Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 2a
רִבִּי יוֹסֵה בְעֵי. חֲצֵירוֹת שֶׁהִּירוּשָׁלִַם שֶׁאוֹכְלִין שָׁם חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נְזִיר. מָהוּ שֶׁיְּהוּ צְרִיכִין בְּדִיקָה. בְּלֹא כֵן אֵיכָן בְּדוּקוֹת מִן הַנּוֹתָר. ייָבֹא כְהָדָא תַנָּא רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵי דְּרִבִּי לֵוִי. נִידָּה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. [כֹּהֶנֶת אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. נִידָּה 2a כֹהֶנֶת חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת.] שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין נִידָּה לְנִידָּה. אוֹף הָכָא שֶׁלֹּא תַחֲלוֹק בֵּין בִּיעוּר לְבִיעוּר. תַּנֵּי רִבִּי גַמְלִיאֵל בַּר אִינְייָנִי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. נִידָּה שֶׂהִיא מַפְסֶקֶת כָּל שִׁבְעָה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת. כֹּהֶנֶת שֶׁהִיא טוֹבֶלֶת בְּכָל יוֹם אֵינָהּ חוֹפֶפֶת וְאֵינָהּ סוֹרֶקֶת. אָמַר לֵיהּ. לְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם נִצְרְכָה.
Traduction
De même, R. Yossé demanda si dans les cours de Jérusalem, où l’on mange les gâteaux d’actions de grâces et les flancs offerts par le naziréen (7)Casuistique Neta' Schaschouim, section 1, 7., l’examen est nécessaire: ne sont-elles pas déjà à l’abri de tout soupçon, puisqu’il faut avoir souci de ne laisser aucun reliquat, sous peine de le brûler dès le matin (Lv 7, 15)? -C’est que le présent cas est conforme à ce qu’a dit plus loin (2, 7) R. Zakharia, gendre de R. Levi: les femmes, après les menstrues (au moment de prendre le bain légal), doivent ramasser leurs cheveux à la main et les peigner (pour qu’à l’aide de cette séparation l’eau puisse bien y pénétrer); mais si la femme d’un cohen se purifie pour manger l’oblation (ses bains sont plus fréquents), elle est dispensée de cet usage; enfin, lorsque cette dernière prend le bain légal après les menstrues, elle devra faire comme les autres femmes, afin qu’il n’y ait pas de distinction entre une femme menstruée et une autre. Il en sera donc de même ici pour la question de l’examen pascal entre les cours ordinaires et celles où l’on mange des sacrifices. R. Gamliel b. R. Iniouna expliqua devant R. Mena que cela ne prouve rien: la menstruée qui a interrompu les bains pendant une période de 7 jours doit, pour cette raison, procéder à la séparation des cheveux (même si elle est femme de cohen); tandis que la femme de cohen qui prend le bain pour consommer des objets sacrés est dispensée de la préparation des cheveux, en raison de la fréquence des bains. -Non, lui répondit R. Mena, il a fallu dire que cette dernière y est aussi soumise, parce qu’on n’établit pas de distinction d’avec celle qui (en dehors des menstrues) s’observe chaque si elle n’a pas de gonorrhée (cas semblable à la purification journalière du cohen pour les consommations sacrées).
