Rosh Hashanah
Daf 19b
משנה: אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְעוֹד זוֹ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁאֲפִילּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַועַד:
Traduction
R. Josué b. Qorha dit que R. Yohanan b. Zaccaï établit encore cette règle: en quelque endroit que se trouve le chef du tribunal qui prononce la consécration de la néoménie, les témoins n’ont qu’à se rendre à la salle de réunion (où la proclamation a lieu).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמר ר' יהושע בן קרחה וכו' שאפי' ראש ב''ד בכל מקום. שנצרך לפרוש ממקום הועד למקום אחר והרי עיקר מצות קידוש החדש תלויה בו כדתנן בפרק ב' ראש ב''ד אומר מקודש אפ''ה לא היו העדים צריכין לילך אחריו אלא ילכו למקום הועד שסנהדרין יושבים שם והם יקדשוהו בלא ראש בית דין:
משנה: סֵדֶר בְּרָכוֹת אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַּׁת הַשֵּׁם וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִמָּם וְאֵינוֹ תוֹקֵעַ. קְדוּשַּׁת הַיּוֹם וְתוֹקֵעַ. זִכְרוֹנוֹת וְתוֹקֵעַ. שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקֵעַ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָייָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים דִּבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
Traduction
Voici l’ordre des bénédictions composant l’amida additionnelle du nouvel-an: celle où il s’agit des patriarches, celle de la résurrection des morts, celle de la sanctification divine, où l’on intercale des allusions à la Royauté de Dieu, sans faire sonner le cor; puis, le récit des sacrifices spéciaux du jour, suivi de la sonnerie du Shofar, ainsi que la série de versets consacrés au souvenir et celle du Shofar, toutes deux suivies de sonneries. Puis on dira la prière du culte (avoda), l’action de grâce et la bénédiction des cohanim. Tel est l’avis de R. Yohanan b. Nouri, non de R. aqiba.
Pnei Moshe non traduit
מתני' סדר ברכות אומר אבות. אומר ברכת מגן אברהם וגבורות אתה גבור וקדושת השם אתה קדוש עם הג' קדושות וכולל לברכת מלכיות עמם ואינו תוקע:
קדושת היום. אתה בחרתנו שבו נזכר לקדישת היום ותוקע שלש תקיעות של שלש שלש כדתנן לקמן:
זכרונות וכו'. כדיליף בגמרא מקראי דכתיב זכרון תרועה זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות וכתיב והיו לכם לזכרון לפני ה' אלהיכם אני ה' אלהיכם ומה ת''ל אני ה' אלהיכם לימד על כל מקום שיש שם זכרונות ושופרות יהיו מלכיות עמהן ומקדימין המלכיות כדקאמר בגמרא אמר הקב''ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר:
הלכה: 19b אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע. פַּעַם אַחַת נָ‍ֽפְלָה הֲבָרָה בָעִיר וּבָאוּ סַרַקִיִּים וּנְטָלוּם וְנִתְקַלְקלוּ הַלְוִיִּם בַשִּׁיר. אָמַר רִבִּי אָחָא בַר פָּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. חֲבֵרַייָא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. בְּשֵׁם מָן רִבִּי אָמַר לָהּ. אֲמַר לוֹן. דִּכְווָתְכוֹן דְּאִית לְכוֹן רְבָבִין סַגִּין. בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ. וְרִבִּי לָא מַייְתֵי לָהּ טַעֲם דַּהֲלָכָה. דְּתַנֵּי. שִׁירוּ שֶׁלְחֲמִישִׁי הָיוּ אוֹמְרִים. הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי. בַּשַׁחֲרִית הָיוּ אוֹמְרִים. הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ. וּבַמִּנְחָה הָיוּ אוֹמְרִים. הֲסִיר֣וֹתִי מִסֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑וֹ. אִם בָּאוּ מִן הַמִּנְחָה וּלְמַטָּן אוֹמְרִים. הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ. לֹא נִמְצְאוּ אוֹמְרִים שִׁיר וְכוֹפְלִין אוֹתוֹ.
