Vayedaber

Meguilah

Daf 20b

משנה: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה וְלֹא מוֹלִין וְלֹא טוֹבְלִין וְלֹא מַזִּין. וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבּוֹל עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכוּלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר כָּשֵׁר׃

Traduction

Tous sont aptes à lire la Megila, sauf un sourd, ou un idiot, ou un enfant; R. Juda autorise l’enfant à cet effet. On ne lira la Megila, on ne circoncira, on ne prendra de bain légal, on ne fera l’aspersion purifiante, et de même la femme observant chaque jour son état de pureté (menstruata) ne se baignera qu’après le lever du soleil; cependant, tous ces actes sont valables s’ils ont été accomplis dès l’aurore.

Pnei Moshe non traduit

מתני' הכל כשרין לקרות את המגילה. הכל לאתויי נשים שאף הן היו באותו הנס:

חוץ מחרש. בגמרא מוקי לה כר' יוסי דפרק היה קורא דס''ל צריך להשמיע לאזניו:

ר' יהודה מכשיר בקטן. והוא שהגיע לחינוך ואין הלכה כר' יהודה:

מתני' אין קורין את המגילה. לקריאתה ביום אלא עד שתנץ החמה דכתיב והימים האלה נזכרי' ונעשים וגו' ובגמרא הכא יליף לה מקרא אחרינא:

וכן שומרת יום כנגד יום. בי''א יום שבין וסת נדה לוסת נדה והן נקראין ימי הזיבה שאם ראתה בהן יום אחד שומרת יום של מחרתו ואם לא תראה בו טובלת באותי יום עצמו ומשתנץ החמה ולא מקודם:

וכולן שעשו משעלה עמיד השחר כשר. בדיעבד דנפקא לן מקרא דנחמיה דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים וכתיב והיה לנו הלילה למשמר והיום למלאכה אלמא מעלות השחר יממא הוי ולא אמרו דלכתחלה עד שתנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה לפי שאין הכל בקיאין כשעולה עמוד השחר:

רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָנִישָׁא בְשֵׁם רַב. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּלָּהּ. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאִישׁ יְהוּדִי. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. מֵאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃ וּבִלְּבַד מִסֵּפֶר שָׁלֵם. רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָנִיישָׁא בְשֵׁם רַב. אִם הָֽיְתָה כְתוּבָה חוּמָשִׁין אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. 20b מִפְּנֵי הַהֶדְיוֹטוֹת. עוּלָּא בִירִייָה רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. רָגִיל צָרִיךְ לִקְרוֹתָהּ בַּלַּיְלָה וּלְשַׁנּוֹתָהּ בַּיּוֹם. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. לְשַׁנּוֹת מִשְׁנָתָהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי בַּבְלָייָה. לְשַׁנּוֹת קִרְייָתָהּ.

Traduction

R. Helbo ou R. Matna Yossé b. Maneisha dit au nom de Rav: les 3 interlocuteurs de la Mishna s’accordent à exiger que le texte écrit servant à la lecture d’Esther devra être complet. Le même rabbi dit: si le texte d’Esther est écrit dans un recueil d’hagiographes comprenant les 5 rouleaux (104)(Ct (Rt Lament., Ecclésiaste, Esther. (non à part), on ne doit pas s’en servir pour la lecture publique (ce n’est pas assez spécial); car, dit R. Tanhouna, pour les gens ignorants idiwtai, on semblerait lire un texte quelconque. – Oula Birieh (ou de Berea?), ainsi que R. Eleazar, dit au nom de R. Hanina Raguil: il faut lire le récit d’Esther à la nuit et le répéter le jour. Les compagnons d’études avaient supposé qu’au jour il faut expliquer la Mishna relative à ce sujet; non, dit R. Aba Maré de Babylone, il faut répéter la lecture du texte biblique.

