Vayedaber

Psa'him

Daf 69a

מְנַיִין לְאַרְבָּעָה כוֹסוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בְנָייָה. כְּנֶגֶד אַרְבַּע גְּאוּלוֹת. לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְי וְהֽוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם וגו'. וְלָֽקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וגו'. וְהֽוֹצֵאתִ֣י. וְהִצַּלְתִּ֥י. וְגָֽאַלְתִּ֤י. וְלָֽקַחְתִּ֨י. רִבִּי יְהֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלְּפַּרְעֹה. וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י. וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה. וָֽאֶתֵּ֥ן אֶת הַכּ֖וֹס עַל כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃ וְנָֽתַתָּ֤ כוֹס פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ. רִבִּי לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁלְפּוּרְעָנוּת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַשְׁקוֹת אֶת אוּמּוֹת הָעוֹלָם. כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְי אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֵלַ֔י קַ֠ח אֶת כּ֨וֹס הַיַּ֧יִן הַֽחֵימָה וגו'. כּֽוֹס זָהָ֤ב בָּבֶל֙ בְּיַד יְי. כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד יְי. יַמְטֵ֥ר עַל רְשָׁעִ֗ים פַּ֫חִ֥ים אֵ֣שׁ וְ֭גָפְרִית וְר֥וּחַ זִ֝לְעָפ֗וֹת מְנָ֣ת כּוֹסָֽם׃ מָהוּ מְנָ֣ת כּוֹסָֽם. רִבִּי אָבוּן אָמַר. 69a דִּיפְּלֵי פּוֹטֵירִין. כְּדִיפְּלֵי פּוֹטֵירִין אַחַר הַמֶּרְחַץ. וּכְנֶגְדָּן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁקוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁלִּנְחָמָה. יְֽי מְנָת חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י. דִּשַּׁנְ֭תָּ בַשֶּׁ֥מֶן רֹ֝אשִׁ֗י כּ֘וֹסִ֥י רְוָיָֽה׃ וְהָדֵין כּוֹס יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א תְּרֵיין.

Traduction

Par quel texte biblique, sait-on qu’il faut boire quatre coupes (350)Midrash Rabba sur Gn N° 88, et Midrash Sohar au Ps 75. le soir de Pâques? C’est conforme, dit R. Yohanan au nom de R. Banieh, aux quatre expressions ''délivrance'' employées dans ces versets (Ex 6, 6): Donc, dis aux enfants d’Israël que je suis l’Eternel; je vous ferai sortir de l’assujettissement d’Egypte, je vous sauverai de leur servitude ''je vous délivrerai; je vous prendrai pour être mon peuple, etc. Ces quatre coupes, dit R. Josué b. Levi, doivent rappeler les quatre expressions de délivrance, employées dans ces versets (Gn 40, 11): j’avais la coupe de Pharaon en main; je pressais le raisin dans cette coupe, et je remettais cette coupe dans sa paume; puis (ib. 13): tu remettras la coupe de Pharaon etc. R. Levi dit: elles correspondent aux quatre royautés; selon les autres sages, elles rappellent les quatre coupes des punitions, dont Dieu abreuvera un jour les païens. ''Ainsi, m’a dit l’Eternel, Dieu d’Israël: prends la coupe du vin de la colère (Jr 25, 15). Babel est une coupe d’or aux mains de Dieu; car il y a une coupe en la main de Dieu (Ps 75, 9). Il fera pleuvoir sur les impies du charbon, du feu, du soufre, et un vent brûlant est la part de leur coupe (351)De leur sort. (ib. 1, 6)''. Cette dernière expression, dit R. Abin, figure la double coupe (duplicia poteria), comme celle que l’on boit après le bain. Par contre, Dieu fera boire un jour à Israël quatre coupes de consolations, selon ces mots: Dieu est en mon partage et ma coupe (Ps 16, 5). Tu as oint ma tête avec de l’huile, ma coupe est abondante (Ps 18, 5). Enfin, le verset je lève la coupe des saluts (Ps 116, 13) implique une double part – (352)Suit un long passage du (Shabat 8, 1), traduit t. 4, pp. 107-9. Cf. (Sheqalim 3, 2)..

