Vayedaber

משנה: בַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִם אֲפִילּוּ בְדָבָר שֶׁיֶשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵל׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' בכל עושים לחיים אפי' בדבר שיש בו רוח חיים. בין באדם אם הוא שלא לדעת ובין בבהמה חיה ועוף והוא שיהיו כפותים כדי שלא ינודו:

רבי מאיר אוסר. דס''ל כל מחיצה העומדת ברוח חיים אינה מחיצה:

ומטמא משום גולל. אם עשאו לגולל שהוא כיסוי הקבר והגולל הוא מטמא לעולם אפילו ניטל משם דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה ודרשינן לרבות גולל ודופק:

ור''מ מטהר. דס''ל לאו מחיצה היא:

ורבי יוסי הגלילי פוסל. דכתיב וכתב לה ספר מה ספר אין בו רוח חיים אף כל שאין בו רוח חיים ורבנן אי כתב בספר כדקאמרת השתא דכתיב ספר לספירת דברים הוא דאתא והלכה כת''ק בכולה מתני':

הלכה: בַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִם כול'. תַּנֵּי. כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. אָמַר רִבִּי אָחָא. חַד תַּנָּא הוּא. מָאן דָּמַר. עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן. עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. וּמָאן דָּמַר. אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן. אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תְּרֵין תַּנָּאִין אִינּוּן. וְלָמָּה עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן. שֶׁאִילּוּ יִשָּׁמֵט אֵינוֹ מַרְגִּישׁ. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. שֶׁאִילּוּ יִשָּׁמֵט הוּא מַרְגִּישׁ. קָם רִבִּי יְהוֹשׁוּעַ דְּרוֹמִיָּא עִם תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי אָחָא. אָֽמְרוּ לוֹ. אָֽמְרִין דְּבַתְרֵיהּ. דְּהִיא פְלִיגָא עַל רַבְּכוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ דוֹפָן אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֶחִי. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאִילּוּ יִשָּׁמֵט אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אַתְּ אָמַר. מוּתָּר. כָּאן שֶׁאִילּוּ יִשָּׁמֵט הוּא מַרְגִּישׁ. לֹא כָל שֶׁכֵּן. הֲוֵי. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן עַל דְּרְבִּי אָחָא. הֵיכְמַה דְתֵימַר תַּמָּן. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי. כֵּן אַתְּ אָמַר אוֹף הָכָא. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן עַל דְּרִבִּי אָחָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' עושין אותו דופן. לסוכה ואין עושין אותו לחי למבוי:

חד תנא הוא וכו'. לא כדגריס בברייתא להת''ק דמחלק בין דופן ללחי אלא דמאן דשרי לדופן שרי נמי ללחי ומאן דאסר ללחי אסר נמי לדופן וזהו נמי לא כדגריס בברייתא אליבא דחכמים. ודקאמר חד תנא הוא היינו כדאמרן וכלומר דלא מחלקינן אליבא דחד מהני תנאי בין דופן ללחי אלא דחד תנא מתיר בשניהן וחד תנא אוסר בשניהן ומשום דלר' אחא אין סברא לחלק ביניהן אליבא דחד תנא אלא או להתיר בשניהן או לאסור בשניהן ומיהו ס''ל לר' אחא נמי דתנאי פליגי בעיקרא דדינא בשניהן וכדמפרש לקמן:

אמר רבי יוסה תרין תנאין אינון. כדגריס בברייתא וכלו' דבהאי סברא גופה בענין החילוק בין דופן ללחי פליגי דלמר עדיפא ליה להתיר בדופן ולמר עדיפא ליה להתיר בלחי כדמפרש ואזיל:

ולמה עושה אותו דופן. להת''ק לפי שאלו ישמט אינו מרגיש כלומר אינו עושה רגש ורעש ומלשון נהלך ברגש הוא שהרי סוכה ליחיד עשויה ואם זה הבעל חי שעשאו לדופן יהיה נשמט ממקומו ואין כאן דופן יראה זה לתקן סוכתו דהואיל וליחיד הוא לא חיישינן למידי דרמי האי אנפשיה ומדכר לתקוני אבל ללחי אין עושין אותו לפי שהמבוי לרבים הוא ואלו ישמט הבעל חי ממקומו ואין כאן לחי מרגיש הוא שעושה רגש ורעש לרבים וכל חד וחד סמיך אחבריה לתקוני וכהאי קדירא דבי שותפי וחיישינן שיבואו לידי מכשול ולטלטולי בלא לחי הלכך אין עושין אותו לחי:

קם ר' יושע דרומיא עם תלמידי דר' אחא. נתועד ועמד עמהן ור' יושע מתלמידי דרבי יוסי היה:

אמרו לו. תלמידי דרב אחא אמרין אתם להאי דבתריה להסיפא וזהו דברי חכמים דהברייתא לפי הגירסא כדשנה רבי יוסי ותראו דהיא פליגא על רבכון ר' יוסי למאי דקאמר טעמא דהת''ק לחלק בין דופן ללחי דאי הכי קשיא מ''ט דחכמים דקאמרי אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי הא לדידיה ק''ו הוא מה אם בסוכה שבשעה שאלו ישמט אינו מרגיש את אמר אסור. כצ''ל. כאן בלחי שאילו ישמט הוא מרגיש לא כ''ש שיהא אסור:

הוי תרי תנאין אינון על דר' אחא הי כמה דתימר תמן וכו'. כלומר שמעינן מיהת דגם לדברי רבי אחא תרי תנאי פליגי בעיקרא דמילתא וכמו דאת אמר התם אליבא דרבי יוסי דתנאי נינהו בענין החילוק שבין דופן ללחי ה''נ לרבי אחא מיהת תנאי פליגי בהא דחד מתיר בשניהן וחד אוסר בשניהן ושלא תטעה לומר דחד תנא הוא דקאמר רבי אחא היינו דלא פליגי תנאי כלל בהך התירא הלכך קמ''ל דגם לדידיה מיהת תנאי פליגי בעיקרא דהיתרא וכדאמרן:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי מֵאִיר דִּלְחָיַיִם. מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל. רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. רִבִּי יוֹסֵה דַאֲהִילוּת. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָּה. וְעָשָׂה רִבִּי עֲקִיבָה סוּכָּה בְרֹאשׁ הַסְּפִינָּה. וּבָאָת הָרוּחַ וְהִפְרִיחָתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. עֲקִיבָה. הֵיכָן סוּכָּתָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שלשתן אמרו דבר אחד. דכל דבר שאינו קבוע לא חשיב מידי לא לענין טומאת אוהל ולא לצאת ידי חובתו בסוכה כדקחשיב ואזיל:

ר''מ דמתני'. דהכא דלחיים דמטהר משום גולל:

ורבי יוסי דאהילות. כדתנן בפ''ח דאהלות רבי יוסי אומר הבית שבספינה דלאו מידי דקביעא הוא שאינו יכול לעמוד ברוח אפילו האהיל על המת ועל הכלים שבספינה אינו מביא את הטומאה דלא חשיב אהל:

ר' אלעזר בן עזריה דתני וכו'. כדגרסינן להא לקמן בפ''ב דסוכה בהלכה ד':

אָמַר רִבִּי עוּלָּא. מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה הִיא מַתְנִיתָה. 9b פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אַרְבָּעָה אֲפִילוּ פָחוּת מֵעֶשֶׂר אָסוּר. אֶלָּא אִם כֵּן אֲנָן קַייָמִין מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' עולא. דכך אנן קיימינן להך מתניתא דכהנא דקאמר ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר דבמשוך הכותל באורך זה מזה משלש אמות ועד ארבע הוא כדמסיק ואזיל:

פחות משלש. אמות זה מזה אפי' הקורה נתונה באלכסון יותר מעשר מותר וכגון שהמבוי רחב ביותר באופן שבפחות משלש אורך המשך זה מזה עושה אלכסון יותר מעשר ואפ''ה מותר מכיון שאין במשך השוה מכותל זה לחבירו ג' אמות ואם יש במשך השוה ד''א מה שזה ארוך מזה אפילו האלכסון הוא פחות מעשר כגון במבוי שהוא קצר ברחבו אפי' כן אסור. אלא כן אנן קיימין בהא דקאמר יותר מעשר הוא דאסור הא עשר מותר כגון משלש אמות ועד ארבע במשך האורך זה מזה בכי האי גוונא דוקא הוא דמכשיר האלכסון עד עשר. והשתא הני לישני דר' אחא בשם כהנא ובשם ר''ש בן לקיש לא פליגי:

משנה: שְׁיָרָא שֶׁחָנָת בַבִּקְעָה וְהִקִּיפוּהָ כְלֵי בְהֵמָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְלֹא יְהוּ פְרָצוֹת יְתֵירוֹת עַל הַבִּנְיָן. כָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא כְעֶשֶׂר אַמּוֹת מוּתֶּרֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַפֶּתַח יוֹתֵר מִכָּין אָסוּר׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שיירא שחנתה בבקעה. אין שיירא פחותה משלשה בני אדם ואם חנו בבקעה שהיא כרמלית והקיפוה סביב בכלי בהמה כגון מרדעת ואוכפין אע''פ שיש חלל בין אוכף ואוכף הוי מחיצה ומטלטלין בתוכה אפי' היא כמה מילין ודוקא שלא ישאר מן המחיצה שהקיפו בית סאתים בלא כלים אבל אם נשאר בית סאתים פנוי בלא כלים ואין צריכין לו אין מטלטלין בכל המחיצה אלא בד' אמות:

ובלבד שיהא גדר. שעשו למחיצה גבוה עשרה טפחים דבפחות מעשרה לאו מחיצה היא:

ולא יהא פירצות יתרות על הבנין. ואפי' הן פרצות פחותות מעשר אמות כל שהפרוץ מרובה על העומד לאו מחיצה היא ואף כנגד העומד אסור:

כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרות. בשאין הפרוץ מרובה על העומד ואפילו הפרוץ כעומד ג''כ מותר כל זמן שאין כאן פירצה אלא כעשר אמות מפני שהיא כפתח:

יותר מכאן. אפילו פרצה אחת שהיא יותר מעשר אוסרת כל המחיצה ואפילו בעומד מרובה דכל יותר מעשר לאו פתחא היא ואם עשה לה צורת הפתח מותר ואפי' היא יותר מעשר. ובלבד שלא יהא הפרוץ מרובה על העומד במחיצה זו:

הלכה: שְׁיָרָא שֶׁחָנָת בַבִּקְעָה כול'. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חַסְדַּיי. לְמִי נִצְרְכָה. לְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כָּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֵׁלְשְׁתִי וְשֶׁלְעֶרֶב אֵינָהּ מְחִיצָה. (דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה.) וּמוֹדֶה הוּא הָכָא. וְתַנֵּי כֵן. בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִיצוֹת. אֲפִילוּ אוּכָּפִין אֲפִילוּ עֲבִיטִין אֲפִילוּ גְמָלִים. וּבִלְבַד שֵׁלֹּא יְהֵא בֵין אִיכּוֹף לְאִיכּוֹף מְלֹא אִיכּוֹף. בֵּין עֲבִיט לַעֲבִיט מְלוֹא עֲבִיט. בֵּין גָּמָל לְגָמָל כִּמְלוֹא גָמָל. וּבִלְבַד שֵׁלֹּא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ. אֶלָּא עוֹמֵד כְּנֶגֶד פָּרוּץ וּפָרוּץ כְּנֶגֶד עוֹמֵד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ר' אחא בשם רבי חסדיי למי נצרכה לר' יוסי בר' יהודה וכו'. משום דקשיא ליה מאי קמ''ל פשיטא אם יש כאן מחיצה גבוה עשרה ואין הפרוץ מרובה על העומד דהוי מחיצה. הלכך קאמר לא צריכא אלא לר' יוסי בר' יהודה דאמר מחיצה של שתי וערב הוא דהויא מחיצה וקמ''ל דמודה הוא הכא דאפי' המחיצה היא של כלי הבהמה עומדין ואינה אלא של שתי בלבד הויא מחיצה מפני שבשיירא התירו:

ותני כן. בתוספתא ריש פ''ב דבמחיצה של שתי בלבד אמרו בכל עושין מחיצות וכו' בשיירא שחנתה בבקעה:

ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד וכו'. דכשהפרוץ הוא כנגד הפרוץ שכנגדו נראה הוא כפרצה פתוחה משני הצדדין זה כנגד זה:

מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. סֶפֶר. מַה סֶפֶר מְיוּחַד שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִים. אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִים. מַה סֶפֶר דָּבָר מְיוּחַד שֶׁאֵינוֹ אוֹכֶל. אַף כָּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֶל. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. מַה סֶפֶר מְיוּחַד שֶׁהוּא בְתָלוּשׁ. אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא 10a בְתָלוּשׁ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי יָדוֹת אוֹכְלִין כְּאוֹכְלִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כְּתָבוֹ עַל קֶרֶן הַצְּבִי וּגְדָדוֹ וַחֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ. כָּשֵׁר. מִפְּנֵי שֶׁגְּדָדוֹ וְאַחַר כָּךְ חֲתָמוֹ. הָא אִם חֲתָמוֹ וְאַחַר כָּךְ גְדָדוֹ. לֹא. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי מְייָשָׁא. וְהוּא שֶׁכָּתַב עַל זִכְרוּתוֹ שֶׁלְקֶרֶן. אֲבָל אִם כָּתַב עַל נַרְתֵיקוֹ. כְּפָרושׁ הוּא וְכָשֵׁר. רִבִּי יוֹנָה בָעֵי. אַף לְעִנָיַין הֶכְשֵׁר זְרָעִים כֵּן. הֵיךְ עֲבִידָא. חִישֵּׁב עֲלֵיהֶן שֶׁיֵּרְדוּ עַל הַבְּהֵמָה וּמִן הַבְּהֵמָה עַל הָאוֹכְלִין. תַּמָן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. סֶפֶר. מַה סֶפֶר מְיוּחַד שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִים. אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִים. אוֹף הָכָא כֵן. אוֹ שַׁנְייָא הִיא. דִּכְתִיב וְכָל מַשְׁקֶה֙ אֲשֶׁ֣ר יִשָּׁתֶ֔ה בְּכָל כְּלִי֖ יִטְמָֽא: מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִישֵּׁב שֶׁיֵּרְדוּ לְבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. שַׁנְייָא הִיא הָכָא. דִּכְתִיב כְּלִי֖.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תמן אמר ר''י הגלילי. כלומר מי נימא כמו דהתם לענין גט משוי ליה דבר שיש בו רוח חיים כמחובר ואוף הכא לענין הכשר זרעים כן או דילמא שניא היא לענין הכשר זרעים דהתורה ריבתה דכתיב וכל משקה וגו' ופריך אי דרבתה התורה מעתה נימא נמי אפי' חישב שירדו לבורות דגם כן הוי מחשבה:

מ''ט דרבי יוסי הגלילי. במתני' דפוסל לכתוב עליו גיטי נשים וגרסינן להא לקמן בפ''ב דגיטין בהלכה ג':

אף כל שאינו אוכל. כדפליג התם אף על האוכלין:

אף כל דבר שהוא בתלוש. ואפילו רוח חיים ואוכל:

על דעתיה דרבי יוסי הגלילי. מי נימא ידות האוכלין בזמן שהם מחוברין לאוכלין כאוכלין הן או לא:

נישמעינה מן הדא. דתניא:

כתבו על קרן הצבי וגדדו. שקצצו ממנו וחתמו ונתנו לה כשר וטעמא מפני שקצצו ואח''כ חתמו הא אם קצצו אחר שחתמו לא מהני שבשעת חתימה מחוסר קציצה היא והאי ברייתא רבי יוסי הגלילי היא דאי לרבנן איכא תקנתא שיתן לה הקרן עם הצבי אלמא דשמעינן אליבא דר' יוסי הגלילי שכל המחובר לרוח חיים כרוח חיים היא. וה''נ ידות האוכלין המחוברין לאוכלין כאוכלין הן. א''נ יש לפרש דאיבעיא היא בידות האוכלין שנתלשו מן האוכלין אם כאוכלין הן לר' יוסי הגלילי ופשיט לה מהברייתא דאתיא אליביה דמכשיר בקרן צבי שקצצו אלמא דדוקא בשמחובר לרוח חיים הוא דפוסל וה''נ בידות האוכלין דהא רוח חיים ואוכל מחד קרא נפקי לה ושוין הן. והך מפני שגדדו מילתא באנפי נפשה היא דמדייק הש''ס דוקא שקצצו ואח''כ חתמו וכו' וכדפרישית:

והוא שכתב על זכרותו של קרן. הוא הקרן הקטן הקבוע בראש הבהמה ונתחב בתוך הקרן ובהא הוא דפליג ר' יוסי הגלילי במתני' התם אבל אם כתב על נרתיקו הוא הקרן שחופה על הזכרות כפרוש הוא ממנה ולד''ה כשר:

רבי יונה בעי. אם אף לענין הכשר זרעים כן לר''י הגלילי דמחשיב דבר שיש בו רוח חיים כמחובר לענין גט מי נימא דאף לענין הכשר זרעים כמחובר משוי ליה כדמפרש ואזיל היך עבידא כגון שחישב עליהן שירדו על הבהמה וכו' משום דקי''ל מחשבה חשיבא לענין הכשר זרעים שאם חשב שירדו גשמים לצורך איזה דבר ואח''כ נפלו פירות בתוכן אע''פ שלא ידע כשהוכשרו ולא ניחא ליה בהאי הכשר אפ''ה מוכשרין הן לקבל טומאה וכדתנן בריש מכשירין כל משקה שתחלתו לרצון אע''פ שאין סופו לרצון הרי זה בכי יותן והיינו דוקא כשחישב עליהן בתחלה לצורך דבר תלוש אבל אי אחשבינהו לצורך דבר מחובר לא מכשרי כדתניא בת''כ יכול אפי' חישב עליהן שירדו בבורות שיחין ומערות ת''ל בכל כלי מה כלי מיוחד שהוא תלוש מן הקרקע וכו' והשתא הבעיא היא אם חישב שירדו על הבהמה ונפלו מן הבהמה על האוכלין מהו אליבא דר''י הגלילי:

שניא היא הכא. לענין מחובר דכתיב כלי וכדדרשינן מה כלי שהוא דבר תלוש וכו' ומיהו לענין דבר שיש בו רוח חיים אכתי איבעיא לן אליבא דרבי יוסי הגלילי אי משוי ליה כמחובר לענין הכשר ולא איפשיטא לר' יוסי הגלילי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source