Pnei Moshe non traduit

ובלבד מספר שלם. דכ''ע מיהת צריך שתהא כתובה כולה:

אם היתה כתובה חומשין. בין הכתובים שהספרים שלהם היו כולן בגליון כס''ת:

מפני ההדיוטות. שיאמרו הרי היא כשאר הכתובים:

רגיל. כך שמו ר''ח רגיל:

לשנות קרייתה. אע''פ שקראה בלילה חוזר וקוראה ביום:

רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ עוּלָּא בִירִייָה רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהֵיעָשׂוֹת רֹאשׁ חוֹלָה לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֙ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה. לְחוֹלָה כְתִיב. וְהַצַּדִּיקִים מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים. כִּ֤י זֶ֙ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַֽהֲגֵ֣נוּ עַלמֽוּת׃ עַלמֽוּת בַּעֲלִימוּת. [בִּזְרִיזוּת]. עַלמֽוּת. כְּאִילֵּין עֲלָמוֹת. תִּירְגֵּם עֲקִילַס. אַתַא נַסִייָא. עוֹלָם שֶׁאֵין בוֹ מָוֶת. וְהַצַּדִּיקִים מַרְאִין אוֹתוֹ בְּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים. כִּ֤י זֶ֙ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד ה֖וּא יְנַֽהֲגֵ֣נוּ עַלמֽוּת׃ הוּא יְנַֽהֲגֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. הוּא יְנַֽהֲגֵנוּ לְעָתִיד לָבוֹא.

Traduction

R. Berakhia, ou R. Helbo, Oula Birieh, R. Eleazar au nom de R. Hanina dit (105)'''''' J., (Moed Qatan 3, 7) ( 83b); B., ib., 7a.'''''': à l’avenir, Dieu se mettra en tête de la danse joyeuse des justes dans le monde futur, selon ces mots (Ps 48, 14): dirigez votre esprit vers la danse (106)Littéral.: vers le rempart. C'est un jeu de mots sur le double sens de [232], danse et rempart.; et les justes le montreront du doigt, comme il est dit (ib. 5): voici Dieu, notre Dieu à tout jamais, il nous dirigera éternellement; le terme ‘almouth a le triple sens de caché, de rapide (dans sa course vertigineuse), d’alerte comme la jeunesse (107)Rabba à (Lv ch. 11.. La version d’Aquilas traduit ce mot par aqanasia (immortalité): un monde où il n’y a pas de mort (108)Le mot 'Almouth est lu ici (par permutation) [232].; et les justes, se le montrant du doigt, diront: voici Dieu, notre Dieu à tout jamais, il nous conduira éternellement, en ce monde et dans l’autre.

Pnei Moshe non traduit

ראש חולה לצדיקים. עושה להם מחול והוא בראש:

בזריזות. כאילין עלמות:

רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא בְשֵׁם רַב חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מִשְׁפָּחָה֙ וּמִשְׁפָּחָ֔ה. מִיכָּן לְמִשְׁמְרוֹת כְּהוּנָּה וּלְוִיָּה שֶׁיְּהוּ בְטִילִין. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. מִיכָּן לְבֵית הַווַעַד שֶׁיְּהֵא בָטֵל. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְזִכְרָ֖ם לֹא יָס֥וּף מִזַּרְעָֽם׃ מִיכָּן שֶׁקָּֽבְעוּ לָהּ חֲכָמִים מַסֶּכֶת.

Traduction

R. Helbo ou R. Hama b. Gouria dit au nom de R. Hama b. Ouqba, au nom de R. Yossé b. Hanina: de la répétition du mot famille (9, 28), on conclut que même les sections sacerdotales et lévitiques interrompront le service du culte pour faire cette lecture; de même R. Helbo en conclut qu’on interrompt les études à cet effet. Simon b. Aba dit au nom de R. Yohanan: par le verset (ib.), leur souvenir ne disparaîtra pas de leur postérité, on trouve justifiée l’idée que les sages ont consacré à Esther un traité talmudique.