Traduction
R. Samuel b. Nahman dit: l’erreur d’omission commise par les Lévites est survenue par suite de ce fait: un jour, un bruit fâcheux se répand en ville, d’après lequel des Bédouins auraient surpris les témoins de la Néoménie en route et les auraient enlevés prisonniers; croyant que c’était la cause du retard, les lévites en furent troublés. R. Aha b. Papa dit devant R. Zeira que les compagnons demandèrent en présence de R. Samuel b. Nahman, au nom de qui Rabbi (l’auteur anonyme de la Mishna) a rapporté le fait survenu aux lévites? Comme vous vous référez, leur dit-il, à tel ou tel de nos maîtres importants, il s’est référé à R. Josué b. Levi. Quant au fait de l’erreur sur lequel Rabbi ne s’est pas expliqué, on en connaît l’objet d’après cet enseignement: La cantique du 5e jour consistait dans le Psaume (Ps 81, 2) qui commence ainsi: Chantez en l’honneur de Dieu notre force, etc. Au nouvel-an, on disait les versets (ib. 7): J’ai déchargé son épaule du fardeau, etc. Lorsque ce jour de fête se trouvait un jeudi on disait au matin les premiers versets: Chantez à Dieu notre force, etc.; et l’après-midi, les suivants: J’ai déchargé son épaule, etc. Or, si les témoins n’arrivent qu’après l’heure des vêpres, les lévites redisaient à l’office du soir le 1er verset du psaume, se contentant de répéter le même chant (et c’est ce qui arriva).
Pnei Moshe non traduit
גמי' מפני מעשה שאירע. באותו הפעם לפיכך נשתהו העדים מלבוא שפעם אחת נפלה קול הברה בעיר ובאו וכו' כלומר שנפלה הברה שבאו הסרקיים והן ישמעאלים הגזלנים ונטלום להעדים ונתעכבו בידיהם וע''י כך נשתהו מלבוא ומתוך כך נתקלקלו הלוים בשיר:
בשם מאן רבי אמר לה. רבי שסידר את המשנה וסתם דבריו ולא פי' מה היה הקלקול בשם מי אמר לה:
אמר לון דכוותכון. אפשר כמו שאתם נוהגין בהלכה דאית לכון רברבין סגין הרבה רבנים זה אומר בשם רבו כך וזה בשם רבו לא כן רבי אלא בשם רבי יהושע בן לוי אמר לה אלא ורבי לא מייתי לה לטעם דהלכה בהמתני' במה היה הקלקול דתני וכו' וכלומר ומברייתא זו שמעינן לה מה היה הקלקול:
שירו של חמישי. בשבת בכל השנה היו אומרים הרנינו ובראש השנה לא היו פותתין מהרנינו אלא אומרים הסירותי מסבל מפני שבר''ה יצא יוסף מבית האסורים ואם חל יום טוב של ראש השנה להיות בחמישי היו אומרים בשחרית הרנינו לפי שעל הרוב עדיין לא באו עדים והיו אומרים בשיר של ה' בחול ובמנחה דעל הרוב כבר באו עדים היו אומרים הסירותי וגו' שיר של יו''ט ועכשיו אם באו עדים מן המנחה ולמטן כלומר אחר המנחה ובתמיד של בין הערבים שהקריבו ועדיין לא היו העדים והיו אומרים עוד פעם אחד הרנינו שלא היו אומרים הסירותי שאפשר שלא יבואו עדים כלל היום וא''כ לא נמצאו אומרים שיר וכופלין אותו שהיו אומרים הרנינו ב' פעמים והוא שיר של חול היום וזהו הקלקול באותו פעם:
הלכה: כֵּיני מַתְנִיתָה. לִמְקוֹם הַווַעַד שֶׁלְחוֹדֶשׁ.
Traduction
Par ''salle de réunion'' dont parle ici la Mishna, il faut entendre celle qui est spéciale à la néoménie.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתניתא. כן צריך לפרש המתני' למקום הוועד של חדש ששם מקדשין אותו וכלומר דלא תנינן אלא לענין קידוש החודש בדווקא שאינן צריכין להלך אחר הראש בית דין וטעמא דאם אתה מטריחן נמצאת מכשילן לעתיד לבא אבל בדיני ממונות צריך הבעל דין לילך אחר ראש ב''ד שהזמינו לבא לפניו לדין:
הלכה: בִּיהוּדָה נָהֲגוּ כְרִבִּי עֲקִיבָה. וּבַגָּלִיל נָהֲגוּ כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. עָבַר וְעָשָׂה בִיהוּדָה כְגָלִיל וּבְגָלִיל כִיהוּדָה יָצָא.
Traduction
Quant au rituel, en Judée on suivit l’ordre de R. aqiba, et en Galilée celui de R. Yohanan b. Nouri (136)''J. (Pessahim 4, 1) fin ; cf. Neubauer, ib. p. 182.''; si par mégarde on avait suivi en Judée la règle adoptée en Galilée, ou à l’inverse, la valeur du fait accompli subsistera. – (137)Suit une phrase reproduit du (Sheviit 10, 2), ci-dessus (3, 1)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' ביהודה נהגו וכו' עבר ועשה ביהודה. כמנהג בגליל או איפכא יצא שבדיעבד אינו מעכב:
רִבִּי אָדָא דְקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּבַר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.