Pnei Moshe non traduit

מנין לארבעה כוסות. רמז מן התורה:

כנגד ארבע גאולות. ארבע לשונות של גאולה שהוזכרו בפרשה כשנתבשרו על גאולת מצרים:

כנגד ארבע כוסות של פרעה. לפי שבאותו חלום של שר המשקים נתבשר יוסף הצדיק על הגאולה כדרש חז''ל מקרא והנה גפן לפני וכו':

כנגד ארבעה כוסות של פורענות שהקב''ה עתיד להשקות וכו'. כלומר שמרמזין הן גם על הגאולה לעתיד:

מהו מנת כוסם. דמשמע שיש איזה דבר בכוסם:

דיפיילי פוטירין. כאותו כוס של פיילי פוטירין ששותין אחר המרחץ ומשימים בו דברים המקררין את הגוף כך אחר שימטיר עליהם פחים אש וגפרית המחממין נותן רוח זלעפות למנת כוסם בכדי שיתקיימו ולסבול עוד להפורענות:

והדין כוס ישועות אשא תריין. דישועות תרתי משמע:

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא יַיִן כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רִבִּי זְעוּרָה שָׁאַל לְרִבִּי יוֹשִׁיָּה. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלְּכוֹסוּת. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה [כוּסוּת] שֶׁאָֽמְרוּ יֵשְׁנָן רְבִיעִית יַיִן בָּאִיטַלְקִי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. ריש פ''ח דשבת וכל הסוגיא כולה עד סוף הלכה גריס התם ושם פירשתי:

תַּמָּן תַּנִּינָן. מְפַנִּין אֲפִילוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קוּפּוֹת. רִבִּי זְעוּרָה שָׁאַל לְרִבִּי יוֹשִׁיָּה. כַּמָּה הִיא שִׁיעוּרָהּ שֶׁלְּקוּפְּה. אָמַר לֵיהּ. נִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה.

Traduction

רִבִּי יוּסֵה בֵּרִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי [יוּדָא] הִיא. דְּתַנֵּי. מַּיִם כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת (הַכּוֹס) [הַמּוֹזֵג] מְזוּג בְּכַמָּה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא.. מַּיִם כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. יַיִן כְּדֵי גְמִייָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרָן שֶׁלְּכוֹסוּת. רִבִּי מָנָא אָמַר. טֶיטַרְטוֹן וּרְבִיעַ.

Traduction

מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַלֵּל אִם שְׁמָעָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָצָא. הָדָא אָֽמְרָה. אֲפִילוּ שְׁתָייָן בְּכֶרֶךְ אֶחָד יָצָא. מָהוּ לִשְׁתּוֹתָן מְפוּסָקִין. כְּלוּם אָֽמְרוּ שֶׁיִּשְׁתֶּה לֹא שֶׁלִּשְׁתַּכֵּר. אִם שׁוֹתֶה הוּא מְפוּסָקִין אֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יוֹצְאֵין בְּיַיִן שֶׁלִּשְׁבִיעִית. מָהוּ לָצֵאת בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מִן מַה דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. קוֹנְדִּיטוֹן כְיַיִן. הָדָא אָֽמְרָה יוֹצְאֵין בְּקוֹנְדִּיטוֹן. מָהוּ לָצֵאת בָּהֵן מְזוּגִין. מִן מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. אַרְבָּעָה [כוֹסוֹת] שֶׁאָֽמְרוּ יוֹצְאֵין בָּהֶן בֵּין חַיִין בֵּין מְזוּגִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהֶן טַעַם וּמַרְאֶה יַיִן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. מִצְוָה לָצֵאת בְּיַיִן אָדוֹם. [שֶׁנֶּאֱמַר.] אַל תֵּ֥רֶא יַיִן֘ כִּ֪י יִתְאַ֫דָּ֥ם. תַּנֵּי. מְבוּשָּׁל כְּדֵי תַבֵּל. מָהוּ לָצֵאת בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. יוֹצְאִין בְּיַיִן מְבוּשָּׁל. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹנָה שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּיק רֵישֵׁיהּ עַד עֲצַרְתָּא.

Traduction

רִבִּי יוּדָה בֵּירִבִּי אִילַעִאי שָׁתִי אַרְבַּעְתֵי כַסּוֹי דְּלֵילֵי פִסְחָא וְחַזִּיק רֵישֵׁיהּ עַד חַגָּא. חַמְתֵּיהּ חָדָא מַטְרוֹנָה אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. סַבָּא סַבָּא. חָדָא מִן תְּלַת מִילִּין אִית בָּךְ. אוֹ שְׁתֻיי חֲמַר אַתְּ. אוֹ מַלְוֶה בְרִיבִּית אַתְּ. אוֹ מְגַדֵּל חֲזִירִים אַתְּ. אֲמַר לָהּ. תִּיפַּח רוּחָהּ דַּהִיא אִיתְּתָא. חָדָא מִן אִילֵּין תַּלְתֵּי מִילַּייָא לֵית בִּי. אֶלָּא אוּלְפָּנִי שְׁכִיחַ לִי. דִּכְתִיב חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.