Pnei Moshe non traduit

שיהו בטלין. מעבודתן לשמוע מקרא מגילה:

לבית הוועד שיהא בטל. מתלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה:

מכאן שקבעו לה חכמים מסכת. כמו סמכת שמכאן סמכו לומר שמבטלין ת''ת למקרא מגילה מדכתיב וזכרם לא יסוף מזרעם משמע לעולם אפי' מתעסקין בזכרון תלמוד תורה זכרם לא יסוף:

Meguilah

Daf 21a

הלכה: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. אָמַר רַב מַתָּנָה. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲוִינָן סָֽבִרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין רִבִּי יוֹסֵה וְרַבָּנִן. בִּשְׁמַע. דִּכְתִיב בָּהּ שְׁמַע. הָא שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת לֹא. מִן מַה דְרַב מַתָּנָה אָמַר. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. הָדָא אָֽמְרָה. הִיא שְׁמַע הִיא שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵה. וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו. שְׁמַע אָזְנֶיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. 21a רַב חִסְדָּא אָמַר. לֵית כָּאן חֵרֵשׁ. בְּאַשְׁגָּרַת לָשׁוֹן הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִסְתַּבְּרָא יוֹדֶה רַב חִסְדָּא בִתְרוּמוֹת דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵי. אֲתַא רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. עַל כּוֹרְחָךְ אַתְּ אָמַר דְּהִיא דְרִבִּי יוֹסֵה. דְּתַנִּינָן חֲמִשְׁתֵּי קַדְמִייָתָא וְלָא תַנֵּיִנָתָהּ עִמָּהוֹן. אִם מִשֵּׁם שֶׁאֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. דְּתַנִּינָן חֲמִשְׁתֵּי אַחַרִייָתָא וְלָא תַנֵּיִנָתָהּ עִמָּהוֹן. הֲוֵי סוֹפָךְ מֵימַר. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר רב מתנה דר' יוסי היא. מתני' דפוסל בחרש דר' יוסי היא דס''ל בפ''ב דברכות הקורא את שמע ולא השמיע לאזניו לא יצא. וגרסי' לה לכולה סוגיא בברכות שם בהלכה ד':

אמר ר' יוסי. הוא ר' יוסי אמורא דהאי ש''ס חבירו של ר' יונה ולפעמים קורא אותו ר' יוסף בהאי ש''ס כדמשמע בכמה דוכתי:

הוינן סברין מימר. אי לאו דאוקי רב מתנה למתני' כר' יוסי דהתם היינו סוברין לומר דבמה פליגין ר' יוסי ורבנן בברכות שם בק''ש דוקא משום דכתיב בה שמע ומר דריש לה להשמיע לאזנו ומר דריש לבכל לשון:

הא שאר כל המצות. דלא גלי לן קרא לא פליג ר' יוסה ומודה הוא שא''צ להשמיע לאזניו אבל מן דרב מתנה אמר דמתני' דהכא ר' יוסי הוא א''כ הדא אמרה היא שמע היא שאר כל המצות לר' יוסי ואפי' בדיעבד לא יצא בחרש לדידיה וכדמפרש טעמא דכתיב והאזנת למצותיו:

רב חסדא אמר לית כאן חרש. פליג אדרש מתנה דמוקי למתני' כר' יוסי דבמתני' דקתני חרש לאו דוקא הוא והרי זה כלית תני הכא חרש לדינא אלא באשגרת לישן היא מתני' הואיל דבכל מקום שונה התנא חרש עם שוטה וקטן נשנה ג''כ כאן אבל לדינא ס''ל המתני' כר' יהודה דבר פלוגתא דר' יוסי היא ואפשר אפי' לכתחלה כשר חרש. והכי מסיים לה בברכות שם מתני' לר' יהודה:

אמר ר' יוסה. אע''ג דפליג רב חסדא אדרב מתנה ולא מוקי לה למתני' דהכא כר' יוסי דברכות מסתברא היא דמודה הוא רב חסדא לרב מתנה במתני' דתרומות דכר' יוסי היא דתנינן שם בפ''ק חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום לפי שאינו שומע הברכה ואם תרם תרומתו תרומה והאי מתני' כר' יוסי דאע''ג דר' יוסי א''ל גבי ק''ש דאפי' בדיעבד לא יצא שאני התם דברכות מדרבנן הן והלכך לכתחלה הוא דלא יתרום אבל בדיעבד תרומתו תרומה דאין הברכות מעכבות וכן כי אתא ר' חנניה קאמר בשם רב חסדא דמתני' דתרומות כר' יוסי דברכות היא:

אמר ר' יוסי בר בון ע''כ הוא דאת אמר. דההיא מתני' כר' יוסי היא. וא''צ ראיה לזה דמגופה דהאי מתני' שמעינן לה דהא תנינן התם חמשה קדמייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה חש''ו וכו' ולא תנינתה להאי מתני' דחרש המדבר ואינו שומע עמהן ואי משום דהני חמשה דמתני' קדמייתא אפי' בדיעבד אין תרומתן תרומה ובחרש המדבר ואינו שומע בדיעבד תרומתו תרומה אכתי קשיא דהא תנינן התם לקמן חמשה אחרייתא חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשכור וכו' ולא חנינתא למדבר ואינו שומע עמהן ואמאי:

הוי סופך מימר דר' יוסי היא. אלא על כרחך לומר דהאי מדבר ואינו שומע דר' יוסי היא. ובדיעבד מודה הוא דלא דמי לק''ש ואלו הוה תני לה עם הני חמשה אחרונים אתי למיטעי בסבריה דר' יהודה דה''א דלר' יהודה במדבר ואינו שומע נמי ס''ל דלכתחלה לא יתרום כמו באינך דחשיב התם האלם וכו' ובאמת לר' יהודה ס''ל דמדבר ואינו שומע אפילו לכתחלה נמי תורם הלכך תני לה להאי דינא דמדבר ואינו שומע באנפי נפשה וקמ''ל בהא דהאי דינא כר' יוסי אתיא ולכתחלה הוא דלא יתרום אבל בדיעבד אף לר' יוסי תרומתו תרומה כדאמרן ולר' יהודה אפי' לכתחלה הוא תורם:

רִבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. קָטָן הָיִיתִי וּקְרִיתִיהָ לִפְנֵי רִבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד. אָֽמְרוּ לוֹ. קָטָן הָיִיתָ וְאֵין עֵידוּת לְקָטָן. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה שֶׁקְרִיתִיהָ לִפְנֵי רִבִּי יוּדָה בִאוּשָׁה. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין זוּ רְאַייָה. הוּא שֶׁהוּא מַתִּיר. מִיכָּן וָהֵילַךְ נָהֲגוּ הָרַבִּים לִקְרוֹתָהּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. בַּר קַפָּרָא אָמַר. צָרִיךְ לִקְרוֹתָהּ לִפְנֵי נָשִׁים וְלִפְנֵי קְטַנִּים שֶׁאַף אוֹתָם הָיוּ (בַמִּסְפֵּק) [בַּסָּפֵק]. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עֲבַד כֵּן. מְכַנֵּשׁ בָּנוֹי וּבְנֵי בֵייתֵיהּ וְקָרִי לָהּ קוֹמֵיהוֹן.

Traduction

– (109)En tête de ce est un passage traduit (Berakhot 2, 2).. R. Juda dit: étant enfant j’ai lu le rouleau d’Esther devant R. Tarfon à Lod. -De ce que tu étais enfant à ce moment, lui fut-il répliqué, tu ne peux rien attester, l’enfant n’étant pas admis à témoigner. Rav raconte avoir lu comme enfant devant R. Juda à Ousha; —ceci ne prouve rien, lui dit-on, car c’est précisément lui qui le permet. A partir de ce moment, la majorité des gens prit l’habitude de faire cette lecture à la synagogue. Bar-Kappara dit: il faut lire ce récit en présence des femmes et des enfants, pour qu’en raison du doute à leur égard leur devoir soit rempli. Aussi R. Josué b. Levi, au moment de lire le rouleau d'Esther, réunissait toute sa famille.