Pnei Moshe non traduit
חלות תודה. ויש בהן חמץ. ופריך ובלא כך וכי אין בדוקות מן הנותר שהיו צריכין לבדוק בכל פעם אם יש איזה נותר מהן כדי לשורפו וא''כ למה צריך בדיקה עכשיו הלא כבר בדוקות הן וקאמר הש''ס דיבא הך דינא כהדא דתני ר' זכריה נדה חופפת וסורקת מפני החציצה אבל כהנת שטובלת מפליטת שכבת זרע כדי לאכול בתרומה אינה צריכה חפיפה וסריקה מפני שנזהרת מדבר החוצץ ונדה כהנת חופפת וסורקת כדי שלא תחלוק בין נדה לנדה ואוף הכא נמי כן דמ''מ צריכות בדיקה:
שלא לחלוק בין ביעור לביעור. כלומר שלא לחלוק בין מקומות הצריכות בדיקה כדי לבער ובין חצירות אלו:
תני ר''ג וכו'. טעמא מפרש מה ראו לחלק בין נדה לכהנת. א''נ ר''ג פליג אהא דלעיל דאפי' נדה כהנת ס''ל א''צ חפיפה וסריקה הואיל והיא טובלת בכל יום כלומר דשכיחא לה טבילה בכל זמן מפני התרומה:
א''ל. ר' מנא:
לשומרת יום כנגד יום נצרכה. כלומר הא דקתני דנדה כהנת צריכה חפיפה וסריקה שלא תחליק היינו בין נדה שומרת יום כנגד יום הוא דקאמר דכל נדה שטבלה לאחר ז' ימי נדה שומרת יום כנגד יום בימי זיבה שהן בין ימי נדה לימי נדה כדין זבה דאורייתא ואם ראתה יום אחד שומרת יום שלאחריו אם תראה עוד ועד ג' ימים הויא זבה ואם לא ראתה טובלת ביום השני והרי לא הפסיקה אלא יום אחד בין טבילת נדה ובין טבילת שומרת יום כנגד יום ואעפ''כ צריכה חפיפה וסריקה א''כ שפיר קאמר שלא תחלוק בין נדה כגון זו או לבין נדה כהנת ולעולם צריכה חפיפה וסריקה:
חוֹרֵי הַבָּיִת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים וְהַיָּצִיעַ וְהַחַדּוּת וְהָעֲלִייָה וְגַג הַבַּד וְגַג הַמִּגְדָּל בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת אוֹצְרוֹת הַיַּיִן וְאוֹצְרוֹת הַשֶּׁמֶן וְאוֹצְרוֹת הַפֵּירוֹת אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה. נִיחָא הָעֶלְיוֹנִים. וְהַתַּחְתּוֹנִים. הָדָא אָֽמְרָה. לֹא חָשׁוּ לִנְפִילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן סְמוּכִין לַכּוֹתֶל. אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה וְאֶחָד לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. וְהָא תַנִּינָן חַדּוּת. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁלֹּא חָשׁוּ לִנְפִילָה. מִתְייָרֵא הוּא הַתִּינּוֹק לֵילֵךְ לְשָׁם. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִתְגַּלְגֵּל חָמֵץ לְשָׁם. תִּיפְתָּר בְּחַדּוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִיזְבִּיז. וְגַג הַבַּד וְגַג הַמִּגְדָּל. הָדָא דְתֵימַר. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. אֲבָל אִם אֵינָן גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כָּאָרֶץ הֵם. וּבְאוֹתוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ. אֲבָל בְּאוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה צָרִיךְ בְּדִיקָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. כֵּן אֲנָן אָֽמְרִין. הָדָא פִיפְייָארוֹת אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה לֹא תְהֵא צָרִיכָה בְדִיקָה.
Traduction
Les trous trop élevés des murs de la maison (hors de la portée), ou ceux qui sont trop bas à terre, l’appentis, la citerne, les combles, le faîte d’un pressoir, le sommet d’une armoire, la grange au blé, l’écurie, le magasin au bois, la pièce aux trésors, le réservoir du vin, celui de l’huile, le grenier aux fruits, n’ont pas besoin d’être examinés. Cette dispense se comprend pour les trous supérieurs; mais, dans ceux du bas, n’est-il pas à craindre que du pain y soit tombé? La dispense même indique que l’on n’éprouve pas cette crainte. Selon R. Yossé, la dispense en ce cas est justifiée, parce qu’il s’agit de trous situés dans le même mur, l’un au-dessus de dix palmes, l’autre au-dessous de dix (8)Dans cette cavité latérale, quoique basse, il ne peut guère rien tomber.. -Mais n’a-t-on pas dit aussi que l’on dispense de l’examen les citernes (qui forment un creux du sol où des objets peuvent tomber facilement)? Cette dispense indique que l’on ne suppose pas un tel accident, et il n’est pas à supposer