מחצירו של ישראל וכן לכלב ואם נטלן ויצא אין זקוק לו:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי אַתְקִין לְהַל. 12b סָֽבְרִין מֵימַר. מוּתָּרִין לְמָחָר. רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי עוּזִּיאֵל בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חוֹנִייָה דְּבָרַת חַווְרָן. מוּתָּרִין מַמָּשׁ. סָֽבְרִין מֵימַר. סְפֵיקוֹ הִתִּירוֹ. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. סְפֵק הָכֵן אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. סְפֵק הָכֵן מוּתָּר.
Traduction
R. Hiya dit au nom de Rav que cet avis de Shammaï a été adopté comme règle. On a cru devoir justifier l’autorisation accordée ailleurs par R. Simon b. Gamliel d’accepter un présent de poissons d’un païen, en disant qu’il permet au lendemain de la fête de les manger (non le même jour). Au contraire, disent R. Hiskia et R. Usiel, fils de R. Hounia de Bé-Hivrin, il est permis en réalité d’en manger ce jour. On a cru devoir en conclure qu’en cas de doute sur la préparation antérieure à la fête, il est permis d’en manger. R. Hanania et R. Jonathan disent tous deux qu’en cas de doute à cet égard, c’est interdit; selon R. Yohanan, c’est permis en ce cas.
Pnei Moshe non traduit
ר' חייא בשם רבי אתקין להלכה. האי סוגיא גרסי' לה לקמן בריש פ''ג דביצה והתם הוא דשייכא ואיידי דאיירי במצודות מייתי לה נמי הכא דתנינן שם מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מעי''ט לא יטול מהן בי''ט אא''כ ידוע שניצודו מבע''י ועלה קאמר דר' חייא התקין כך להלכה בשם רבי דספק מוכן אסור לאכלו בי''ט ולא כר''ג דפליג התם:
סברין מימר מותרין למחר. אדר''ג דהתם קאי דקתני במתני' שם מעשה בעכו''ם אחד שהביא דגים לר''ג ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו ופליגי אליבא דר''ג בפירושא דמותרין הן דקאמר דגריס התם ר' זעירא בשם רב סברין מימר מותרין למחר קאמר דאינהו מפרשי דר''ג לא פליג את''ק ומותרין למחר למוצאי י''ט בכדי שיעשו קמ''ל דאלו ביום טוב מודה דאסור משום ספק מוכן:
ר' חזקיה וכו' מותרין ממש. קאמר אף בי''ט דסברין מימר לר''ג דספיקן התירו ס''ל ופליג את''ק וכן פליגי ר' חנינא וכו' עם ר' יוחנן אליבא דר''ג דמר ס''ל דספק הכן אסור ס''ל לר''ג ומותרין למחר קאמר ור' יוחנן קאמר דר''ג ספק הכן מותר סבירא ליה ומותרין ממש קאמר:
רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְחָרָנָה אָמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. וְלָא יָדְעִינָן מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְרַב מְעַנֵי מֵיתֵי קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָא וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. הָן הֲוִיתָא. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. שְׁייָֽרְתָה הֲווָת עָֽבְדָא וָהֲוִינָא אֲכִיל מִינָּהּ תְּאֵינִין. הֲוֵי דּוּ אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן.
Traduction
R. Hiya Rouba et R. Simon b. Rav sont en désaccord sur le point suivant: selon l’un, même ce qui est aux mains du païen a besoin d’être préparé et sera défendu; selon l’autre, ce n’est pas nécessaire. L’on n’a pas su à qui attribuer chacun de ces avis. Mais comme Rav devait venir devant son maître R. Hiya le grand au jour de fête et qu’il n’était pas venu, R. Hiya à la 1re rencontre lui demanda le motif de cette absence: c’est que, répondit Rav, une caravane de païens ayant passé chez nous ce jour là, j’ai mangé de leurs figues. De ce fait, on peut conclure que c’est R. Hiya qui a exprimé l’avis de pouvoir se passer de préparation antérieure en ce cas.
