Vayedaber

Meguilah

Daf 5a

הלכה: 5a תַּנֵּי. עֲשָׂרָה בְטֵילִים מִמְּלָאכְתָּן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רַב יְהוּדָה אָמַר. כְּגוֹן אָנוּ שֶׁאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְתַלְמוּדֵינוּ. תַּנֵּי. כְּפָר שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה. תְּקָנָתוֹ קַלְקָּלָתוֹ וְנַעֲשֶׂה כְעִיר.

Traduction

On a enseigné: par les dix personnes en questions, on entend celles qui ont pour toute occupation de s’adonner entièrement à la synagogue. Nous sommes p. ex. en ce cas, dit R. Juda, ne vivant pas de notre enseignement (mais des fonctions publiques). On a enseigné; dans un village ne contenant pas dix personnes de cette sorte, sa situation inférieure remédie précisément à son état liturgique, au point qu’au lieu de déplacer son jour de lecture, on lui assignera le même rang qu’à la ville (on y lira le 14). –

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני וכו'. כדפרישית במתני':

שאין אנו צריכין לתלמודינו. להתפרנס מן התורה לפי שיש לנו פרנסה משל צבור:

תני בברייתא:

כפר שאין בו עשרה. להיות מתכנסין בו בב' וה' לקרות בתורה:

תקנתו קלקלתו. קלקלה שאין בו עשרה היא תקנתו ונעשה כעיר לקרות בי''ד:

בְּאֵילּוּ אָֽמְרוּ מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. קְרִיאַת מְגִילָּה וּתְרוּמַת שְׂקָלִים מַקְדִּימִין וְלֹא מְאַחֲרִין. סְעוּדַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וּסְעוּדַת פּוּרִים מְאַחֲרִין וְלֹא מַקְדִּימִין. רִבִּי זְעוּרָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן בַּשַּׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה. אֶת שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בְבֵית דִּין. יָצָא זֶה שֶׁשִּׂמְחָתוֹ תְלוּיָה בִידֵי שָׁמַיִם.

Traduction

''A ce sujet, est-il dit, on a prescrit d’avancer la cérémonie, non de la reculer''; ceci s’applique à la lecture du rouleau d’Esther et à l’offrande des sicles de capitation (il ne faut pas dépasser la date de la néoménie de Nissan). Le repas de la néoménie et celui de la fête de Purim pourront, au contraire, être reculés, non avancés. R. Zeira demanda devant R. Abahou, s’il est permis de faire ce festin un samedi? —Non, fut-il répondu, parce qu’il est écrit (Est 9, 18): d’en faire des jours de festin et de joie; il s’agit donc de jours joyeux établis comme tels par le tribunal (par décision récente), à l’exclusion du jour du Shabat dont la joie a été décidée par mesure céleste.

Pnei Moshe non traduit

ותרומת שקלים. כדפרישית במתני':

סעודת ר''ח. שהיו נוהגין לעשות ביום שקדשו החדש כדאמרינן בפ''ק דסנהדרין:

וסעודת פורים. אם חל בשבת מאחרין לאחר השבת לעשות הסעודה ולא מקדימין:

ויעשו אותן בשבת. אם הזמינו הכל מלפני השבת:

א''ל וכו'. את ששמחתו תלויה בב''ד. כלומר ימי משתה ושמחה באותן הימים הוקבעו על ידי שקבלו עליהם לעשות וב''ד שבאותו הדור הסכימו לכך יצא זה יום השבת וכן ר''ח עצמו שמחתו תלויה בידי שמים היא שע''י שהיום שבא ונצטוינו מן השמים עליה ויש רמז ג''כ מהכתוב על השלש סעודות בשבת וכן ר''ח נצטוינו לקדש החדש וע''י כך עושין הסעודה:

מַגְבִּת פּוּרִים לְפוּרִים. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה מִמֶּנָּה הֶעָנִי רְצוּעָה לְמִנְעָלוֹ. אֵין מְדַקְדְּקִין בְּמִצְוַת פּוּרִים אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהוּא פוֹשֵׁט אֶת יָדוֹ לִיטּוֹל נוֹתְנִין לוֹ. אֵין מְשַׁנִּין בִּמְעוֹת פּוּרִים. הָא שְׁאָר כָל הַמָּעוֹת מְשַׁנִּין. אֶלָּא כָּל הַמָּעוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָֽתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן.