qu’un enfant y laisse tomber du pain, parce que la peur le détourne de ce côté. -Mais n’y a-t-il pas à craindre qu’en marchant on y pousse des miettes de pain? On peut admettre qu’il s’agit d’une telle cavité pourvue d’un rebord. Quant à la dispense pour le faîte d’un pressoir, ou le sommet d’une armoire, elle a seulement lieu si ces emplacements sont situés à plus de 3 palmes du sol; mais, à une distance moindre, on les assimile au sol, et, par suite de la possibilité d’amener du pain, l’examen est exigible; de plus, il s’agit du cas où l’on n’y a jamais placé de pain, car si l’on s’en est servi à cet effet, il faut l’examiner, à quelle hauteur que soit situé cet emplacement. Ce dernier avis, ajoute R. Mena, est exact; sans quoi, l’on dirait qu’à l’égard des treillages (9)En branches fines de l'arbuste Papyrus (? Papiari)., s’ils sont à une grande hauteur, il ne faut pas non plus les examiner (en réalité cet examen est dû). –
Pnei Moshe non traduit
חורי הבית וכו'. תוספתא בפרק קמא והתם גריס ואוצרות של תבואה וגירסא דהכא יותר ניחא דבית אוצרות דרישא היינו של תבואה ואוצרות דסיפא אוצרות הפירות הן:
ניחא העליונים. דא''צ בדיקה שאין דרך להשתמש במקום הגבוה:
והתחתונים. בתמיה דקס''ד התחתונים הסמוכין לארץ וליחוש שמא נפל חמץ בהן:
הדא אמרה לא חששו לנפילה. דמכיון שהן סמוכין לארץ אינן נוחין להשתמש בהן ולנפילת חמץ לשם לא חיישינן:
אמר ר' יוסי דלא היא דמהכא לא שמעי' מידי דתיפתר דתחתונים דקתני לאו תחתונים ממש אלא שהיו שניהם סמוכים לכותל וכו' כלומר בין העליונים ובין התחתונים דקתני שניהן סמוכין לכותל הן והיינו שהחורין בתוך הכותל הן אלא העליונים קרא התנא לאותן שהן למעלה מעשרה ולאותן שהן למטה מעשרה קרי להו תחתונים ומכיון שהחורין בכותל הן לא שייכא בהו נפילת חמץ ולעולם אימא לך בעלמא חיישינן לנפילה:
והא תנינן חדות. שהיא חפירה בקרקע ובבנין שפיר שייך נפילה לשם ואפ''ה קתני א''צ בדיקה א''כ הדא אמרה לא חשו לנפילה ודחי לה הש''ס דמהכא נמי לא ש''מ מידי לפי שמתיירא הוא התינוק לילך לשם שמא יפיל לתוך החפירה וכלומר דהא עיקר חששא דס''ד למיחש הכא אינה אלא מפני התינוקת דאין דרך בני אדם גדולים להשתמש בהן ולהכניס שם חמץ ולפיכך נמי גבי חורין דאין דרך להשתמש בהן אלא התינוקת הלכך בין חור שהוא למעלה מעשרה ובין שהוא למטה מעשרה לגבי התינוקת גבוהין הן ואין דרכן לתת חמץ לשם ואינן צריכין בדיקה:
וחש לומר. והא אכתי איכא למיחש שמא נתגלגל חמץ לשם. ומשני דמיירי בחדות שיש לה ליזבז והיא שפה סביב וליכא למיחש שנתגלגל לתוכה:
וגג הבד וגג המגדל. קתני א''צ בדיקה:
הדא דתימר בגבוהין ג' טפחים. כלומר שהגג שלהן גבוה ג' טפחים סביב סביב כמין מעקה דלא ניחא תשמישתיה על גבן אבל אם אין להן מעקה סביב גבוה ג' טפחים כארץ הן חשובין דניחא תשמישתיהו לתת על גבן וצריכין בדיקה:
ובאותו שלא נשתמש בו חמץ. כלומר וכל אלו דקחשיב שא''צ בדיקה דיקא בידוע שלא נשתמש בו חמץ וקמ''ל דלא חיישינן דילמא נשתמש בו חמץ ולאו אדעתיה אלא מכיון דאין דרך להשתמש שם מסתמא אין צריך בדיקה אבל אם לפעמים נשתמש חמץ באותו מקום אפילו גבוה כמה צריך בדיקה:
אמר רבי מנא ויאות. שפיר הוא דודאי צריך בדיקה:
כן אנן אמרין. כלומר דאי לא תימא הכי וכי כן אנן אמרין:
הדא פיפייארות. והוא כלי ארוג מקנים ועשוי כמין סריגי חלונות ונותנין חפצים ומאכלים בתוך הסריגים שעשויין כמין חורין חורין:
ואפילו גבוה כמה. כלומר בגבוה הרבה תאמר נמי לא תהא צריכה בדיקה. בתמיה אלא ודאי במקום שמדרך להשתמש בו חמץ צריך בדיקה:
פיפייארות. דוגמתו שנינו בפי''ו דכלים אפיפיירות שעשה להן קנים מלמטן למעלה לחיזוק טהורה:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מִיטָּה שֶׁהִיא חוֹצֶצֶת בְּתוֹךְ הַבָּיִת וְעֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ. בּוֹדֵק צַד הַחִיצוֹן וְאֵינוֹ בּוֹדֵק צַד הַפְּנִימִי. מִפְּנֵי שֶׁעֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ. הָא אִם אֵין עֵצִים וַאֲבָנִים מוּנָחִין תַּחְתֶּיהָ צָרִיךְ לִבְדוֹק צַד הַפְּנִימִי. הָדָא אָֽמְרָה (שֶׁלֹּא) חָשׁוּ לִנְפִילָה. אֲנִי אוֹמֵר. תִּינּוֹק (יָגַע) [רַגָּע] וְהִכְנִיס שָׁם חָמֵץ.
