רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִיסְתַּמִּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר חֲמִי לֵיהּ וּמִיטַּמֵּר מִן קוֹמוֹי. אֲמַר. הָא תַּרְתֵּין מִילִּין הָדֵין בַּבְלָייָא עֲבִד לִי. חָדָא דְלָא שְׁאַל בְּשַׁלְמִי. וְחָדָא דְּלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמִי. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אִינּוּן נַהֲגִין גַּבּוֹן. זְעִירָא לַא שְׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּא. דְּאִינּוּן מְקַייְמִין רָא֣וּנִי נְעָרִ֣ים וְנֶחְבָּ֑אוּ וִֽ֝ישִׁישִׁים קָ֣מוּ עָמָֽדוּ׃ מִי מְהַלְּכִין חֲמִי לֵיהּ חַד בֵּית מִדֵרָשׁ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יְתִיב וּדְרַשׁ וַאֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא אֲמַר שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. כָּל עַמָּא יָֽדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל עַמָּא יָֽדְעִין דְּרִבִּי לָֽעְזָר תַּלְמִידֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. וּמָהוּ מֵיעֲבוֹר קוֹמֵי אֲדוּרִי צַלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ אוֹקָר. עֲבוֹר קוֹמוֹי וְאַסְמִי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי לָֽעְזָר עֲבַד לָךְ דְּלָא עֲבַר קוֹמָךְ. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַייֵס. וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמוּעֲתָא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. אָמַר אָג֣וּרָה בְ֭אָהָלְךָ עוֹלָמִ֑ים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְכִי עָלָת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חָייָה לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּמָה אָנִים לֵיהּ. בַּר טִירָא אָמַר. הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתּוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת בַּקֶּבֶר. מַה טַעַמָה. דּוֹבֵב֭ שִׂפְתֵ֥י יִשֵׁנִֽים. כְּכוֹמֶר זֶה שֶׁלְעֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי סִימוֹן. חַד אָמַר. כָּהֵן דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אָמַר. כָּהֵין דְּשָׁתֵי חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.
אָֽמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ. שִׁמְעוֹן הָיָה. כְּבָר יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. מֵת רְאוּבֵן. וְקָרַע. וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ. קַייָם הָיָה וָמֵת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. מָאן דְּאָמַר. יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. כְּבַר קָרַע. מָאן דְּאָמַר. לֹא יָצָא יְדֵי קִירְעוֹ. וַהֲרֵי עַל חַי קָרַע. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. 18b קָרַע וְחָֽזְרָה בוֹ נְשָׁמָה. אִם עַל אָתָר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. כַּמָּה הוּא עַל אָתָר. כְּדֵי דִיבּוּר. כַּמָּה הוּא כְּדֵי דִיבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ. שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי.
Pnei Moshe (non traduit)
ועוד מן הדא דתני. בהדיא דקריעה בטעות בכה''ג אינה קריעה אא''כ הוא על אתר כדתניא קרע שכסבור מת הוא וחזרה בו נשמהוכו'. וגרסי' להא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה א' ומן רבי יוחנן הוה מסתמיך וכו' גרסי' נמי בפ''ב דשקלים עד סוף ההלכה וע''ש:
מ''ד לא יצא ידי קרעו שהרי על חי קרע. באותה שעה שקרע ואינה כלום וצריך לחזור ולקרוע:
שמעין מת. ועליו ג''כ חייב לקרוע הרי כבר יצא ידי קריעה אע''פ שהיה בטעות מ''מ על המת קרע:
הלכה: עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא דוֹחֶה בַמִּיטָּה וְאֵינוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו וְאֵינוֹ דוֹחֶה בַמִּיטָּה. אִם הָיָה שְׁעַת דּוֹחַק אוֹ עוֹנַת גְּשָׁמִים אֲפִילוּ עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ מַרְבֶּה בָעֲסָקָיו וְאֵינוֹ דוֹחֶה בַמִּיטָּה. שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בָעֲסָקָיו עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח.
