Moed katane
Daf 8b
משנה: מַכְנִיס אָדָם פֵּירוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַווִין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד. וְכוּלָּן אִם כִּווְנוּ אֶת מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד יֹאבֵדוּ׃
Traduction
Il est permis de rentrer ses fruits des champs par crainte des voleurs, ou retirer le lin de la saumure, pour qu’il ne se perde pas, à condition de ne pas réserver d’avance cet ouvrage pour l’accomplir à la demi-fête. Pour tout travail analogue, si l’on s’est appliqué à l’ajourner jusqu’en ces jours, il sera interdit, quelle que soit la perte (le tribunal abandonnera le montant en cas de fait accompli).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מכניס אדם פירותיו. לתוך ביתו מפני הגנבים ושולה מוציא ומעלה פשתן שלו מן המשרה בשביל שלא תאבד:
ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. שאם יש לו פנאי לעשותו מקודם לא יהיה משהה הדבר לעשותו במועד:
וכולן אם כיונו מלאכתן במועד יאבדו. ב''ד מאבדין אותה מפקירין אותה לכל ודוקא לדידיה הוא דקנסו אבל אם כיון מלאכתו במועד ומת אין קונסין בנו אחריו ואין מאבדין אותה ממנו ואין מונעין הבן מלעשות אותה מלאכה במועד כדי שלא תאבד:
הלכה: וּדְלֹא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. פְּרַגְמַטָיָא אָבֵדָה שָׁרִי מְטַלְטְלָתָהּ בַּמּוֹעֲדָא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הָדָא שִׁיַירְתָּא שָׁרִי מִיזְבּוֹן מִינָהּ בְּמוֹעֶדָא. הֲוָה יְדַע דַּשִׁיַירְתָּא מֵיעוּל וּמֵיזְלָא עִיבִידְתֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִין יְדַע דְלֹ[א] מִיזְבָּן וְהוּא פְחַת מִן אַגְרָא יַזְבִּין. וְאִילָא לָא יַזְבִּין. [אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן. אַגְרָא וְקַרְנָא קֶרֶן הוּא. אִין יְדַע דְלָא מַזְבִּין וְהוּא פְחַת מִן קַרְנָא יַזְבִּין. וְאִי לָא לָא וַזְבִּין.] רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה הוֹרוּן בְּהָדֵין לַסּוֹטָה שָׁרִי מִזֵבַּנְתֵּיהּ בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָֽעְזָר מְפַקֵּד לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי דַהֲוָה פָרוּשׁ. אִין אַתְּ יְדַע דְּאַתְּ מַזְבִּן וָאִילְפָא מוּרְכָא לָךְ וְאַתְּ אֲתִי (מִסְתֵּי) [מִשְׁתֵּי] גַבָּן זְבִין. וְאִילָא לָא תַזְבִּין. רִבִּי יוֹנָה בוֹצְרַיָּה הֲוָה לֵיהּ סִפְרָן. שְׁאַל לְרִבִּי הוּנָא. מחָהוּ מְזַבְּנָתוֹן בְּמוֹעֲדָא. אָמַר לֵיהּ. מַחְדִּי אַתְּ מוֹעֲדָא שְׁתִי אַתְּ קוֹנְדִּיטוֹן.