Traduction
On a enseigné: lorsqu’un lit, par sa situation, sépare une pièce en deux parts, qu’il y a des pierres et du bois au-dessous (formant une clôture complète), on devra examiner le côté extérieur, non l’intérieur. Or, c’est à cause de la présence des pierres et du bois qu’il y a dispense (il n’est plus possible alors d’admettre qu’une parcelle ait passé de l’autre côté); mais sans leur présence, l’examen du côté intérieur serait exigible; n’est-ce pas reconnaître la crainte que du pain ait glissé là, malgré la situation basse du lit? Il se peut, fut-il répondu, qu’un enfant ayant touché au pain ait glissé sous le lit et qu’il ait laissé des miettes.
Pnei Moshe non traduit
תני רשב''ג אומר וכו'. סיפא דתוספתא דלעיל היא:
מטה שהיא חוצצת בתוך הבית. שהיא חולקת את כל הבית ומגעת מכותל לכותל ואינו יכול לעבור להשתמש בצד הפנימי כגון שהמטה גבוה היא ואם עצים ואבנים מונחין תחתיה אינו יכול להשתמש באותו צד לא דרך עליה ולא דרך תחתיה הלכך בודק צד החיצון בלבד וא''צ לבדוק צד הפנימי:
מפני שעצים ואבנים וכו'. ומדייק הש''ס טעמא שעצים ואבנים מונחין תחתיה הא לאו הכי צריך לבדוק גם צד הפנימי א''כ הדא אמרו חשו לנפילה שהרי מ''מ לא ניחא ליה תשמישתיה תחתיה אי לאו דטעמא דחיישינן שמא מאיליו נפל שם חמץ ודחי לה הש''ס דלעולם בעלמא במקום שאין דרך להשתמש ולהכניס שם חמץ לא חיישינן לנפילה והכא היינו טעמא לפי שאני אומר חינוק נגע. הגיע לתחתיה והכניס שם חמץ לצד הפנימי הלכך דוקא אם עצים ואבנים מונחין תחתיה שאין התינוק יכול לעבור דרך תחתיה אז א''צ לבדוק צד הפנימי:
Psa'him
Daf 2b
2b מַרְתֵּף שֶׁלְיַיִן צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַרְתֵּף שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. מַה בֵין יַיִן וּמַה בֵין שֶׁמֶן. יַיִן אֵין לוֹ קֶבַע. שֶׁמֶן יֵשׁ לוֹ קֶבַע. אוֹצַר בֵּין שֶׁלְיַיִן בֵּין שֶׁלְשֶׁמֶן אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. אֵיזֶהוּ מַרְתֵּף. כָּל שֶׁנָּתוּן עִם הַלֶּחֶם בֶּחָצֵר. יֵשׁ מַרְתֵּף שֶׁהוּא כְאוֹצָר וְאוֹצָר שֶׁהוּא כְמַרְתֵּף. מַרְתֵּף שֶׁהוּא בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְאוֹצָר. וְאוֹצָר שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹכַל בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמַרְתֵּף. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וּמָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכָהּ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא הַבְּהֵמִים מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ. אֵין דֶּרֶךְ הַבְּהֵמִים לִהְיוֹת מַכְנִיסִין לְתוֹכוֹ חָמֵץ אֶלָּא מִינֵי מְתִיקָה. שֶׁהֵן בוֹדְקִין הַיַּיִן יָפֶה.
