משנה: עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בַּמַּחְלְצַיִים. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃
Pnei Moshe (non traduit)
הציר. רגל הדלת הסובבת בתוך חור האסקופה התחתונה של פתח:
והצינור. החור שבאסקופה:
והקורה. קורות הבית ממש שנשברו אפי' קודם י''ט מתקן אותן במועד לפי שזה הפסד גדול היא שאם יניח הפתח פתוח ודלתות שבורות נמצא מאבד כל מה שבבית:
ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. שלא יאמר אמתין עד המועד שאין לי מלאכה אחרת ואעשה זאת:
כבשין. כגון דגים וירקות וכיוצא בהן שכובשין אותן במלח ובחומץ ושהוא יכול לאכול מהן במועד שהן נכבשין מהר כובשין במועד:
ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל. מעגילה הוא עץ עגול שבו מחליקין את הגגות וה''ק מעגילין אותן ביד וברגל כעין שעושין במעגילה אבל לא במעגילה ממש:
מתני' עושין מעקה לגגו למרפסת. מרפסת הילוך שלפני העלייה שבני העלייה הולכין בו ויורדין דרך סולם לחצר:
מעשה הדיוט. מניח אבנים זו על גב זו ואינו טח בטיט עליהן:
ושפין את הסדקין. גגות שאינן משופעין טוחין אותן בטיט וכשיש סדקין בטיט הדלף יורד בבית ואיכא פסידא שפין וטחין אותן:
אבל לא במחלצים. הוא כלי אומנות של ברזל רחבה כעין כף ולה בית יד שזהו מעשה אומן:
הלכה: 7a תַּנָּא רִבִּי חַלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגְדָּרֶנּוּ כַּתְּחִילָּה. תַּנֵּי. תַּנּוּר וְכִירַיִים חָדָשִׁים אֵין סָכִין אוֹתָן בַּשֶּׁמֶן וְאֵין טוֹלִין אוֹתָן בְּמַטְלִית וְאֵין חוֹסְמִין אוֹתָן בְּצוֹנִין בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְחַסְּמוּ. וְאִם בִּשְׁבִיל לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵירָה מוּתָּר. וְתַנֵּי כֵן. תַּנּוּר וְכִירַיִים חָדָשִׁים הֲרֵי הֵן כְּכָל הַכֵּלִים הַמִּיטַּלְטְלִין בֶּחָצֵר. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹרֵי מִדּוֹחַק לְהָבִיא כִירָה חֲדָשָׁה מִבֵּית הָאוּמָּן לִשְׁפּוֹת עָלֶיהָ אֶת הַקְּדֵירָה כַּתְּחִילָּה בְּיוֹם טוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לגג. שיעור המעקה שמותר לעשות במועד שלשה טפחים ולמרפסת שמשתמשין בה תדיר עשרה טפחים:
גמ' ובלבד שלא יגדרנו. בתחילה לעשותו מחדש ומיירי כשאינו יכול לייבש מהר כדי שישתמש בו לצורך המועד:
אין סכין אותו בשמן. במועד כדי להחליקן:
ואין חוסמין אותן בצונן. לאחר שהוסקו להטיל עליהן מים צוננים כדי שיתחסמו ויתחזקו שיהו ראוין לאחר המועד:
ואם בשביל לשפות עליהן את הקדירה במועד מותר. ותני כן וכו'. כלומר דהאי ברייתא נמי מיירי באותן שיכול להשתמש בהן במועד:
הורי מדוחק וכו'. דס''ל הואיל וע''י כך מתחסמין הן אין לעשות כך לכתחלה אלא בשעת הדחק שאין לו כירה אחרת.:
ואין טולין אותן במטלית. לעשות טלאי של טיט עליהן:
הלכה: לְגַג שְׁלֹשָׁה וּלְמִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לגג. שיעור המעקה שמותר לעשות במועד שלשה טפחים ולמרפסת שמשתמשין בה תדיר עשרה טפחים:
גמ' ובלבד שלא יגדרנו. בתחילה לעשותו מחדש ומיירי כשאינו יכול לייבש מהר כדי שישתמש בו לצורך המועד:
אין סכין אותו בשמן. במועד כדי להחליקן:
ואין חוסמין אותן בצונן. לאחר שהוסקו להטיל עליהן מים צוננים כדי שיתחסמו ויתחזקו שיהו ראוין לאחר המועד:
ואם בשביל לשפות עליהן את הקדירה במועד מותר. ותני כן וכו'. כלומר דהאי ברייתא נמי מיירי באותן שיכול להשתמש בהן במועד:
הורי מדוחק וכו'. דס''ל הואיל וע''י כך מתחסמין הן אין לעשות כך לכתחלה אלא בשעת הדחק שאין לו כירה אחרת.:
ואין טולין אותן במטלית. לעשות טלאי של טיט עליהן:
שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַשָּׁף שָׁף בָּרֶגֶל וְהַמְּעַגֵּל מְעַגֵּל בַּיָּד. מַתְנִיתֵן בְּמַעֲגִילָה קְטַנָּה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּמַעֲגִילָה גְדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
השף שף ברגל. שצריך שינוי והמעגל מעגיל ביד וכדמוקי לה לקמיה דמתני' מיירי במעגילה קטנה שאפשר לעגלה ברגל הלכך קתני במתני' ביד וברגל ומה דתני ר' חייה מיירי במעגילה גדולה שאי אפשר ברגל מעגלה ביד:
הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין אֶת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא אִיתְבַּר עוּקָא דְסוּלְמֵיהּ. שְׁאַל לְרִבִּי יוֹנָה אֲבוֹי וְשָׁרָא לֵיהּ. אֲפִילוּ כֵן אֲמַר לֵיהּ. פּוּק חֲמִי חַד סָב וּסְמוֹךְ עָלוֹי. נְפַק וְאַשְׁכַּח רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. וּשְׁאַל לֵיהּ וְשָׁרָא לֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
עוקא דסולמיה. מדריגה של הסולם:
כהדא. עובדא:
אפי' כן. אמר לו אביו ר' יונה לא תסמוך עלי בלבד אלא פוק חמי חד סב ושאל אותו ותסמוך עליו:
וְכָל כְּבָשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃ הָא כְבָשִׁין שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד לֹא. אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבוּדִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. תַּנֵּי. לֹא יְהֵא יוֹצֵא וּמְלַקֵּט עֲשָׂבִים וּמוֹכְרָן בַּשּׂוּק שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָה מַתִּיר אֶת הָאוּמָּנוּת בַּמּוֹעֵד. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא. הָדָא דַתְּ אָמַר בְּשֶׁאֵינָן אָבֵידִין. אֲבָל אִם הָיָה דָבָר אָבֵד מוּתָּר. מַתְנִיתָה בְּשֶׁלִּקְטָן בָּרֶגֶל. מַה דְאָמַר רִבִּי בָּא. בְּשֶׁלִּקְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דאת אמר. כשאין יכול לאכול מהן במועד אסור בשאינן אבודין אם ממתין לכובשן עד לאחר המועד אבל אם היה דבר אבד לעולם מותר במועד:
שאין דרכן וכו'. אותן שאין יכול לאכול מהן במועד אסור:
אם אומר את כן וכו'. טעמא קאמר שאם אומר אתה כן להתיר אפי' בשאין יכול לאכול מהן במועד נמצאת אתה מתיר את כל האומנות במועד:
ופריך לא כן אמר ר' בא וכו'. אלמא בשהן אבודין לעולם מותר ובברייתא סתמא קתני בשאין דרכן לאכול מהן במועד אסור:
מתניתא. ברייתא מיירי בשלקטן להעשבים ברגל ואינן מתקלקלין אם ממתין עד אחר הרגל ומה דאמר ר' בא מיירו בשלקטן מערב הרגל ובכה''ג קאמר אם היה דבר אבד מותר:
הדרן עלך פרק משקין בית השלחין
אָמַר רִבִּי פִינְחָס בֵּירִבִּי זַכַּיי. מַתְנִיתָן בָּעֲטִינִים. מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּגַרְגִּרִים. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. מַתְנִיתָן כְּרִבִּי יוּדָה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כְרִבִּי יוֹסֵה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. יְאַבֵּד דָּבָר מְמוּעָט וְאַל יְאַבֵּד דָּבָר מְרובֶּה. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אַל יְאַבֵּד דָּבָר כָּל עִיקָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ומה דתני ר' חייה כר' יוסי. והא דקתני ר''ח שהפוכין ושנוין כר' יוסי כלומר אשמעינן רבותא אליבא דר' יוסי ואיפכא הוא דהא לר' יוסי דאומר אל יאבד דבר כל עיקר שאפי' בשביל דבר מועט עשו תקנה במועד כדקאמר זולף וגומר וכו' וכדי שלא תאמר דהא דמתיר ר' יוסי להיות גומר הכל היינו היכא דמהני הך תקנתא במועד וכגון שלא הפכן אלא פעם אחת שבשביל הפיכת פעם אחת אינן עומדין להפסיד כל כך ובהא הוא דמתיר לעשות תקנה במועד ושלא יפסיד אפי' דבר מועט אבל אם הפכן ושנאן ה''א דלא מהני להו תקנתא כל כך לשנתיר לעשות במועד דמכיון שהן הפוכין ושנויין וכל ימי אבלו לא היה יכול לעשות כלום א''כ למה יעשה זה במועד דמה שנפסדו נפסדו ואם המתין מלעשות בימי אבלו ימתין עוד ג''כ בימי המועד ושלא לעשות עד אחר המועד הלכך קמ''ל ר' חייה שאפי' הן הפוכין ושנויין מתיר ר' יוסי לעשות תקנה במועד דאכתי מהני להו תקנתא שלא יאבדו כל עיקר. והיינו דקאמרי רבנן דקיסרין מתני' כר' יהודה ומה דתני ר''ח כר' יוסי כלומר תנא דמתני' אשמעינן רבותא אליבא דר' יהודה ותנא דבי ר' חייה אשמעינן רבותא אליבא דר' יוסי כדאמרן:
ר' יהודה אומר וכו'. כלומר שהרי ר' יהודה אומר יאבד דבר מועט וכו' דלפסידא מועטת לא חששו ולא התירו במועד לעשות תקנה בשביל הפסד מועט כ''א שאל יאבד דבר מרובה הוא דחששו לעשות תקנה במועד והלכך נמי לא מתיר ר' יהודה אלא לטעון קורה ראשונה דתו לא פסדי מיהת הפסד מרובה ואע''ג דאיכא למיחש שיופסדו עכ''פ דבר מועט אם לא יגמור אפ''ה אינו מותר אלא קורה ראשונה משום שלא התירו במועד בשביל הפסד מועט והשתא ניחא נמי הא דקתני במתני' מי שהפך דמשמע שלא הפך אלא פעם אחת משום דהתנא קמ''ל רבותא אליבא דר' יהודה דלא תימא הואיל ולר' יהודה לא עשו תקנה בשביל הפסד מועט א''כ כשלא הפך אלא פעם אחת לית כאן אלא הפסד מועט אם ימתין עד אחר המועד לתקני וה''א דאפי' לטעון קורה ראשונה אסור במועד לר' יהודה הלכך קמ''ל דמותר לטעון קורה ראשונה אפי' לא הפכו אלא פעם אחת בלבד:
רבנן דקיסרין אמרין. לא תהדר בתר אוקימתא אחריתא כלל אלא מתני' כר' יהודה ומה דתני ר''ח כר' יוסי:
אמר ר' פינחם בר' זכאי. לא היא כדקאמרת דצורכה זה לזה אלא מתני' מיירי בעטינים שמונחין במעטן ומתחממים ואפי' אם לא הפכן אלא פעם אחת עומדין להיות נפסדיך אם לא יגמור לר' יוסי או לטעון עליהן קורה ראשונה לר' יהודה וברייתא דר''ח מיירי בגרגרים מונחין שעדיין לא נתחממו ובהפוכין ושנוין היא דפליגי:
(כת''י אִילּוּ תַנִּינָן וְלָא תַנָּא רִבִּי חִייָה הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן וּשְׁנָייָן. אֲבָל אִם הָֽפְכָן פַּעַם אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. הֲוֵיי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלָא תַנִּינָן אֲנָן. הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם הָֽפְכָן וּשְׁנָייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. הֲוֵי צוֹרְכָא לְמַתְנִיתָן וְצוֹרְכָא לְמַתְנִיתָא דְרִבִּי חִייָה.) [ד''ו אִילּוּ תַנִּינָן וְלָא תַנָּא רִבִּי חִייָה הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם הָֽפְכָן וּשְׁנָייָן דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. הֲוֵיי צוֹרְכָה לְמַתְנִיתִֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה. אוֹ אִילּוּ תַנָּא רִבִּי חִייָה וְלָא תַנִּינָן אֲנָן. הֲוִיהָן אָֽמְרִין. לָא אֲמָרָן אֵלָּא מִי שְׁהָֽפְכָן וּשְׁנָייָן. אֲבָל אִם הָֽפְכָן פַּעַם אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. הֲוֵי צוֹרְכָא לְמַתְנִיתָן וְצוֹרְכָא לְמַתְנִיתָא דְרִבִּי חִייָה.]
