Psa'him
Daf 40b
40b וְקַשְׁיָא עַל דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אִילּוּ נָטַל לִקְצוֹר וְלֹא קָצַר שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. אָמַר רַב. אַתְיָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כְּרִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. הַשׁוֹבֵט וְהַמְקַטְקֵט עַל הָאָרִיג חַייָב מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְיַישֵּׁב בְּיָדוֹ. וְהָכָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְיַישֵּׁב בְּיָדוֹ.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אמר רב אתיא דרשב''ג כר' יהודה דתני בברייתא דמוסיף באבות מלאכות הוא שאף השובט והמקשקש שמכה בכלי על האריגה כדי ליישבה ולסדרה בשיווי ה''ז חייב מפני שהוא כמיישב בידו לתקנו למלאכ' והכא נמי לרשב''ג כן:
וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. וְלֹֽא יָלִ֥ין חֵֽלֶב חַגִּ֖י עַד בֹּֽקֶר׃ וְאֵימוֹרֵי חוֹל קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. קִיַימְתִּיהָ בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. אִם בְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אֵין חֲגִיגָה בָאָה עִמּוֹ. אָֽמְרָה תוֹרָה. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. שֶׁלֹּא יְבוֹא לִידֵי בַּל תָּלִין. וְהָכָא. הַקְרִיבֵהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. שֶׁלֹּא יְבוֹא לִידֵי בַּל תְּאַחֵר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׁר. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ עָבַר וְהֵבִיא כָּשֵׁר עוֹבֵר.
Traduction
La combustion des graisses'' est permise en ce jour, parce qu’il est dit (Ex 23, 18): la graisse de son sacrifice ne séjournera pas jusqu’au matin (et comme on peut les brûler la nuit, c’est aussi permis le jour du 14 si c’est un samedi). -Ne résulte-t-il pas au contraire de ce verset (de la défense d’ajourner) jusqu’au jour de fête (213)Jér., (Rosh Hashana 1, 1) ( 56c). l’on ne doit pas brûler les parties combustibles d’une offrande faite la semaine? -Non, dit R. Abahou, il se rapporte précisément au cas où le 14 Nissan se trouve être un samedi (et ce qui en dérive pourra être brûlé aussitôt après). -Mais, objecta R. Yona, comment appliquer ledit verset au présent cas, puisque si le 14 Nissan se trouve être un samedi, l’agneau pascal ne sera pas accompagné d’un sacrifice de fête (et c’est à ce dernier seul que se rapporte la recommandation exprimée audit verset)? -En effet, fut-il répondu, ledit verset (sans se rapporter spécialement à la coïncidence du samedi) nous enseigne de brûler la graisse lorsqu’il fait encore jour, afin de ne pas s’exposer à la laisser séjourner au delà de la nuit (ne pouvant plus être brûlée la nuit, lorsque la fête a déjà commencé) – (214)Il y a dans le texte une ligne superflue, disent les commentaires, reproduit par inattention des copistes, confondant avec le même passage au (Rosh Hashana 1, 1) ( 56c)..
Pnei Moshe non traduit
והקטר חלביו. קתני במתני' שדוחה שבת ומפרש טעמא משום דכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר ושמעינן דנקטרין הן בלילה בי''ט וה''ה דנקטרין הן בשבת:
ואימורי חול קריבין בי''ט. בתמיה והא גופה קשיא והיאך הן קרבין בלילה בי''ט והא עולת חול הן וקי''ל דאין עולת חול קרבין לא בשבת ולא בי''ט:
א''ר אבהו קיימתיה. להאי קרא בשחל י''ד להיות בשבת וא''כ אימורי פסח עולת שבת הן וקרבין הן בלילה ביו''ט:
ר' יונה בעי. על זה שהרי משמעות הפסוק על חגיגה נאמר דחגי כתיב וא''כ על חגיגת י''ד הבאה עם הפסח משתעי קרא ואם בשחל י''ד להיות בשבת אין חגיגה באה עמו כדתנן לקמן בפרקין:
אמרה תורה וכו'. מסקנת דברי ר' יונה היא דלא תוקמי לקרא בשחל י''ד להיות בשבת מיירי וכקושיין אלא לעולם שבשאר ע''פ מיירי ודקשיא לך וכי אימורי חול קריבין בי''ט דבאמת לא קריבין הן בלילה בי''ט אלא הכי אמרה תורה הקריבהו מבעוד יום בכדי שלא יבא לידי בל תלין שאם אי אתה מקטירו מבעוד יום ובלילה אין אתה יכיל להקטירו לפי שעולת חול הן ונמצא שאתה בא לידי בל תלין:
והכא הקריבהו מבעוד יום וכו'. האי מילתא לאו הכא הוא דאיתמר אלא בפ''ק דר''ה הוא דאיתמר והתם הוא דשייכא ואגב דמייתי שם להא דהכא ומסיים כן מייתי לה נמי כאן דגרסי' התם לעיל דאיירי בענין בל תאחר שלמה שנתו אתה מפיל יום האחרון והיא עובר על כל יום ויום וכלומר שאתה מפיל חיוב יום האחרון שלא הקריבו בעוד שלא שלמה שנתו על כל יום ויום ועובר על בל תאחר ועלה קאמר שם ר' בון בר חייה בעי שלמה שנתו בעצרת אפשר לומר הוא אינו כשר ועובר בתמיה והיאך אתה אומר שאם שלמה שנתו אתה מפיל החיוב שלא הקריבו ביום האחרון על כל יום ויום דלעבור עליו הרי ששלמה שנתו בעצרת וה''ה בשאר רגל אלא חדא מינייהו נקט וכגון שזהו הרגל האחרון משלש רגלים שאינו עובר על בל תאחר עד שיעברו עליו שלש רגלים וזה ששלמה שנתו בעצרת והוא רגל אחרון ולא היה אפשר להקריבו שהרי שלמה שנתו בתוך הרגל וא''כ איך אפשר לומר זה שהוא אינו כשר להקריבו באותו יום ויהא עובר עליו בבל תאחר והא השתא לא מיקרי עברו עליו שלשה רגלים מכיון שברגל האחרון לא היה ראוי להקריבו ואם גם בכה''ג אתה אומר שהוא עובר עליו. ועלה מייתי התם הא דהכא כהדא לא ילין חלב חגי עד בקר ואימורי חול וכו' עד אמרה תורה הקריבהו מבעוד יום שלא יבא לידי בל תלין והכא הקריבהו מבעוד יום שלא יבא לידי בל תאחר. וכלומר אה''נ שעובר עליו אפי' שלמה שנתו בתוך רגל האחרון דכמו ששנינו גבי בל תלין דה''ק קרא שמרהו להקריבהו מבעוד יום שלא תבא לידי בל תלין וה''ה הכא נמי הקריבהו מבעוד יום קודם שיבא רגל האחרון ובו עצמו אין אתה יכול להקריבו מכיון שנשלם לו שנתו ונמצא אתה בא לידי בל תאחר:
אמר ר' חיננא. דעוד טעמא אחרינא איכא על שיעבור עליו בבל תאחר שאלו עבר והביא אותו בו ביום שעברה שנתו שמא אינו כשר דבדיעבד מיהת נתקבל לנדרו הוא והלכך מאחר שאם עבר והביא כשר הוא עובר עליו בבל תאחר:
Psa'him
Daf 41a
אֲבָל צְלִייָתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין. תַּנִּינָן. חָשֵׁכָה. יָצְאוּ וְצָלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן׃ וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. 41a לְשִׁילְשׁוּלוֹ לַתַּנּוּר.
Traduction
Il n’est pas permis le samedi, est-il dit, de rôtir l’agneau ou de rincer les entrailles''. On a dit plus haut (5, 10): à la nuit, on sortait et l’on faisait rôtir l’agneau pascal, tandis qu’ici il est dit que c’est un acte interdit le samedi? Il est seulement question là de le suspendre au foyer vers l’arrivée de la nuit (pour le rôtir plus tard).
Pnei Moshe non traduit
אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין. קתני במתני' ומדייק הש''ס תנינן לעיל סוף הפרק דבשבת איירי חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן ומדלא קתני שם והדיחו את קרביו וצלו שהרי נצלה הוא על ראשו מעל קרביו וכרעיו וצריך הדחה מקודם ש''מ דהדחת קרביו אפילו בשבת מותר מכיון דלאו מלאכה הוא:
ואת אמר הכא הכין. בתמיה שאפי' הדחת קרביו אינו דוחה:
לשילשולו לתנור. כלומר לעולם שאף הדחת קרביו אינן דוחין ומטעמא דאפשר זה לעשות משתחשך וא''צ לשהות בכך שבעוד שמשלשלו לתנור. לצלותו יכול להדיא את קרביו והלכך נמי לא קחשיב לעיל הדחת קרביו משחשיכה לפי שאין זה מעשה בפ''ע דבהדי דמשלשלו לתנור מדיחן:
הַרְכָּבוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם. לֹא אָמַר אֶלָּא חוּץ לִרוּשָׁלֵם. הָא חוּץ לָעֲזְרְה מוּתָּר מִשּׁוּם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ.