Traduction
Notre Mishna est opposée à R. Juda, qui, dans une barayeta, défend de rentrer les fruits en ces jours; il ajoute que si l’on éprouve des craintes à ce sujet, il faudra rester à les garder. R. Jacob b. Aha dit au nom des sages (44)Cf. ci-après, 4.: il est permis de déplacer à ce moment toute marchandise importante pragmateia qui se perdrait en restant sur place. R. Jacob b. Aha dit au nom de R. Yossa: il est permis d’acheter à une caravane en ces jours, si l’on sait qu’une caravane va venir à ce moment vendre à très bon marché (45)V. Beth Yosef sur Orah Hayim, n° 539.; ce serait une perte de n’en pas profiter. R. Mena dit: si l’on sait qu’à défaut de cet achat le profit serait diminué, il faut acheter; sans cela, on s’abstiendra. R. Yossé b. Aboun plus sévère dit: le capital et le profit sont tout un: si l’on sait qu’à défaut de cet achat, le capital serait réduit, il faut acheter; sans cela, on s’abstiendra. R. Yona et R. Yossa ont enseigné: il est permis d’acheter à ce moment certain vêtement, suta (46)Ornement de femme, disent les commentaires. Voir la note au traité (Shabat 4, 2), pour les besoins de la fête. R. Isaac b. R. Eliézer recommande ceci à R. Oshia b. R. Saméï, qui partait en voyage (47)Cf., (Shabat 11, 5): si tu sais qu’en cas d’achat d’un objet dont tu pourras jouir ici pendant la fête, le vaisseau t’attendra et tu auras le temps d’acheter une coupe afin de boire avec nous, tu l’achèteras en ces jours de demi fête; si non, abstiens-toi. R. Yona de Boçra avait des rouleaux de la Loi à vendre; il consulta R. Houna pour savoir s’il pourrait les vendre en ces jours? —Oui, répondit R. Houna; grâce au montant, tu pourras te réjouir de la fête et boire du vin épicé (conditum).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ודלא כר' יודה. בברייתא שאוסר להכניס פירותיו במועד משום דאוושא מילתא וס''ל שאם חושש מפני הגנבים יושיב שם שומר:
שרי מטלטלתה במועדא. מן המקום שמונחת בשביל שלא תאבד וכתנא דמתני':
הדא שיירתא. שיירה שבאה לעיר בימי מועד מותר ליקח ממנה סחורה במועד וכדמפרש ואזיל הוה ידע וכו' כלומר והוא בשיודע ששיירא זו הנכנסת מוכרת יותר בזול והוי דבר אבד:
אמר ר' מנא וכו'. אם יודע שאם לא יקח סחורה זו עכשיו מן השיירה. יפחות מריוח אז יקח ואם לאו לא יקח ור' יוסי בר בון מחמיר טפי וקאמר אגרא וקרנא קרן הוא כלומר הריוח והקרן הכל כאחד נחשב ואגרא בתר קרנא גרורא והיינו דלא תליא מילתא בהריוח אלא בהקרן הוא דתליא מילתא ואם יודע שאם לא יקח עכשיו מהן יפחות מהקרן עצמו כשיקח בפעם אחרת אז יקח במועד ואם לאו לא יקח:
הורון בהדין לסוטה. הוא רדיד של נשים שמתקשטין בו. לעיל בפ' במה אשה בהלכה ד' הרדידים לסוטה. והורו ליקח אותו לצורך המיעד להתקשט בו:
מפקד. צוה לר' הושעיה בר' שמי דהוה פריש שהיה פורש בספינה על הים וא''ל אם אתה יודע שאתה לוקח דבר לצורך המועד ליהנות ולשתות הימנו והספינה תמתין עלך בכדי שתחזור ותבא לכאן בתוך המועד ואתה שותה ונהנה ממנו אצלינו תקח במועד ואם לאו לא תקח:
הוה ליה ספרים. למכור ושאל מהו למכרם במועד וא''ל מחדי. יכול אתה לשמוח בהמעות במועד ולשתות בעדם קונדיטין יין מתוק וטוב ולפיכך מותר:
רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. 8b הוֹהֲרָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָהּ בְּמוֹעֲדָא לָצוּד בּוֹ דָגִים בַּמּוֹעֵד. רַב יְהוּדָה הוֹרֵי בְּאִילֵּין מָהוּלַייָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָוֹן בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רִבִּי אִמִּי הּוֹרֵי בָּאִילֵּין פּוֹמְפַּייָא שָׁרִי מֵיעַבְדִּינָוֹן בְּמוֹעֲדָא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי. מַסִּיקִין לָפַּסִּין וּקְדֵירוֹת לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. שֵׁמוּאֵל אָמַר. זָֽפְתִין גַּרְבָּא וְלָא זָֽפְתִין כּוּזְתָא. זָֽפְתִין גַּרְבָּא. דְּזִיפְתָא דַקְדְּקִירָא. וְלָא זָֽפְתִין כּוּזְתָא. דְּזִיפְתָא גְלִידָא. אִית דִּמְחַלְּפִין. זָֽפְתִין כּוּזְתָא וְלָא זָֽפְתִין גַּרְבָּא. זָֽפְתִין כּוּזְתָא. דְּהִיא לְשָׁעָה. וְלָא זָֽפְתִין גַּרְבָּא. שֶׁהִיא לִשְׁהוֹת.