Pnei Moshe non traduit
ר' חייה רבה ור''ש ברבי. פליגי בדבר הבא ביד העכו''ם אם שייך בו הכנה או לא דחד אמר העכו''ם צריך הכן כלומר אף מה שבידי העכו''ם צריך הכנה מבעוד יום ואידך אמר לא צריך הכן ורישא דמתני' דהתם במצודות של ישראל מיירי להאי מ''ד דאלו ביד העכו''ם אין אסור משום הכנה:
ולא ידעין וכו'. ופשיט לה מן האי עובדא:
דרב מיעני נתאחר לבא לפני ר''ח רבה דודו בי''ט ושאל לו היכן הייתה וא''ל שיירתא הוה עברה. כצ''ל וכך היא בביצה שם והייתי אוכל מינה תאנים שהביאו:
הוי הוא. ר' חייא הוא דאמר שאין העכו''ם צריך הכן שהרי קיבל דבריו ממנו ולא א''ל היאך אכלת התאנים שלהן שמא נלקטו היום:
חַד תַּלְמִיד מִן סִימַאי אֲזַל לְאנטויריס וְאַייְתוֹן לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וַאֲכַל. חַד תַּלְמִיד מִן דּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲזַל לְתַמָּן וְאַייְתֵי לֵיהּ דַּרְמַסקִינָא וְלָא אֲכַל. וַאֲתַא וָמַר קוֹמֵי רַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דּוּ נְהִיג כְּשִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי סִימַאי. דְּרִבִּי סִימַאי אֲמַר. אֵין הַגּוֹי צָרִיךְ הָכֵן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דַּמְדַּמְנִיּוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. שֵׁצִים שֶׁבְּכֵפִים הֲרֵי אֵילּוֹ מוּתָּרִין.
Traduction
Un élève de R. Simon s’étant rendu à Antevaris (77)Peut être abrégé d'Antipatris., un païen lui offrit là en un jour de fête une prune, damascinon, qu’il mangea; tandis qu’à l’arrivée d’un élève de R. Josué b. Levi dans la même localité, celui-ci n’accepta pas l’offre semblable, et il alla dire à son maître qu’un condisciple, moins sévère, en avait mangé. C’est que, lui répondit son maître, ce disciple se conforme à l’opinion de son maître R. Simon, qui n’exige pas de préparation préalable. R. Abahou dit au nom de R. Josué b. Lévi: les raisins rougeâtres dans une vigne sont interdits à titre de mélange hétérogènes. R. Houna dit au nom de Rav: les chardons couverts de petites dattes rabougries au milieu des palmiers ne forment pas d’hétérogène interdit, et on peut les manger.
Pnei Moshe non traduit
אזל לאנטוירס. מקום של נכרים והיו שם בי''ט ואייתו ליה דורמסקין פרוני''ט בלע''ז ואכל וחד תלמיד דריב''ל אזל לתמן ולא אכל מהן ואתא ואמר קמיה רביה והגיד לו שזה התלמיד דר' סימאי אכל שם מהן וא''ל ריב''ל שבקיה דהוא נהג בשיטתיה דר' סימאי רביה דקסבר אין מה שביד העכו''ם צריך הכן:
דמדניות שבכרם. ענבים שנשארו קשים נקראין כן ומניחין אותן לימות החורף ואם הובאו בשבת או בי''ט הרי אלו אסורות שאין דרכן ליפול מעצמן וחיישינן שמא נלקטו היום:
שיצים שבכפים. שיצים הן סופי תמרים שנמצאו בכף הדקל הרי אלו מותרין שדרכן ליפול מעצמן ולא חיישינן מידי:
Shabbath
Daf 13a
משנה: אֵין צוֹלִין בָּשָׁר בָּצָל וּבֵיצָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁיכָה וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיִּקְרוֹם הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ:
Traduction