Pnei Moshe (non traduit)
אלו תנינן. כבמתני' מי שהפך ולא הוי תנינן להא דר' חייה ה''א לא אמרן דפליג ר' יוסי וס''ל זולף וגומר ולר' יהודה דוקא קורה ראשונה אלא מי שהפכן פעם אחת אבל אם הפכן ושניין ד''ה מותר אפילו לר' יהודה לגמור דמכיון דהפכן שני פעמים לכ''ע איכא למיחש שמא יתעפשו הלכך איצטריך להא דר' חייה לאשמעינן דבהא נמי פליג ר' יהודה או אלו תני להא דר' חייה וכו' ה''א לטעות בדר' יוסי הוי צורכא וכו' לאשמועינן דבתרוייהו פליגי ר' יהודה ור' יוסי:
הלכה: מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו כול'. אֲנָן תַּנִּינָן. מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מִי שֶׁהָיוּ זֵיתָיו הֲפוּכִין וּשְׁנוּיִין. מַתְנִיתָן צְרִיכָה לְרִבִּי חִייָה וּדְרִבִּי חִייָה צְרִיכָה לְמַתְנִיתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אנן תנינן מי שהפך את זיתיו\. משמע פעם אחת ותני ר''ח מי שהיו זיתיו הפוכין ושנויין שהפך אותן שני פעמים וקאמר הש''ס דלא פליג ר''ח עם המתני' אלא דמתני' צריכה לר''ח ודר''ח צריכה למתניתין דקמ''ל דבתרוייהו פליגי ר' יהודה ור' יוסי כדמסיק ואזיל:
משנה: מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו וְאֵירְעוֹ אֵבֶל אוֹ אוֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר 7b זוֹלֵף וְגוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
וגף. וסותם פי החבית כדרכו והלכה כר' יוסי:
וגומר סחיטתם ועיצורם בבית הבד:
ר' יוסי אומר זולף. שופך הזיתים על גב בית הבד וקרוי זילוף:
טוען. במועד קורה ראשונה של בית הבד על הזיתים כלומר פעם אחת להכביד עליהן כדי שיזובו מקצת שלא יפסידו אבל פעם שניה לא התירו משום דתו לא פסדי. דברי ר' יהודה ומדלא קתני הכא אם יכול לטעון בימי אבלו שמעינן דדברים המותרי' במועד אסור לאבל לעשות בידיו בימי אבלו שהרי מחמת האבל עכב עד המועד אבל אחרים טוענים לו קורה ראשונה בימי אבלו:
מתני' מי שהפך את זיתיו. דרך בני אדם שמהפכין הזיתים בתוך המעטן שצבורין בו הזיתים כדי לחממן וקודם שמכניסן לבית הבד הופכין אותן ואי לא מסיק להו לבית הבד ולטחון ולעצור אותן לאחר שהפכן פסדי. ובתוך כך אירעו אבל ואסור במלאכה או איזה אונס אחר או שהטעוהו פועלים שלא באו למלאכתן והגיע המועד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source