Vayedaber

Meguilah

Daf 32a

משנה: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם אֲכָל אֵינוֹ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. פּוֹחֵחַ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. סוּמֶא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא פוֹרֵס אֶת שְׁמַע:

Traduction

L’enfant peut faire la lecture officielle de la Loi, la traduire au publie, mais non réciter le préambule du shema, ni officier, ni se charger de dire la bénédiction sacerdotale. Un homme couvert de haillons peut réciter le préambule du shema et servir d’interprète, mais non faire la lecture officielle de la Loi, ni officier à l’estrade, ni étendre la main pour la bénédiction sacerdotale. L’aveugle peut aussi réciter le préambule du shema et faire office d’interprète; selon R. Juda, c’est interdit à l’aveugle de naissance, qui n’a jamais vu de lumière (ce qui est le sujet de cette bénédiction).

Pnei Moshe non traduit

מתני' קטן קורא בתורה. לפי שעולה למנין שבעה ויכול לקרות בתורה וכן מתרגם:

אבל אינו פורס את שמע וכו'. לפי שזה הוא להוציא את הרבים ידי חובתן וכיון שהוא אינו מחויב בדבר אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתן:

ואינו נושא את כפיו. אם הוא כהן שאין כבוד לצבור שיהו כפופין לברכתו:

פוחח. זה שבגדיו קרועים וזרועותיו נראים מבחוץ. ערום ויחף מתרגמינן פוחח ויחף:

פורס את שמע. שהרי מחויב בדבר הוא אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה וכן לישא את כפיו מפני שגנאי הוא לצבור:

סומא פורש את שמע. שאע''פ שאינו רואה מאורות ובכלל פריסת שמע היא ברכת המאורות כדלעיל בהלכה ג' מ''מ יש לו הנאה מן המאורות שבני אדם רואין ומצילין אותו מן המכשולים:

כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס את שמע. שלא היה לו הנאה מהם מעולם ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ׃

Traduction

Celui qui est à même de lire la haftarah tirée des prophètes pourra réciter la section de bénédiction qui sert de préambule au shema (en cas de retard à l’office); il pourra passer à l’estrade pour officier, étendre mains pour la bénédiction sacerdotale; si c’est un enfant son père ou son maître officieront pour lui.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המפטיר בנביא. מי שהוא רגיל להפטיר בנביא תקנו חכמים שיהא הוא פורס על שמע ברבים ויהא עובר לפני התיבה להוציא את הרבים בקדושת השם בתפלה ומפני שהוא ממציא את עצמו להפטיר דבר שאין כבודו כל כך תקנו לו זה לכבודו:

והוא נושא את כפיו. כלומר שיהא הוא המתחיל כאלו הוא הגדול שבהן:

ואם היה קטן. שאינו יכול לעבור לפני תיבה ולא לפרוס את שמע אביו או רבו עוברים לפני התיבה בשבילו:

הלכה: לָא צוֹרְכָה דִילָא הַפּוֹרֵשׂ אֶת שְׁמַע הוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. כְּדֵי לְזַרְזוֹ.

Traduction

Il eût mieux convenu de dire: celui qui récite le préambule du shema passe aussi à l’estrade pour l’office public et étend les mains pour bénir l’assistance. A quoi bon parler de la Haftarah? C’est pour stimuler le zèle de ceux qui, sans être officiants, savent dire la haftarah en public.–

Pnei Moshe non traduit

גמ' לא צורכה דילא הפורס את שמע וכו'. כלומר לא היה צריך אלא לתקן כך שהפורס את שמע הוא שיעבור לפני התיבה וישא את כפיו שאלו הכל מעניני התפלה הן ואמאי תקנו זה להפטיר בנביא שאינו מעניני תפלה:

כדי לזרזו. שיהא קיים כמנהגו להפטיר תמיד ולפיכך תקנו לו זה לכבודו על שנוהג בדבר שאינו לכבודו כמו אלו הדברים וכדפרישית במתני':

וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ׃ וְהָא תַנִּינָן. קָטָן לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

Traduction

''Pour l’enfant, est-il dit, le père ou le maître officiera.'' Mais n’est-il pas dit ensuite (§ 7) qu’un enfant n’officie pas en public? C’est qu’ici, dit R. Judan, il s’agit de l’enfant qui a les signes de la puberté (duo pilos); et plus loin de celui qui ne les a pas encore.

