רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי בְּכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בֶּחָצֵר שֶׁמְּטַלְטְלִין אוֹתָן בֶּחָצֵר. מַה נִשְׁתַּנֶּה גַג מֵחָצֵר. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּחָצֵר שֶׁאֵין לָהּ דִּיּוּרִין לְמַטָָּה. תֹּאמַר בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִיּוּרִין לְמַטָּה. אָמַר לָהֶן. הֲרֵי שֶׁהָֽיְתָה הֶחָצֵר לְמַעֲלָה מִן הַגַּג מָהוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּחָצֵר שֶׁאֵין כָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. תֹּאמַר בְּגַג שֶׁכָּל אֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. אָמַר לָהֶן. הֲרֵי שֶׁהָֽיְתָה הֶחָצֵר חֲלוּקָה בִפְּסֵיסִיּוֹת מָהוּ. עַד כָּאן הָֽיְתָה תְשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִיכָּן וָהֵילָךְ הָיוּ מֵשִׁיבִין לְפָנָיו. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּחָצֵר שֶׁמְּחִיצוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. תֹּאמַר בְּגַג שֶׁאֵין מְחִיצוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. וַהֲוָה מֵימַר לוֹן. אוֹף אֲנָא אִית לִי עָמוֹק כְּגוֹבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוה מימר לון אוף אנא אית לי עמוק כגובה. כלומר ואם השיבו כך לר''מ כדאמרן הוה יכול ר''מ לומר לון דאה''נ דסבירא לי כדין עמוק כך דין גובה דכמו דאמרי' בעלמא גוד אחית מחיצתא כך נימא כאן גוד אסיק מחיצתא והרי הויא כאלו מחיצות שלמטה עולות והגגין מוקפות מחיצות הן ואכתי קשיא לכו מה נשתנה גג מחצר:
עד כאן היתה תשובה. שהשיבו זה לזה. ואמר ר' יוסי בר' בון אע''פ דבתוספתא נשנה ע''כ היתה תשובה מ''מ מצינו שחזרו והשיבו לר''מ לא אם אמרת בחצר וכו' תאמר בגג שאין המחיצות שלמטה עולות עמו:
אמר להן הרי שהיתה חצר חלוקה בפיספיות מהו. כלומר בחצר נמי משכחת לה כשהיא חלוקה במחיצה קלה כמו במסיפס בעלמא זה חלק של זה וזה חלק של זה והרי כל א' וא' מכיר את שלו ואפ''ה מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר בכל החצר דיד כולן שוה בהן:
אמרו לו וכו'. כלומר שחזרו והשיבו לו תשובה אחרת ולא כדמעיקרא דשאני חצר שאין כל אחד מכיר את מקומו לומר שהיא שלו שהרי כל החצר לכל בני החצר היא וכולן שוין בו תאמר בגג שכל אחד מכיר את מקומו ושלו וא''כ חלוקין הן בגגות:
תאמר בגג שיש לו דיורין למטה. וכשם שחלוקים הדיורין למטה כך חלוקין הן למעלה:
אמר להן הרי שהיתה החצר למעלה מן הגג מהו. שיש מקום פנוי ורחב על הגג כמו חצר ומאי איכא למימר הרי ג''כ יש כאן דיורין חלוקין למטה ואפ''ה מותר לטלטל כלים ששבתו בתוכה ומ''ש גג מחצר:
ר' מאיר אומר וכו'. תוספתא היא בסוף פ''ז אמר להם רבי מאיר אם אתם מודים לי באנשי חצר ששכחו ולא עירבו שאסור להכניס ולהוציא מחצר לבתים ומבתים לחצר וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר מה נשתנה גג מחצר אמרו לו וכו' כדהכא:
מָהוּ לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. מְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. רַב אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רַב. גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן. הַגָּדוֹל מוּתָּר וְהַקָּטָן אָסוּר. נִיחָא הַגָּדוֹל מוּתָּר בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַקָּטָן אָסוּר בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. וְיֵשׁ אָסוּר בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. רַב וּשְׁמוּאֵל אָֽמְרֵי. שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּפְנֵי פִתְחוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּשֶׁהָיָה שָׁם פֶּתַח פָּתוּחַ לַגַּג. אֲפִילוּ כֵן הַגָּדוֹל מוּתָּר. שֶׁלֹּא נִפְרָץ בִּמְלוֹאוֹ. וְהַקָּטָן אָסוּר. שֶׁנִּפְרָץ 56b בִּמְלוֹאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו לטלטל בכולו. לר''מ בכל הגגין אם שוין הן ולרבנן בגג יחידי או שהן כולן כרשות אחת כגון שעירבו ואם מותר לטלטל בכל גג וגג בכולו כמו בכל בית ובית:
שמואל אמר מטלטל בכולו. אף על גב דלעיל אמר שמואל עד בית סאתים התם מיירי דלא מינכרא מחיצתא שלמטה למימר בהו גוד אסיק והכא מיירי דמינכרא מחיצתא ואמרי' גוד אסיק ומטלטל בכל הגג בכולו:
רב אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות. והא דאמר רב לעיל אפי' כור ואפי' כוריים ע''כ אי אפשר לשנויי לסוגיא דהכא אלא כן דלעיל פלוגתייהו אליבא דר' מאיר דאמר כל הגגין השוין רשות אחת הן וקאמר שמואל עד בית סאתים ותו לא משום דאין דיורין למעלה והוי כקרפף שלא הוקף לדירה ואין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים ורב ס''ל אליבא דר''מ דמהני המחיצות דלמטה גם למעלן ומטלטלין בהן אפי' כור ואפי' כוריים והכא אליבא דרבנן דמתני' פליגי דשמואל סבירא ליה דמיהת בכל גג בפ''ע מותר לטלטל בכולו. ורב ס''ל אין מטלטלין בו אלא בד' אמות:
מתניתא פליגא על רב. דתנינן לקמן:
גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר והקטן אסור. והניחא בגדול מצית לפרושי שמותר בד' אמות אלא והקטן אסור ואפי' בד' אמות ויש איסור בד' אמות בתמיה דמהיכי תיתי לאסור בו בטלטול ד' אמות וה''ה דהוה מצי למיפרך נמי מגדול גופיה דאם בד''א ותו לא מאי רבותא טפי בגדול אלא דניחא ליה למיפרך מדקתני בהדיא גבי קטן דאסור ולדידך ואפי' בד' אמות ואמאי:
רב ושמואל אמרו. כלומר דתרוייהו משני לה ושמואל נמי אליבא דרב דלא תיקשי ליה מהאי מתני' דאיכא למימר דה''ק שנותנין לו ד' אמות בפני פתחו והיינו שלפני הפתח שהקטן פתוח לו ומלבד ד' אמות שלו ולהקטן אין לו אלא ד' אמות:
ר' יוסי בר' בון בשם שמואל אמר. לשנויי הך מתני' אליבא דרב דבלא''ה ל''ק דאפי' תימא שהקטן אסור הוא לגמרי והיינו טעמא דמיירי כשהיה שם פתח במלואו כלומר שהקטן נפרץ במלואו להגדול והשתא בפשיטו' מיתוקמא האי מתני' בין לרב ובין לשמואל כדמסיים ואזיל שאפילו כן כלומר אפילו תימא שהגדול מותר לכל חד וחד כדאית ליה שהרי הוא לא נפרץ במלואו שנשתייר בו גיפופי מכאן ומכאן ואין הקטן אוסר עליו אבל הקטן אסור לגמרי שנפרץ במלואו הוא:
תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד הָיִינוּ נוֹטְלִין אֶת הַסֶּפֶר וְהָיִינוּ עוֹלִין מֵחָצֵר לְגַג וּמִגַּג לְגַג אַחֵר וְיוֹשְׁבִין וְקוֹרִין. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵין שְׁעַת הַשְּׁמָד רְאָייָה. אָמַר רִבִּי. שׁוֹנִין הָיִינוּ אֶצֶל רִבִּי שִׂמְעוֹן (בְּבִקְעָה) [בִּתְקוֹעַ]. וְהָיִינוּ נוֹטְלִין שֶׁמֶן וַאֲלִינְטִית וְהָיִינוּ נִכְנָסִין מֵחָצֵר לְגַג וּמִגַּג לְקַרְפֵּף וּמִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף. עַד שֶׁהָיִינוּ מַגִּיעִין לְקַרְפֵּף הַסָּמוּךְ לְמַעֲייָן וְיוֹרְדִין וְטוֹבְלִין בּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בתקוע. שהשמן מצוי שם הרבה והיינו נוטלין שמן לסוך ואלונטית להסתפג והיינו נכנסין מחצר לגג וכו' שלא עירבו והיינו מהלכין כך עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו בשבת:
בשעת השמד. שגזרו שלא לקרות בתורה והיו מסתירין עצמן והיינו נוטלין את הספר וכו':
אַשְׁכָּחַת אָמַר. אַרְבַּע פַּלְגְּווָן. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת הֵן. רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. חָצֵר וְגַגּוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן. רִבִּי שִׂמְעוֹן אוֹמֵר. חָצֵר וְגַג וְקַרְפֵּף אַחַת הֵן לַכֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְּתוֹכָן וְלֹא לַכֵּלִיֹם שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְּתוֹךְ הָבָּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכלים ששבתו לתוכן וכו'. וקאמר ר' יוחנן דוקא בשלא עירבו החצירות עם הבתים דלא שכיחי בחצר אלא כלים ששבתו לתוכן. אבל בשעירבו החצירות עם הבתים נעשו החצירות כבתים דהא שכיחי מאני דבתים בחצר ואסור להוציא מהן אפי' כלים ששבתו בתוכן דגזרינן אטו כלים ששבתו בבתים והן גם כן כחצר ואותן אסורין הן:
אשכחת אמר ארבע פלגוון. נמצאת אומר שיש כאן ארבע מחלוקת בדבר לר''מ כל גגות הן רשות אחת ולחכמים דמתני' כל אחד ואחד רשות בפ''ע ולר' יודה דברייתא דקאמר והיינו עולין מחצר לגג וכו' חצר וגגות רשות אחת הן ולר''ש חצר וגג וקרפף רשות אחת הן:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁלֹּא עִירִבוּ. אֲבָל בְּשֶׁעִירִבוּ נַעֲשִׂית חָצֵר כְבָתִּים. וְהַגַּגּוֹת רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הִיא עִירִיבוּ הִיא שֶׁלֹּא עִירִיבוּ. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רִבִּי זְעִירָא. לֹא לְכֵלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ בְתוֹךְ הַבַּיִת: אִם בְּשֶׁלֹּא עִירִיבוּ. הָדָא צוֹרְכָא. לְהוֹצִיא מְן הַגַּג אָסוּר. לֹא כָל שֶׁכֵּן לַגַּג. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא קוֹמֵי רִבִּי לָא. בְּשֶׁעִרְבָה זוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ. אֲפִילוּ כֵן לֹא לַכֵּלִים שֶׁשָּֽׁבְתוּ לְתוֹכוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפילו כן לא לכלים ששבתו לתוכו. כלומר דדחי להא דר' בון דאפי' כן קשיא דאי הכי שעירבה זו בפ''ע וזו בפ''ע א''כ רשויו' חלוקות הן לגמרי ואפילו לא לכלים ששבתו לתוכו ליכא למיתוקמא שיהא מותר להוציאן מחצר לחצר ומגג לגג הלכך לא מצינן לאוקמי כדקאמרת:
אמר ר' בון בר כהנא קומי ר' אילא. דאפילו תימא בשעירבו מיירי ול''ק דהב''ע כשעירבה זו בפ''ע וזו בפ''ע כלומר כל חצר עם הבתים וכן עם הגג שלהן עירבו כל אחת ואחת בפני עצמה ולא עירבו יחד החצירות זו עם זו והשתא טובא קמ''ל דאותן כלים ששבתו בתוך הבתים מותרין הן להוציאן לחצר ולגג שהרי עירבו ומהו דתימא ה''א דמכיון שכל גגות רשות אחת הן א''כ להוציאן מגג לגג ג''כ מותר קמ''ל דלענין כלים ששבתו בתוך הבתים לא אמרינן דהכל כרשות אחת חשיבי:
אם לא בשלא עירבו הדא צורכה. בתמיה כלומר אם לא אמרת דבשלא עירבו דוקא מית קמא מתני' אלא אפי' בשעירבו קשיא וכי הדא צורכה לאשמועי' דבכה''ג אסור להוציא מגג לגג חבירו שהרי כשעירבו הא אמרינן שנעשית חצר כבתים והגגין חלוקין הן ורשות בפני עצמן חשיבי וא''כ להוציא מן הגג לחצר אסור שהחצר רשות אחרת היא לגג חבירו לכ''ש שאסור ומאי קמ''ל דאי אמרת בשלמא בשלא עירבו מיירי בדוקא ל''ק דהא קמ''ל דכשם שאסור להוציא כלים ששבתו בתוך הבית להחצר כך אם הוציאן לחצר או לגג וכגון שהוציאן דרך מלבוש אסור להוציאן מגג לגג ולא אמרינן כיון שהחצירות והגגות רשות אחת הן ועכשיו הן בחצר או בגג יוציא ג''כ לגג חבירו אלא אי אמרת אפילו בשעירבו מיירי א''כ הגגות רשות בפני עצמן הן קשיא כדאמרן:
מתניתא פליגא על ר' זעירא. דקתני אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית שאותן הכלים אסור להוציאן מגג לגג והשתא מאי קמ''ל כדמסיק הקושיא:
ר' זעירא. פליג ואמר היא עירבו היא שלא עירבו הכל דין אחד היא לרבי שמעון:
והגגות רשות בפני עצמן. כלומר ובכה''ג אסור להוציא מהחצר להגגות משום שמא יוציא מן הכלים ששבתו בבתים להגגות והרי הגגות רשות בפני עצמן הן מן הבתים:
משנה: חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים הַמַּכְנִים מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָחִיד לְתוֹכָהּ חַייָב דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מִתּוֹכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַכַּרְמְלִית׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכ''א מתוכה לר''ה וכו'. כלו' לדבריו דר''א קאמרי מי לא מודית לן שהמכניס מתוכה לר''ה או מר''ה לתוכה פטור מפני שהוא ככרמלית וא''כ מקום המחיצה נמי ככרמלית וממנה לרשות היחיד או מרה''י למקום מחיצה ג''כ פטור ולהכא נקטי חכמים במלתייהו מתוכה לר''ה לא קאמרי כדנקט ר''א מתוכה לרה''י משום דראייה למילתייהו הוא דנקטי ולהשמיענו דמדמי להו מקום המחיצות למתוכה ור''א ס''ל שאני מקום המחיצה דכיון דדרסי לה רבים כר''ה דמיא והלכה כחכמים:
חייב דברי ר''א. דקסבר ר''א דמקום מחיצה הויא כצידי ר''ה וצידי ר''ה כר''ה דמיא ושאר החצר מודה ר''א דככרמלית הוא והא דנקיט מתוכה איידי דקאמרי רבנן מתוכה קאמר איהו נמי מתוכה והכי קאמר בגמרא:
מתני' חצר שנפרצה לרשות הרבי'. במלואה או יותר מעשר:
הגדולה מותרת. כשעירבה לעצמה ובשביל שנשתיירו בה גפופין מכאן ומכאן הויא הך פרצה כפיתחא אבל הקטנה אסורה להוציא מבתיהן לחצר שלהן שהרי נפרצה במלואה עד שיערבו עם בני הגדולה עירוב אחד לפי שדיורי של גדולה חשובין הן כמו שהן בקטנה ואין דיורי קטנה חשובין כגדולה ואם נפרצה בשבת אף הקטנה מותרת. כשעירבה לעצמה דבכה''ג אמרינן שבת שהותרה מקצתה הותרה כולה:
חצר גדולה שנפרצה לקטנה. כלומר כשנפרצה הגדולה הרי הקטנה נפרצה במלואה להגדולה וכגון שנפרצה מבעוד יום:
הגדול מותר. להכניס לו כלי הבית שלמטה ואין בני קטן אוסרין עליו דהך פירצה שהיא הקטן לפני הגדול כפיתחא הוי ושרי הגדול בגיפופין שנשאר לו מכאן ומכאן וכגון שאין הפרצה יותר מעשר אבל הקטן אסור לו להוציא כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שנפרץ לו במלואו:
מתני' גג גדול סמוך לקטן. ונראה הקטן כמו פרוץ ופתוח הוא להגדול:
הלכה: גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן הַגָּדוֹל מוּתָּר וְהַקָּטָן אָסוּר. מַתְנִיתִין בְּאוֹתוֹ הַגַּג. אֲבָל בְּגַג אַחֵר אָסוּר. בְּשֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה. אֲבָל אִם הָיָה שָׁוֶה מוּתָּר. מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. וִיטַלְטְלוּ בָהּ עַד מְקוֹם מְחִיצוֹת. חֲבֵרַייָה אָֽמְרִין קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אֲחִייָה. מַה דָמַר שְׁמוּאֵל. בְּשַׁבָּת זוֹ. מַה דְהִיא מַתְנִיתִין. בְּשַׁבָּת הַבָּאָה. מָה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁעִירְבוּ עֵירוּב אֶחָד. בֵּין בַּשַּׁבָּת זוֹ בֵין בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה יְהוּ מוּתָּרִין. אִם בְּשֶׁלֹּא עִירְבוּ כָל עִיקָּר. בֵּין בַּשַּׁבָּת זוֹ בֵין בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה יְהוּ אֲסוּרִין. מַה דַהֲוָה עוֹבְדְא הָכִי הֲוָה עוֹבְדְא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא קוֹמֵי רִבִּי לָא. בְּשֶׁיעִירְבָה זוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ בִפְנֵי עַצְמָהּ. אֲפִילוּ כֵן הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת. שֶׁנִּפְרְצָה בִמְלוֹאָהּ. וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה. שֶׁלֹּא נִפְרְצָה בִמְלוֹאָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה דהוה עובדא הכי הוה עובדא וכו'. כלומר הכא מיירי דהוה עובדא הכי כדאמר ר' בון בר כהנא קומי ר' אילא בהלכה דלעיל וה''נ כשעירבה זו בפני עצמו וזו בפני עצמו ואפי' בן הגדולה מותרת שלא נפרצה במלואה והקטנה אסורה שנפרצה במלואה כצ''ל וכדפרישית במתניתין עד שיערבו עירוב אחד עם בני הגדולה:
ואם בשלא עירבו כל עיקר בני הקטנה ואפילו לעצמה לא עירבה א''כ לעולם יהיו אסורין ואפי' בשבת זו שהרי לא הותרה השבת להם כלל:
אם בשעירבו עירוב אחד. בני הקטנה עם בני הגדולה אם כן הכל כחצר אחת חשיבא ובין בשבת זו ובן בשבת הבאה יהיו מותרין:
מה אנן קיימין. להמתניתין:
מה דאמר שמואל. התם להתיר להם הטלטול בשבת זו ומה דהוא מתניתא דהכא בשבת הבאה הוא דמיירי ולקמי' מדייק עלה ומשני:
מתניתא פליגא על שמואל. הא דשמואל לעיל פ' הדר בהלכה ז' גבי מעשה שהיו מסובין באויר חצר וקדשה עליהן השבת אתא עובדא קומי שמואל ואמר מכיון שהתחילו בתבשיל מבעוד יום מותר אלמא דמיהת לשמואל אמרינן מכיון שהותרה למקצת שבת הותרה כולה והא קתני הכא חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה וקס''ד שנפרצה בשבת ולשמואל אמאי קטנה אסורה הרי הותרה למקצת שבת ויטלטלו בה עד מקום מחיצות וכלומר דנהי דבמקום מחיצות פרוץ הוא ואסור לטלטל מיהו עד מקום מחיצות יטלטלו שכבר הותרה להן למקצת שבת:
בשאינו שוה. כלו' והא דקתני והקטן אסור בשאין מקום שהוא פתוח להגדול שוה עם הגדול דלא תימא לפרש דלעולם הקטן אסור ואפי' הוא שוה עם הגדול באותו צד שכנגדו אלא שזה גדול ממנו לארכו הלכך קמ''ל דדוקא בשאינו שוה באותו צד הסמוך וכנגדו והוי נפרץ במלואו להגדול ואסרי עליה אבל אם היה שוה בהצד הסמוך להגדול מותר אף הקטן:
גמ' מתניתא באותו הגג. הא דקתני הגדול מותר היינו באותו הגג מותר לטלטל בכולו לאותן כלי הבית שהכניסן לו אבל בגג אחר אסור דלא תימא מכיון שכל הגגות רשות אחת מותר להוציאן מגג זה לגג אחר קמ''ל:
משנה: גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן הַגָּדוֹל מוּתָּר וְהַקָּטָן אָסוּר. חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחכ''א מתוכה לר''ה וכו'. כלו' לדבריו דר''א קאמרי מי לא מודית לן שהמכניס מתוכה לר''ה או מר''ה לתוכה פטור מפני שהוא ככרמלית וא''כ מקום המחיצה נמי ככרמלית וממנה לרשות היחיד או מרה''י למקום מחיצה ג''כ פטור ולהכא נקטי חכמים במלתייהו מתוכה לר''ה לא קאמרי כדנקט ר''א מתוכה לרה''י משום דראייה למילתייהו הוא דנקטי ולהשמיענו דמדמי להו מקום המחיצות למתוכה ור''א ס''ל שאני מקום המחיצה דכיון דדרסי לה רבים כר''ה דמיא והלכה כחכמים:
חייב דברי ר''א. דקסבר ר''א דמקום מחיצה הויא כצידי ר''ה וצידי ר''ה כר''ה דמיא ושאר החצר מודה ר''א דככרמלית הוא והא דנקיט מתוכה איידי דקאמרי רבנן מתוכה קאמר איהו נמי מתוכה והכי קאמר בגמרא:
מתני' חצר שנפרצה לרשות הרבי'. במלואה או יותר מעשר:
הגדולה מותרת. כשעירבה לעצמה ובשביל שנשתיירו בה גפופין מכאן ומכאן הויא הך פרצה כפיתחא אבל הקטנה אסורה להוציא מבתיהן לחצר שלהן שהרי נפרצה במלואה עד שיערבו עם בני הגדולה עירוב אחד לפי שדיורי של גדולה חשובין הן כמו שהן בקטנה ואין דיורי קטנה חשובין כגדולה ואם נפרצה בשבת אף הקטנה מותרת. כשעירבה לעצמה דבכה''ג אמרינן שבת שהותרה מקצתה הותרה כולה:
חצר גדולה שנפרצה לקטנה. כלומר כשנפרצה הגדולה הרי הקטנה נפרצה במלואה להגדולה וכגון שנפרצה מבעוד יום:
הגדול מותר. להכניס לו כלי הבית שלמטה ואין בני קטן אוסרין עליו דהך פירצה שהיא הקטן לפני הגדול כפיתחא הוי ושרי הגדול בגיפופין שנשאר לו מכאן ומכאן וכגון שאין הפרצה יותר מעשר אבל הקטן אסור לו להוציא כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שנפרץ לו במלואו:
מתני' גג גדול סמוך לקטן. ונראה הקטן כמו פרוץ ופתוח הוא להגדול:
פיּס'. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. 57a אַתְייָא דִשְׁמוּאֵל לְרַב וּתְרַוַיהוּ פְלִיגִין עַל שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת'. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד בֵּית סְאָתַיִים. וְרַב אָמַר. מְטַלְטְלִין בָּם אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבנן דקיסרי וכו' אתיא דשמואל לרב. כלומר אתייא הא דשמואל דלעיל וכן לרב כהא דלקמיה דאף על גב דפליגי בענין היתר הטלטול בגגות אליבא דרבי מאיר כדפרי' לעיל גבי האי פלוגתא אחריתא דידהו מ''מ בהא שוין הן דאפי' לר''מ כל הגגות רשות אחת הן ומכ''ש לר' שמעון דלעולם רשות אחת הן לענין כלים ששבתו לתוכו וא''כ תרווייהו פליגי על שיטתיה דר' יוחנן דמחלק אליבא דר''ש בין עירבו ובין לא עירבי אלא דלעולם גגות וחצירות וקרפיפות רשות אחת הן דתנינן וכו' וכדפרישנא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source