Pnei Moshe (non traduit)
מרבה בעסקיו הוא. מפני כבוד אביו ואמו אבל דוחה במטה מפני הדוחק או עונת גשמים וזהו כבודם:
גמ' על כל המתים כולן הוא דוחה במטה. להוציא המת מיד שיכול ואינו מרבה בעסקיו לצורך הקבורה שלא ישהה:
משנה: אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּיטָּה בָּרְחוֹב שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד. וְלֹא שֶׁל נָשִׁים לְעוֹלָם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַסְּמוּכוֹת לַמִּיטָּה מְטַפְּחוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
ר' ישמעאל וכו'. ואין הלכה כר' ישמעאל:
אבל לא מטפחות. להיות מספקת כף על כף:
מענות. כדמפרש לקמן במתני' עינוי שכולן עונות הקינה כאחת:
ולא של נשים לעולם. אפי' בחול מפני הכבוד ששופעו' זיבה. ובגמרא קאמר דאפי' לשעה לא דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם סמוך למיתה קבורה:
מתנ' אין מניחין את המטה של מת ברחוב במועד:
וְאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִים. וּמֶה הָיוּ פְרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ מְהַלְּכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁלְדָּוִד וְאוֹמְרִים. דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִתְכַּווְנִין לְהַכְעִיסֵינִי יָבוֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמַח בְּלִיבִּי. שָׂ֭מַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי֑ בֵּי֖ת י֨י נֵלֵֽךְ׃ וְהָיָ֗ה כִּי מָלְא֤וּ יָמֶ֙יךָ֙ לָֽלֶ֣כֶת עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. דָּוִד. יָמִים מְלֵיאִים אֲנִי מוֹנֶה לָךְ. אֵין אֲנִי מוֹנֶה לָךְ יָמִים חֲסֵירִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בוֹנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בְּתוֹכוֹ קָרְבָּנוֹת. חָבִיב עָלַי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. מַה טָעַם. עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט נִבְחָר֭ לַֽי֨י מִזָּֽבַח׃
<הֲרֵי> שֶׁהָיָה מַחֲלִיף בְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי חוּנָה. פְּלָגָא אֲחֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. מָאן דָּמַר. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים כְּיוֹם הָרִאשׁוֹן. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. מָאן דָּמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים תּוֹסֶפֶת. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא אֶת הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי שהיה מחליף בגדים. ביום מימי השבעה חייב לקרוע מחדש בכל השבעה:
בר קפרא אמר אין לך אסור באיחוי אלא. הבגד שקרע ביום הראשון בלבד:
פלוגתא אחרת ביניהון. יש עוד נ''מ בפלוגתייהו דלמ''ד אסורין כולהון באיחוי א''כ עושה הוא שאר הימים כיום ראשון לענין קריעה לדידיה אפי' יש עליו כמה בגדים חייב לקרוע את כולן בכל שבעה בשעה שמחלף. אבל למ''ד אין לך אסור באיחוי אלא הבגד שקרע ביום הראשון בלבד האי מ''ד עושה שאר הימים לתוספת בעלמא אם החליף בגדיו ולדידיה אפי' יש עליו כעה בגדים שהחליף אינו קורע אלא העליון בלבד:
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִיפְלוּת. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עִם רִבִּי יוּדָה בְתַרְתֵּיי. רִבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע דְּרִבִּי חֲנִינָה תְּשִׁישׁ. סְלַק בָּעֵי מְבַקְּרָתֵיהּ. גַּו אִיסַרְטָה שְׁמַע דִּדְמָךְ. נְחַת מִן חַמְרֵיהּ וַאַפִּיק מָאנָא דְטַבְייָא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעָן. 19a כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. וְאַתְיָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. אִין כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹם כָּל עִיקָּר. מַאי כְדוֹן. חוֹמֶר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מאי כדון. והשתא כמאן ס''ל לר''א. ומשני לעולם כר' יודה ושאני ג''כ דחומר הוא בו שאינו מבדיל קנה שפה ור' יודה לא איירי בכה''ג:
כר' יודה. דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ופריך ואין כר' יודה א''כ לא יפרום כהן גדול כל עיקר דהא ר' יודה אמר כל קרע שחינו מבדיל קמי שפה ה''ז קרע של תפלות ולא כלום הוא ור' אלעזר בשם כהנא הא קאמר דלמטן דכ''ג למטה מקמי שפה הוא:
קנה שפה. שפת העליונה של הבגד וכו' כדלעיל. וגרסי' להא בפ''ב דסנהדרין בהלכה א' ובפ''ג דהוריות לכל הסוגיא:
תשיש. חלוש היה רוצה לבקרו ובתוך שהלך ברחוב שמע שמת ושלח אחר בגדי השבת הטובים שלו וקרע אותם. ופליג בזה דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ואידך כדקאמ' שם דלר' יהודה אין קורעין על הרב אלא כל שרוב תלמודו ממנו ור' יוחנן לא הי' רוב תלמודו מר' חנינא והיינו דפליג בתרתי עם ר' יהודה לפי גי' דהתם:
כהאי דתנינן תמן. בהוריות:
כ''ג וכו'. ופליגי בפירושא דלמעלן ולמטן:
למעלן מקנה שפה. בשפה העליונה ולמטה למטה מקנה שפה שלא בשפה העליונה אלא תחתיה:
ר' יוחנן אמר למטה. דאמרו בכ''ג למטה ממש:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֵינוֹ מְאַחֶה עוֹלָמִית. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. הָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת מִיַּד וּמְאַחָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיה וְעל אִמָּהּ אֵינוֹ מְאַחָה עוֹלָמִית. אֵי זְהוּ אִיחוּי. כְּאָרִיג. הַסּוּלָּם וְהַקֶּפֶשׁ אֵין מְעַכְּבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אי זהי איחוי כארוג. כל שהוא נראה כארוג זה עם זה ואין התפירה ניכרת. הסולם והקפש. מיני בגדים שהן עשוין כמלבוש חצי הגוף כמו שהנשים נותנין עליהן לתפארת כשהן מהלכין ברחוב והן אינן מעכבין בקריעה:
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ עֲשָׂרָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אֵין אֶפִּיקַרֵסִין מְעַכֶּבֶת. הָאִשָּׁה אֵינָהּ קוֹרַעַת אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בְּלְבַד. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הָאִשָּׁה קוֹרַעַת אֶת הַפְּנִימִי וְהוֹפַכְתּוֹ לַאֲחוֹרֶיהָ וְחוֹזֶרֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַשְּׁאָר.