Traduction
R. Ada de Césarée au nom de R. Yohanan, est d’avis qu’une grande partie de la journée s’est ainsi passée dans l’attente de la sainteté, et il faudra la terminer de même à l’état sacré.
Pnei Moshe non traduit
כבר עבר רובו של היום בקדושה. לפיכך נוהגין אותו היום לגמרי בקדושה וכדפרישי' במתני':
אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּכְנִישָׁא דִכִיפְרָא. סַבֻין מְטוּל ומֵיעוּל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן מַדְכִּרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.
Traduction
R. Hiya b. Aba raconte (135)J. (Taanit 4, 3) fin ( 68b). que R. Yohanan recommandait aux chefs de la Synagogue de Kifra de se promener en long et en large devant cet édifice, aussi longtemps qu’il fait jour (afin de reculer autant que possible l’office de Minha), dans l’espoir que pendant ce temps les témoins attendus viennent annoncer la Néoménie; ce qui permettait d’indiquer la mention dans cette dernière prière et de dire si le mois précédent est bissextile.
Pnei Moshe non traduit
ר' יוחנן מפקד לאילין דכנישא דכיפרא סבין. היה מצוה לאלו הזקנים של בה''כ דמקום כיפרא מטול ומיעל עד דהוא יממא שיהו מטיילין והולכין אנה ואנה בעוד שהוא יום וביום ל' היה ולא באו עדיין העדים ושלא יתפללו מנחה כל זמן שיכולין להתעכב:
ואתון מדכרין זמנו ועיבורו. כלומר דשמא בין כך ובין כך יבואו עדים ואז תתפללו מנחה ואתם מרויחין שתזכרו במנחה כמו שנתקדש היים בזמנו ויכולין אתם לומר יום ר''ח או יום הזכרון הזה וכן בעיבורו שהוא למחר ביום ל''א כדתנינן נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש וקמ''ל בזה שיכולין הן להמתין מלהתפלל מנחה כל זמן שהוא יום ואם שלענין קדושה כבר תנינן שנוהגין ב' ימים בקדושה אם יבואו אחר זמן המנחה שהוא זמן תמיד של בין הערבים אלא שרבי יוחנן בא לומר שימתינו מלהתפלל מנחה כל זמן שהוא עדיין יום כדי שיזכירו במנחה קדושת היום וכדאמרן:
Rosh Hashanah
Daf 20a
משנה: אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם אֵינוֹ תוֹקֵעַ לַמַּלְכִיּוֹת לָמָּה הוּא מַזְכִּיר. אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַּׁת הַשֵּׁם וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדוּשַּׁת הַיּוֹם וְתוֹקֵעַ. זִכְרוֹנוֹת וְתוֹקֵעַ. שׁוֹפָרוֹת וְתוֹקֵעַ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה וְהוֹדָייָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אִם אָ‍ֽמְרָן שָׁלשׁ שָׁלשׁ יָצָא. אֵין מַזְכִּירִין מַלְכוּת זִכָּרוֹן שׁוֹפָר שֶׁל פּוּרְעָנוּת. מַתְחִיל בַּתּוֹרָה וּמַשְׁלִים בַּנָּבִיא. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם הִשְׁלִים בַּתּוֹרָה יָצָא:
Traduction
Si l’on ne sonne pas du cor en disant la section des royautés, à quoi bon la dire? On dira donc les 3 premières, puis à la sanctification de la solennité on joindra celle des royautés, et le reste suivra comme ci-dessus. On ne dira pas moins de 10 versets bibliques célébrant la Royauté divine, ni moins de dix parlant du souvenir, ni moins de dix où il s’agit du Shofar. Selon R. Yohanan b. Nouri, il suffit au besoin d’avoir dit, pour chacune de ces séries, 3 versets tirés de la Bible (139)Pentateuque. Hagiographes. Prophètes.. On ne devra mentionner, pour la Royauté, le Souvenir, ou le Shofar, nul verset parlant de punition céleste. On commencera par les versets tirés du Pentateuque, et l’on finira par ceux des Prophètes. Selon R. Yossé, au cas où l’on aurait achevé par ceux tirés du Pentateuque, le devoir est pourtant accompli.