On ne mettra pas à rôtir de la viande, ou de l’oignon, ou un œuf, à moins que la cuisson puisse s’achever le jour. On ne mettra pas de pain au jour vers le crépuscule, ni de gâteau (86)Le comment. Qorban ' Eda traduit: foncada (fouasse). sur les charbons, à moins qu’une légère croûte (87)Ibid., croste (en roman, nous dit M. Darmesteter). puisse encore être formée le jour sur toute la surface. Selon R. Eliézer, il suffit que la partie inférieure ait durci.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין צולין בשר בצל וביצה. ע''ג האש אלא כדי שיצולו מבעוד יום ויהיו ראויין לאכילה ואם נצלו כמאכל בן דרוסאי כבר ראויין הן לאכילה ואם נשארין הן אח''כ ע''ג האש בשבת כדי שיצילו הרבה מותר מפני שהן כדבר המצטמק ורע לו וליכא נמי למיחש שמא יחתה בגחלים שאם יעשה כן יחרוך וישרוף אותן יכל כה''ג אין חוששין לכך:
מתני' אין נותנין פת לתנור עם חשיכה. סמוך לחשיכה וכן החררה ע''ג גחלים אלא כדי שיקרומו כל פניה מבע''י:
ר' אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה. זהו תחתון המודבק בתנור ובהכי סגי והלכה כר''א:
משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכוּלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן שֶׁלָּהֶן לְכוֹבֵס נָכְרִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְשָׁוִין אֵילּוּ וָאֵילּוּ שֶׁטּוֹעֲנִין בְּקוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וּבְעִיגּוּלֵי הַגַּת:
Traduction
Shammaï dit: on ne doit pas en ce jour donner des peaux à un tanneur païen, ni du linge à un blanchisseur païen (85)''Maïmonide le compare à l'arabe (adjectif formé régulièrement de la racine qaçar), que Freytag traduit: '''' tundendo lavandoque dealbavit (vestem) fullonum more ''''. Ce serait donc plutôt foulon qu'il faut traduire ici.'', à moins qu’il reste assez de temps pour achever une telle opération le même jour. Pour ces deux travaux, Hillel autorise de les donner à faire, aussi longtemps que brille le soleil. R. Simon b. Gamliel dit: chez mon père c’était l’usage de mettre au blanchisseur le linge blanc trois jours avant le Shabat. Les 2 écoles s’accordent à permettre de charger les presses à huile de poutres et le cuvier avec des cylindres de compression peu avant le Shabat (bien que l’opération s’achèvera en ce jour).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נותנין עורות לעבדן. למעבד עורות:
עם השמש. בעוד השמש על הארץ ובלבד שיצא העכו''ם מביתו של ישראל קודם שחשיכה כדפרישית במתני' דלעיל:
נוהגין היו בית אבא שהיו מחמירין על עצמן והיו נותנין כלי לבן שהוא קשה לכבס ג' ימים קודם לשבת ואין הלכה אלא כב''ה:
ושוין אלו ואלו. ב''ש וב''ה שטוענין הזיתים מקורת בית הבד וכן הענבים בעגולי הגת קודם לחשיכה ובהא מודו ב''ש שא''צ שיגמר מבע''י ומשום דכי נמי עביד להו בשבת ליכא הכא חיובא דחטאת לפי שאין דרך ליתן הקורה ע''ג הזיתים עד שטוחנין אותן תחלה ברחיים וכן הענבים דורכין אותן ברגל תחלה והמשקין זבין מאליהן והלכך לא גזור בהו ב''ש ונותנין אותן סמוך לחשיכה והן זבין והולכין כל השבת כולה:
הלכה: אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעַבְּדָן כול'. עַד אֵיכָן. ייָבֹא כְמַא דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָּא. עַד כְּדֵי הִילּוּךְ ד' מִיל. וָכָא נָתַן כֵּלָיו לַכּוֹבֵס נָכְרִי וּבָא וּמְצָאוֹ עוֹבֵד בּוֹ בַשַּׁבָּת אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. וְייֵמַר לֵיהּ דְּלָא יַעֲבִיד. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְייָה. הָא דְתֵימַר בְּטוֹבַת הֲנָייָה. אֲבָל בַּשָּׂכִיר בַּעִיבִידְתֵּיהּ הוּא עֲסִיק.