Traduction
R. Hiya b. Ashé dit au nom de Rabbi: il est permis de laisser le filet étendu pendant la demi-fête pour pêcher des poissons en vue de la fête. R. Juda enseigne qu’il est permis de vanner de la farine pour les besoins de la fête. R. Amé enseigna de même qu’il est permis d’employer la râpe (43)Tel est le sens adopté par plusieurs commentaires et suivi par Buxtorf. Seul, le comment. Pné-Mosché songe au sens d'outil à puits, d'après le mot pompe. pour les besoins de la fête. Les rabbins de Césarée permettent de consolider par une première cuisson les écuelles et les marmites, en tant qu’elles servent à la fête. Samuel dit: on pourra en ces jours boucher à la poix des tonneaux, non de petites cruches (mesures); c’est permis pour les tonneaux, pour lesquels on emploie de la poix délayée, tandis que pour les autres objets, c’est de la poix épaisse (plus dure à manier). Selon une autre version au contraire, c’est permis pour ces derniers objets, non pour les tonneaux; pour les cruches, il ne s’agit que d’un collage momentané (auquel on s’applique peu), tandis que pour les tonneaux c’est un collage qui doit durer toujours (et il exige plus de soin).
Pnei Moshe non traduit
הוהרא. כמו אוזלי ואוהרי והיא המצידה שצדין בו הדגים שרי לעשות במועד כדי לצוד בו דגים:
מהולייא. נפה לנהל בו קמח:
פומפייא. הכלי ששואבין בו המים כעין מן הבור ונקרא פומפא בלע''ז:
מסיקין לפסין. אלפסין וקדירות מסיקין ומחזקין אותן כדי לבשל בהן לצורך המועד:
זפתין גרבא. מזפתין החבית שמכניסין בה את היין:
אבל לא את הכוזתא. כלי קטן וכדמפרש טעמא דזפת דגרבא זיפתא דקדקירא דק הוא ולית ביה טירחא כולי האי. אבל דכוזתא גלידא עב כמין גלד ואית בה טירחא:
אית דמיחלפין. ומתירין לזפת הכוזתא לפי שהוא לשעה שנותנין בו היין לפי שעה ואין מזפתין אלא בזפת מעט אבל גרבא שהוא לשתות בה היין ומזפתין אותה הרבה ואיכא טירחא יתירא:
Moed katane
Daf 9a
משנה: אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים עֲבָדִים וּבְהֵמָה וָאֲבָנִים אֶלָּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אוֹ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹכֵר שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל. אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ. אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאוּמָּן וְאִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת׃
Traduction
On n’acquerra à ce moment des maisons, des esclaves, ou des animaux, que pour les besoins de la fête, ou si c’est pour procurer des vivres au vendeur qui n’a pas de quoi manger. On ne devra pas déménager d’une maison à l’autre, mais dans la cour de la même maison, ni apporter des outils d’un atelier; mais si le propriétaire éprouve des craintes à leur égard, il pourra les porter dans une autre cour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין לוקחין בתים וכו'. רבותא קמ''ל דאפי' הני דהוון בפרהסיא שרי לצורך המועד ושאינו לצורך המועד אפי' שאר דברים אסור:
ואבנים. בגמרא מפרש דמשכחת להו לצורך המועד בכותל גוהה שנוטה ליפול ויש בו סכנה שסותרו ובונה אותו בי''ט:
או לצורך המוכר. שצריך מעות להוציאן לצורך המועד:
אין מפנין. כלים או שאר דברים מבית זה לבית אחר רחוק ממנו דרך ר''ה מפני הטורח אבל מפנה הוא לחצירו מבית לבית שבאותו חצר דהוי דרך צינעה:
אין מביאין כלים מבית האומן. בכלים שאינן לצורך מועד מיירי אבל אם הן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכסות וקיתוניות שרי. ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן או שהאומן צריך לשכרו והבעל הבית אינו מאמינו שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה מפנן הוא לחצר אחרת.
הלכה: נִיחָא כוּלְּהֹן. אֲבָנִים. כְּהָדָא. אִם הָיָה כּוֹתְלוֹ גוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. וְיִסְתּוֹר וְלֹא יִבְנֶהוּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הִתִּירוּ סוֹפוֹ מִפְּנֵי תְחִילָּתוֹ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לוֹ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אַף הוּא אֵינוֹ סוֹתְרוֹ. וְנִמְצָא בָּא לִידֵי סַכָּנָה.