Pnei Moshe non traduit
אמר לו ר''ע אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר. ה''ק למה הוא מזכיר עשר נימא תשע דהואיל וישתנו מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה לישתנו נמי לענין מנין הפסוקים אלא אומר וכו' והלכה כר''ע:
מתני' אין פוחתין מי' מלכיות וכו' ג' פסוקים משל תורה וג' משל כתובים לפי שספר תהלים קדם לנביאים וג' משל נביאים ואחד משל תורה שמשלים בו:
ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמרו ג' ג'. אחד משל תורה ואחד של כתובים ואחד של נביאים יצא וכן הלכה שיצא בדיעבד:
אין מזכירין מלכות זכרון שופר של פורענות. כגון אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם. ויזכור כי בשר המה. תקעו שופר בגבעה וכיוצא בהן וזכרון של יחיד אף על פי שהוא לטובה כגון זכרה לי אלהי לטובה וכיוצא בו אין מזכירין אותו:
רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא. מפרש בגמרא דה''ק רבי יוסי ומשלים בתורה ואם השלים בנביא יצא וכן הלכה:
הלכה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה מַלְכִיּוֹת. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה קִילוּסִין שֶׁאָמַר דָּוִד. הַ‍ֽלְלוּיָ֨הּ ׀ הַ‍ֽלְלוּ אֵ֥ל בְּקָדְשׁ֑וֹ הַ‍ֽ֝לְ֗לוּהוּ בִּרְקִ֥יעַ עוּזּוֹ כול' עַד כֹּ֣ל הַ֭נְּשָׁמָה תְּהַלֵּ֥ליָ֗֝הּ הַ‍ֽלְלוּיָ‍ֽהּ: מֵעֲשָׂרָה זִכְרוֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה וִידּוּיִים שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה. רַ‍ֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ וגו' לִמְד֥וּ הֵיטֵ֛ב דִּרְשׁ֥וּ מִשְׁפָּ֖ט וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ לְכוּ נָ֛א וְנִוָּ‍ֽכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר יְי וגו'. מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כְבָשִׂים פָּר וָאַיִל וְשָׂעִיר.
Traduction
Le nombre de dix Royautés est prescrit (140)Midrash Rabba à Samuel, ch. 19., en raison des dix termes de louange énoncés par David (Ps 150): Alleluia. Louez Dieu en sa sainteté; louez-le dans l’étendue de sa force, etc., jusqu’à la fin. Les dix versets du souvenir rappellent les dix confessions, comme a dit Isaïe (Is 1, 16): Lavez-vous, purifiez-vous, enlevez l’impureté, etc., apprenez bien; recherchez la justice, etc. Puis il est dit: Allons donc et recherchons, dit l’Éternel, etc. (enquête de souvenir). Les dix versets du Shofar ont en vue les 10 sacrifices, composés de 7 agneaux, un taureau, un bélier et un bouc.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין פוחתין מעשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין. של הלל בפרשה זו שאמר דוד הללויה הללו אל בקדשו וגו' שנאמר כאן שופר מה כתיב בתריה לכו נא ונוכחה וגו' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וגו' וכנגד זה זכרונות שיעלו לטובה ותקובל תשובתם:
כנגד ז' כבשים וכו'. שמקריבין בראש השנה:
20a וּכְשֶׁקִּידְּשׁוּ אֶת הַשָּׁנָה בְאוּשָׁה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עָבַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אוֹמֵר כְדִבְרֵי רִבִּי יוֹחָנַן בֶּן נוּרִי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן בְּיַבְנֶה. בַּיּוֹם הַשֵּׁינִי עָבַר רִבִּי חֲנִינָה בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְאָמַר כְּדִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כֵּן הָיִינוּ נוֹהֲגִין בְּיַבְנֶה.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Eliézer: dans tout endroit (passage) des bénédictions, si l’on se trouve avoir transgressé l’ordre prescrit et mentionné la Divinité par l’appellation ''omnipotent du règne'', le devoir du rituel n’est pas accompli, excepté pour la formule ''le Dieu saint'', usitée dans les prières du nouvel-an; et encore cela s’entend seulement pour la prière additionnelle dite moussaf, conformément à l’avis de R. Yohanan b. Nouri. R. Simon b. Gamliel dit de réciter la formule de sanctification de la solennité en même temps que la section des souvenirs, se conformant à l’avis de R. aqiba (de façon à appliquer aux 2 objets la 1er sonnerie). R. Simon b. Gamliel justifie ainsi son avis: puisque de tout temps (aux jours de Shabat et de fêtes), la section dite pour sanctifier la solennité occupe le 4e rang, elle devra aussi l’occuper au jour du nouvel-an. Rabbi au contraire raisonne sur ce que de tout temps cette section occupe la place médiale (étant précédée et suivie de 3 bénédictions); elle devra donc, au jour du nouvel-an, occuper aussi la place médiale (soit la 5e sur 9).