Pnei Moshe non traduit

ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו. ומדייק הש''ס מדלא קתני אלא עוברין על ידו משמע דדוקא לעבור לפני התיבה הוא שעושין הם בשבילו אבל לפרוס את שמע ולישא כפיו הוא בעצמו רשאי. ולפיכך פריך והא תנינן לקמן קטן אינו פורס את שמע ואינו נושא את כפיו:

כאן. מתני' בשהביא שתי שערות אלא שלא הגיע לכלל שנים ועדיין נקרא קטן והוא יכול לישא את כפיו וכאן במתני' דלקמן בשלא הביא אף לשתי שערות וקטן ממש הוא:

אֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁאֵין גּוֹלִים סֵפֶר תּוֹרָה בָּרַבִּים. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָֽיְתָה פָרָשָׁה קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ. כְּדֵי שֶׁיַּשְׁמִעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה עַל סֶדֶר. וְהָא תַנִּינָן. קוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹ. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁהִיא סִדְרוֹ שֶׁל יוֹם. תֵּדַע לָךְ. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ קוֹרֵא עַל פֶּה. וְהָכָא קוֹרֵא עַל פֶּה. 32a רִבִּי יוֹסֵה מְפַקֵּד לְבַר עוּלָּא חַזְּנָא דִכְנִישְׁתָּא דְּבַבְלָייָא. כַּד דְּהִיא חָדָא אוֹרִייָא תְּהַוֵּי גְוִילָא אֲחוֹרֵי פָרוֹכְתָא. כַּד דְּאִיּנּוּן תַּרְתֵּיי תִּי מְיַיבֵּל חָדָא [וּמַייְתֵי חָדָא].

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שאין גוללין ס''ת ברבים. שאין זה כבוד הצבור שיהו יושבים ודוממים ומצפים לכך וקס''ד דאין הטעם אלא מפני כבוד הצבור ובשיש שעות כל כך בכדי שיפסיק התורגמן:

הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה. מפסקת בין מקום שהוא עומד למקום שדולג ואין כאן בכדי שיפסיק התורגמן ואם מותר לדלג לדבריך:

א''ל. היינו טעמא כדי שישמעו ישראל על הסדר. והתם גרים אלא כדי שישמעו וכו' ויותר נוחה היא דר' יוסה הוא דמסיק לה וקאמר אלא דהיינו טעמא שישמעו על הסדר וענין אחד שיהא לבם מיושב לשמוע ואם הוא מענין לענין לא ידלג ואפי' בפרשה קטנה דליכא טעמא דכבוד צבור:

והא תנינן קורא וכו'. אלמא דאין הטעם אלא מפני כבוד הצבור והלכך מותר הכא לדלג הואיל וסמוכה היא וליכא שהות בכדי שיפסיק המתורגמן:

שנייא היא. שם שהוא סדרו של יום ששתי הפרשיות הללו מדברות כסדר ובעניינו של יה''כ ובענין אחד הוא דמותר לדלג בכדי שלא יפסיק המתורגמן אבל אם יש שהות בכדי שיפסיק המתורגמן אין מדלגין לעולם:

תדע לך. שהוא כן דהא אמר ר''ל בכל מקום אינו קורא על פה לדברים שבכתב והכא בכ''ג תנינן ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה אלא מפני שאי אפשר לפי שיש שהות בכדי שיפסיק המתורגמן אלמא דאם יש שהות כל כך כדי שיפסיק המתורגמן אין מדלגין לעולם ואפילו בענין אחד:

ר' יוסה. ציוה לבר עולא חזן הכנסת של בבליים כד דהיא חדא אוריא. אם הוא יום שמוציאין בו ס''ת אחד תגלול אותה לאחורי הפרוכת קודם שתביאה על התיבה מפני טורח הצבור:

כד דאינון תרתי. ואם היא יום שמוציאין בו ב' ספרי תורות:

תי מייבל חדא ומייתי חדא. תהא מוליך הס''ת הראשונה ותחזירנה לארון הקדש למקומה ואח''כ תביא האחרת ואע''ג דר' יוסי נמי חייש לכבוד הצבור שהרי ציוה לגלול אחורי הפרוכת קודם שיביאה על התיבה ומפני טורח צבור מכל מקום קסבר שביום שיש בו ב' ס''ת מותר לעשות כן כדי להראות ולפרסם כבוד היום שנתחייב בו להוציא ב' ס''ת:

עַד אֵיכָן. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּגוֹן פָּרָשַׁת יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

עד איכן. מתני' דקתני עד כדי שלא יפסיק המתורגמן ועד איכן שיעורו:

כגון פרשת יהוידע כהן גדול. בפרשה דמשתעי ביה אחרי שהומתה עתליה המרשעת וזהו מן ויכרות יהוידע את הברית וגו' עד בן שבע שנים יהואש במלכו שהיא פרשה קטנה מד' פסוקים:

Meguilah

Daf 32b

משנה: כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין לֹא יִשָּא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסַטִיס לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ׃

Traduction

Un prêtre qui a des défauts aux mains ne pourra pas les étendre pour la bénédiction sacerdotale. Il en sera de même, dit R. Juda, si ses mains sont teintes de la couleur jacinthe, (171)Maïmonide rend ce terme par [252] et [252], crocus, Indicum (du persan [252]), pour lequel les éditions ont, par corruption, le mot [252]. V. (Sheviit 3, 1), et (Shabat 9, 5)., car le peuple les regarde et en serait choqué – (172)La Guemara de ce est traduite (Taanit 4, 1), commencement, p. 176.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כהן שיש בידיו מומין. וכן בפניו או ברגליו לפי שאין הכהנים רשאין לעלות בסנדליהן לדוכן מתקנת ריב''ז ואם יש מומין ברגליו יסתכלו בו ויסתכלו בידיו ואין להסתכל כשהכהנים נושאין את כפיהם מפני היסח הדעת:

אסטיס. צבע דומה לתכלת ופואה שרשים שצובעים בהם אדום וכל מיני צבעים. מסקינן שאם היה דש בעירו ויודעין במומין שבו או בצבעים שבידיו או שרוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר דשוב אין מסתכלין בו:

משנה: הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּצְבוּעִין אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבוֹר. בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר אַף יָחֵף לֹא יַעֲבוֹר. הָעוֹשֶׂה תְּפִילָּתוֹ עֲגוּלָּה סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. צִפָּהּ זָהָב וּנְתָנָהּ עַל בֵית אוּנְקְלִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִין׃

Traduction

Celui qui déclare ne plus vouloir officier en habits de couleur ne devra pas non plus officier en blanc (de crainte d’idées hétérodoxes); et s’il déclare ne pas vouloir officier en sandales, il n’officiera pas non plus même les pieds nus. On ne doit pas avoir les phylactères arrondis; c’est dangereux si l’on se cogne à la tête (on pourrait se blesser), et de plus ce n’est pas la forme prescrite (mais carrée). Les placer au bas du front (au lieu du sommet) et sur la paume (au lieu du bras), c’est commettre un acte d’hérésie (de suivre les termes du texte biblique, au lieu de tenir compte des prescriptions rabbiniques); les couvrir d’or, ou les mettre sur la manche agcalh de son vêtement, est un acte hétérodoxe (presque d’hérésie).