Traduction
– La cave au vin a besoin d’être examinée, non celle qui contient l’huile. A quoi tient cette différence? Pour le vin, on ne sait pas toujours d’avance quelle quantité est nécessaire au repas, et il arrivera au servant d’y entrer pendant le repas, ayant du pain à la main, tandis qu’il n’en sera pas de même pour l’huile, dont la quantité nécessaire est connue d’avance. Un réservoir, soit de vin, soit d’huile, n’a pas besoin d’être examiné. On appelle cave ordinaire (p. ex. dans la Mishna) celle qui aboutit à la cour, comme la huche au pain (par suite du voisinage, il peut arriver d’y porter du pain). Telle cave pourra être sujette aux règles du réservoir, et tel réservoir sera susceptible de l’application des règles de la cave: ainsi, lorsqu’on aurait honte de manger dans une telle cave (qu’il n’y a pas lieu de supposer la présence d’un reste de pain), elle sera sujette à la règle du réservoir et dispensée de l’examen. Lorsqu’au contraire on n’a pas honte de manger dans le réservoir et qu’une parcelle de pain a pu y rester, il subit les lois de la cave et devra être examiné. Telle cour sera considérée comme une ruelle (10)Passage trop fréquenté pour s'y attabler. V. Jér., (Ketubot 7, 7) ( 31b, fin)., avec dispense d’examen, et telle ruelle pourra être envisagée comme une cour: si dans une cour il y a beaucoup de passants (qui empêche d’y manger), elle sera comme une ruelle et dispensée de l’examen: une ruelle, au contraire, où il n’y a guère de passants, pourra servir parfois au repas et sera soumise, par conséquent, à l’examen. -N’y a-t-il pas à craindre que les conducteurs d’animaux (11)''Ils achètent du vin en gros pour le revendre en détail; et, avant de la goûter, ils mangent un peu.'' passant par l’un de ces deux emplacements n’y apportent du levain? -Non, ce n’est pas leur usage de manger du pain avant de goûter le vin, mais des fruits sucrés (dattes ou figues), pour se rendre ensuite d’autant mieux compte du goût qu’a le vin.
Pnei Moshe non traduit
מרתף של יין צריך בדיקה. כדתנן במתניתין וכדמפרש ואזיל מפני שדרך להסתפק מהמרתף על שלחנו ויין אין לו קבע שאין קבע לשתיה שלפעמים שותה יין בסעודה זו יותר ממה שהוא רגיל וכשכלה היין על השלחן הולך השמש להביא יין מן המרתף ופעמים שפתו בידו אבל שמן שהוא לאכילה יש לו קבע ויודע השמש כמה שמן צריך להסעודה ומכין הכל מקודם הסעודה:
אוצר. שיש בו הרבה ומן האוצר מביאין להמרתף ואין הדרך להסתפק על שלחנו מן האוצר לפיכך בין של יין בין של שמן א''צ בדיקה כדתנינן בתוספתא דלעיל:
איזהו מרתף. סתם מרתף דמתני' מפרש:
כל שנתון עם הלחם בחצר. כלומר שאין מקפידין לתת שם לחם א''נ שהוא סמוך למקום הלחם הנתון בחצר שלפעמים נוטל הלחם ממקום הסמוך ומביאו להמרתף:
יש מרתף שהוא כאוצר. שיש לו דין אוצר ויש אוצר שיש לו דין מרתף כדמפרש ואזיל דכל שהוא בוש לאכול בתוכו כגון שמעבר לרבים לפניו ואין חשש שמא הכניס חמץ לתוכו הרי הוא כסתם אוצר וא''צ בדיקה ואוצר שאינו בוש לאכיל בתוכו הרי הוא כסתם מרתף וצריך בדיקה:
יש חצר שהוא כמבוי. סתם מבוי רבים בוקעים בו ואדם בוש לאכול בתוכו וחצר שרבים בוקעים בתוכה יש לה דין מבוי ומבוי שאין רבי בוקעים בתוכו הרי היא כסתם חצר וצריך בדיקה:
וחש לומר שמא הבהמים מכניסין לתוכו חמץ. אסתם מבוי שהרבים בוקעין בתוכו פריך דקאמרת א''צ בדיקה מפני שאין מדרך לאכול בתוכו ואמאי והא איכא למיחש שמא החמרים אחר הבהמות שנכנסין לתוכו לטעון המשאות של יין שטוענין על הבהמות והן הכניסו את החמץ בתוכו דסתמן של אלו הבהמים אינן בושין לאכול בכל מקום:
ומשני אין דרכן להכניס חמץ לשם אלא מיני מתיקה מביאין עמהן לאכול ולטעום את היין אח''כ מפני שמיני מתיקה בודקין את היין אם הוא יפה ואותן מיני מתיקה אין בהן חמץ כגון פירות מתוקין וכיוצא בהן:
הַיּוֹצֵא לְפָרֵשׂ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדוֹק. בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים צָרִיךְ לִבְדוֹק. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר. אֲבָל אֵין בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר אֲפִילוּ קוֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לִבְדוֹק. וּבְסָפֵק. אֲבָל בְּוַדַּאי אֲפִילוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי בָּא. וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר צָרִיךְ לִבְדוֹק. שֶׁמָּא ייִמָּלֵךְ וְלֹא יַחֲזוֹר.
