Eirouvine
Daf 60a
משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. 60a וְכֵן בְּנוֹ נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֵן מֵאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נוֹתֵן אָדָם חָבִית לַחֲבֵירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ אֲפִילוּ חוּץ לַתְּחוּם. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא תְהַלֵּךְ זוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי בְעָלֶיהָ:
Traduction
R. Simon dit: on les transmet à son voisin et celui-ci à un autre, jusqu’à l’arrivée à la 1re cour extérieure de la ville. On porte de même en ville un enfant né subitement le samedi au champ, dut-il passer par cent mains. R. Juda dit: on peut aussi transporter de cette façon un tonneau de vin trouvé, même au-delà des limites shabatiques. On lui objecta toutefois qu’un tel objet ne saurait être porté plus loin que ne pourrait aller le maître.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי שמעון אומר נותן לחבירו. רבי שמעון על בבא דסוף המתני' דלעיל קאי וכדפרישית שם דבסכנת' ליסטים מוליכן פחות פחות מד' אמות ור''ש קסבר שאם יש עמו חברים האי התירא טפי עדיף שנותנן לחבירו וכו' דבפחות מד' אמות גזרינן זימנין דלאו אדעתיה ואתי לאתויינהו ד' אמות ברשות הרבים ומודה רבי שמעון שאם אין עמו חברים שמוליכן פחות פחות מד' אמות וכן הלכה:
וכן בני. שילדתו אמו בשדה בשבת אם יש עמו חברים נותנו לחבירו בתוך ד' אמות וחבירו לתבירו ואפילו הן מאה:
ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וכו' ואפי' חוץ לתחום. של החבית ומסיק התם בגמרא. דהכא בחבית דהפקר ומים דהפקר עסקינן דר' יהודה סבר חפצי הפקר לא קנו שביתה אלא הן כרגלי הזוכה דאי אית להו בעליה מודה ר' יהודה כדתנן בשילהי ביצה הבהמה והכלים כרגלי הבעלים:
אמרו לו. מאן אמרו לו ר' יוחנן בן נורי דסבירא ליה חפצי הפקר קונין שביתה. כדקאמר לעיל בפ''ד גבי מי שישן בדרך ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי בעליה ה''ק לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להן בעלים והלכה כר' יהודה:
משנה: הַקּוֹרֵא בַסֵּפֶר עַל הָאַסְקוּפָּה וְנִתְגַּלְגַּל הַסֵּפֶר מִיָדוֹ גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. הָיָה קוֹרֵא בְרֹאשׁ הַגַּג וְנִתְגַּלְגָּל הַסֵּפֶר מִיָדוֹ עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ וּמִשֶּׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵינוֹ מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלוֹא הַחוּט גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילוּ בָאָרֶץ עַצְמָהּ גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ שֶׁאֵין דָּבָר מִשּׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד בִּפְנֵי כִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ:
Traduction
Si on lit le rouleau de la loi en étant sur le seuil et qu’il se déroule de la main, on peut le ramener à soi (quoiqu’au dehors). Si cela lui arrive en étant sur le toit, on peut le ramener tant qu’il n’est pas arrivé à 10 palmes; à partir de là, on retourne le rouleau sur l’écriture (en le posant). R. Juda dit: n’y eut-il qu’un écart de la largeur d’une aiguille entre la terre et le rouleau, il est permis de la ramener. R. Simon dit: même s’il touche la terre, on peut le ramener en roulant, car la prescription rabbinique du repos est annulée par le respect dû aux écrits saints.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הקורא בספר על האסקופה. באסקופה כרמלית מיירי כגון שהיא משלשה ועד עשרה ורחבה ארבעה והיא לפני הבית ורשות הרבים עוברת לפניה:
ונתגלגל הספר מידו. שהספרים שלהם היו נגללים כספר תורה שלנו ומיירי שמקצת הספר נתגלגל הוא לרשות הרבים ומקצתו עדיין בידו:
גיללו אצלו. מכיון שאגדו בידו. ודוקא שנתגלגל לתוך ד' אמות אבל אם נתגלגל חוץ לד' אמות ברשות הרבים חיישינן שמא ישמט כולו מידו ואתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים והופכו על הכתב ומניחו:
היה קורא בראש הגג. והיא רשות היחיד ונתגלגל הספר מידו עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים גוללו אצלו דלמעלה מעשרה לאו רשות הרבים אלא מקום פטור הוא:
ומשהגיע לעשרה. טפחים והיא רשות הרבים ואינו יכול לגלול אצלו הופכו על הכתב כלפי הכותל כדי שלא יהא מוטל בבזיון כל כך ובגמרא פריך והא לא נת ברשות הרבים ואפילו שבות ליכא שהרי אוגדו בידו הוא ומשני דבכותל משופע איירי ונח על בליטת שיפועו דהוי ליה נח ברשות הרבים וגזרינן אגדו בידו אטו לאו אגדו בידו דהוי ליה חיובא מדאורייתא וההיא דר' יהודה מפרש לה דחסורי מחסרא והכי קתני בד''א בכותל משופע דנח אבל בכותל שאינו משופע אפילו הגיע פחות משלשה טפחים סמוך לארץ גוללו אצלו דברי ר' יהודה שר' יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא אלא החוט גוללו אצלו משום דהנחה בעינן אפילו על גבי משהו:
רבי שמעון אומר. אפילו הגיע בארץ עצמו גוללו אצלו משום שאין כאן אלא משום שבות הואיל ואגדו בידו ואין לך דבר שהוא משום שבות עומד בפני כתבי הקדש ואין הלכה כרבי שמעון אלא כר' יהודה:
הלכה: פיס'. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי אֶבְדַּיְמִי תְּרַוַּיְהוּ בְשֵׁם רִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה. מוֹתִיב לֵיהּ חֲבֵרַייָא. אִם בְּתִינּוֹק שֶׁלְסַכָּנָה יְבִיאוֹ בַיַּד. אָמַר לֵיהּ. בְּיָכוֹל לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ הֵיתֵר.
Traduction
R. Eliézer et R. Abdimé expliquent tous deux la Mishna au nom de R. Mena: l’un dit que l’enfant serait en danger si on le laissait au dehors. -Mais, objecta le compagnon d’études, s’il y a danger, ne faut-il pas le ramener à la main, sans le faire passer par l’entremise de plusieurs personnes? C’est que, fut-il répondu, il s’agit du cas où il est possible de le ramener par une voie permise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חד אמר בתינוק של סכנה. הא דקתני וכן בנו מיירי שהתינוק בסכנה אם לא יביאו אותו לבית ומיתיב ליה חבריה אם בתינוק של סכנה יביאו ביד שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש:
א''ל ביכול להביאו דרך היתר. כלומר דכל כמה דאפשר לאהדורי דרך היתר מהדרינן וקמ''ל דזהו דרך היתר עדיף ממוליכו פחות פחות מד' אמות:
רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכַיָּא. בִּמְעָרֶה מִכַּד לְכַד הִיא מַתְנִיתָא. דִּלֹא כֵן רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ.
Traduction
R. Simon b. Lakish dit, au nom de Levi Sikhia: lorsque la Mishna (§ 2) parle de la transmission du tonneau, elle veut dire que l’on versera successivement le contenu d’un récipient à celui du voisin; sans quoi, on ne pourrait pas concevoir le déplacement du tonneau plus loin que ne peut aller le possesseur même. Or, R. Juda se conforme en ceci à son opinion (223)(Eduyot 4, 6)., que le liquide absorbe (sans avoir de consistance).
Pnei Moshe non traduit
במערה מכד לכד היא מתניתא. הא דקתני ר' יהודה אומר נותן חבית לחבירו וכו' מיירי שמערה מכד אי מחבית לתוך חבית שלו וכן מחבירו לחבירו דאם בחבית הראשונה הא תנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים:
דלא כן ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח. קיצור לשון הוא וכלומר דאם לא כן דמיירי במערה מכד לכד לא מצית לאוקמי דקשיא כדאמרן דקי''ל הבהמה והכלים כרגלי הבעלים אבל במערה מכד לכד שפיר מיתוקמא מילתא דרבי יהודה כדעתיה דס''ל משקה טופח בעלמא הוא ואין בו ממש כדקאמר בפ''ה דביצה מים אין בהן ממש שיאסרו להוליכן מחוץ לתחומן והלכך מערה הוא לתוך כלי שלו ונותנו וכו' ומאי לא תהלך זו דאמרו לו הכי קאמר לא תהלך מה שבזו יותר מרגלי הבעלים:
Eirouvine
Daf 60b
משנה: זִיז שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹן נוֹתְנִין עָלָיו וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.
Traduction
Sur une corniche devant la fenêtre, il est loisible de poser des objets fragiles, ou de les enlever de là le samedi (222)Dans les éditions de la Mishna la phrase suivante ( 5) est rattachée ici au 4..
