כְּשֶׁאֵין שָׁם תִּקְרָה. אֲבָל יֵשׁ שָׁם תִּקְרָה אֲפִילוּ גָבוֹהַּ כַּמָּה שֶׁלְּתַחְתּוֹנִים הִיא. אָמַר רִבִּי. בְּשֶׁאֵין שָׁם נֶקֶב. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם נֶקֵב מִשְׁתַּמֵּשׁ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשאין שם תקרה. שאין כיסוי מתקרה על פי הבור אבל אם יש מכסה על פני הבור אפי' גבוה כמה מהחצר של תחתיני' בני החצר היא ולא למרפסת משום שבני החצר יכולין להשתמש בו ע''י שיפתחו ויסירו הכיסוי אבל בני המרפסת אין יכולין להשתמש מלמעלה מפני שהוא מכוסה וצריכין הן לירד ולפתוח והוי להו תשמישן בקשה:
בשאין שם נקב. והא דאמרן שאם תקרה על גביו של תחתונים היא בשאין שם נקב בהתקרה אבל אם יש שם נקב יכולין בני המרפסת להשתמש למעלה דרך הנקב בבור והדר דינא אם היא גבוה עשרה וסמוכה הרי היא למרפסת:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה 52b הִיא מַתְנִיתָה. פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה אֲפִילוּ יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר. אַרְבָּעָה אֲפִילוּ פָחוּת מֵעֶשֶׂר אָסוּר. אֶלָּא אֲנָן קַייָמִין מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משלשה ועד ארבעה היא מתניתא. מילתא באנפי נפשה היא ואדקתני איזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים קאי דמפרש לה היינו שהוא יותר מג' ועד ארבעה שאם היא סמוכה למרפסת פחות מג' אפי' הוא יותר מעשר במשך הגובה מן המרפסת מותר בני המרפסת להשתמש בה דכל פחות מג' כלבוד דמי וכאילו דבוק למרפסת ורשות אחת היא ואם רחוקה ארבעה אפי' המרפסת פחות מעשר במשך הגובה ממנה אסור דמופלגת היא אלא כן אנן קיימין שהיא סמוכה מיותר (או) מג' ועד ד' ולא ד' בכלל:
הלכה: פיס'. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. הָדָא דְאַתָּ מַר בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְרַבִּים הֲרֵי זֶה עֵירובּ וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הדא דאת אמר בבית שער של יחיד וכו'. כדקאמר לעיל פרק הדר בהלכה ה':
משנה: הַנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר בְּאֶכְסֶדְרָה וּמַרְפֶּסֶת אֵינוֹ עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו. בְּבֵית הַתֶּבֶן בְּבֵית הַבָּקָר בְּבֵית הָעֵצִים בְּבֵית הָאוֹצָרוֹת הֲרֵי זֶה עֵירוּב וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר עָלָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם תְּפוּסַת יָד שֶׁל בַעַל הַבַּיִת אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם יש שם תפיסת יד של בעה''ב. שהניח הבעה''ב לעצמו מקום שם להניח כליו להצניען אינו אוסר עליו זה שהוא דר שם לפי שכשיש להבעה''ב תפיסת יד שם חשיבו הני כאורחים לגביה דבעה''ב ואינם אוסרין על הבעה''ב ודוקא שהניח שם הבעה''ב דבר שאסור לטלטל בשבת כגון טבל ועששיות וכיוצא בהן אבל אם הן מדברים הנטלין בשבת הואיל ואפשר שיוציאם היום ולא ישאר שם תפיסת יד הרי אלו אוסרין עליו עד שיערבו וכן הלכה:
בבית התבן וכו'. שהשאיל לו בעל החצר מקום לאלו ה''ז עירוב וכו':
והדר שם אינו אוסר עליו. אינו אוסר על בני החצר ובבית שער אם הוא של רבים אינו אוסר דכיון שרבים דורסין בו אינו מקום מיוחד ולאו דירה היא אבל אם הוא בית שער של יחיד כגון שני בתים זה לפנים מזה בחצר דהחיצון הוא בית שער של יחיד הואיל ואין רבים דורסין בו אלא יחיד אוסר עליו עד שיתן עירובו אבל לענין הנחת העירוב אפילו בבית שער של יחיד אינו עירוב משום דמיהת יש להיחיד דריסה עליו ובהנחת העירוב מקום מיוחד לרשותו בלבד הוא דבעינן:
מתני' הנותן את עירובו בבית שער. עירובי חצירות שנתנו בבית שער והוא מקום סמוך לשער החצר ולפני הבתים שיושב שם השומר למנוע רגלי הרבים מחצר או נתנו באכסדרא או במרפסת שלפני הבתים דכל אלו אינן מקום דירה לפיכך אינו עירוב דעירוב במקום דירה בעי':