Traduction
Celui qui part en voyage maritime au moins 30 jours avant Pâques n’a pas besoin d’examiner sa maison au sujet du levain; mais si c’est dans le courant du mois qui précède la fête, l’examen est exigible. La dispense n’a lieu toutefois que s’il a l’intention de revenir avant Pâques; mais, au cas contraire, fut-ce plus d’un mois avant Pâques, il faut procéder à l’examen avant le départ. De plus, il s’agit du cas où il y a doute sur la présence du levain; mais, en cas de certitude, il faut l’enlever au préalable, le départ eut-il dès le commencement de l’année. Selon R. Aba, même lorsqu’on a l’intention de revenir avant Pâques, il faut examiner la maison d’abord, de crainte que plus tard on change d’avis et l’on ne revienne pas dans sa maison.
Pnei Moshe non traduit
היוצא לפרש. תוספתא היא בפ''ק היוצאין בשיירה והמפרשין בספינה לפני ל' יום א''צ לבדוק:
הדא דתימר. דוקא:
בשיש בדעתו לחזור. מיד ולא יתעכב עד קודם הפסח:
אבל אין בדעתו לחזור. מיד חיישינן שמא לא יחזור עד ערב פסח בין השמשות ולא יכול לקיים מצות ביעור חמץ אפילו יוצא קודם ל' יום צריך לבדוק ולבער:
ובספק. הא דאמרינן בשאין דעתו לחזור אפי' לפני ל' יום צריך לבדוק לאו שבודאי לא יחזור אלא ספק הוא ואינו מחליט בדעתו לחזור מיד קאמר אבל בודאי שמחליט בדעתו שלא לחזור עד קודם הפסח אפי' יוצא מר''ה צריך הוא לבדוק:
ר' בא. פליג שאפי' יש בדעתו לחזור צריך הוא לבדוק שמא ימלך ולא יחזור:
הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אֲפִילוּ נָשִׁים אֲפִילוּ עֲבָדִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. לֵית כָּאן אֲפִילוּ נָשִׁים. נָשִׁים עַצְמָן הֵן נֶאֱמָנוֹת. מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲצֵילוֹת וְהֵן בּוֹדְקוֹת כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. כּוּתִים כָּל זְמַן שֶׁעוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִין הֵן עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אִם אֵינָן עוֹשִׂין מַצָּתָן עִם יִשְׂרָאֵל אֵינָן נֶאֱמָנִים עַל בִּיעוּר חָמֵץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דְתֵימַר בַּבָּתִּים. אֲבָל בַּחֲצֵירוֹת חֲשׁוּדִין הֵן. דְּאִינּוּן דָּֽרְשִׁין לֹ֥א יִמָּצֵא֭ בְּבָֽתֵּיכֶ֑ם. לֹא בַחֲצֵירוֹתֵיכֶם.