Traduction
Quel sera l’intervalle de temps entre le coucher du soleil et la nuit, dont parle Hillel? C’est dit R. Yohanan au nom de R. Hounia le temps qu’il faut pour parcourir 4 milles. Si quelqu’un remet son linge à un blanchisseur étranger et qu’un jour de Shabat il arrive chez lui et le trouve occupé à ce travail, il sera interdit de revêtir ce linge un autre jour de Shabat. Selon R. Judan, il faudrait avertir d’abord le païen de ne pas travailler pour le Juif en ce jour. Toutefois, ajoute R. Judan père de R. Matnia, cet avertissement doit avoir lieu lorsque l’étranger travaille pour le plaisir d’obliger (gratis), mais non lorsqu’il travaille contre salaire, car il lui est bien loisible de vaquer à ses affaires quand il veut.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עד איכן. קאמרי ב''ש עד שיעשו מבע''י וכמה הוא השיעור וקאמר יבוא זה כהאי דאמר ר' יוחנן וכו' לעיל דשיעור עיבוד עורות עד כדי הילוך ד' מיל. וכה''ג איתמר נמי לקמן פ' ואלו עוברין גבי בצק החרש וכו' עד כדי הילוך ד' מיל:
וכא. כלומר והכא נמי כן לב''ש שצריך כדי ד' מיל מבע''י:
נתן כליו וכו'. ובא ומצאו עובד בו בשבת אסור להנות ממנו דיודע הוא שהמלאכה נעשית בשבת:
א''ר יודן ויימר לו דלא יעביד. יאמר להעכו''ם שיפסיק ולא יעשה עוד ואם לא ישמע לו לא איכפת ליה להישראל:
הא דתימר. שיש למחות בידו אם בטובת הנאה בלבד הוא שעושה להישראל אבל בשכיר עכו''ם א''צ למחות דבעבידתיה הוא עסוק ואדעתיה דנפשיה קא עביד:
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא כול'. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא לְבָנִים. הָא צְבוּעִין לֹא. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַלְּבָנִים קָשִׁין לְכַבֵּס יוֹתֵר מִן הַצְּבוּעִין.
Traduction
Le récit de R. Simon se rapporte seulement au linge blanc, non aux étoffes de couleur (que l’on peut remettre même le vendredi). De cette règle on a déduit que le linge blanc est plus pénible à laver que celui de couleur.
תַּנֵּי. אוּמָנִין גּוֹיִם שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עִם יִשְׂרָאֵל. בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר וּבְתוֹךְ בָּתֵּיהֶן מוּתָּר. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִין. בְּקִיבּוֹלֶת. אֲבָל בִּשְׂכִיר יוֹם אָסוּר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִין. בְּתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע. אֲבָל בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אָסוּר. בְּעִיר אֲחֶרֶת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. מָהוּ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. 13a בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר. בֵּין בְּשָׂכִיר בֵּין בְּקִיבּוֹלֶת. אָמַר רִבִּי אִילָּא. בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר. וּבִלְבַד בְּקִיבּוֹלֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בַּרְקָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּשַׁבָּת וּבְאֵבֶל וּבַעֲבוֹדָה זָרָה הֲלָכָה כְרִבִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
Traduction
On a enseigné (78)(Avoda Zara 1, 1) ( 39b).: lorsque des ouvriers païens travaillent avec l’israélite dans sa maison, c’est interdit; mais chez eux, ils peuvent travailler pour l’israélite même en ce jour de Shabat. Toutefois, dit R. Simon b. Eléazar, ce n’est vrai que lorsque cet ouvrier travaille à la tache (à forfait), mais s’il est à la journée, c’est interdit (l’israélite profitant alors de l’œuvre du jour); de plus, ce n’est permis que s’il s’agit d’objets détachés de la terre (79)V. Mischebeçoth zahab, n° 243., tandis que c’est interdit pour ce qui est adhérent à la terre (comme d’extraire des pierres d’une carrière), même à la tache. Si enfin, le païen fait le travail dans une autre ville, c’est permis en tous cas. Qu’est-ce que l’on entend par là? Est-ce permis aussi bien détaché de la terre qu’adhérent? Ou est-ce aussi bien l’ouvrier à la journée que celui qui est à la tache? Non, dit R. Ila, même dans une autre ville ce n’est permis qu’à forfait. R. Simon b. Carsena dit au nom de R. Aha: pour le Shabat (au cas précité), pour la question de deuil (80)Ne pas faire travailler pendant le deuil. et celle de l’idolâtre (81)De louer sa maison à un païen., l’avis de R. Simon b. Eléazar sert de règle.