Pnei Moshe non traduit
מתני' זיז שלפני החלון. הוא אבן או עץ הבולט מן הכותל ויוצא באויר שעל רה''ר והוא למעלה מעשרה טפחים מותר ליתן עליו ולטול ממנו בשבת דרך החלון הפתוח לו לפי שאין רה''ר תופסת אלא עשרה טפחים ולפיכך מותר להשתמש בכל הכותל עד עשרה טפחים התחתונים והא דמותר להשתמש על הזיז שיוצא לאויר ר''ה דוקא בכלים הנשברים כגון כלי חרס וזכוכית וכיוצא בהן שאם יפלו לר''ה ישברו אבל שאר כלים ואוכלים אסורין דילמא נפלי לרה''ר ואתי לאתויינהו ואין חילוק בזה בין זיז שהוא רחב ד' לשאינו רחב ד':
הלכה: לֹא אָמַר אֶלָּא אַחַת אֲבָל שְׁתַּיִם אָסוּר. שֶׁאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. בְּשֶׁאֵין בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה. אֲבָל יֵשׁ בָּהֶן רוֹחָב אַרְבָּעָה הָדָא דָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִין שֶׁגְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף.
Traduction
La Mishna permet l’usage d’une seule corniche placée devant la fenêtre; mais s’il y en a qui sont superposées, il est interdit d’y poser des objets; car 2 domaines distincts (en haut et en bas) ne peuvent pas bénéficier des avantages d’une seule propriété. Cet interdit, toutefois, est seulement applicable aux 2 corniches qui n’ont pas 4 p. de large (s’annulant en raison de leur étroitesse); mais si elles ont cette largeur, il est permis d’en user comme d’un espace permis. C’est ainsi que R. Aha a dit plus haut (7, 2), au nom de R. Yohanan: l’accès des corniches, ou des murs hauts de 10 p. et moins larges que 4 p., est autorisé de tous les côtés, sans toutefois faire la double opération, d’y apporter un objet d’un bien privé, puis de là dans la rue.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא אמר. במתני':
אלא אחת. כשאין כאן אלא זיז אחד שהוא יוצא למעלה מעשרה אצל חלון הפתוח לו מבני עלייה:
אבל שתים אסור. כלומר אבל אם יש כאן עוד זיז אחד למטה ממנו והוא ברשות של בני התחתוני' אע''פ ששניהן למעלה מעשרה הן אסור להשתמש על העליון מפני שהוא רשות בפ''ע והזיז שתחתיו רשות אחרת ואוסרין זה על זה שאין שתי רשויות משתמשות ברשות אחת:
בשאין בהם רוחב ארבעה וכו'. לפי גי' הספר צ''ל דס''ל דאפי' רחבין ד' לא חשיבי ככרמלית אלא מקום פטור הוא ומותר לכאן ולכאן ובלבד שלא יחליף:
הלכה: פיס'. 60b מַתְנִיתָא בְּאַיסְקוּפָּה מוּתֶּרֶת. אֲבָל חוּץ לָאַסְקוּפָּה אֲסוּרָה. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא בוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְהוֹצִיאוֹ. עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִשֶׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים אָסוּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא דְאָמַר. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים.
