כַּמָּה הָיָה רָחָב. כִּשְׂעוֹרָה וְיוֹתֵר מִכְּשְׂעוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעורה ויותר מכשעורה. אם הוא כפי השיעור לפי דרכו החשבון בקשת הראיה או יותר מכשיעור ובודקין אותן אם מכוונין כפי קשת הראיה או אומרים יותר מכשיעור הזה ואינו כלום:
כַּמָּה הָיָה גָבוֹהַּ. זֶה אוֹמֵר. מְלֹא מַרְדֵּעַ אֶחָד. וְזֶה אוֹמֵר. מְלֹא שְׁנֵי מַרְדְּעִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. מָאַן דָּאָמַר דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן 13a דַּהֲווֹן קַייָמִין חַד מִלְעֵיל וְחַד מִלְרַע. מָאַן דָּאָמַר אֵין דִּבְרֵיהֶן קַייָמִין. בְּהִינּוּן דַּהֲווֹן קַייָמִין שָׁווִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דאמר דבריהן קיימין כהינין דהוון קיימין חד מלעיל וחד מלרע. שהאחד מהעדים היה עומד במקום גבוה כגון בהר או מקום שמשפע והולך וזה העומד מלמעלה נראית לו שהיא גבוה שני מרדעים גבוה מן הארץ וזה שהוא עומד למטה הימנו נראית לו מרדע אחד גבוה מן הארץ ומ''ד אין דבריהן קיימין מיירי באינין שהן עומדין במקום שוה וא''כ מכחישין זה את זה:
אִם אָמַר לִפְנֵי הַחַמָּה לֹא אַמַר כְּלוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם אמר וכו'. הוי כאומר לפני החמה ולא אמר כלום:
משנה: רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקוּדָּשׁ וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. בֵּין שֶׁנִּרְאָה בִזְמַנּוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם לֹא נִרְאָה בִזְמַנּוֹ אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ שֶׁכְּבָר קִידְּשׁוּהוּ שָׁמָיִם:
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' ראש בית דין אומר מקודש. דכתיב וידבר משה את מועדי ה' מכאן שראש ב''ד אומר מקודש:
וכל העם עונין אחריו. דכתיב מועדי ה' אשר תקראו אותם קרי ביה אתם דחסר כתיב בלא וא''ו:
מקודש מקודש תרי זימני. דכתיב מקראי קדש שני מקראות:
בין שנראה בזמנו. בליל ל':
בין שלא נראה בזמנו. שאז יהיה ר''ח ביום ל''א ואין נזקקין לירח ביום ל''א שאף אם לא נראה אין לך חדש לבנה יותר על ל' יום:
ר' אליעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו. וקובעין ר''ח ליל אחד ושלשים אין מקדשין אותו לפי שאין קדוש החדש חובה דילפינן מדאמר קרא וקדשתם את שנת החמשים שנים אתה מקדש שחובה על הב''ד בשנת היובל לומר מקודשת השנה ואין אתה מקדש חדשים שאין חובה מוטל על הב''ד לומר מקודש החדש אלא כשנראה בזמנו מקדשין אותו מפני שצריך חיזוק והל' כר''א בר' צדוק:
הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַ‍ֽחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה. שָׁנִים מְקַדְּשִׁין. [וְ]אֵין מְקַדְּשִׁין חֳדָשִׁים. וְהָא תַנִּינָן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. מָהוּ מְקוּדָּשׁ. מְקוּייָם. תַּנֵּי. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתַחִילִין מִן הַגָּדוֹל. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. מַתְנִיתָא אָ‍ֽמְרָה כֵן. רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר. מְקוּדָּשׁ. תַּנֵּי. לְעִיבּוּר הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי זְבִידָא. וְהֵן בֵּייתָא דִלְרַע לָא נְהִגִין כֵּן. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר מַרְייָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. לְעִיבּוּר הַשָּׁנָה מַתְחִילִין מִן הַצַּד. וּכְבָר נִכְנַס רִבִּי יוֹחָנָן וְהָיָה הַקָּטָן שֶׁבָּהֶן. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. אֱמוֹר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּרָהּ. אָמַר. הֲרֵי הַשָּׁנָה מְקוּדֶּשֶׁת בְּעִיבּוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. רְאֵה לָשׁוֹן שֶׁלִּימְּדָנוּ בֶּן הַנַּפָּח. אִילּוּ אָמַר. בְּעִיבּוּרָהּ. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֵילּוּ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁהַחַמָּה עוֹדֶפֶת עַל הַלְּבָנָה בְכָל שָׁנָה. אֶלָּא בְעִיבּוּר. שֶׁהוֹסִיפוּ לָהּ חֲכָמִים שְׁלשִׁים יוֹם [וְעִיבְּרוּהָ]. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַסָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעִיבּוּר הוֹלְכִין אַחַר הַמִּינּוּי. לְבֵית הַווַעַד הוֹלְכִין אַחַר הָרָגִיל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְדַבֵּר בִּמְקוֹמוֹ. כְּגוֹן רִבִּי חֲנִינָא פָתַח. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ חָתְמִין. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָא פָתַח. רִבִּי חִייָא וְרִבִּי יַסָּא וְרִבִּי אִמִּי חָתְמִין. רִבִּי הַגַּיי פָתַח. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יֹסֵא חָתְמִין. כַּהֲנָא אִימְנִי קָדָמֵיי מִן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. אָעָל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא קָדְמֵּי מִנֵיהּ לְעִיבּוּרָא. אָמַר. הָכֵין מָרָהּ דִּשְׁמוּעֲתָּא לָא מְקַייֵם לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר הכין. אמר רב כהנא וכי כן הוא הדבר דר' יעקב בר אחא גופי' הוא מרה דשמעתתא דאמר לעיל לעיבור הולכין אחר המינוי ולא מקיים ליה לשמעתיה שלא היה לו לקבל עליו להיות נכנס מקודם:
כהנא. רב כהנא סמכו אותו ונתמנה מקודם שסמכו לר' יעקב בר אחא ואף על פי כן נכנס ר' יעקב מקודם לרב כהנא למנין עיבור שנה:
והוא. וזכו שיהא כל אחד ואחד מדבר במקומו המיוחד לו וחותם ועונה אחר מי שפתח בתחלה כגון ר' חנינה הוא היה הראש והרגיל שבכולם היה פותח בהלכה ור''י ור''ל חותמין ועונין אחריו ואח''כ האחרים וכן ר' בא בר זבדא וכו' וכן כולם וכעין דאמרי' בפ' יש נוחלין בישיבה הלך אחר החכמה:
הולכין אחר הרגיל. מי שהוא מורגל ביותר הוא פותח בתחלה וכדמפרש ואזיל:
לבית הועד. בבית המדרש לפתוח בהלכה:
לעיבור הולכין אחר המינוי. להכניס למנין עיבור שנה הולכין אחר מי שנתמנה לחכם בתחלה ומכניסין אותו קודם לחבירו שנתמנה אחריו:
ראה לשון שלימדני בן הנפח. ר' יוחנן קרי ליה בר נפחא ולימדם במוצא פיו להוציא את הה''א בכח להבין הכוונה שאילו אמר בעיבורה בלא מפיק ה''א אפשר לטעות שאין הכוונה שמעברין אותה השנה בעיבור חדש אחד אלא על סתם עיבור של כל שנה ושנה והן י''א יום שיתירין ימות החמה על ימות הלבנה אבל עכשיו שאמר בעיבורה במפיק ה''א אין הכוונה אלא על העיבור שלה מאותה השנה שהוסיפו לה חכמים חדש אחד:
אמר הרי השנה מקידשת בעיבורה. דיקדק לומר בעיבורה במפיק ה''א:
וכבר נכנס ר' יוחנן. לעיבור שנה והוא היה הקטן שבהם וציוו לו לומר הרי השנה מקודשת בעיבורה:
ולא שמיע וכו'. מתמה על זה וכי לא שמעו דכל הני אמוראי מסכימים לדבר אחד שאמרו בשם ר' יוחנן כן:
וההן בייתא דלרע. וזה הבית של מטה ועל בית הנשיא רמז שהם אין מניחין לנהוג כן:
לעיבור השנה מתחילין מן הצד. הקטן שבהן אומר בתחלה מקודשת השנה:
לקידוש החדש מתחילין מן הגדול. כדתנן ראש ב''ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו:
מהו מקודש מקוים. אחר שהעידו העדים שראו את החדש אומר מקוים הדבר אבל אין חובה להיות מקדשין ממש כמו שמקדשין שנת היובל:
גמ' תני ר' שמעון בן יוחי אומר וקדשתם וכו'. וכר' אליעזר בר' צדוק דמתניתין. וגרסינן לכל הסוגיא עד סוף הלכה בפ''ק דסנהדרין הלכה ב' וגי' דהכא עיקרית:
והתנינן ראש ב''ד אומר מקודש. וילפינן ליה מקרא כדפרישית במתני':
רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. טַעֲמָא דְּרִבִּי לָ‍ֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. כֵּיוָן שֶׁבֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן רוֹאִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן שֶׁמְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הֵן מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
טעמא דר''א בר' צדוק. דמתני' שמכיון שב''ד שלמעלן רואין שאין ב''ד שלמטן מקדשין אותו עומדין הן ומקדשין אותו ביום ל''א:
וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַקְפִּד עַל הָדָא מִילְּתָא. חָשַׁשׁ לָהִיא דְאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. דְּאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י עַל הַנְּבִיאִ֞ים הַ‍ֽחוֹזִים שָׁוְא֘ וְהַקֹּוֹסְמִים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹא יִהְי֗וּ. זֶה סוֹד הָעִיבּוּר. וּבִכְתָ֤ב בֵּ‍ֽית יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ. זֶה הַמִּינּוּי. וְאֶל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבוֹאוּ. זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רִבִּי לָ‍ֽעְזָר. כַּד סָ‍ֽלְקִית לְהָכָא אָ‍ֽמְרִית. הָא גַבִּי חָדָא. כַּד מְנוּנָנִי אָֽמְרִית הָא גַבִּי תַּרְתֵּיי. כַּד עָלִית לְעִיבּוּרָא אָ‍ֽמְרִית. הָא תַלְתֵּיהוֹן גַבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא ומאי טעמיה שהקפיד כל כך שלא הכניסו אותו למנין העיבור וקאמר דהיינו טעמיה שחשש להא דאמר ר' אלעזר דדריש לה מן הכחוב שהוא אחד מכלל העונשין למי שאינו זוכה להכנס במנין סוד העיבור:
זה המינוי. הסמיכות:
הא גביי חדא. הרי אצלי האחת שהיא ראשונה לי שזכיתי לבא לארץ ישראל:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַקְדְּמוֹן לֵיהּ חַד סָב לְעִיבּוּרָא וְאַעֲלוּנֵיהּ מִן הַהוּא תַרְעָא דִּלְּהֵל. אָמַר. כֵּן יְהֵא בִשְׂכָרָן. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעִיבְּרוּ הַשָּׁנָה שְׁלשָׁה רוֹעֵי בָקָר. חַד מִינוֹן אָמַר. בְּכִיר לָקִישׁ בְּאֲדָר מִינָץ. וְחוֹרָנָה אָמַר. קָדוּם בָּאֲדָר פּוּחַ לוֹחֵיךְ וּפּוּק לְקוּבְּלֵיהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. תּוֹר בָּאֲדָר בְּעֶרְייָה יָמוּת וּבְטֻל תֵּינְתָא מָשְׁכֵּיהּ יִשְׁלַח. וַאֲנָּן חַמְייָן הָדֵין שַׁתָּא דְּלֵית חַד מִינְּהוֹן. וְעִיבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל פִּיהֶם. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. וְהִסְכִּים בֵּית דִּין עִמָּהֶן. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּם מוֹרִין מִטַּעַם אֶחָד. מִכֵּיוָן דְּאִילֵּין מוֹדֵיי לְאִילֵּין וְאִילֵּין מוֹדֵיי לְאִילֵּין כְּמִי שֶׁכּוּלָּן מוֹרִין מִטַּעַם אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
