הלכה: אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כול'. כָּתוּב וּשְׁמַרְתֶּם֘ אֶת הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת צִבְאֽוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם. בָּֽרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחוֹדֶשׁ בָּעֶ֔רֶב תֹּֽאכְל֖וּ מַצּוֹת וגו'. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם לַאֲכִילַת מַצָּה. כְּבָר כָּתוּב שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ. וְאִם לוֹמַר שֶׁמַּתְחִיל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְהָֽכְתִיב עַ֠ד י֣וֹם הָֽאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַח֖וֹדֶשׁ. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לַאֲכִילַת מַצָּה תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְבִיעוּר חָמֵץ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא אם אינו ענין וכו'. כלומר אלא ודאי דהאי קרא ושמרתם וגו' וקרא דבתריה בראשון בארבעה עשר אינו ענין לאכילת מצה אלא תנהו ענין לביעור חמץ וה''ק קרא ושמרתם את המצות שאותן שבעת ימים של מצות יהו שמורים שלא יראה בהן חמץ בראשון וגו' כלומר הא כיצד בראשין בארבעה עשר תבערו את החמץ ומכאן למדו לארבעה עשר שצריך בדיקת חמץ כדי לבערו:
ואם לומר וכו'. סיומא דמלתא היא שהרי ודאי אין לומר שהן מתחילין מארבעה עשר דהא כתיב עד יום האחד ועשרים לחדש בערב ואם מארבעה עשר מתחילין א''כ שמונה ימים הן והרי הכתוב אומר שבעת ימים מצות תאכלו:
גמ' כתיב ושמרתם את המצות וגו'. וכתיב קרא דבתריה בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות ומה אנן קיימין המקרא הזה אם ללמדנו לזמן אכילת מצה הלא כבר כתיב למעלה שבעת ימים מצות תאכלו וע''כ אותן שבעת ימים מיום חמשה עשר מתחילין וא''כ האי בראשון בארבעה עשר מה בא ללמדנו:
לָמָּה לְאוֹר הַנֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּר בּוֹדֵק כָּל שֶׁהוּא. לָמָּה בַלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁאֵין בְּדִיקַת הַנֵּר יָפָה אֶלָּא בַלַּיְלָה. רִבִּי מָנָא לֹא אָמַר כֵּן. וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹֽתֵיכֶ֖ם לְחוּקַּ֥ת עוֹלָֽם׃ עֲשֵׂה שֶׁיְּהוּ הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה מְשׁוּמָּרִין. וְיַתְחִיל בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וִיְהֵא הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה מְשׁוּמָּרִין. אַף אִית לֵיהּ כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְיַתְחִיל אוֹר לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. אִין כֵּינִי יִבְדּוֹק אֲפִילוּ מֵרֹאשׁ חוֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ויתחיל אור לשלשה עשר. לבדוק ויהו ליל י''ד ויומו משומרין ומהדר הש''ס אין כיני יבדוק אפילו מר''ח בתמיה א''כ תקשה נמי יתחיל לבדוק מר''ח אלא לא בעינן כ''א שהיום י''ד ולילה שלפניו יהו משומרין:
ויתחיל בשלשה עשר. ביום לבדוק ויהיו היום י''ד והלילה משומרין וקאמר בהא אף ר' מנא אית ליה כהאי דאמר ר' יוסי שאין בדיקת הנר יפה אלא בלילה אלא דס''ל דטעם הבדיקה בליל י''ד מן הכתוב הוא נרמז ולא כדעת ר' שמואל בר ר' יצחק דמסברא בעלמא הוא דקאמר כדלעיל:
ר' מנא לא אמר כן. כטעמ' דרב שמואל בר יצחק לבדיקה בנר וכדמסיים ר' יוסה שאין בדיקת הנר יפה אלא בלילה אלא שמן המקרא עצמו למדין אנו שהבדיקה צריכה דוקא שתהא בליל י''ד דהא בהאי קרא דושמרתם דלעיל דדרשי' דאבתריה קאי ולענין בדיקה וביעור חמץ כתיב ביה ושמרתם את היום הזה ומיותר הוא אלא דריש ביה הכי עשה שיהיו היום י''ד והלילה שלפניו משומרין מן החמץ ומעתה ע''כ הבדיקה צריכה שתתחיל בליל י''ד:
שאין בדיקת הנר יפה אלא בלילה. שביום לא מהני כל כך:
למה בלילה. הלא הרמז מקרא בי''ד הוא ויבדקו ביום י''ד:
מפני שהנר בודק כל שהוא. כלומר בכל מקום שהוא יכול לראות בו בחורין ובסדקין:
למה לאור הנר. יבדוק לאור האבוקה וכיוצא בה:
משנה: 1a אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה. וּבְמָה אָֽמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָל הַמַּרְתֵּף וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וב''ה אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות. היינו שורה אחת על פני רוחב כל המרתף ולא מן הארץ ועד הקורה אלא אותה שורה העליונה הרואה את הפתח ועוד שורה אחת שלמטה הימנה ונקראת ג''כ עליונה לגבי שורות שתחתיה ונמצא לב''ה א''צ לבדוק אלא אותן שתי שורות העליונות הרואות את הפתח בלבד:
שתי שורות על פני כל המרתף. דרך האוצרי יין לסדר חביותיהן שירות שורות עד שממלאין כל קרקע המרתף וחוזרין ומניחין חבית על חבית כמו שורות התחתונות עד שמי הקורה. ולב''ש השתי שורות הן. אחת שהיא החיצונה מן הארץ עד שמי הקורה והשניי' היא העליונה שחיזר ובודק כל חבית העליונות על כל פני ארכו ורחבו של המרתף וזהו כמין ג''ם יוונית שעשויה כמין כ''ף שלנו פתיחה והיינו שורה אחת בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה:
ובמה אמרו. לקמן במתניתין שתי שורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהן אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ א''צ לבדוק למה הצריכו לבדקן ומפרש שלא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשלחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:
לאור הנר. בגמרא יליף לה דבדיקת חמץ צריך שתהא לאור הנר מדכתיב שאור לא ימצא וכתוב התם ויחפש וימצא הגביע מה מציאה האמירה שם על ידי חיפוש אף מציאה האמורה כאן על ידי חיפוש וילפינן עוד דחיפוש הוי בנר מדכתיב נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. ותקנו להבדיקה שתהא בלילה מפני שהיא שעה שרוב ב''א מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה בלילה יותר מביום דשרגא בטיהרא לא מהניא ומיהו אם לא בדק ליל י''ד ובודק י''ד שחרית צריך ג''כ שיבדוק לאור הנר כדאמר הכא בגמרא אין בודקין לאיר החמה כ''א באכסדרה במקום שאורה רב בודקה לאור החמה:
בודקין את החמץ. שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא ואף על גב דמדאורי' בביטול בעלמא סגי דילפינן מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה בלב היא שמחשב בלבו שהחמץ כעפר הוא ושאין ברשותו חמץ כלל מ''מ צריך בדיקה אם לא ביטל משום דחיישינן שמא ימצא גלוסקא יפה לבתר זמן איסורא דלאו ברשותיה קאי ולא מצי מבטל ליה ודעתיה עלה ויעבור עליה בבל יראה ובל ימצא ומהאי חששא גופיה נמי אמרו חכמים הבודק צריך שיבטל סמיך לבדיקה:
מתני' אור לארבעה עשר. ליל שלמחרתו יהיה ארבעה עשר וקרי התנא ללילה אור כדרך שקורין לעור סגי נהור ולישנא מעליא נקיט בפתיחת המסכת ועל שם פתח דברך יאיר:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. בָּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מָהוּ שֶׁיְּהוּ צְרִיכִין בְּדִיקָה. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. שֶׁכֵּן מַכְנִיסִין לְשָׁם בְּאִבָּרִיּוּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וַתֵי פְשִׁיטָא לֵיהּ וְהָכֵנִי צְרִיכָה לֵיהּ. הוֹאִיל וְאוֹרָן מְרוּבֶּה. מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְבוֹדְקָן כַּתְּחִילָּה בַיּוֹם לְאוֹר הַנֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מר צריכת ליה. מפני מה מספקא ליה ומהיכי תיתי שיהו צריכין בדיקה. וקאמר משום שכן מכניסין חמץ לשם בשבתות שאוכלין שם חזני בה''כ וכן בר''ת שהיו סועדין שם סעודות בעת קידוש החדש כדאמר בסנהדרין. ופריך א''כ ותהא פשיטא ליה דצריכין בדיקה ומשני להכן הוא דמיבעי ליה הואיל ואורן מרובה מהו שיהא צריך לבודקן בתחלה ביום לאור הנר או דילמא מכיון דאורן מרובה בודק הוא לאור היום:
מְבוֹאוֹת הָאֲפֵלִין מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְבוֹדְקָן כַּתְּחִילָּה לְאוֹר הַנֵּר. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֹא כְמַה דְהוּא מִנְהַר בַּלַּיְלִיָּא הוּא מִנְהַר בַּיּומָמָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא. כַּד הֲיִנָן עָֽרָקִין בְּאִילֵּין בּוֹטִיתָא דְּסִדְרָא רַבָּא הָיוּ מַדְלִיקִין עָלֵינוּ נֵירוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ כֵיהִים הָיִינוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא יוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַבְהִיקֵין הָיִינוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא לַיְלָה. וַתְייָא כַיי דָמַר רִבִּי אַחֲווָא בַּר זְעִירָא. נֹחַ בִּכְנִיסָתוֹ לַתֵּיבָה הִכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ כֵיהוֹת הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה. לָמָּה. יֵשׁ חַיָּה אוֹכֶלֶת בַּיּוֹם וְיֵשׁ חַיָּה אוֹכֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְהָא כְתִיב צוֹהַר תַּֽעֲשֶׂ֣ה לַתֵּיבָה. כְּמָאן דְּאָמַר. לֹא שִׁימְשׁוּ הַמַּזָּלוֹת בִּשְׁנַת הַמַּבּוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והא כתיב צוהר תעשה לתיבה. ויכול היה לראות דרך החלון ומשני כמ''ד שלא שימשו המזלות בשנת המבול ולדידיה האי צהר תעשה שתכניס עמך דבר המצהיר ומנהיר:
ואתייא. הא כהאי דאמר רבי אחייא נח היה מכניס עמו לתיבה אבנים טובות ולסימן שבשעה שהיו כהות וכו' ולמה היה צריך לסימן זה מפני שיש חיה אוכלת ביום כו' והיה צריך לידע זמן אכילתן:
מבואית האפילין ביום מהו שיהא צריך לכתחלה לבדקן לאור הנר. וכלומר דמיבעיא ליה אי מהני בהו אור הנר ביום הואיל ואפילין הן וכלילה חשיבא ויכול אף לכתחילה לבדוק בהן ביום ופשיט הש''ס דממילהון דרבנן דלקמן שמעינן דלא כמה היא דמנהרי אור הנר בלילה הוא מנהר ביממא ואפי' במקום האפל דאמר רב הונא כד הוינן ערקין מפני האויבים ומסתתרין עצמן באילין בוטיתא הן המקומות האפילין שאחורי הבית המדרש הגדול והיו מדליקין וכו' והיו כהות ביום:
וְצָרִיךְ לִבְדּוֹק לָאוֹר הַנֵּר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֵין בּוֹדְקִין לֹא לְאוֹר הַחַמָּה וְלֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה וְלֹא לְאוֹר הַכּוֹכָבִים אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר. נִיחָא לֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה וְלֹא לְאוֹר הַכּוֹכָבִים (אלֹא) [וְלֹא] לְאוֹר הַחַמָּה. וְכִי יֵשׁ חַמָּה בַלַּיְלָה. הָדָא אָֽמְרַה. אֲפִילוּ בַיּוֹם צָרִיךְ לִבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר. לֹא סוֹף דָּבָר בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹרָה. אֶלָּא אֲפִילוּ בַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אוֹרָה אֲפִילו בְיוֹם צָרִיךְ לִבְדּוֹק לְאוֹר הַנֵּר.
אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁבְּדִיקַת הַיּוֹם בְּדִיקָה. דְּתַנִּינָן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בּוֹדְקִין אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית וּבִשְׁעַת הַבִּיעוּר. לֹא סוֹף דָּבָר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא אֲפִילוּ דְרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִם לֹא בָדַק אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר יִבְדּוֹק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא סוף דבר וכו'. ולא תימא דדוקא בבית שאין בו אורה אלא אפילו יש בו אורה נמי צריך לבדוק לאור. הנר דהא לא לאור החמה קתני משמע אפי' במקום שהחמה זורחת בבית:
נשמעינ' מן הדא. דתנינן בתוספתא ריש מכילתין אין בודקין וכו' וניחא הא דקתני לא לאור הלבנה וכו' דאיכ' למימר דבבדיקת הלילה מיירי אלא לאור החמה בתמיה וכי יש חמה בלילה אלא הדא אמרה אפי' ביום צריך לבדוק לאור הנר:
מתניתא אמרה וכו'. כלומר הא ודאי שמעינן לה ממתניתין דלקמן בפרקין דבדיקת היום הוי בדיקה כדקתני ר' יהודה אומר וכו' ולא סוף דבר אליבא דר''י בלחוד. אלא אפילו ממלתייהו דרבנן שמעינן דבדיקת היום מיהת בדיעבד הוי בדיקה כדקאמרי לא בדק וכו' אלא הא דקמיבעיא לן וצריך לבדוק לאור הנר אפילו בבדיקת היום או שבודק הוא לאור היום:
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מָהוּ לִבְדּוֹק לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. מִפְּנֵי שֶׁאוֹרָן מַבְלִיחַ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק 1b כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהַנֵּר בּוֹדֵק כָּל שֶׁהוּא. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר זֶכֶר לְדָבָר. וְהָיָה֙ בַּיּוֹם הָהוּא אֲחַפֵּ֥שׂ אֶת יְרֽוּשָׁלַם֖ בַּנֵּר֑וֹת. וְאִית דְּבָעֵי אֵימַר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נֵר֣ יְ֭י נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כָּל חַדְרֵי בָֽטֶן׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואית דבעי מימר דנישמעינה מן הדא דכתיב נר אלהים וגו'. אלמא דחיפוש בנר טפי מעלי דחופש כל חדרי בטן כתיב:
אע''פ שאין ראיה לדבר. סיפא דהתוספתא דמייתי לקמן היא דקתני לאור הנר מפני שבדיקת הנר יפה מרובה אע''פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דחיפוש בנר כדכתיב והיה ביום ההוא וגו' וראיה ממש ליתא דמדברי קבלה הוא ועוד דאיכא למימר דקולא הוא דאקיל רחמנא בירושלים דלא בדק לה בנהורא דאבוקה דנפיש טובא אלא בנהורא דשרגא דזוטר טפי דעון רבא משתכח ועון זוטר לא משתכח:
מה צריכה ליה. הא דמיבעיא ליה אם מותר לבדוק לאור האבוקה היינו טעמא מפני שאורן מבליח נפסק וקופץ תמיד ואין האור נמשך וקאמר הש''ס ר' שמואל בר ר' יצחק דמיבעיא ליה באור האבוקות כדעתיה הוא דקאמר לעיל דטעמא דאור הנר מפני שהנר בודק כל שהוא בכל מקום ואפילו המועט שבחורין וסדקין ומספקא ליה אם בדוקא תני ליה התנא ולאפוקי אור האבוקה או דילמא עצה טובה קמ''ל ולמצוה מן המובח' קתני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source