Pnei Moshe non traduit

מתני' האומר איני עובר וכו' אף בלבנים לא יעבור. דחיישינן שמא מינות נזרקה בו לפי שהנכרים מקפידין בכך:

העושה תפלתו. שבראש עגולה סכנה שמא תכנס בראשו כשיכה בראשו ואין בה מצוה דתפילין מרובעות ושחורות הלכה למשה מסיני:

ה''ז דרך מינות. שהמינים בוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא ואומרים בין עיניך ממש על ידך ממש וחכמים דורשים ג''ש מקרחה דכתיב בין עיניכם מה להלן בגובה הראש מקום שעושה קרחה אף כאן במקום שער בראש במקום שמוחו של תינוק רופס שהוא מכוון למקום שבין עיניך ועל ידך בגובה היד היא הקיבורית בראש הזרוע שתהא כנגד הלב:

ציפן זהב. והל''מ שחורות וצריך מעור בהמה טהורה דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר בפיך:

ונתנה על בית יד אונקלי שלו. על בית יד המלבוש מבחוץ וכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות:

ה''ז דרך החיצונים. הן ההולכים אחר דעתם וחוץ מדעת החכמים וקרובים למינים הם:

משנה: הָאוֹמֵר יְבָֽרְכֶיךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַטּוֹלֶךְ וּמִזַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה׃

Traduction

Si un officiant dit: ''les bons te béniront'', c’est une formule hérétiques (173)Il trahit une tendance sectaire, vers le christianisme, ajoute M. Derenhourg, ibid., p. 355, entre ( ).. Celui qui dit ''que ta miséricorde atteigne le nid de l’oiseau'', ou ''que ton nom soit mentionné en bien'' (ou: sur le bien), ou encore ''nous te remercions, nous te remercions'' (2 fois), sera réduit au silence (174)Cf. J. (Berakhot 5, 3)., ainsi que celui qui modifie (175)'''''' M. Perles, Revue des études juives, 3, 111; 4, 161, traduit: Si quelqu'un explique ces prescriptions (non. littéralement, mais au figuré), on le force à se taire. Cf. Fränkel, Monatschrift, 18, 1869, pp. 313-5.'''''' le texte (la personne) du chapitre des mariages prohibés (Lv 18, 7). On fait taire (176)Nous suivons le sens adopté par Geiger, dans sa Zeitschrift, 1869, t. 7, pp. 167-170., en l’apostrophant, celui qui faisant la lecture officielle de la Loi (qui suit le texte hébreu, puis la version chaldéenne) dit (Lv 18, 21):Et de ta semence tu ne donneras pas à faire passer (engendrer) en une araméenne (non-juive).

Pnei Moshe non traduit

מתני' האומר יברכוך טובים הרי זו דרך מינות. לפי שצריכין ישראל לצרף עמהם אף לפושעי ישראל באגודות תעניותיהם שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת:

על קן ציפור יגיעו רחמיך. וכן חוס ורחם עלינו משתקין אותו לפי שעושה מידותיו של הקב''ה הכל רחמים והן אינן אלא גזירות:

ועל טוב יזכר שמך משתקין אותו לפי שחייבים לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה:

מודים מודים. דמיחזי כמקבל עליו שתי רשויות:

המכנה בעריות. שדורש פ' עריות בלשון כינוי ואומר דלא בעריות ממש דיבר הכתוב אלא שלא יגלה קלון אביו וקלון אמו ברבים:

האומר ומזרעך וגו'. ומפרש ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה לפי שעוקר הכתוב ממשמעותו לגמרי ונותן כרת לבא על הארמית ומחייבו חטאת על השוגג:

הלכה: הָאוֹמֵר יְבָֽרְכֶיךָ טוֹבִים. שְׁתֵּי רְשׁויּוֹת.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' האומר יברכוך טובים שתי רשויות. כלומר דבהא נמי מיחזי כאלו אומר שיש שמטיב ויש שמריע ויברכוך טובים לבעל המטיב והרי זה דרך מינות:

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. סוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. וָכָא תַנִּינָן. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. רִבִּי חַגַּיי בָעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. פְּרָט. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָה. 32b כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא.