Traduction

Les collectes faites pour les pauvres en vue du Purim seront spécialement consacrées à ce jour; et R. Eléazar ajoute que le pauvre ne devra rien distraire de ce qu’il a reçu, fût-ce seulement de quoi acheter un cordon pour ses sandales (et l’employer exclusivement au repas de fête). Pour observer ce précepte des dons de Purim, on ne devra pas être trop regardant (pour savoir à qui l’on fait l’aumône), mais on donnera à qui tend la main (fût-ce un païen), et l’on ne donnera pas d’autre destination à l’argent remis en vue de cette fête. Est-ce à dire que l’on peut modifier le but de toute aumône? Voici la règle (17)V. B., 'Erakhin 6a, et ci-après, 3, 1.: avant la remise des dons au trésorier, on peut modifier leur destination: une fois cette remise faite, il n’est plus permis de changer le but. (18)'''''' Suivent 2 passages traduits: 1º (Sheqalim 4, 1); 2º ci-dessus, (Taanit 4, 6) (9), fin, p. 195.''''''

Pnei Moshe non traduit

מגבת פורים. מה שגבו לצורך עניים הוא לפורים שישמחו בו היום וכדאמר ר''א ובלבד שלא ישנה ממנה העני לדבר אחר ואפי' לקנות רצועה למנעלו ה''ז אינו צורך פורים:

אין משנין במעות פורים. שגבו לצדקה אין משנין לצדקה אחרת. ופריך הא שאר כל המעות שגבו לצדקה זו משנין לאחרת הרי לאותה צדקה היא שגבו אלא כך היא כל המעות עד שלא ינתנו לגזברין לשם כך וכך את רשאי לשנותן משניתנו וכו' וכדאמרינן לקמן פ' בני העיר בסוף הלכה א' אבל מעות פורים לעולם אין משנין:

אֲבָל זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים. מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְלֹא מָֽצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה וְעָֽמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר וְנִקְרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִיתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים וְעָֽמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. תַּנֵּי. אִשָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵה. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אָנִי הָיִינוּ מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְדָחִינוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָייִנוּ מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

מה ראה זמן עצי כהנים וכו'. הובא לעיל בפ' בתרא דתענית בהלכה ועיין במקום המצויין שם עד ולא משלימין:

Meguilah

Daf 5b

5b וּבְתִשְׁעָה בְּאָב. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי. שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבִיעִי נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ. בַּשְּׁמִינִי הָיוּ מְקַרְקְרִים בּוֹ. בַּתְּשִׁיעִי הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר. בָּעֲשִׂירִי נִשְׂרַף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צִייֵם תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי לֵוִי צִייֵם תְּשִׁיעִי וְלֵילֵי עֲשִׂירִי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא נְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָֽמְרוּ לוֹ. יִידָּחֶה לְמָחָר. וְגָזָה לֵיהּ הַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר. וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְנוּ. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא הָֽיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. וְקַרָא עֲלֵיהוֹן. טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַיִ֖ם מִן הָאֶחָ֑ד.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

ובתשעה באב וכו' בדין היה וכו' טובים השנים מן האחד. לעיל בפ' בתרא דתענית בהלכה וע''ש:

וּבַחֲגִיגָה. כָּתוּב אֶחַד אוֹמֵר. וְתַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַֽעֲשֶׂ֔יךָ. וְכָתוּב אֶחַד אוֹמֵר. כָּל מְלֶ֥אכֶת עֲבוֹדָה לֹ֣א תַֽעֲשׂ֑וּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. הָא כֵיצַד יִתְקַייְמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַת חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתָהּ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִים לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר בֶּסְפֶּד וּבַתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