Traduction
La Mishna parle d’un seuil permis (ayant 10 p. de haut et 4 de large, soit un domaine privé). Mais au cas où le volume se déroule hors du seuil (sur la voie publique), ne devrait-il pas être interdit comme pouvant entraîner un transport défendu, d’un domaine à l’autre? On peut justifier la Mishna en disant qu’il s’agit d’un seuil intermédiaire (large de 4 p. et ayant moins de 10 p. en hauteur), où l’on se trouvait assis à lire la loi, avant l’arrivée de la nuit, et par oubli, on l’a ensuite laissé échapper de la main sur la voie publique. – ''On peut le ramener, est-il dit, aussi longtemps qu’il n’est pas arrivé à 10 p.; à partir de là, c’est interdit''. Cette opinion, dit R. Jacob b. Aha, au nom de R. Yassa, émane de R. Juda, qui dit ailleurs (224)(Shabat 1, 1).: il est interdit de faire usage de l’air se trouvant à une hauteur de 10 p. de la voie publique (d’y déplacer des objets).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא באיסקופה מותרת אבל חוץ לאיסקופה אסורה. דרך בעיא היא משום דקשיא ליה היאך הוציא הספר מן הבית לאיסקופה בשבת הלכך בעי מי נימא דמתניתין באסקופה מותרת מיירי כגון שגבוה עשרה ורחבה ארבעה והוי רשות היחיד כמו הבית אי נמי שאינה רחבה ארבעה שהיא מקום פטור אבל חוץ לאסקופה אסורה כלומר אבל לאפוקי אם היא מקום אסור כגון שהיא כרמלית ומהו:
תיפתר שהיה יושב וקורא בו מבעוד יום ושכח והוציאו. כלומר לעולם באסקופה אסורה שהיא כרמלית עסקינן ותיפתר שהיה יושב שם וקורא בו מבעוד יום וקדש עליו השבת אי נמי כגון ששכח והוציאו מן הבית לאסקופה ואשמועינן המתניתין כיצד יעשה אם נתגלגל הספר מידו:
עד שלא הגיע וכו' משהגיע לעשרה טפחים אסור לגוללו אצלו. ומשמע אע''ג דלא נח ואמאי. וקאמר ר' יעקב דר' יודה היא דאמר אסור להשתמש באויר עשרה של ר''ה ואפי' לא נח דקסבר קלוטה כמי שהונחה דמיא כדאמר לעיל בפ' הזורק בהלכה א' תני בשם ר' יהודה הזורק ארבע אמות בר''ה חייב והיינו אע''ג דלא נח כדפרישית שם ולקמן פריך דר' יודה אדר' יודה:
מִשֶּׁהִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב. לָמָּה. שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב. וְאַתְייָא כְדָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. סֵפֶר שֶׁאֵין עָלָיו מַפָּה הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַכְּתָב.
Traduction
''On pose le rouleau du côté de l’écriture'', est-il dit; pour que celle-ci ne soit pas méprisée. C’est conforme à ce que dit R. Aha, ou R. Samuel b. Nahman (225)''Jér., (Megila 1, 9) ( 71d) ; (Soferim 3, 16).'': lorsqu’il n’y a pas d’étoffe de garde autour d’un livre, on le pose du côté de l’écriture, pour que celle-ci ne soit pas exposée.
Pnei Moshe non traduit
למה. הופכו כדי שלא יתבזה הכתב אם מונח לחוץ:
ספר שאין עליו מפה. שהוא מגולה ואין לו מפה לכסות הכתב היפכו על הכתב שלא יתבזה הכתב שנופל עליו האבק:
רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֲפִילוּ אֵינוֹ מְסוּלָּק מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא הַחוּט גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּאֲוִיר עֲשָׂרָה. וָכָא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן רִבִּי יוּדָה אֶלָּא רִבִּי מֵאִיר. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר סֵפֶר אֶלָּא אֲפִילוּ פַסְוקִיָא אָמַר.
Traduction
–''Selon R. Juda, est-il dit, n’y eut-il qu’un écart de la largeur d’une aiguille entre la terre et le rouleau, il est permis de le ramener''. Est-ce que R. Juda ne se contredit pas? Il dit, d’une part (226)''Shabat ; 1. c.'', qu’il est interdit de faire usage de l’air se trouvant à une hauteur de 10 p. de la voie publique; comment donc dit-il ici qu’en touchant presque la terre, on peut encore ramener à soi le rouleau? En effet, dit R. Yohanan, il faut lire dans la Mishna que c’est l’avis, non de R. Juda, mais de R. Meir. Les sages rapportent que R. Yossé dit au nom de R. Yohanan: l’autorisation émise par la Mishna n’est pas seulement relative à un volume entier, mais aussi à une bande contenant quelques versets.
Pnei Moshe non traduit
ר' יודה אומר וכו' מחלפה שיטתיה דר' יודה. דתמן בפ' הזורק הוא אמר אסור להשתמש באויר י' ואפי' לא נח כדלעיל והכא אמר הכין דכל זמן שלא הגיע לארץ ממש מותר לגוללו אצלו:
אמר ר' יוחנן לית כאן ר' יודה. דלא גרסי' במתניתין ר' יהודה אלא ר''מ דברי חכמים כלו' דחכמים ור''מ היא דפליגי במתניתין ר''מ אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ וכו':
לא סוף דבר ספר. לאו דוקא ספר תורה כולו אלא אפילו פסוקיא אמר כלומר אפי' שקרא באיזה פסוקים שבתורה הכתובין על איזה מגילה ונתגלגל מידו נמי פליגי כדפליגי במתני' ולר''ש לעולם. גוללו אצלו אם אגדו בידו שהן כתבי הקדש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source