Traduction

On a enseigné ailleurs (170)J., (Makot 2, 5) ( 3ld).: l’aveugle homicide involontaire ne subira pas la peine de l’exil; tel est l’avis de R. Juda; mais R. Meir impose cette peine. Pour tant, tous deux se fondent sur le même verset (Nb 35, 23), sans voir; or, R. Juda dit que cette expression a pour but d’exclure l’aveugle de la règle générale; selon R. Meir, au contraire, elle le comprend. Si donc on dit ici qu’à celui qui n’a jamais vu la lumière du jour il est défendu d’officier, c’est qu’à l’homme devenu aveugle par accident (après avoir vu) il est permis d’officier; n’est-ce pas une contradiction de la part de R. Juda, demanda R. Hagaï en présence de R. Yossa, puisque dans la Mishna précitée on l’en exclut, tandis qu’ici il est compris dans la règle générale? Dans notre Mishna, répond R. Hanania fils de R. Hillel, il s’agit d’un individu assis dans l’obscurité (non d’un aveugle), et s’il ne peut pas officier à ce moment, il le pourra à d’autres; tandis qu’au sujet de l’homicide involontaire, on déduit de l’expression sans voir, selon R. Meir, que l’aveugle y est compris, et R. Juda l’en exclut.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תמן תנינן. בפ''ב דמכות בהלכה ה' וכל הסוגיא שם:

סומא אינו גולה וכו'. וכצ''ל כדגריס התם ר''י אומר בלא ראות פרט לסומא ר''מ אומר לרבות את הסומא. דכתיב בלא דעת למעט ובלא ראות למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות:

וכא תנינן. קושיא הוא כדמסיק ר' חגי דמדייקינן הא ראה מימיו פורס וא''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודא תמן הוא אומר פרט לסומא דאינו גולה דפטור הוא מכל המצות והכא הוא אומר לרבות וכדדייקינן הא אם ראה ונסתמא פורס את שמע ואמאי הרי פטור הוא מכל המצות והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:

ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש הוא אלא שהיה יושב בבית אפל מימיו כגון שנולד במערה ולא ראה מאורות ובהא הוא דשפיר דייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו יושב בבית אפל פירס:

כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא כלומר וכי כך אנו אומרים זה שראה מימיו ועכשיו הוא בבית אפל פטור הוא מפריסת שמע ואינו יכול להוציא אחרים והרי היה לו הנאה מימיו מן המאורות הלכך דייקינן הא אם ראה פורס:

ברם הכא. גבי גלות בסומא ממש איירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ור''י סבר פרט לסומא וכדמפרשינן טעמייהו:

הלכה: תַּנֵּי. וּבְפָנָיו. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. רִבִּי נַפְתָּלִי הַווָת אֶצְבַּעָתְיהּ עֲקִימָה. אֲתַא שְׁאִיל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רַגְלֵיהּ [הֲוֵי] סַגִּין. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָֽרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָֽמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. וכן ובפניו וכו' וגרסינן להא לעיל בתענית פ''ד בהלכה עד סוף הלכה וע''ש:

הלכה: תַּנָּה רִבִּי יוֹסֵי בֶּן בֵּבַי. תַּפִילִּין מְרוּבָּעוֹת [שְׁחוֹרוֹת] הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

Traduction

R. Yossé b. Bivi a enseigné: selon une règle transmise depuis Moïse au mont Sinaï, les phylactères doivent être carrés et teints en noir.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תנא וכו' תפילין מרובעות. ולא עגולות שחורות ולא מוזהבים וצבע אחר הל''מ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source