Traduction
On comprend que l’on ait besoin pour la fête de tous les objets énumérés (maison, esclaves, animaux); mais à quoi bon des pierres? On peut en avoir besoin au cas suivant (50)Ci-dessus, (1, 4) et en (Taanit 4, 9).: Si un mur menace ruine, est-il dit, on le démolira et on le reconstruira; et l’on n’autorise pas le propriétaire à démolir seulement, sans reconstruire, car, dit R. Hanania au nom de R. Yohanan, on a permis la seconde action en raison de la première, vu que si l’on défendait la reconstruction, le propriétaire ne démolirait peut-être pas, et il pourrait en résulter du danger.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניחא כולהון. משכחת בהו לצורך המועד בתים לישב בהן עבדים לשמשו בהמה לשחיטה:
אבנים. בתמיה מה צורך בהן במועד הלא אסור בבנין:
כהדא. משכחת בהו לצורך המועד אם היתה כותלו גוהה וכו' וכדאמרינן לעיל בפ''ק בה''ד:
רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין אָמַר. פְּרַגָמַטִּיָּא נִגְבִּית 9a מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין לֹא. רַבָּנִן דְּקַיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי לָא. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֲדִים יוֹדְעִין. הָא אִם אֵין עֵדִים יוֹדְעִין נַעֲשֵׂית דְּפִיקָּדוֹן. [כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים] פִּיקָּדוֹן לֹא יִיגָּבַה מְנִּכְסֵי יְתוֹמִין קָטַנִּים. מַה בֵינוֹ לַמִּלְוֶה. מִלְוֶה נִיתְנָה לְהוֹצָאָה. וְזֶה לֹא נִיתַּן לְהוֹצָאָה.
Traduction
– R. Hanania, compagnon des rabbins, dit: des marchandises mises en dépôt chez quelqu’un peuvent être réclamées, lors de son décès, à ses héritiers orphelins mineurs (sans attendre leur majorité, comme pour d’autres dettes). On avait supposé qu’il en est ainsi lorsqu’il y a des témoins attestant l’identité des marchandises confiées, et sans cette attestation, le montant n’est pas dû de suite. Mais les rabbins de Césarée, au nom de R. Ila, viennent l’expliquer ainsi: il va sans dire, en présence de témoins connaissant les marchandises, qu’elles sont dues; mais, en l’absence de témoins, elles sont considérées comme un dépôt. ` Or, dira-t-on qu’un dépôt confié ne serait pas réclamé sur les biens des héritiers mineurs? Quelle différence y a-t-il entre le dépôt et le prêt (qui n’est pas dû de suite)? Ce dernier a été remis pour être dépensé (48)V. B., en Qidushin 46. (et n’est plus en nature), tandis que le dépôt, non remis pour être dépensé, pourra être reconnu par le possesseur (et à défaut de témoins, le serment suffira pour exiger la restitution).
Pnei Moshe non traduit
פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים. איידי דאיירי הכא בפרגמטיא אבודה שמותרת להתעסק בה במועד נקט נמי להאי דינא דק''ל דאין גובין מנכסי יתומים קטנים עד שיגדלו ואם הניח אביהן להן פרגמטיא וידוע שהיא של אחרים נגבית מהן שלא תאבד הפרגמטיא בתוך כך אם ימתין עד שיגדלו:
הוון. בני ישיבה בעיין למימר בשיש עדים שהיא של אותן הבאים לגבות מהן אבל אם אין עדים לא נגבת מן הקטנים. לכן צריכה בשיש עדים יודעין. בתמיה כלומר וכי לכך צריך להשמיענו שאם יש עדים שהן שלהן שנגבית היא מהקטנים:
הא אם אין עדים יודעין נעשית כפקדון. כלו' הא היא דאיצטריך לאשמועינן שאף אם אין כאן עדים יודעין כלום אפ''ה נגבית היא מפני שנעשית כפקדון שהפקיד זה אצל אביהן ובתוך כך מת וכי כך אנו אומרים פקדון לא יגבה מנכסי יתומים קטנים בתמיה:
מה בינו. בין פקדון למלוה שאינה נגבית מיתומים קטנים:
מלוה ניתנה להוצאה. ואינה בעין שנוכל לומר זה הוא של המלוה אבל פקדון לא ניתן להוצאה ומכיון שעדיין בעין הוא וזה אומר שלי היא נאמן בשבועה ונגבית מיתימים קטנים:
אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. אִילּוּ הָיָה לִי מִי שֶׁיִימָנֶה עִמִּי הִיתַּרְתִּי בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא וְהִיתַּרְתִּי שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. כְּלוּם אָֽסְרוּ בְּשַׁר בְּכוֹר לְהִישָּׁקֵל בְּלִיטְרָא לֹא כְדֵי שֶׁיְּהוּ מוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּזוֹל. וְהֵן מַעֲרִימִין עָלָיו וּמוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּיוֹקֶר. כְּלוּם אָֽסְרוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וִיגִיעִין בַּתּוֹרָה. וְאִינּוּן אָֽכְלִין וְשָׁתִין וּפָחֲזִין.