Traduction
Or, R. Abahou n’a-t-il pas dit au nom de R. Yossé b. Hanina (216)''(Shabat 10, 7); notre version à ce passage est à corriger d'après le présent texte.'': ''la discussion (entre R. Eliézer et les autres sages) a lieu au cas où l’on se coupe soi-même les ongles avec soin); mais, si un autre vous les coupe, les ongles étant laids (moins réguliers), R. Eliézer autorise aussi un tel acte imparfait''; et l’acte analogue accompli sur l’agneau n’est-il pas semblable à la coupe faite par un autre? -Il y a cette différence ici, répond R. Yossé, que pour l’agneau pascal la Bible emploie le terme sacrifice (il ne saurait être considéré comme laid). R. Mena dit: l’aspersion servant à purifier finalement le sacrificateur est un acte interdit par les rabbins, et les actions précitées (de porter l’agneau sur les épaules, ou d’une grande distance) sont également défendues par simple mesure rabbinique; comment se fait-il que le premier ne puisse pas avoir lieu le samedi, ajournant au besoin la cérémonie pascale, tandis que les autres actions cèdent devant l’importance du sacrifice pascal? -C’est que ces dernières ont lieu pour l’animal même qui doit être égorgé, tandis que la première n’a lieu qu’en vue du sacrificateur. Selon R. Zeira, au contraire, il n’y a pas lieu de distinguer entre le sacrifice et le sacrificateur (il n’admet donc pas l’explication qui précède); car R. Juda b. Pazi a enseigné au nom de Bar Kappara en présence de R. Zeira: je suis étonné que R. Eliézer ait accepté de R. Josué la réplique qu’il s’agit, d’une part, du sacrifice, d’autre part, du sacrificateur (admettant une telle distinction). -Certes, répliqua R. Zeira, pour b. Kappara, c’est étonnant, non pour R. Eliézer qui ne fait pas de distinction entre les deux éléments.
Pnei Moshe non traduit
להרכבו והבאתו מחוץ לתחום. אינו דוחה השבת ומפרש לא אמרן אלא מחוץ לתחום מחוץ לירושלים הא בתוך ירושלים מחוץ לעזרה שאינו אלא משום שבות דירושלים כרמלית היא מותר משום דכל שהוא משום שבות התירו במקדש:
חֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן. חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. וְאִם בַּכֶּלִי, כָּאן וְכָאן אָסוּר׃ הָכָא אַתְּ אָמַר. דּוֹחֶה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. אֵינוֹ דוֹחֶה.
Traduction
⁠—Est-ce que l’action de couper une verrue (de l’animal), à l’aide d’un instrument, est interdite par mesure rabbinique? (N’est-il pas dit au contraire que la coupe par instrument est interdite même au Temple, constituant donc plus qu’une précaution rabbinique)? -En effet, répond R. Abahou, selon R. Yossé b. Hanina, il est seulement question d’apporter le sacrifice sur les épaules, ou d’une grande distance (actions interdites d’ordinaire par les rabbins), non de couper une verrue. Toutefois, cette opinion a été émise parce qu’il est question de l’aide d’un instrument; mais s’il ne s’agissait pas d’instrument (que ce soit de la main seulement), ce serait le fait d’une simple prescription rabbinique.
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בפ' בתרא דעירובין וגרסי' שם בהלכה י''ב לכל הסוגיא עד סוף הלכה ובארתי שם היטב ע''ש:
רִבִּי סִימוֹן רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָייָה. מִפְּנֵי קִילְקוּל פַּיִיסוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהֵן שֶׁהִפִּיסוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי סוֹבַייָה. כָּאן בְּנִפְרֶכֶת וְכָאן בְּשֶׁאֵינָהּ נִפְרֶכֶת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. כָּאן בְּלַחָה בְּון בִּיבֵישָׁה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר. כָּאן בְּיָד וְכָאן בְּכֶלִי. אַתְיָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּבַר קַפָּרָא. וּדְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה כְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנֵּי. כָּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין חוּץ מִן הַמַּבְעִיר וְהָעוֹשֶׁה חַבּוּרָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֲפִילוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְדָם. אֲפִילוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְאֶפֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְדָם. וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְאֶפֶר. רִבִּי אָחָא רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָאן וְכָאן בְּלַחָה אֲנָן קַייָמִין. וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְדָם.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source