Traduction

רִבִּי אַבָּהוּ נְחַת לְטִיבֵּרְיָּא. חְמוֹנֵיהּ תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן אַפּוֹי נְהִירִין. אָֽמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁכַּח רִבִּי אַבָּהוּ סִימָא. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. אַפּוֹי נְהִירִין. אֲמַר לוֹן. דִּילְמָא אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַע. סְלִיק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַאי אוֹרַיְתָא חַדְּתָא שְׁמַעְתָּ. אֲמַר לֵיהּ. תוֹסֶפְתָּא עַתִּיקְתָא. וּקְרָא עֲלוֹי. חָכְמַ֤ת אָדָם֙ תָּאִ֣יר פָּנָ֔יו.

Traduction

Psa'him

Daf 69b

משנה: מָזְגוּ לוֹ כוֹס רִאשׁוֹן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם׃

Traduction

Lorsque la première coupe de vin est versée, selon Shammaï, on bénit d’abord la solennité du jour (en prononçant la sanctification de la fête), puis on dit la formule de bénédiction pour le vin; d’après l’école de Hillel, on bénit d’abord Dieu pour le vin, puis pour la fête –. (353)La guemara sur ce est reproduite du (Berakhot 8, 1), traduit t. 1, pp. 138-9. Cf. (Yoma 7, 2).

Pnei Moshe non traduit

מתני' מזגו לו כוס ראשון. שכן דרך בני חורין לשתות יין מזוג:

מברך על היום. בתחלה לפי שהיום גורם לקידוש שלא בא אלא בשביל קידוש היום וכבר קידש היום משקיבל עליו והיין עדיין לא בא על השולחן וכשם שקדם לכניסה כך הוא קודם לברכה:

וב''ה אומרים מברך על היין תחלה. לפי שהיין גורם לקידוש וה''ה המקדש על הפת שאם אין לו יין או פת לא יקדש ועוד תדיר ושאינו תדיר התדיר קודם:

הלכה: מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לַיַּיִן שֶׁיָּבוֹא. וּכְבָר נִתְחַייֵב בִּקְדּוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן. מַה טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדּוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּיאָמֵר. דָּבָר אַחֵר. הַיַּיִן תָּדִיר וֹקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' מה טעמא דב''ש וכו' גרסינן לכולא סוגיא זו לעיל בברכות ריש פרק אלו דברים:

שקדושת היום גרמה וכו'. כדפרישית במתניתין:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן. יַיִן וְאַבְדָּלָה הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי לֹא שֶׁקְּדוּשַּׁת הַיּוֹם גָּֽרְמָה לַיַּיִן. וְכָאן הוֹאִיל וְאַבְדָּלָה גָּֽרְמָה לַיַּיִן שֶׁיָּבוֹא. הַיַּיִן קוֹדֵם. כְּלוּם טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן תָּדִיר וֹקְדוּשָּׁה אֵינָהּ תְּדִירָה. וְכָאן הוֹאִיל וְהַיַּיִן תְּדִירָה וְאַבְדָּלָה אֵינָהּ תְּדִירָה. הַיַּיִן קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן. יַיִן וְאַבְדָּלָה אַבְדָּלָה קוֹדֵם. כְּלוּם טַעַמְהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי אֶלָּא שֶׁכְּבָר נִתְחַייֵב בִּקְדּוּשַּׁת הַיּוֹם עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן. וְכָאן הוֹאִיל וְנִתְחַייֵב בָאַבְדָּלָה עַד שֶׁלֹּא בָא הַיַּיִן. אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת. כְּלוּם טַעַמְהוֹן דְּבֵית הִלֵּל אֶלָּא שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדּוּשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּיאָמֵר. וְכָאן הוֹאִיל וְהַיַּיִן גּוֹרֵם לָאַבְדָּלָה שֶׁתֵּיאָמֵר. אַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מדברי שניהן. נלמד דסבירא להו דבהבדלה לעולם ברכת היין. קודם ואח''כ ברכת הבדלה דלא דמיא לקידוש כדמפרש ואזיל:

כלום טעמא דב''ש. בקידוש הא לא הויא אלא מפני שקדושת היום גרמה להיין שיבא ולפיכך סברי שברכת קדישת היום קודמת אבל כאן הואיל ולא אבדלה גרמה ליין שיבא היין קודם. כצ''ל וכך הוא שם. וכלומר שהרי עיקר הבדלה בתפלה היא ולא אמרו שיחזיר ויבדיל על הכוס אלא מפני התינוקות כדאמר התם בהאי תלמודא בפ' תפלת השחר הלכך אף ב''ש מודים בהבדלה שברכת היין קודם:

כלום טעמא דב''ה וכו'. כלומר ולב''ה פשיטא דשייכא נמי האי טעמא דאמרי גבי קידוש תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם דכמו כן הוא בהבדלה:

אמר ר' מנא. דלא היא דמצינן למימר נמי איפכא מדברי שניהן יין ואבדלה אבדלה קודם דמאי חזית דנקטת להני טעמייהו דב''ש וב''ה גבי קידוש וילפת מינייהו דמודים בהבדלה שהיין קודם נקוט אידך טעמייהו דידהו דגבי קידוש ואשכחת איפכא כדמפרש ואזיל:

כלום טעמא דב''ש אלא שכבר נתחייב וכו'. וא''כ כאן בהבדלה נמי הואיל ונתחייב בהבדלה מיד שחשכה למוצאי שבת קודם שבא היין לפניו בדין הוא שהבדלה ג''כ קודמת ליין כמו קידוש לב''ש:

כלום טעמא דב''ה וכו'. וכאן הואיל ואין היין גורם לאבדלה וכו' כצ''ל וכך הוא שם וכן לב''ה דטעמייהו בקידוש לפי שהיין או הפת גורם לקידוש היום שתאמר וכאן הואיל והבדלה אין היין גורם שתאמר דלא תליא הבדלה ביין אף לב''ה הבדלה קודמת להיין הלכך מהא ליכא למישמע מינה:

אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶן. מַבְדִּילִין בְּלֹא יַיִן וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בְיַיִן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. דְּרִבִּי זְעוּרָה אָמַר. מַבְדִּילִין עַל שֵׁכָר. וְאָֽזְלִין מִן אָתָר לְאָתָר לְמִישְׁמַע קִידּוּשָׁא.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

א''ר זעירא מדברי שניהן. דר' יוסי ודר' מנא דמר מדייק הכי ומר מדייק איפכא ומיהת זה נלמד מדברי שניהן דמבדילין בלא יין אבל אין מקדשין אלא ביין כדקאמרי תרוייהו בפשיטות שאין היין מעכב בהבדלה כמו שמעכב בקידוש או הפת:

היא דעתיה דרבי זעירא. וכן נמי היא דעתיה דרבי זעירא גופיה דאמר מבדילין על השכר במקום שאין היין מצוי ובקדוש קאמר הולכין ממקום למקום למישמע קידושא על היין שהיא עיקר מצות קידוש ואין מקדשין על השכר ומיהת שמע מינה שאין היין מעכב בהבדלה:

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נְהִגִין תַּמָּן. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יַיִן שְׁלִיחַ צִיבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שֶׁבַע. וְחוֹתֵם. מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַשַּׁבָּת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

נהיגין תמן. בבבל במקום שאין יין לקדש עליו הש''ץ יורד לפני התיבה ואומר ברכה אחת מעין שבע וחותם וכו' ובזה יצאו ידי קידוש:

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. לוֹגְא דְאוֹרַיְתָא תוֹמַנְתָּא עַתִּיקְתָא דְּמּוּרִייֵסָא דְצִיפּוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. חֲכִים אֲנָא לָהּ. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי מְכִילִין בָהּ דְּבַשׁ. תַּנֵּי. חֲצִי שְׁמִינִית טִיבֶּרָנִית יְשָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דִידָן הֲווָת. וְלָמָּה לֹא אָמַר. עַתִּיקְתָא. בְּגִין דַּהֲווָת בְּיוֹמוֹי. אִית דְּאָֽמְרִין. 69b דַּהֲווָת זְעִירָא. וְרָבַת וּזְעִירַת. וְלָא זְעִרַת כַּמָּה דַהֲווָת. כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ שֶׁלְּכוֹס. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוּדְה בַּר פָּזִי רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. תַּנֵּי. יָבֵשׁ כְּזַיִת. דִּבְרֵי רִבִּי נָתָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְּרִבִּי [נָתָן] כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כְּמַה דְרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בָּרְבִיעִית. כֵּן רִבִּי נָתָן אָמַר. לִכְשֶׁיּקְרַשׁ יְהֵא בוּ כְזַיִת.

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source