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא דע''ז בפ''ק שנוייה היא ג''כ בפ''ק דע''ז בהאי תלמודא בהלכה א' וגירסא דהכא עיקרית בהא דלקמן וברישא יש כאן חילוף התיבות והכי גריס לה בתוספתא ובהש''ס שם אומנין ישראל שהיו עושין אצל העכו''ם ביום אידן בתוך ביתו של ישראל מותר ובתוך ביתו של נכרי אסור. וטעמא דשכר יום אידן אסור כשהוא בביתו של עכו''ם משום דהעכו''ם אזיל ומודה לעכו''ם שישראל צריכין לאומנתו אבל בביתו של ישראל לא איכפת ליה. ולפי העתקת הגי' דהכא אדין שבת קאי וקיצר הש''ס ולא הביא דין דיום אידם כאן. ובדין דשבת איפכא הוא דהויא וכדגריס הכא:
אומנים עכו''ם וכו' בתוך ביתו של ישראל אסור ובתוך בתיהן מותר:
במה דברים אמורים בקיבולת. אם קיבל העכו''ם את כל המלאכה בקיבולת לשלם לו בעדה כך וכך בהא הוא דאמרו בבתיהן מותר אבל בשכיר יום אסור דמיחזי כשוכרו לעשות המלאכה ביום השבת:
בד''א. דבקבולת מותר בבית העכו''ם בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע כלומר אם הוא לצורך מחובר לקרקע כגון שמסתת אבנים לשוקען בבנין אפילו בביתו של עכו''ם אסור:
בעיר אחרת. ואם היתה המלאכה בעיר אחרת שלא בעיר שהישראל דר בה בין כך ובין כך מותר וכדמפרש ואזיל דבין בתלוש וכו' דמכיון דבעיר אחרת הוא אפילו בשכירות ובמחובר מותר לפי שאינו ידוע שהמלאכה של הישראל היא:
אמר ר' אילא. דלא כך אני מפרש אלא האי בין כך ובין כך אסיפא בלחוד הוא דקאי דקאסר במחובר אפילו בקבולת ועלה קאמר דבעיר אחרת מותר בין בתלוש בין במחובר אבל בשכירות אפילו בעיר אחרת אסור:
בשבת. כדאמרן. וכן באבל כדמחלק דבבית האבל אסור ובבית אחר מותר ודוקא בקבולת וכו'. ובע''ז ג''כ לענין דמחלק בין קבולת ובין שכירות ובד''א בתלוש וכו' אבל לענין בית ישראל ובית העכו''ם איפכא הוא דהויא וכדתני בתוספתא דבביתו של ישראל מותר ובבית העכו''ם אסור:
וְשָׁוְין כול'. רִבִּי שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כְּבָר נֶעֶקְרָה כָל טִיפָּה וְטִיפָּה מִמְּקוֹמָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא בָעֵי. מָהוּ לִיגַּע בַּמּוֹשֵׁךְ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר. מוּתָּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. וְשָׁוִין שֶׁלֹּא יגַּע בַּמּוֹשֵׁךְ.
Traduction
– ''Tous s’accordent à permettre, etc.''. R. Samuel et R. Yossé b. Hanina disent tous deux que c’est permis, parce que dès la veille au soir, chaque goutte qui devra s’écouler le Shabat par la pression se trouvait déplacée. R. Aha dit que R. Yossé b. Hanina a demandé s’il est permis de toucher à ce vin qui découle fraîchement en ce jour? Les rabbins de Césarée répondent qu’il y a 2 avis à ce sujet exprimés par R. Yohanan et R. Yossé b. Hanina: le 1er l’interdit, le second le permet. Un enseignement (barayeta) s’oppose à ce dernier avis et dit que, selon tous, il est défendu d’y toucher. –
Pnei Moshe non traduit
אמר רשב''ג וכו'. לפי דרכנו למדנו מדבריו שהלבנים קשים לכבס וכו' ולפיכך היה צריך שלשה ימים:
ושוין וכו'. ומפרש ר' שמואל וכו' טעמייהו דב''ש דמודו בהא לפי שכבר כל טיפה וטיפה נעקרה בתחלה והמשקין זבין מאליהן:
מהו ליגע. בשבת במשקה המושך מהן ופליגי ר' אחא ורבנן. דקסרין אליבא דר' יוסי ב''ח דר' אחא אמר דדרך בעיא הוה בעי לה ורבנן דקיסרין אמרין דפלוגתא היא דר' יוחנן אמר אסור ור' יוסי ב''ח שרי לה בהדיא ולא מספקא ליה:
מתניתא. אשכחן ברייתא דפליגא על ר' יוסי ב''ח דקתני בהדיא ושוין ב''ש וב''ה שלא יגע במושך מהן בשבת:
אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגְרוֹת בְּיַד גּוֹי לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בַחֲמִישִּׁי בַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין אֲפִילּוּ בָרְבִיעִי. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָֽמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן שֶׁלֹּא נִמְצָא כְתָבוֹ בְיַד גּוֹי מֵעוֹלָם.