Traduction
R. Aba b. Mamal dit: si j’avais eu à côté de moi un sage partageant mon avis, j’aurais permis de vendre au poids (litra) de la chair de premier-né (interdite jusque là, d’être vendue de cette façon peu convenable); et de même j’aurais autorisé certains travaux aux jours de demi-fête. On a interdit de vendre au poids de la chair de premier-né pour qu’elle arrive à être cédée à bon marché, et pourtant, par suite de ruses des possesseurs, la cherté était maintenue; de même, on avait défendu de travailler pendant la demi-fête, pour qu’en ces jours on puisse, non-seulement manger et boire, mais encore se livrer à l’étude de la loi religieuse; et au lieu de cela, après le manger et le boire, les Israélites s’amusent d’une façon futile.
Pnei Moshe non traduit
להשקל בליטרא. דקי''ל אין שוקלין בשר בכור בליטרא שהוא דרך בזיון כדתנינן בפ''ה דבכורות וכל עצמו לא אמרו כך אלא כדי שיהו מוכרין אותו בזול והן מערימין ומוכרין אותו ביוקר וא''כ מה הועילו חכמים בתקנתן ולפיכך אלו היה אחד מי שימנה עמי להתיר הייתי מתיר למכור אותו ע''י משקל וכן אמר בענין איסור מלאכה שאסרו חכמים במועד כלום אסרו חכמים וכו'. ופחזין. במיני שחוק ודברי היתול ומוטב שהיו עושין איזו מלאכה:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הִזְכִּירוּךָ לְבוּלֵי יִהְיֶה יַרְדֵּן בַּעַל גְּבוּלְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֻבְלִין לָרָשׁוּת לְהִיפָּטֵר מִבּוּלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לוֹוִין בְּרִיבִּית לַחֲבוּרַת מִצְוָה וּלְקִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּצַפְרָא הֲוָה נְחַת לִכְנִשְׁתָּא וְהֲוָה מְלַקֵּט פֵּירוּרִין וַאֲכִל וַאֲמַר. יְהֵא חֶלְקִי עִם אִילֵּין דַּאָֽכְלוּן הָכָא רוּמְשִׁית.
Traduction
Aussi R. Yohanan dit (49)J., en (Sanhedrin 8, 2) ( 26b).: si ces hommes te proposent de faire partie de leur conseil supérieur, boulh fuis-les jusqu’à la limite du Jourdain. Toutefois, ajouta-t-il, on demandera l’autorisation d’être dispensé de ce conseil. R. Yohanan dit aussi: on accompagnera les rabbins s’il s’agit du repas d’une compagnie réunie dans un but religieux, ou p. ex. pour consacrer la néoménie. Au matin, ce même rabbin se rendait à la synagogue où avait eu lieu la réunion des dits rabbins, ramassait les miettes laissées et les mangeait, en disant: je veux ainsi avoir part au milieu de ceux qui ont mangé ici hier soir.
Pnei Moshe non traduit
אם הזכירוך לבולי. לשון חשיבות ושררה הוא ואם בני אדם הזכירוך שתמנה עמהן לעשות כן ולהתנהג עמהן בענין סעודת מאכל ומשתה ומיני חשיבות יהא הירדן בעל גבולך כלומר תברח ותתרחק מהם עד גבול הירדן ולא תשתתף עמהן ואל תלך בדרך אתם. וגרסי' להא בפרק ח' דסנהדרין בהלכה ב':
קבלין לרשות להפטר מבולאי. כלומר קובלין בפני הרשות אפי' במועד כדי להפטר מחבורת הפוחזין האלו המתנהגין כך בחשיבות ואוכלין ושותין ופוחזין:
לוין ברבית וכו'. התם איירי בענין סעודת חבורת מצוה וקידוש החדש כדקתני שם במתני' אבל בחבורת מצוה וכו' ואגב מייתי לה נמי הכא:
הוה נחות לכנישתא. שהיו נוהגין לעשות סעודת קידוש החדש בבה''כ ומלקט פירורין מהנשאר מהסעודה של אמש ואכל אותן וכל זה כדי לחבב ולייקר להמתאספים בחבורת סעודת מצוה זו ואמר יהא חלקי עם אלו שאכלו כאן בלילה זו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source