מִיחְלַף שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן אָמַר. רִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר בַּמַּיִם. שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ: וָכָא אָמַר הָכֵין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר. בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וקס''ד השתא דטעמא דר''י התם לאו משום דבליעי בעיסה ובטולי מיבטלי אלא דה''ק מים אין בהן ממש בכל מקום לפי שהן נדין והולכין ולא שייך קניית שביתה אצליהן אלא כל אדם מותר להוליכן לרגלי מקום שהוא הולך ומכיון דס''ל כן לענין קניית שביתה ה''ה דנימא נמי הכא דהואיל דניידי ואזלו לא תהני המחיצה דמ''מ עריבי מיא תחתיה והוי כממלא מרשות חבירו וקשיא על הא דקאמר רבי יהודה במתני' לא תהא וכו' דמשמע שאפילו הכותל שביניהן סגי למיחשב הפסק בין הרשויות ואמאי הא לדידיה מים אין בהן ממש למיחשבינהו כקביעי ומופסקין מחמת המחיצה:
לא אמר כן. שסמכו עליו בלבד להוראת שעה בהא דפוסק כר יהודה אלא כך היו דר''ח וכו' סלקין לעכברי ושמעו מדבית רבי ינאי שקבעו להלכה כר' יהודה דמתני':
וסמכין על הדא דר' ינאי. דלקמן:
לעכבר. שם מקום:
אתא עובדא קומי רב. אם זה הוי כמו יש לו רשות לבא בשבת אע''פ שעכשיו נכנס שלא ברשות ואמר להן מכיון שהוא זקוק ליכנס שם וליתן מים לפני התרנגולים כמו שהוא דבר הניטל בשבת והרי רשות לו שם ואוסר על הבעל הבית עד שיערבו:
אפי' נשתות. כסויי הכלים ודוגמתו בפרק טרף בקלפי בכל יום לא היה לו נשתוק והוא הכיסוי ואפי' טבלא אחת מיקרי תפיסת יד א''נ על בית התבן ובית העצים קאי שאם השאיל לו בעל החצר להניח שם תבן או עצים ה''ז כמקום דירה ואוסר עליו ועלה תאמר אפי' השאיל לו מקום לתקוע יתד וכו' ואפי' נשתות ואפי' טבלא. והשתא שייך שפיר הא דרב אמר והוא שיהא דבר הניטל בשבת ויכול זה להשתמש בו היום והוי כדר שם:
אפילו. הניח הבעל הבית שם יתד לתלות בה מנעלו נמי מיקרי תפיסת יד:
הלכה: פיס'. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְהוּא שֶׁתְּהֵא מְחִיצָה מְשׁוּקַעַת בַּמַּיִם לְשַׁלְשֵׁל דְּלִי. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אֶחָד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין הַדְּלִי הוֹלֵך יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים. רִבִּי טֶבֶלַאי בְשֵׁם רַב. אֵין חוּרְבָה לַמַּיִם. הָיָה שָׁם תִּקְרָה. רוֹאֶה אַתָּה כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת. הָיָה שָׁם אֲמֶלַתְרָה. אַתּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ יוֹרֶדֶת וְסוֹתֶמֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הדא היא דר''מ דר''מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס''ל לר''מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
יכול לבא ע''י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס''ל אף ישראל אוסר וקס''ד משום דס''ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע''י עירוב שהניח מאתמול א''נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר''מ ס''ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
גמ' מיליהון דרבנן פליגין. כלומר אשכחן דפליגין בפירושא דמחיצה דמתני' ובהיתירה והן ריב''ל ורב דלקמן דלריב''ל צריך שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי ומשלשל הדלי למלאות במקום המחיצה:
ופריך ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. שהרי א''א שלא ילך הדלי תחת המחיצה ולצד חצר האחרת ואכתי משתמש ברשות חבירו ומשני שיערו חכמים לומר שאין הדלי מהלך ממקום שממלא בו יותר מארבעה טפחים וכשהמחיצה רחבה ד' טפחים תו לא חיישינן למידי:
ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים. כלומר דרב הוא דפליג אדריב''ל וס''ל שא''צ שתהא המחיצה משוקעת במים אלא אף על פי שהיא תלויה ונראית כחורבה ואינה שלימה שאינה נוגעת במים מותר לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים א''נ אין חורבה למים אין דין חורבה גבי מים לפי שבחורבה לא התירו לטלטל ע''י מחיצה תלויה ובמים התירו והיינו הך ומפני שאיסור טילטול במים אינן אלא מדבריהם הקילו בהן:
היה שם תקרה. על פני המים רואין אותה כאילו יורדת וסותמת וכן אם היה שם אמלתרא והוא דף מצוייר ואף על פי שאינו רחב כמו התקרה:
משנה: בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצְרוֹת אֵין מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִתּוֹךְ אוֹגְנוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַטָּן וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְמַעְלָן. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה לֹא תְהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס''ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה''ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר''ש:
מתני' בור שבין שתי חצירות. תחת עובי הכותל המפסיק בין החצירות והבור חציו בזו וחציו בזו:
אין ממלאין הימנו בשבת. לפי שכל אחד ממלא מרשות חבירו והן לא עירבו זה עם זה:
אא''כ עשו לו. לבור מחיצה גבוה י':
בין מלמטה בין מתוך אוגנו. מתוך אוגנו היינו מלמעלה והוא שהיו תשעה טפחים של המחיצה למעלה מן המים וטפח אחד יורד בתוך המים ובין מלמטה שהיתה המחיצה בתוך המים וטפח אחד יוצא למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זו מובדלת מרשות זו:
לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. שמפסיק בין החצירות על פני הבור ואע''פ שאינו נכנס לתוך אוגנו ואין הלכה כרבי יהודה:
ה''ז אוסר דברי ר''מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס''ל לאו שמה דירה:
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
הלכה: פיס'. הָדָא הִיא דְרִבִּי מֵאִיר. דְרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבַּיִת הַנָּעוּל אוֹסֵר. יָכוֹל לָבוֹא עַל יְדֵי עֵירוּב וְעָבַר וּבָא. מַר עוּקְבָּן בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי (שִׁמָעוֹן) [מֵאִיר].
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הדא היא דר''מ דר''מ אומר בית הנעול אוסר. כלומר היינו הא דאמרינן בפ' דלעיל בסוף הלכה ד' ודלא כר''מ דאמר בית הנעול אוסר והדא היא דאשכחן דס''ל לר''מ הכי דקסבר דירה אף בלא בעלים שמה דירה ואפילו נעל את ביתו והלך לו אוסר:
יכול לבא ע''י עירובו ועבר ובא. טעמיה דרבי מאיר מפרש דס''ל אף ישראל אוסר וקס''ד משום דס''ל בית נעול אוסר וכדבעי למימר מעיקרא הדא היא דרבי מאיר וכו' וקאמר לא היא דלא תיפשיט מיניה מידי דאיכא למימר דהיינו טעמיה שאפשר שיכול לבא ע''י עירוב שהניח מאתמול א''נ עבר ובא בשבת והלכך אפילו ישראל אוסר ולעולם אף ר''מ ס''ל דדירה בלא בעלים לאו שמה דירה:
גמ' מיליהון דרבנן פליגין. כלומר אשכחן דפליגין בפירושא דמחיצה דמתני' ובהיתירה והן ריב''ל ורב דלקמן דלריב''ל צריך שתהא המחיצה משוקעת במים כמלא דלי ומשלשל הדלי למלאות במקום המחיצה:
ופריך ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. שהרי א''א שלא ילך הדלי תחת המחיצה ולצד חצר האחרת ואכתי משתמש ברשות חבירו ומשני שיערו חכמים לומר שאין הדלי מהלך ממקום שממלא בו יותר מארבעה טפחים וכשהמחיצה רחבה ד' טפחים תו לא חיישינן למידי:
ר' טבלאי בשם רב אין חורבה למים. כלומר דרב הוא דפליג אדריב''ל וס''ל שא''צ שתהא המחיצה משוקעת במים אלא אף על פי שהיא תלויה ונראית כחורבה ואינה שלימה שאינה נוגעת במים מותר לפי שקל הוא שהקילו חכמים במים א''נ אין חורבה למים אין דין חורבה גבי מים לפי שבחורבה לא התירו לטלטל ע''י מחיצה תלויה ובמים התירו והיינו הך ומפני שאיסור טילטול במים אינן אלא מדבריהם הקילו בהן:
היה שם תקרה. על פני המים רואין אותה כאילו יורדת וסותמת וכן אם היה שם אמלתרא והוא דף מצוייר ואף על פי שאינו רחב כמו התקרה:
משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל הֲרֵי זֶה אוֹסֵר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר נָכְרִי אוֹסֵר יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא בַשַּׁבָּת. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ הִנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְּאוֹתוֹ הָעִיר אֵינוֹ אוֹסֵר שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נכרי אוסר. שמא יבא בשבת והלכה כרבי יוסי. רבי שמעון מוסיף וס''ל שאפילו הלך לשבות באותה העיר אצל בתו וסמוך לחצירו אם הסיע את לבו מביתו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת ה''ז אין אוסר עליהן וכשהולך לשבות אצל בתו מסתמא הוא כך להכי נקט שכבר הסיע מלבו והלכה כר''ש:
מתני' בור שבין שתי חצירות. תחת עובי הכותל המפסיק בין החצירות והבור חציו בזו וחציו בזו:
אין ממלאין הימנו בשבת. לפי שכל אחד ממלא מרשות חבירו והן לא עירבו זה עם זה:
אא''כ עשו לו. לבור מחיצה גבוה י':
בין מלמטה בין מתוך אוגנו. מתוך אוגנו היינו מלמעלה והוא שהיו תשעה טפחים של המחיצה למעלה מן המים וטפח אחד יורד בתוך המים ובין מלמטה שהיתה המחיצה בתוך המים וטפח אחד יוצא למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זו מובדלת מרשות זו:
לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהן. שמפסיק בין החצירות על פני הבור ואע''פ שאינו נכנס לתוך אוגנו ואין הלכה כרבי יהודה:
ה''ז אוסר דברי ר''מ. דקסבר דירה בלא בעלים שמה דירה ורבי יהודה ס''ל לאו שמה דירה:
מתני' המניח את ביתו. אחד מבני חצר שהניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת:
דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. אֲפִילוּ יָתֵד לִתְלוֹת בּוֹ מִנְעָלוֹ. רִבִּי בָּא בַּר חִינְנָא אָמַר. אֲפִילוּ נְשָׁתוֹת אֲפִילוּ טַבֻּלָה. רַב אָמַר. וּבִלְבַד דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי בָּא. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לוּל שֶׁלְתַּרְנְגוֹלִין לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ. נִכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּתוֹ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב. אָמַר. כֵּיוָן שֶׁזְּקוּק לִיתֵּן לִפְנֵיהֶן מַיִם כְּמִי שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּיטֵּל בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי יוֹחָנָן סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְסָֽמְכוֹן עַל הָדָא דְרִבִּי יַנַּאי. חִזְקִיָּה 53a לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי אַסִּי וְרִבִּי אַמִּי סָֽלְקוֹן לְעַכְבָּרִי וְשָֽׁמְעוּן מִן דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיחלף שיטת רבי יהודה תמן אמר. בפ''ה דביצה גבי האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן רבי יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וקס''ד השתא דטעמא דר''י התם לאו משום דבליעי בעיסה ובטולי מיבטלי אלא דה''ק מים אין בהן ממש בכל מקום לפי שהן נדין והולכין ולא שייך קניית שביתה אצליהן אלא כל אדם מותר להוליכן לרגלי מקום שהוא הולך ומכיון דס''ל כן לענין קניית שביתה ה''ה דנימא נמי הכא דהואיל דניידי ואזלו לא תהני המחיצה דמ''מ עריבי מיא תחתיה והוי כממלא מרשות חבירו וקשיא על הא דקאמר רבי יהודה במתני' לא תהא וכו' דמשמע שאפילו הכותל שביניהן סגי למיחשב הפסק בין הרשויות ואמאי הא לדידיה מים אין בהן ממש למיחשבינהו כקביעי ומופסקין מחמת המחיצה:
לא אמר כן. שסמכו עליו בלבד להוראת שעה בהא דפוסק כר יהודה אלא כך היו דר''ח וכו' סלקין לעכברי ושמעו מדבית רבי ינאי שקבעו להלכה כר' יהודה דמתני':
וסמכין על הדא דר' ינאי. דלקמן:
לעכבר. שם מקום:
אתא עובדא קומי רב. אם זה הוי כמו יש לו רשות לבא בשבת אע''פ שעכשיו נכנס שלא ברשות ואמר להן מכיון שהוא זקוק ליכנס שם וליתן מים לפני התרנגולים כמו שהוא דבר הניטל בשבת והרי רשות לו שם ואוסר על הבעל הבית עד שיערבו:
אפי' נשתות. כסויי הכלים ודוגמתו בפרק טרף בקלפי בכל יום לא היה לו נשתוק והוא הכיסוי ואפי' טבלא אחת מיקרי תפיסת יד א''נ על בית התבן ובית העצים קאי שאם השאיל לו בעל החצר להניח שם תבן או עצים ה''ז כמקום דירה ואוסר עליו ועלה תאמר אפי' השאיל לו מקום לתקוע יתד וכו' ואפי' נשתות ואפי' טבלא. והשתא שייך שפיר הא דרב אמר והוא שיהא דבר הניטל בשבת ויכול זה להשתמש בו היום והוי כדר שם:
אפילו. הניח הבעל הבית שם יתד לתלות בה מנעלו נמי מיקרי תפיסת יד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source