Pnei Moshe (non traduit)
העליון. בגד העליון המכסה את הגוף:
אין אפיקרסן מעכבת בקריעה. הוא לבוש התחתון הסמוך להגוף. בפ''י דמקואות הקשר שבפקרסין שבכתף. וכן פי' הערוך ובפ' היה. קורא קאמר הכא גבי ר' יוחנן אפרקוסין התחתון שלו:
האשה אינה קורעת. לעולם אלא העליון בלבד:
תני רשב''א האשה. כך היא עושה קורעת את הבגד הפנימי והופכתו לאחוריה ואח''כ קורעת את שאר הבגדים שעליה שלא תראה בשרה וחלוקה:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּגִיהוּץ עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנִים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֵי זֶהוּ גִיהוּץ. כְּלֵי צֶמֶר מְגוּהָצִין חָדָשִׁים וּכְלֵי פִשְׁתּן מְגוּהָצִין לְבָנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
חדשים. בכלי צמר הדרך לגהץ החדשים ובכלי פשתן מגהצין הלבנים ואפי' הן ישינים:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ קְרוֹבָיו. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַמִי דָֽמְכַת אִימֵּיהּ קוֹמֵי מוֹעֲדָא תְּמַנְיָא יוֹמִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא תָלוּי בְּשִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים הָרֶגֶל מַפְסִיק. בְּרַם הָכָא עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שישלח פרע. בגידול שער הרבה או עד שיגערו בו חבריו ויאמרו יש לך הרבה. אתא שאל לר' מנא. אם הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים ומותר לגלח והשיב לו שאין הרגל מפסיק האבלות לגילוח אלא דבר שהוא תלוי בשבעה לדין שבעה ושלשים לדין שלשים לאפוקי הכא באביו או באמו השיעור הוא עד שישלח פרע וכו':
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמִי בַּר תַּנְחוּם. מִפְּנֵי שׁבָּֽטְלָה מִמֶּנּוּ מִצְוַת כַּבֵּד.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שבטלה ממנו מצות כיבוד. התלוי בלב לפיכך קורע עד שהוא מגלה את לבו:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּחוֹרָה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ. צֵא עִמָּנוּ.
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּעוּדָה עַד שְׁלֹשִים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם הָֽיְתָה חֲבוּרַת מִצְוָה אוֹ קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ <מוּתָּר>.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היתה חבורת מצוה. והוא באותו חבורה או לסעודת קידוש החדש שהיו עושין ביום הקידוש שהיא סעודת מצוה כדאמר בפ''ק דסנהדרין מותר אפי' בתוך י''ב חדש:
משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. בָּזֶה וּבָזֶה אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ הָעִינּוּ שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. וְקִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מָהוּ אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לְנֶצַח וּמָחָה י֨י אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וגו'׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בראשי חדשים וכו' מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות. עינוי וקינה מפרש לקמן ומשום שהקינה אחת פותחת לדבר וכולן שומעות לענות אחריה איכא פרסומי מילתא טפי הלכך לא התירו אף בר''ח וחנוכה ופורים:
נקבר המת. אף בר''ח וחנוכה ופורים לא מענות ולא מטפחות וכ''ש בחול המועד:
שנא' ולמדנה וגו' ואשה רעותה קינה. משמע אחת אומרת ורעותה עונה אחריה. אבל לעתיד אומר ובלע המות לנצח וגו'. משום דמועד קטן סיום כל סדרמועד הוא לא בעי לסלוקי במילתא דאבלות ומסיים בדבר טוב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source