Traduction
– On n’enverra pas de lettres par un païen ni le vendredi, ni même le jeudi; selon l’école de Shammaï, c’est même interdit le mercredi; selon Hillel, c’est permis. On a dit de R. Yossé le cohen que jamais aucun de ses écrits ne s’est trouvé aux mains d’un païen (afin d’éviter toute crainte de transport le Shabat).
Pnei Moshe non traduit
אין משלחין איגרות ביד עכו''ם וכו'. תוספתא היא במכילתין בפ' י''ד:
אֵין מַפְרִישִׂין לְיָם הַגָּדוֹל לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בַחֲמִישִּׁי בַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין אֲפִילּוּ בָרְבִיעִי. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אִם הָיָה דָבָר שֶׁלַּסַּכָּנָה. כְּגוֹן מִצּוֹר לְצַידָן. מוּתָּר.
Traduction
Aux mêmes jours, il est défendu de s’embarquer sur mer (82)R. David b. Zimra, 3, 502.; ce que Shammaï interdit même le mercredi et que Hillel permet. Toutefois, s’il y a du danger à rester, p. ex. de Tyr à Sidon (espace interdit comme séjour aux Juifs pendant un certain temps), c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
אין מפרישין לים הגדול. בספינה:
לא בע''ש וכו'. מפני ששלשה ימים הראשונים צער הוא לו משום שינוי וסת ואין לו עונג שבת עד שיהא רגיל באויר הים ודוקא בימים אבל בשאר נהרות בריאות ועונג הוא לאדם:
כגון מצור לצידון. כלומר אפילו בע''ש כמו שהיו מהלכין מצור לצידון שהוא מהלך יום אחד והולכין לשם יום השוק שהי' בע''ש והואיל ופורש בשביל דבר של סכנה שצריך הוא לילך ממקומו מותר:
אֵין מְקִיפִין עַל עִיר שֶׁלְּגוֹיִם פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׂבָּת. הָדָא דְתֵימַר בְּמִלְחֶמֶת הָרָשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה אֲפִילוּ בַשַּׁבָּת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה יְרֵיחוֹ אֶלָּא בַשַּׁבָּת. דִּכְתִיב כֹּ֥ה תַֽעֲשֶׂה֭ שֵׁ֥שֶׁת יָמִֽים: וּכְתִיב וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסוֹבּוּ אֶת הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים. וּכְתִיב עַ֥ד רִדְתָּֽהּ. אֲפִילוּ בַשַּׁבָּת.
Traduction
De même, pendant ces 3 jours avant le Shabat, on ne commencera pas l’attaque d’une ville païenne (83)Derenbourg, ib., p. 191.. Ce n’est dit toutefois qu’à l’égard d’une guerre volontaire; mais, pour celle qui est sacrée, c’est permis même au jour du Shabat, puisque Jéricho n’a été conquis qu’en un tel jour (84)''Bereshitabba, ch. 47; Bamidbar rabba, 14.'', comme il est écrit (Jos 6, 3): tu opéreras ainsi six jours; puis: au 7e jour vous entourerez la ville 7 fois. Donc, il est permis de la soumettre même au jour du Shabat.
Pnei Moshe non traduit
אין מקיפין על עיר של עכו''ם. לכבוש אותה:
אבל במלחמת חובה. כמו מלחמת ז' עממין אפילו בשבת מותר שכן מצינו וכו'. כלומר מדכתיב בהציווי כה תעשה ששת ימים וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. וכתיב אח''כ ויסבו את העיר וגו' כה עשו ששת ימים ויהי ביום השביעי וישכימו וגו' והוה ליה למיכתב ויהי ממחרת ומדכתיב ביום השביעי ללמדנו שיום השביעי זה שבת היה:
וכתיב עד רדתה אפילו בשבת. האי במלחמת הרשות כתיב אלא דה''ק ובמלחמת הרשות נמי אם התחילו מקודם אין מפסיקין דכתיב עד רדתה אפילו בשבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source