בכיר ולקיש מינץ. הסימן הוא אם זהו אדר צריך שיהא בו חום שיכולין זרע הבכיר והיא השעורה וזרע הלקיש ואפילה והן החטים לצמוח ולהנץ כאחת:
תור באדר בעדריה ימות. אם הוא אדר דרך השור למות ממש בעדריה בבקר מחמת הקור ועם כל זה אין הקור מאריך כל היום שבצהרים בטול תאינתא משכיה ישלח שצריך לו לילך להיות מצל בצל התאנה ויפשיט עורו כלומר יתחכך שם מחמת החום:
ואורנה. ואחרינא יאמר:
קידום באדר. אם הוא אדר דרך להיות תש כח החורף כל כך שאפי' רוח קדים החזקה נושבת יהיה פח לחייך הבל החום היוצא מפיך יוצא לנגדו ומחממו:
ואנן חמיין. ואנחנו רואין בשנה זו שאין בו אחד מכל הסימנין הללו וא''כ אין זה אדר אלא שבט ועיברו חכמים אותה השנה על פיהם:
והסכים ב''ד עמהן. בתמיה וכי לא אמר ר''ז שצריך דוקא שיהו האומרים שצריכה השנה להתעבר הכל מודים מטעם אחד ואלו הרועי בקר זה אומר כך וזה אומר כך. ומשני מכיון דאלו מודים לאלו ואלו לאלו הוי כמי שכולן מסכימין מטעם אחד:
ולא שמיע. ומתמה הש''ס וכי לא שמיע להו מה דאמר ר' יוחנן דאפי' ע''י ג' רועי בקר עיברו את השנה כדלקמיה ומידי דהוה הזקן הזה כאחד מרועי בקר ומפני מה דחו אותו:
אמר. ריש לקיש כן יהא בשכרן כך ראוי להן בשכרן שעברו והקדימו לזקן הזה לפני:
ואעלוניה מן ההיא תרעא דלהלן. ולבסוף העלוהו לאותו הזקן משם ודחפוהו מהשער ולחוץ שראו שלא היה חכם וראוי לזה:
ר' שמעון בן לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור. הקדימו לפניו זקן אחד להכניסו למנין עיבור שנה ואותו זקן לא היה ראוי לכך:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא הֲוָה קָאִים מַצְלֵי. אָעַל רִבִּי כַּהֲנָא וְקָם לֵיהּ מַצְלֵי מִן אַחוֹרוֹיי. מִן דַּחֲסַל רִבִּי חִייָה בַּר בָּא מִן צְלוּתֵיהּ יְתִיב לֵיהּ דְּלָא מֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי. [רַב כַּהֲנָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ.] מִן דַּחֲסַל רִבִּי כַּהֲנָא אֲמַר לֵיהּ. הָכֵן אַתּוּן נְהִיגִין [גַּבֵּיכוֹן] מְצַעֲרִין רַבְרְבֵיכוֹן. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אֲנָא מִדָּבֵית עֵלִי. וּכְתִיב עַל דְּבֵית עֵלִי. אִ‍ֽם יִתְכַּפֵּ֞ר עֲוֹ֧ן בֵּית עֵלִ֛י בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה עַד עוֹלָ‍ֽם:. בְּזֶ֥בַח וּבְמִנְחָ֖ה אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ. [אֲבָל] מִתְכַּפֵּר לוֹ בִתְפִילָּה. וּצְלִי עֲלוֹי 13b וְזָכָה לְמֵיסַב עַד דְּאִיתְעַבְּדוֹן טֻפְרוֹי סוּמְקִין כְּהָדָא דַקִּקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל רבי. אל ירע בעיניך שאני מאריך ומרבה בתפלה דאנא מבית עלי קאתינא וזכות התפלה יגן עלי להאריך ימים והתפלל עליו רבי חייה וזכה להזקין עד שנעשו צפרניו אדומות כמו של התינוק הזה:
מן דחסל ר' חייא. משגמר תפלתו והיה צריך לו לישב כלו' להתעכב מלפסוע אחוריו שלא יעבור לפני רב כהנא לפי שאין עוברין לפני העומדין בתפלה והתחיל רב כהנא להאריך בתפלתו ולאחר שסיים רב כהנא תפלתו אמר לו ר' חייה וכי כך אתם נוהגין להאריך ולצער רבכם שהייתי מוכרח להמתין כל כך:
הוה קאים ומצלי. היה עומד ומתפלל ונכנס רב כהנא לשם ועמד לו מאחוריו דר' חייא להתפלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source