Pnei Moshe non traduit

מכאן ואילך. אחר שאירע שקרא הקטן נהגו הרבים לקרותה בבית הכנסת ושוב לא יניחו שיקרא הקטן לרבים:

היו בספק. הגזירה וכן היה ריב''ל נוהג לעשות כן:

אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. דְּכְתִיב בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר סִבְּרוּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם.

Traduction

– ''On ne lira la Megila, est-il dit, qu’au 1er rayon du soleil'', car il est écrit (Est 9, l): au ''jour'' où les ennemis des Juifs ont pensé dominer sur eux (il faut donc un plein jour);

וְלֹא מוֹלִים. דִּכְתִיב וּבַיּ֖וֹם הַשְּׁמִינִ֑י יִמּ֖וֹל בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ.

Traduction

''ni circoncira'', comme il est dit (Lv 12, 3): au 8e ''jour'' on circoncira la chair de son prépuce;

וְלֹא טוֹבְלִין. דִּכְתִיב וְהִזָּה וְטָבַל. מַה הַזָּייָה בַיּוֹם. אַף טְבִילָה בַיּוֹם. מְנַיִין שֶׁהַהַזָּיָה בַיּוֹם. דִּכְתִיב וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י. כָּל מְחוּייָבֵי טְבִילוֹת טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בַּיּוֹם חוּץ מִן הַנִּידָּה וְיוֹלֶדֶת שֶׁאֵינָהּ טוֹבֶלֶת אֶלָּא בַלַּיְלָה. נִידָּה שֶׁעִיבֵּר זְמַנָּהּ טוֹבֶלֶת בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. דְּרָשָׁהּ רִבִּי חִייָה בַּר בָּא לְצוֹרָאֵי. נִידָּה שְׁעִיבֵּר זְמַנָּהּ טוֹבֶלֶת בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. תַּמָּן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ עִיבֵּר זְמַנָּהּ לֹא. מִפְּנֵי חָמוֹתָהּ וּמִפְּנֵי כַלָּתָהּ. אִשָּׁה אַחַת מִשֶׁלְּבֵּית רַבּוֹתֵינוּ רָאוּ אוֹתָהּ טוֹבֶלֶת כְּדַרְכָּהּ בַּיּוֹם. נֹאמַר. מְעוֹבֶרֶת זְמַן הֲווָת.

Traduction

''on ne prendra pas de bain légal'', selon ces mots (Nb 19, 4): il fera l’aspersion et l’on se baignera; or, comme l’aspersion doit avoir lieu le jour, il en sera de même du bain. Et d’où sait-on que l’on doit asperger au jour? De ce qu’il est dit (ib. 19): le pur aspergera l’impur au 3e ''jour''.– (110)Suit un passage traduit (Shabat 2, 1)..

נִדָּה שֶׁנֶּאֶנְסָה וְטָֽבְלָה. רִבִּי שַׁמַּי בְשֵׁם רַב. טְהוֹרָה לְבֵיתָהּ וּטְמֵיאָה לְטַהֲרוֹת. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. טְמֵיאָה בֵין לְבֵיתָהּ בֵּין לְטַהֲרוֹת. מַה טַעֲם. וְכוּבַּס שֵׁנִי֭ת וְטָהֵֽר. מַה הָרִאשׁוֹנָה לַדַּעַת אַף הַשְּׁנִייָה לַדַּעַת. מְנַיִין שֶׁהָרִאשׁוֹנָה לַדַּעַת. וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִ֨בְּס֔וּ. לַדַּעַת. וַאֲנָן חַמְייָן רַבָּנִן מְקַדְּמִין לְעִיבּוּרָה. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. מִצְוָה לְהַקְדִּים כְּדֵי לְזָרֵז בַּמִּצְוֹת.

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source