Traduction

Pour l’époque du sacrifice de fête, etc.'' dit la Mishna. Il est dit d’une part (Ex 23, 16): à la fête de la moisson tu apporteras les prémices de tes travaux agricoles; d’autre part (Lv 23, 21): Vous ne ferez aucun travail. Comment concilier ces 2 préceptes, dit R. Hanina? Si cette fête survient en un jour de semaine, on la célèbre par le sacrifice, et l’on cesse tous autres travaux; si ce jour est un samedi, on ajourne ce sacrifice au lendemain, et on célébrera alors la fête en coupant aussi la prémice de la moisson. Toutefois, ajoute R. Yossé b. R. Aboun, on cueillera juste assez d’épis pour avoir de quoi faire une pâte (pas davantage). Ainsi, il a été enseigné (19)J., (Pessahim 4, 1). Cf. ci-après (Hagiga 2, 4) ( 78a).: si quelqu’un s’engage par vœu à offrir du bois, ou des prémices, c’est-à-dire pour la combustion de l’autel, ou des bûches pour les rangées du Temple, il lui sera interdit en ce même jour de se livrer au deuil, ni au jeûne, ni au travail (en raison des offrandes).

Pnei Moshe non traduit

ובחגיגה. מנלן שאינה באה בשבת:

כתוב אחד אומר וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף וגו'. משמע שבי''ט שקרוי חג ואתה קוצר והרי כתוב אחד אומר כל מלאכת עבודה לא תעשו בי''ט הא כיצד וכו':

שבשעה שהוא חל בחול אתה חוגג. מביא חגיגה ושובת ממלאכה ובשעה שי''ט חל בשבת ואי אפשר להביא חגיגה למחר אתה חוגג להביא חגיגה וקוצר ומתקיים הכתוב וחג הקציר שנקרא חג ומותר לקצור בו:

ובלבד שיבליע לעיסתה. על חולו של מועד קאי דהא כתיב שם גם וחג האסיף ואתה צריך לדרוש ג''כ שאם חל י''ט בשבת למחר אתה חוגג וקוצר ואוסף והוא חול המועד ובלבד מה שצריכה האשה שיבליה לעיסתה לצורך המועד ולא שהותר לעשות מלאכה בו כימות החיל:

כהדא דתני להן אינש וכו'. גריס להא לעיל ריש פ' מקום שנהגו וע''ש:

וּבְהַקְהֵל. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. מִפְּנֵי הַתְּקִיעָה. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי חִייָה אָמַר. מִפְּנֵי הַבִּימָה. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָם מֵאֶתְמוֹל. שֶׁלֹּא לִדְחוֹק אֶת הָעֲזָרָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל שֵׁם לֹֽא תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל עֵ֑ץ.

Traduction

Ou une convocation de toute l’assemblée'', est-il dit. Selon R. Aba, fils de R. Hiya b. Aba, c’est à cause de la sonnerie (20)Cf. (Suka 5, 4) (6), ci-dessus, p. 47. du cor (qui a lieu en ce cas); selon R. Isaac b. R. Hiya, c’est qu’il faut élever une estrade (21)Acte interdit le samedi. servant de siège au roi. Mais ne peut-on pas l’édifier la veille? —Non, de crainte d’encombrer le parvis (déjà surchargé de sacrifices en ce jour de fête). R. Matnia énonce un autre motif, c’est en vertu de ce qu’il est dit (Dt 16, 21): tu ne te planteras pas d’Ashéra, aucun bois (ni une chaire, en bois, longtemps édifiée d’avance). (22

Pnei Moshe non traduit

ובהקהל. ומפני מה אין זה בשבת:

מפני התקיעה. שהיו הכהנים תוקעין להקהיל את העם ואין תקיעה בשבת:

מפני הבימה. שהיו עושין להמלך דאלו מפני התקיעה הרי אינה אלא משום שבות ואין שבות במקדש:

ויעשו אותה מאתמול. קודם י''ט:

שלא לדחוק את העזרה. ימים שנים ושלשה אם יקדימו לעשותה קודם י''ט שהקהל היה בא' של חול המועד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source