הַלְּלוּ יָ'הּ. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר הַלְּלוּ יָ'הּ. וְחוֹרָנָה אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מָאן דְּאָמַר הַלְלוּ יָ'הּ. נֶחֱלַק וְאֵינוֹ נִמְחָק. מָאן דְּאָמַר הַלֵּלוּיָהּ. נִמְחָק וְאֵינוֹ נֶחֱלַק. וְלָא יָֽדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דַאֲמַר רַב. שְׁמָעִית מִן חָבִיבִי. אִם יִתֵּן לִי אָדָם סֵפֶר תִּילִים שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מוֹחֵק אֲנִי אֶת כָּל הַֽלְלוּ יָֽהּ שֶׁבּוֹ. שֶׁלֹּא נִתְכַּווֵן לְקַדְּשׁוֹ. הֲוִי דוּ אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְלִיגִין. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁלְשֶׁבַח נֶאֲמַר סֵפֶר תִּילִים. בְּאִישׁוּר בְּנִיצּוּחַ בְּנִיגוּן בְּשִׁיר בְּמִזְמוֹר בְּהַשְׂכֵּל בְּרִינָּה [בְתוֹדָה] בִתְפִילָּה בִבְרָכָה. הַמְאושָּׁר שֶׁבְּכוּלָּן הַלְלוּ יָ'ה. שֶׁהַשֵּׁם וְהַשֶּׁבַח כְּלוּלִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הללויה רב ושמואל וכו'. גריס להא עד סוף הלכה לעיל בפ' לולב הגזול בהלכה י' ושם פירשתי ע''ש:
רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מַה נַעֲנֵי. אֲמַר לֵיהּ הָכָא (כִּיפָה) [בְּפֶה] קוֹמָךְ. רִבִּי יוֹנָה עֲנִי הָכֵן וְהָכֵן. רִבִּי לָֽעְזָר עֲנִי הָכֵין וְהָכֵין. דְּתַנֵּי. שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. עָנָה וְלֹא שָׁמַע לֹא יָצָא. רַב בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה. וְאִית דְּאָֽמְרִין. רִבִּי אַבָּא בַּר חָנָה בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הַיי לֵין אִינּוּן רָאשֵׁי פְרָקִים. הַֽלְלוּיָ֙הּ ׀ הַ֭לְלוּ עַבְדֵ֣י י'י הַֽ֝לְלוּ אֶת שֵׁ֥ם י'י׃ בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. מְנַיִין אִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אַמַר לוֹן. מִן מַה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִין רַבְרְבַייָא קַיימִין בְּצִיבּוּרָא וְאִילֵּין אָֽמְרִין בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא. וְאִילֵּין אָֽמְרִין. בְּשֵׁ֣ם י'י. וְאֵילוּ וָאֵילּוּ יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל. אֵינוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ. אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל. תַּנֵּי. אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה. בֶּן עֻזַּאי אוֹמֵר. הָעוֹנֶה אָמֵן יְתוֹמָה יִהְיוּ בָנָיו יְתוֹמִין. קְטוּפָה. תִּיקָּטֵף נִשְׁמָתוֹ. אֲרוּכָּה. יַאֲרִיךְ יָמִים בְּטוֹבָה. אֵי זוֹ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה. אָמַר רַב חוּנָה. הָהֵן דְּחָב לְמִבְרְכָה וְהוּא עֲנִי וְלָא יְדַע מָה הוּא עֲנִי. תַּנֵּי. גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. בַּשֵּׁם. אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. אִם בֵּירַכְךָ גוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן. דִּכְתִיב בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶה֖ מִכָּל הָֽעַמִּ֑ים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵירְכוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָא. אַחֵר פָּגַע בּוֹ וְקִילְלוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אָֽמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. הֵיךְ מַה דְאָֽמְרָת לָהֵן אָֽמְרָת לָהֵן. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן כְּתִיב. אוֹרֲרֶיךָ אָר֔וּר וּֽמְבָֽרֲכֶי֭ךָ בָּרֽוּךְ׃
תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. 13a שֶׁלְּבֵית חֲגִירָה כּוֹתְבָנִים אוּמָּנִים הָיוּ בִירוּשָׁלִַם. הָיוּ מוֹחֲקִין צְבָאוֹת. שֶׁכֵּן הוּא שֵׁם חוֹל בְּמָקוֹם אַחֵר. וּפָֽקְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָא֖וֹת בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ כָּל הַשֶּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּאָבִינוּ אַבְרָהָם קוֹדֶשׁ חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא חוֹל. וַיְהִ֞י כַּֽאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֘ מִבֵּ֣ית אָבִי֒. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף הוּא קוֹדֶשׁ. שֶׁאִילוּלֵי אֱלֹהִים כְּבָר הִתְעוּ אוֹתִי. כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּמִיכָה אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּיוּ''ד וּבְהֵ''א הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל חוּץ מֵאֶחָד שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ. כָּל יְמֵ֛י הֱי֥וֹת בֵּית הָאֱלֹהִ֖ים בְּשִׁלֹֽה׃ כָּל הַשֵּׁמוֹת הַכְּתוּבִים בְּנָבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּתוּבִין בְּאֲלֵ''ף לַמֵד הֲרֵי אֵילּוּ קוֹדֶשׁ. בֵּרַ֥ךְ נָב֛וֹת אֱלֹהִ֖ים וָמֶ֑לֶךְ. אֲבָל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד מֶלֶךְ מְלָכִים מְרוֹמָם וְגָדוֹל וְנוֹרָה וְעֶלְיוֹן אַדִּיר צַדִּיק יָשָׁר חָסִיד תָּמִים גִּיבּוֹר הֲרֵי אֵילּוּ חוֹל. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁאֵינָן נֶחֱלָקִין. עַמִּיאֵל עַמִּישַׁי צוּרִאֵל צוּרִישַׁדַּי גַּמְלִיאֵל פְּדָהצוּר פְּדַהאֵל אֵינָן נֶחֱלָקִין. אֵילּוּ שֵׁמוֹת שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין. בֵּית אֵל בֵּית אָוֶן וְחָרָה אַף וְחָרָה אַפִּי פּוֹטִי פֶרַע צָֽפְנַת פַּעְנֵחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
שאינן נחלקין. שצריך הסופר ליזהר שלא יעשה אותן כשתי תיבות:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן עָבַר וְהֵבִיא עֲשִׂירִת הָאֵיפָה שֶׁלּוֹ כָשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' יוחנן עבר והביא וכו'. כלומר משיח שעבר דתנן שאין מביא עשירית האיפה וקאמר ר' יוחנן דהיינו לכתחלה שאינו מחויב להביא אבל אם הביא עשירית האיפה משלו כשר הוא ומקבלין ממנו להקריבה:
הלכה: תַּנֵּי. כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. אֵין הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבִיא פָּר. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. הַמְרוּבֶּה בְגָדִים מֵבֵיא פָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מָשִׁיחַ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת אֶת הַמְרוּבֶּה [בְגָדִים]. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מָשִׁיחַ. יָכוֹל זֶה הַמֶּלֶךְ. תַּלְמוּד לֹומַר כֹּהֵן. אִי כֹהֵן יָכוֹל אַף מְרוּבֶּה בְגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר מָשִׁיחַ. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. תַּלְמוּד לוֹמַר מָשִׁיחַ. שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו מָשִׁיחַ. מִחְלְפָה שִׁיטַּתּוֹן דְּרַבָּנִן. הָכָא כְתִיב מָשִׁיחַ וְהָכָא כְתִיב מָשִׁיחַ. הָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין. לְרַבּוֹת מְרוּבֶּה בְגָדִים. וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין. לְהוֹצִיא אֶת הַמְּרוּבֶּה בְגָדִים. אָמַר רִבִּי אִילָא. כָּל מִדְרַשׁ וּמִדְרַשׁ בְּעִנְייָנוֹ. תַּמָּן כָּל הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר כֹּהֵן. לְרַבּוֹת אֶת הַמְרוּבֶּה בְגָדִים. בְּרַם הָכָא אֵין הַפָּרָשָׁה אֲמוּרָה בְאַהֲרֹן. אִילּוּ נֶאֱמַר מָשִׁיחַ וְלֹא נֶאֱמַר כֹּהֵן. הָיִיתִי אוֹמֵר. [לְעוֹלָם עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת מַעֲשֶׁה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן. אוֹ אִלּוּ נֶאֱמַר כֹּהֵן וְלֹא נֶאֱמַר מָשִׁיחַ. הָיִיתִי אוֹמֵר.] זֶה הַמֶּלֶךְ. אִין תֹּאמַר. כְּבָר קָֽדְמָה פָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל הֶעֱלֵם דָּבָר מֵבִיא פָר וְעַל שִׁגְּגַת מַעֲשֶׂה מֵבִיא שָׂעִיר. הֲוֵי צוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר מָשִׁיחַ וְצוֹרֶךְ הוּא שֶׁיֹּאמַר כֹּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי צורך הוא שיאמר משיח וצורך הוא שיאמר כהן. הלכך איצטריך תרוייהו וכדאמרן דהא איצטריך משיח למיכתב ה''א לגביה ולמעוטי ואלו לא נאמר כהן פשיטא דאיכא למיטעי וכדלעיל והשתא דתרוייהו צריכי אין כאן יתור לרבות מרובה בגדים ולפיכך מוציא אני כאן למרובה בגדים מפר העלם דבר:
ברם הכא. בפר העלם דבר לא הוזכר אהרן בפרשה זו והלכך תרוייהו הוצרכו וכדמסיים ואזיל. ונתחלפו השיטות ג''כ כאן וכצ''ל. אלו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר זה המלך אם תאמר כבר קדמה פרשת המלך הייתי אומר על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר כהן או אלו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר לעולם על העלם ועל שגגת מעשה מביא שעיר הוי צורך הוא שיאמר משיח וצורך הוא שיאמר כהן. כלומר אלו נאמר משיח בלבד הייתי אומר זה המלך והא דכבר מפורש בפרשה לקרבן נשיא לבדו אפ''ה הייתי אומר דכאן בפרשה בהעלם דבר הוא מיירי שעשה על פי הוראתו וכדילפינן בהוריות בפרק דלעיל שם מדכתיב לאשמת העם הרי הוא כעם לענין העלם דבר ומביא פר והתם בפרשת נשיא בשגגת מעשה בלבד מיירי ומביא שעיר הוי צריך שיאמר כהן. והא דנקיט כבר קדמה לאו דוקא דפ' נשיא בתר פ' משית כתיבא אלא כלומר כבר מפורשת בפני עצמה. או אלו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר לעולם הנשיא מביא על העלם דבר פר ועל שגגת מעשה הוא דהוציאו הכתוב לקרבן שעיר בפ''ע ומשום שהייתי אומר שכשם שהוציאו הכתוב מכלל שאר קרבן יחיד בשגגת מעשה כך הוציאו בהעלם דבר שיהא דינו כדין הצבור ומביא פר וכמו הכהן בהעלם דבר לכך נאמר המשיח למעוטי למשיח אחר וזה הנשיא ומלך מקרבן פר ששעיר הוא מביא ואף בהעלם דבר:
תמן. בעשירית האיפה כל הפרשה אמורה באהרן דהא כתיב בריש הפרשה זה קרבן אהרן ובניו וגו' ביום המשח אותו וגו' וא''כ אפי' אלו לא נאמר כהן לא הייתי אומר דהמשיח תחתיו וגו' דכתיב בסופיה במלך הוא מדבר ולאיזה דבר נאמר הכהן אלא לרבות המרובה בגדים לעשירית האיפה:
אמר ר' אילא כל מדרש ומדרש לענינו. כלומר הכא מוכחי קראי לדרוש למעט והכא מוכחי לדרוש לרבות:
מחלפה שיטתון דרבנן הכא כתיב משיח וכו'. בברייתא דספרא בפ' צו גבי עשירית האיפה דריש והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה וגו' משיח אין לי אלא משיח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר והכהן וקשיא לדרבנן הכא גבי עשירית האיפה אינון אמרין לרבות מרובה בגדים והכא בפר הבא על כל המצות אינון אמרין להוציא את המרובה בגדים:
ת''ל משיח שאין על גביו משיח. וזהו כ''ג המשוח:
אי כהן וכו'. כלומר אילו כתיב הכהן ולא הוה כתיב המשיח הייתי אומר אף המרובה בגדים במשמע:
משיח יכול זה המלך. שהוא ג''כ נמשח בשמן המשחה ת''ל כהן:
ודלא כר''מ וכו'. ברייתא היא בספרא פ' ויקרא וכדמפרש לטעמון דרבנן:
גמ' תני כהן משיח מביא פר וכו'. גרסי' להאי סוגיא כולה עד סוף הלכה בפ''ג דהוריות אלא שהגירסא נשתבשה שם וגירסא דהכא יותר נכונה היא:
משנה: אֵין בֵּין כֹּהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֶּה בְּגָדִים אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. אֵין בֵּין 13b כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
אין בין כהן ששימש לכהן שעבר. אם כהן גדול אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ועבר פסולו חוזר הוא לעבודתו ומעבירין לזה שהיה תחתיו והראשון נקרא כהן ששימש והוא משמש עכשיו והשני נקרא כהן שעבר ואין ביניהן אלא פר יה''כ שא''א להביא שתים וכן עשירית האיפה שהן חביתי כהן גדול א''א להביא שתים הכהן המשמש הוא מביא אותן הא לשאר דברים זה וזה שוין שאם בא כהן שעבר לעבוד איזו עבודה משמש בשמונה בגדים ושניהן מצווין על הבתולה ומוזהרין על האלמנה ומקריבין אוננין ואינן מטמאין לקרוביהן ולא פורעין ולא פורמין ומחזירין את הרוצח וכמו ששנינו בפ''ג דהוריות:
מתני' אין בין כהן המשיח בשמן המשחה. כ''ג עד שגנז יאשיה המלך את שמן המשחה היו משוחים בשמן המשחה ואחר שגנזו לא היו כהנים גדולים אלא בלבישת הבגדים ואין ביניהם אלא פר הבא על כל המצות. שאם כהן המשיח הורה היתר בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ועשה כהוראתו מביא פר כדכתיב ואם הכהן המשיח יחטא וגו'. הא לפר יוה''כ ועשירית האיפה זה וזה שוין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source