Pnei Moshe non traduit
וכשקידשו את השנה וכו'. תוספתא היא בפ''ב ומייתי לה לעיל בפ''ג. בכל מקום. בברכת כל ימות השנה אם עבר והזכיר אדיר במלוכה לא יצא כלומר אם חתם ברוך אדיר במלוכה במקום האל הקדוש חוץ מן ברכת האל הקדוש של ר''ה אם חתם ברוך אדיר במלוכה יצא. ובלבד אם זה הוא במוסף ואתיא האי כר' יוחנן בן נורי דאמר כולל מלכיות עם קדושת השם הלכך הואיל ושניהם נכללים בברכה אחת יצא:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. בְּכָל מָקוֹם עָבַר וְהִזְכִּיר אֲדִּיר הַמְּלוּכָה לֹא יָצָא חוּץ מִן הָאֵל הַקָּדוֹשׁ שֶׁלִרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבִלְבַד בְּמוּסָף. וְאַתְייָא כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם עִם זִכְרוֹנוֹת. וְאַתְייָא כְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ אֶמְצָעִית. אַף כָּאן אוֹמְרָהּ אֶמְצָעִית. רִבִּי אוֹמֵר. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ רְבִיעִית. אַף כָּאן אוֹמְרָהּ רְבִיעִית.
Traduction
R. Jacob b. Aha, ou R. Zeira Hanin b. Aba, dit au nom de Rav qu’en ce jour on terminera la 3e bénédiction par la formule ''le Dieu saint (138)V.B., Berakhot 12b .'' (non: le Roi). C’est aussi l’avis de R. Aba au nom d’Aba b. Houna, qui ajoute l’expression ''il prodigue le pardon''. Selon R. Aba au nom d’Aba b. Jérémie, dans la prière de l’amida (des 18 bénédictions, dite la semaine) on termine la 13e section par les mots ''Dieu de David et restaurateur de Jérusalem''; dans la 3e des courtes bénédictions récitées après la lecture de la Haftarah, on dira à la fin les mots: ''Dieu de David qui produit le salut.'' Si la fête du nouvel-an se trouve être un samedi, selon les uns, on mentionnera d’abord la fête dans le Kiddoush (sanctification de la solennité), puis le Shabat; selon d’autres, on commencera par le Shabat, et l’on passera ensuite à la mention de la fête. Selon Rabbi, on commencera et l’on finira par le Shabat, en célébrant la fête au milieu; et R. Juda b. Pazi dit au nom de R. Josué b. Levi que cet avis de Rabbi sert de règle.
Pnei Moshe non traduit
רשב''ג אומר אומר קדושת היום עם הזכרונות ואתייא כר''ע. וענין תקיעה שתוקע לקדושת היום שכולל זכרונות עמה:
אמר רשב''ג מה מצינו בכל מקום אומרה רביעית אף כאן אומרה רביעית. וכך הוא בתוס' ובת''כ פ' אמור:
רבי אומר מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן אומרה באמצע. כך הוא שם. ובספרי הדפוס נתחלף והיא גרסא אחרת:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי זְעוּרָה חָנִין בַּר בָּא בְשֵׁם רַב. צָרִיךְ לוֹמַר. הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר רַב חוּנָה. הָאֵל הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. בִּתְפִילָּה הוּא אוֹמֵר. אֶלֹהֵי דָוִד וּבוֹנֵה יִרוּשָׁלִַם. בְּנָבִיא הוּא אוֹמֵר. אֶלֹהֵי דָוִד מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ בְּיוֹם טוֹב וְחוֹתֵם בַּשַּׁבָּת. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ בַּשַּׁבָּת וְחוֹתֵם בְּיוֹם טוֹב.] רִבִּי אוֹמֵר. פּוֹתֵחַ בַּשַּׁבָּת וְחוֹתֵם בַּשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב בֵּינְתַּיִים. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
צריך לומר. בר''ה האל הקדוש ומרבה לסלוח:
בתפלה. בכל יום הוא אומר אלהי דוד ובונה ירושלים שכולל ברכת צמח דוד בברכת ירושלים כדלעיל בברכות פ''ד ובנביא בברכת הפטרה מסיים אלהי דוד מצמיח ישועה:
וחותם בשבת ויו''ט בינתים. שחותם בשתיהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source