Traduction
On ajoute foi à tous ceux qui affirment avoir examiné la maison, même aux femmes et aux esclaves. R. Jérémie, au nom de R. Zeira, propose de rayer les femmes de cette règle, n’admettant pas qu’elles soient dignes de fois, parce qu’elles sont peu actives, et leur examen est superficiel. Aussi longtemps que les Cuthéens (Samaritains) préparent leurs azymes en même temps que les Israélites, ils sont dignes de foi pour l’examen; mais s’ils ne les préparent pas en même temps, on ne le croit plus. Toutefois, ajoute R. Yossa, cette confiance leur est seulement accordée à l’égard des maisons, et on les soupçonne de ne pas examiner les cours; car ils interprètent littéralement le précepte biblique (Ex 12, 19) qu’il ne soit trouvé de levain dans vos maisons, à l’exclusion des cours. –
Pnei Moshe non traduit
לית כאן אפילו נשים סמי מכאן נשים נשים עצמן אין נאמנות כצ''ל. כלומר כל עצמן אינן נאמנות בדבר זה שהיא טירחא כדמפרש ואזיל מפני שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא כל שהוא ולא כל הצורך:
מצתן עם ישראל. כלומר שרואין שנזהרין הן מכל מיני חימוץ בעשיית מצה אז נאמנין הן על ביעור חמץ:
הדא דתימר. שנאמנים על ביעור חמץ דוקא בבתים אבל בחצירות הצריכות בדיקה חשודין הן לפי שהן דורשין לא ימצא בבתיכם כתיב אבל לא בחצירותיכם:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כָּל מִצְוָה שֶׁהַכּוּתִים נוֹהֲגִין בָּהּ הֵם מְדַקְדְּקִין בָּהּ יֹתֵיר מִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. הָדָא דְתֵימַר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיוּ מְשׁוּקָעִין בְּכוּפְרְנֵיהֶן. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֵין לָהֶן לֹא מִצְוָה וְלֹא שְׁיֵרֵי מִצְוָה חֲשׁוּדִין הֵן וּמְקוּלְקָלִין הֵן.
Traduction
On a enseigné (12)''Tossefta à ce, ch. 2; B. Hollin, 4a (renvoi omis par M. Neubauer, Géogr. P; 165).'' que R. Simon b. Gamliel dit: toute pratique religieuse observée par les Cuthéens est suivie avec plus de minutie que par les Israélites proprement dits. Ce n’est vrai toutefois, ajoute R. Simon, qu’en principe, lorsqu’ils étaient plongés dans leurs villages et n’avaient pas eu de contact avec leurs voisins; mais depuis lors, ils ne suivent plus les prescriptions religieuses; ils n’en conservent plus de restes, et vu leur état corrompu, ils sont sujets au soupçon pour l’examen pascal.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
הדא דתימר בראשונה שהיו משוקעין בכופרניהון כלו' בדברים שהיו כופרין בדרש חכמים היו משוקעין בהן ומה שהחזיקו החזיקו והיו מדקדקין בהן הרבה אבל עכשיו שאין להם כלום ממצות חשודין הן לגמרי ומקולקלין הן והרי הן כנכרים לכל דבריהם. שואלין בהלכות פסח בפסח כל א' וא' בביתו אבל בבית וועד שמתקבצין הרבה בבהמ''ד ללמוד שואלין קודם לל' יום:
שׁוֹאֲלִין בְּהִילְכוֹת הַפֶּסַח בְּפֶסַח. הִילְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת. הִילְכוֹת חַג בְּחַג. בְּבֵית ווַעַד שׁוֹאֲלִין קוֹדֶם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שְׁתֵּי שָׁבוּעוֹת. אַתְייָא דְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּפֶּסַח רִאשׁוֹן וְאוֹמֵר לָהֶן הִילְכוֹת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי. וְדַחֲבֵרַייָא כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁכֵּן מֹשֶׁה עוֹמֵד בַּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאוֹמֵר לָהֶם הִילְכוֹת הַפֶּסַח.
Traduction
– Dans les réunions scolaires, ou salles d’études, on s’occupera des questions pascales pendant la fête de Pâques, comme à Pentecôte ou aux Tabernacles on traitera du sujet respectif de ces fêtes. Pendant le mois qui précède la fête, on donnera la priorité aux questions de ce genre; selon R. Simon b. Gamliel, ce sera seulement pendant les deux samedis précédents. C’est conformément au premier avis (anonyme) que s’exprime plus loin R. Yohanan, et les autres compagnons adoptent l’avis précité de R. Simon b. Gamliel. Ainsi, R. Yohanan, les sages (le préopinant) parlent d’un mois d’intervalle, de même que le législateur Moïse, au moment de la fête de Pâques, enseignait aux Israélites ce qu’ils auraient à faire lors de la 2e Pâques (le cas échéant), le 14 Iyar. Les autres compagnons justifient l’avis de R. Simon b. Gamliel, en disant que Moïse, au commencement du mois de Nissan, enseigna les règles de la Pâques (2 semaines seulement d’avance).
Pnei Moshe non traduit
אתיא דר' יוחנן. דלקמן דמפרש טעמייהו דרבנן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source